מקור בתרגום
מה ההפך של "יחד"? לכאורה התשובה פשוטה: "לחוד". אם שני אנשים מבצעים פעולה כאחד הריהם עושים אותה יחד – ואילו אם עושה אותה כל אחד לעצמו, הריהי נעשית לחוד.

שתי המילים מכילות בתוכן את הרכיב "חד" – וקשורות כמובן למספר אחד – אך כל אחת מהן 'מושכת' לכיוון אחר: עשייה יחד מדגישה את האחדות של העושים במלאכה, בעוד לחוד פירושו שכל אחד נותר ביחידותו.

שתי המילים מוצאן במקור אחד – אך הן הגיעו ללשוננו במסלולים שונים. המילה "יחד" היא מעברית המקרא (ותרגומה בארמית: כַּחֲדָא), בעוד "לחוד" הגיעה עדינו מן הארמית.

בתרגום אונקלוס המילה "לְחוֹד" מתרגמת דרך כלל את "רק" העברית, וכן את המילה "לבד". בפרשת תרומה נאמר לגבי יריעות המשכן: "וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד". ומוסר אונקלוס: "ותלפיף יָת חמיש יריען לְחוֹד וית שית יריען לְחוֹד".

בסוף פרשת ויגש קראנו: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה" – ותרגום אונקלוס לקטע זה מכיל הן את המילה "לחוד" כשלעצמה, תרגום של "רק", והן את המילה בנטייתה, כתרגום של "לבדם": "לְחוֹד ארע כומריא בִּלְחוֹדֵיהוֹן לא הות לפרעה".

מעניין הוא שבמקרא ישנם כמה מופעים של המילה "יחד" שפירושם לכאורה הוא "לחוד". כך למשל בספר עזרא, בתשובה לצרי יהודה ובנימין שביקשו לקחת חלק בבניין המקדש (ד ג): "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵא־לֹהֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לה' אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס". ניתן לפרש ש"אנחנו יחד" פירושו: "כל שבטי ישראל" – אך נראה יותר ש"יחד" כאן הוא במובן הפוך לרגיל אצלנו, ועניינו "לחוד", "אנחנו בלבד".

מכל מקום, בתלמוד חוזרת פעמים רבות התבנית "זה לחוד וזה לחוד" (למשל: "זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד"), וממנו ירשה לשון דיבורנו. ההגייה המקורית באונקלוס וכן בגמרא היא כנראה "לחוֹד", וכן מסורת בני תימן עד ימינו – אך רגילים העם לומר "לחוּד" בשריקת הו"ו. ואמנם, במילון מונחי ההתעמלות שהוציא לאור ועד הלשון בשנת תרצ"ז (1937) נכתב כי תרגיל המתבצע all aloneייקרא בעברית “לְחוֹד“ – אך כיום קשה למצוא ולו אחד שנשמע מפיו “לחוֹד“, וכולנו יחד אומרים “לחוּד“.

*

הקטע הבא לקוח מגיליון זה. אחת המילים שבו – שורשה אינו במקרא, והיא מתועדת בתרגום אונקלוס לפרשת ויחי.

ביקורות הספרים בישראל נחלקות לשתי קבוצות שונות לחלוטין, שתהום מפרידה ביניהן. יש אמצעי תקשורת (כמו 'מקור ראשון', 'הארץ ספרים' ולא מעט אתרי אינטרנט) שמפרסמים בעיקר ביקורות של מומחים מתחומים שונים הקשורים לנושא הספר שעליו הם כותבים. הביקורות הללו בדרך כלל רציניות ונכתבות ממקום חיובי וטוב. אבל רוב העיתונים (גם האלקטרוניים) מעסיקים "מבקרים מקצועיים" שחייבים לספק רשימות ביקורת באופן שוטף.

מצאתם? אתם מוזמנים לשלוח תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com בין הפותרים נכונה יוגרלו ספרים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ו טבת תשע"ג, 28.12.2012