להתמלא בתוכן / יעקב עציון

מקור בתרגום

מתכונים רבים מכילים שורה בסגנון זה – "רוקנו את תוכן השקית לקערה…". המילה מתכון והמילה תוכן חולקות שורש משותף – אך דרכן לעברית שונה. המתכון בושל במטבחה של העברית החדשה, בעוד התוכן כבר מופיע בחומש. ברם, התוכן שלנו כיום אינו התוכן המקראי. בפרשת שמות קראנו את גזרת פרעה: "ועתה לכו עִבדו ותבן לא יִנתן לכם – ותֹכֶן לבנים תתנו". תוכן הלבנים פירושו מספר הלבנים, מכסת הלבנים הקצובה (וכן תרגם אונקלוס: "סָכוּם לבניא").

השורש תכ"ן עניינו מדידה (ובהרחבה: הכנה ותיקון), ותוכן במקרא הוא מידה או מספר קבוע. אך "תוכן השקית" אינו קשור למדידה – אלא למילה תוך, מה שבתוך השקית (כמוהו גם תוכן העניינים שבראשי הספרים – המפרט את העניינים הנמצאים בתוך הספר). אף שאין קשר מקורי בין המילים, קרבת הצלילים גרמה לכך שהמילה תוכן תיתפס במשמעות "מה שבתוך", וזהו מובנה הרווח מימי הביניים ועד ימינו.

המילה שאליה כיוונו בקטע שפורסם כאן בשבוע שעבר היא "מרוקנת (מתוכן)". התואר "רֵיק" מופיע אמנם בעברית המקרא, וכך גם תואר הפועל "ריקם", אך הפועל "לרוקן" אינו במקרא. תרגום אונקלוס ל"ריקם" (כמו גם ל"רֵיק") הוא "ריקן", ומצורה זו נגזר גם הפועל הארמי רק"ן, שעניינו להפוך לריקן. בתרגום אונקלוס לתורה מופיע פועל זה מספר פעמים, ואחת מהן בתרגום לפרשת שמות ("ונצלתם את מצרים" – "ותרוקְנון ית מצראי"). בהמשך הדרך מופיע הפועל אף בעברית של חז"ל. כך לדוגמה במסכת האחרונה שבש"ס, עוקצין: "שרביט שלתמרה שריקנו – טהור. שייר בו תמרה אחת – טמא". כלומר, כף תמרים שרוקנוה והסירו ממנה את כל פירותיה אינה מקבלת טומאה, אך אם אינה ריקה לחלוטין ונותרה בה תמרה – מקבלת היא טומאה.

מילה נוספת הקשורה (כנראה) לתואר "ריק" ומקורה בארמית היא "רווק". נעמי החוזרת משדי מואב ללא בעלה וילדיה אומרת לאנשי בית לחם: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'". הנחה מקובלת היא כי אף הרווק נקרא כך בשל היותו ריק מאישה, או בשל העובדה שביתו ריקן מאישה ומבנים (בדומה ללשון הגמרא לגבי אישה שהייתה הרה וכעת איננה: "אשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית"; נידה כט ב). המילה רווק מופיעה פעם יחידה בתרגום התורה והנביאים, תמורת לשון ישעיהו (מ לא): "ובחורים כשול יכשלו" – "ורווקי רשיעיא אתקלא יתקלון". יש המסבירים בעקבות כך שהרווק הוא שם כללי לצעיר, בחור – אך בלשון חז"ל ובעקבותיה בימינו רווק הוא דווקא מי שאינו נשוי, וכאמור קושר הדבר לשורש ריק.

ברוח הימים הגשומים הללו, נסיים בדברי הנביא מלאכי שבהם השורש רי"ק בא דווקא בהקשר ברכה מרובה: "בְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי".

*

אחת המילים בקטע הבא, הלקוח מכתבה שהתפרסמה במוסף 'יומן' – שורשה אינו במקרא, ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת וארא.

החובות המצטברים של הרש"פ לישראל מסתכמים ב-700 מיליוני שקלים לפחות. כלומר, לישראל יש יכולת והצדקה לא להעביר את תשלומי המיסים. אשתקד, כאשר הפלשתינים קידמו את המהלך החד צדדי באו"ם, ישראל אכן הענישה אותם בעיכוב ההעברות האלה. השנה לעומת זאת נתניהו לא רק מוותר לפלשתינים על מה שהם חייבים, אלא מתנדב להעביר להם מקדמות.

מצאתם? אתם מוזמנים לשלוח תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com. ספרים יוגרלו בין הפותרים נכונה

פורסם ב-13 בינואר 2013,ב-גיליון וארא תשע"ג - 805, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. ביקשתי, וגם דיביתי להפסיק לשלןח לי. זה נמאס נא להפסיק, מיד תודה

    • שלום אמנון.
      המערכת ששולחת את המיילים היא אוטומטית, ואינה בשליטתנו. מסתבר שבעבר נרשמת לאתר, ורק אתה יכול לבטל הרשמה זאת – במייל שנשלח אליך אמורה להיות אפשרות שכזו.
      שא ברכה,
      מערכת שבת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: