שגרירי העולם הנסתר / שלום רוזנברג

בעולמה של החסידות נוכחותו של הקב"ה איננה מאיינת את העולם אלא מסתתרת בתוכו. העבודה היא בגשמיות

מאתיים שנה לפטירתו של מייסד שושלת חב"ד. חב"ד ידועה בפעילותה הציבורית, בעולם היהודי ואף מעבר לו, אולם יש לחב"ד פן אחר, פן הגותי עמוק היונק מכתביו של הרבי הזקן. מבקש אני כאן להביא לפניכם כמה טיפות מים חיים ממעיין הגותי זה, כפי שאני מבין אותו.

כדי שאוכל להסביר זאת, מבקש אני לבנות ביחד אתכם דגם, אם תרצו מטפורה לכמה מהאידיאות המופשטות שבשיטה. נתאר לעצמנו סופר שחיבר ספר עשיר ומופלא. עשיר – מתואר בו עולם ומלואו. מופלא – כי המחבר העניק עצמאות מסוימת לגיבורי – או אולי אזרחי – הספר. הם חיים ממש, מרגישים וחושבים, נהנים וסובלים, ויש להם אף בחירה חופשית, דרגת חרות מסוימת. אמנם הסופר שולט על המתרחש בעולם זה, אולם הוא מכבד את עצמאות הגיבורים תוך ציפייה לראות כיצד הם יבנו את עולמם.

הבה ונחשוב שהקב"ה הוא מעין סופר כזה והעולם מעין ספר. לא ספר של נייר, כריכה ודיו, אלא כביכול – ואני מדגיש את ה'כביכול' – במחשבתו של הסופר. יתרה מכך, לספר אין קיום בלעדי הסופר. הסופר השמימי נוכח בו. בשפה פילוסופית נקרא 'אימננטיות' לנוכחות זאת, או 'פַנְאֶנְתֵאיזם'. אני מדייק פַנְאֶנְתֵאיזם כי הסופר – הקב"ה "ממלא" את הספר, ולא 'פַנְתֶאיזם' כי הוא גם "מקיף אותו". אולי יש במחשבתו יותר מספר אחד, ואולי יש בו "אזורים" שבהם הוא כלל לא מחבר ספרים. על כל פנים הבה נקבל את העיקרון הקבלי בהגדרת הספר הקוסמי שלפנינו: "לית אתר פנוי מיניה", אין מקום פנוי ממנו, וכך גם דברי ר' יוסי בר חלפתא: "הוי אומר שהקב"ה הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו".

צילום: getty images

צילום: getty images

בין הגלוי לנסתר

"אין מקום פנוי ממנו". כאן פרצה מחלוקת קשה בין שתי עמדות דתיות, קרובות־רחוקות. עמדתו של ספר 'התניא' מול עמדתו של 'נפש החיים', רבי חיים מוולוז'ין. לשניהם בסיס משותף: "אין מקום פנוי ממנו". אך עיקרון זה התפרש בדרכים מנוגדות. אם תרצו, כאן שורש המחלוקת שבין הדרך החסידית לדרך ה"מתנגדית".

לפי גישתו של ר' חיים, העולם קיים "מצדנו", כשמאחוריו אין כלום. יש רק מציאות א־לוהית. הקוסמוס המתגלה לעינינו אינו אלא אשליה. לעומת זאת, על פי גישתה של חב"ד העולם הוא אמנם אשליה, אבל מאחורי האשליה מסתתר הקב"ה. לפי ר"ח העולם אינו אלא מעין סרט, או – נכון יותר – ממשות מדומה, מציאות וירטואלית, המתגלית בפני האדם. זאת עמדה אקוסמיסטית: הקוסמוס – כמוהו כחלום – איננו קיים, במשמעות האמיתית של המושג קיום. כמובן שאי שם, מאחורי הכול, מצוי מקומו של עולם, הקב"ה. אך אם נקלף את שכבת התופעות המופיעות לפנינו, נמצא רק את האין המוחלט.

לעומת זאת, לפי חב"ד, המציאות היא תוצאת המשחק הקיים בין הגילוי לבין ההסתר והתחפושת. אם נקלף את התופעות ניווכח לדעת שהעולם אינו אלא מעין תיאטרון כשמאחורי כל הדמויות של המשחק מסתתר בתחפושת שחקן ריאלי, א־לוהים. על פי החסידות ההסתרה שבעולם היא כפולה: "ואנכי הסתר אסתיר". הקב"ה מסתתר בעולם, והוא גם מסתיר את העובדה שהוא מסתתר. משימתנו היא לחשוף את הישות המצויה מאחורי הקלעים של ההסתר. או במונחים חסידיים, להחזיר את המציאות לאין, להסיר את התחפושת שהעולם מתכסה בה.

דירה בתחתונים

לדגם יש ממד נוסף. הסופר חי את הספר שלו והוא נהנה וסובל ממעשי הדמויות שבו. אלא מה? שלא כברוב הספרים המצויים בשוק, אין הוא נהנה מהרפתקאות הגיבורים או ממשחקי האהבה שביניהם, אלא ממעשי החסד שהם עושים. אך יש תקווה נוספת לסופר. באהבתו לגיבורי הספר שואף המחבר לכך שהם גם יכירו אותו וינסו להגיע אליו. רבים מאזרחי הספר לא רוצים כלל לחשוב על מעמד של "היות בתוך ספר". הם – חסרי כל חוש ל'מעֵבר' – רואים את עצמם כחיים בעולם ממשי ללא מחבר. אחרים מאמינים בקיומו של הסופר ומתגעגעים אליו. אלו הם בעלי החוויה הרליגיוזית. מעבר להם נמצאים המאמינים שבאפשרותם לפרוץ אל מעבר לספר בחוויה המיסטית, ב'דבקות', המזעזעת את התודעה הרגילה.

איך מתייחסות הגישות שעליהן עמדנו לחיינו הדתיים? אם אמנם בעולם מסתתר הקב"ה, הרי שייתכן שיש עוד צורות להגיע אליו בנוסף לתורה ומצוות. זאת העבודה בגשמיות. אם העולם אינו אלא אשליה, ריק לחלוטין, העבודה בגשמיות חסרת משמעות. למה הדבר דומה? לחייל במוצב רחוק ומבודד. הדבר היחיד שמקשר אותו לביתו הוא מכתב מאהובתו. הוא מחזיק בידו את המכתב, הופך בו והופך בו, זה ורק זה הכול עבורו. המכתב הוא התורה.

לא כך מאמין מי שחושב שהקב"ה נוכח בעולם, מסתתר מעבר לתופעות. אולי ניתן להפקיע את ההסתרה. זאת הייתה עמדתם של ראשוני החסידות. לעניות דעתי, קיבלה חב"ד דרך זו תיאורטית, להלכה אך לא למעשה. אולי לדורות הראשונים היה זה אפשר. לנו, לא. חב"ד הציגה לפנינו דרך אחרת: "רצה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים". כך נולדה דרך חסידית שהקימה בכל מקום מחסה ליהודי הנע ונד, ודירה בתחתונים להקב"ה. שגרירויות של העולם הנסתר בפלנטה שלנו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ב טבת תשע"ג, 4.1.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-4 בינואר 2013, ב-200 שנה לפטירת בעל התניא, גיליון שמות תשע"ג - 804, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. הדירה בתחתונים היא לא דירה לאדם אחד, אלא הקב"ה התאווה לדירה לזוג. הזוג הם הקב"ה ואהובתו – כל יהודי. הדירה – כאן!

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: