מסדרון בין דתיות לחילוניות / בכל סרלואי

שירי קרעים ורסיסי נפש, הניצבים מול כאב היופי ומבקשים אמת הרחוקה 
מזהות מוגדרת ומחניקה. ספר שירה שמעמיד עולם בכוח המילים

מפרשים קשים

יונתן ברג

קשב לשירה, 2012, 81 עמ'

אני מתקשה לכתוב על שירה. כאחת שכותבת אותה, יש בכך משהו אינטימי, כמעט עיוור: כמו לתאר בראייה את מה שידוע לי במישוש. ומצד שני, איך אפשר לא לכתוב על שירה, כשהיא עושה בך את מלאכתה הנאמנה, המכאיבה: להפוך את הקרביים אל כאב, שבאבחת סכין מיילד בך חיים חדשים.

ספרי שירה נבחנים לא רק באיכות המיידית שלהם, אלא גם במידת הרלוונטיות והרושם שהם מותירים בקורא. אם הספר שסגור על המדף שלך עדיין מבעבע ומוליד כמה חודשים אחרי צאתו, ואת חוזרת אליו במצבי נפש משתנים; אם את מוצאת אותו לא רק מרגש אלא גם מעניין, אם יש בו שורות שכמו נכתבו מתוך לבך שלך; אם את רואה שההערכה כלפיו נובעת מסגולות של ממש – נראה שהספר טוב באמת.

מילוש וסולובייצ'יק

נתחיל בשורה התחתונה: "מפרשים קשים" של יונתן ברג הוא ספר שירה מצוין, הוא רגיש וחכם, פוצע ויפה; יש בו בתוליות ואובדנה, ואור לוהט ודמדומים. כאן היה צריך לסיים את הרשימה הזו: ואידך זיל קרא. אבל ספר שירה טוב אינו ניכר רק בעוצמה הרגשית שהוא מעורר בקורא, אלא גם בעוצמת הטיעון השירי שלי, ביכולת שלו להעמיד עולם בכוח המילים.

יונה וולך כתבה לזלדה, בצאת ספרה "פנאי": "את מעמידה עולם, וזה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות". יונתן ברג מעמיד עולם, וזה הדבר הראשוני שהוא עושה כמשורר. ברשימה זו אנסה לבחון את העולם שמעמיד ברג דרך שיר אחד: "יום שישי, השוק" (עמ' 13). שם השיר כמו מכין אותנו לריחות השבת הבאה, אבל בעולמו היוצא לשאלה של ברג יום השישי והשוק הם חומרי נפש טעונים:

הָאֲוִיר נִכְנָע לִבְהִירוּתוּ שֶׁל דֶּצֶמְבֶּר,
מוֹרַד הָרְחוֹב נִדְמֶה כִּדְבַר־מָה גּוֹרָלִי,
נוֹסְעִים אֶת הַיּוֹם בִּתְחוּשַׁת דְּחִיפוּת.

כִּיסַי גְּדוּשִׁים פִּתְקָאוֹת: הֶעָרוֹת עַל
הָרוּחַ הַשְּׁבוּיָה שֶׁל מִילוֹשׁ, דְּבָרִים שֶׁכָּתַבְתִּי
נֶגֶד שִׁירָתוֹ הַמְאֻחֶרֶת שֶׁל זַךְ, פָּסוּק אֶחָד
שֶׁתָּלַשְׁתִּי מֵ"אִישׁ הָאֱמוּנָה הַבּוֹדֵד"

פֶּתַח הַשּׁוּק הוֹמֶה מִיסְיוֹנֶרִיּוּת – זַמֶּרֶת הָעָם
הַכְּחוּשָׁה, רְצוּעוֹת תְּפִלִּין מְפֻתָּלוֹת עַל הַשֻּלְחָן,
נְעָרִים אֲחָדִים בְּחֻלְצוֹת תְּנוּעָה, הֶסְבֵּרִים
רַבִּים, עֲמוּסֵי לַהַט, לִתְחוּשַּׁת הַנְּטִישָׁה

כִּי הָאֲוִיר בְּתוֹכֵנוּ נִכְנָע. יוֹם שִׁישִּׁי, גֶּשֶׁם עֲבַר
בַּלַּיְלָה, שׁוֹלֵף אֶת הַצְּבָעִים הַחֲבוּיִים,
תְּלוּיִים בָּאֲוִיר רֵיחַ פֵּרוֹת,
צַעֲקוֹת הָרוֹכְלִים,

אֲנִי אָדָם לְלֹא מוֹלֶדֶת, לְלֹא אֱמוּנָה עֵרָה
לִצְלֹחַ אֶת מְהוּמַת הָאֱנוֹשׁוּת, אַךְ אֲנִי נֶעְצָר,
שׁוֹאֵף אֶת יִבְבוֹת הָאוֹר, נוֹחֵת עַל חֶלְקוֹת הַפָּנִים.

עולמו הרוחני של ברג הוא עולם של קרעים, של פתקאות, של רסיסי נפש במילים, וקיום מתוך תחושת דחיפות גדולה. זהו עולם עשיר ומחפש, ואפילו מורד, עולם של תלמיד חכם מן הסוג שאינו מניח לאמת עד שימצאנה: כמשורר, הוא לומד את מילוש, המשורר הפולני הגדול, ומורד בשירתו המאוחרת של זך, הריקה מאמונה בעולם; וכיהודי הוא קורע פיסה מבדידותו הקיומית של הרב סולובייצ'יק. קרעי הנפש של החיפוש והבדידות הם הבסיס של עולמו של ברג, ומן הפתקאות האלה נוצרת תפילה גדולה למפגש והיענות – כמעט כמו "קוויטלאך" מהסוג הניתן לאדמו"רים לצורך תפילה.

"פתח השוק הומה מסיונריות". שוק מחנה יהודה צילום: פלאש 90

"פתח השוק הומה מסיונריות". שוק מחנה יהודה
צילום: פלאש 90

העולם הרוחני שבבתים הראשונים הוא עולם אישי מאוד, העומד כנגד הדתות הממוסדות, המיסיונריות מטבען, המנסות למצוא הסברים לתחושת הנטישה הקיומית של האדם, על ידי אידיאולוגיות גדולות המאפיינות את גיל הנעורים והסברים דתיים הדוחפים אותו אל הדת. הדת אינה מעניקה מענה מספק בעולם מטורף כזה, וא־לוהים רחוק מאוד. מולן עומד האדם היחיד, שקרעי פתקים ואמונה בכיסיו, ומתענג על היופי הפשוט שבאוויר השוק ביום שישי של חורף.

בלא רחמים או כיסוי הוא מציג את עולמו האישי: אדם הנמלט מזהות מוגדרת, מחניקה בגבולותיה הדקדקניים, העומד נכנע תחת העולם מלא היופי. זוהי אחת מהחוויות החזקות של הספר: בעולם כאוטי, שהא־לוהים מסרב להתגלות בו בכלי הדת המקובלים, שהדרך שבה צועד האדם הבודד בו איומה בהעדר ובקסם שבה, יש שביבים קטנים ופוצעים של אור, ומולם עומד האדם מוכה כאב היופי ותימהון.

שורשית ועמוקה

החוויה בשיר ובספר בכלל מגיעה במלואה כיוון שברג יוצר שפה עצמאית משלו, ורבות כבר נכתב על כך. זוהי שפה עמוסה, גרעינית, מלאה ומפתיעה שיש בה מהומת חושים, בלי להכביד עליהם. זוהי גם החושניות הגדולה שבספר, כמו עץ הזית היפהפה של אנה טיכו על כריכתו: עולם מפורט, גופני מאוד, שבו מרגישים איך נטועה השפה במילים כמו אילן בארץ, בבשר הגוף. המשלב הלשוני שבספר מזכיר קצת את שירתו של גורי, בעיקר זו המאוחרת שב"עיבל". זוהי שפה שיש לה קשר מדמם, אישי מאוד, עם האדמה והמקורות. היא חילונית במהותה ועמוקת־מהות, כיוון שהיא שורשית ועמוקה כדת בייסורי נפש עמוקי־שורשים.

ויקטור שקלובסקי אמר שספרות טובה נוצרת כאשר המציאות המוכרת נעשית חדשה על ידי המילים. השירה ב"מפרשים קשים" מעוררת רגש חזק בקורא, משום שהיא לשה את השפה המוכרת לעולם בלתי מוכר. צירופי לשון חדשים, וירטואוזיים, מהפכי קרביים, כמו בושם חדש, המתפרקים לריחות הנפלאים של העולם.

ועוד משהו על החילוניות של הספר. ברוך קורצווייל הגדיר את הספרות העברית כמתאפיינת בחילוניותה. מעניין מה היה אומר על הספר הזה. מחד גיסא הוא מתאפיין במסע רוחני לא מתפשר, ומאידך גיסא הוא עוסק בפירוק העול הדתי כדי לקבל על הנפש עול רוחני יותר של מחויבות קיומית לקודש, בהגדרה הרופפת והרחבה שלו. אבל המסדרון הזה, שאין לו סוף, בין דתיות לחילוניות, שקצותיו כמו מוגדרים מראש, פורץ את קירות ההגדרה המוכרים: יש בו בקשת א־לוהים גדולה, עמוקה, לא מתפשרת. בשיר "חוזר בשאלה" (עמ' 54), הוא כותב:

וְעַד הֵיכַן אֵאָלֵץ לִשְׁאֹל אֶת הַנּוֹרָאָה בַּשְּׁאֵלוֹת
הֵיכָן נִשְׁמַט מִּמֶּנִּי הָאֵל וְכֵיצַד זֶה שֶׁעַד עַתָּה הוּא
צָר עָלַי כְּצָבָא, מְנַגֵּן לְפָנַי אֶת הָרוּחַ הָרָעָה.

 זוהי חילוניות שמבקשת א־לוהים גדול מזה שמעניקה הדת הממוסדת; חילוניות שרואה כיצד גדול הא־ל מסך מאמיניו, רואה את בדידותו של האדם הקטן המנסה ליצור אינטימיות אנושית ורוחנית מול המרחב הגדול. זוהי חילוניות העומדת על שלה בייאוש ובבקשת הגאולה שלה, העמוקה אולי מזו של הדתיים, כיוון שהיא מתעקשת על שחרור מגאולת הא־ל, שהיא כביכול חיצונית לאדם.

שירה טובה מצריכה אומץ מצד הכותב אותה, שמשקע בה נפשו, ומצד הקורא אותה, ששם עצמו תחת סכיני הנפש של זולתו, אבל היופי עושה את הכאב למדורה באפילה. כזו היא הקריאה ב"מפרשים קשים" – קריאה מאתגרת, עמוסה, המולידה תחת סכין הכאב גבהים חדשים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד שבט תשע"ג, 25.1.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-25 בינואר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון בשלח תשע"ג - 807, שירה ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: