לקרום עור ופיקסלים / צחי כהן

תהליך אימות זיהויה של הגופה כשלדו של מנגלה מעלה הרהורים על אודות מערכות צדק ומשפט וגם על מקומו של הצילום בתרבותנו

eyalהגולגולת של מנגלה

לידתה של האסתטיקה הפורנזית

אייל ויצמן ותומס קינן

רסלינג, 2012, 121 עמ'

ב6 ביוני 1985 נחפר קברו של וולפגנג גרהארד בעיירה קטנה, לא הרחק מסאו פאולו, ברזיל, ושרידי גופתו הוצאו ממנה. מפקד המשטרה המקומית של סאו פאולו מיהר להכריז כי אלה הם שרידי גופתו של לא אחר מאשר יוזף מנגלה, הפושע הנאצי הנודע, אחרון פושעי המלחמה הנאצים המשמעותיים שטרם נתפסו.

ספרון קטן, שהתפרסם לאחרונה בהוצאת רסלינג, מתאר את תהליך זיהוי הגופה, תוך כדי דיון במשמעותו של התהליך ותהייה על מהותו. כותבי הספר, אייל ויצמן ותומס קינן, הינם אדריכל וחוקר ספרות ותרבות המתעניינים ביחס בין האדם, גופו וסביבתו.

סיפורי עצמות

שרידי הגופה, וממצאים נוספים הקושרים את גרהארד למנגלה, נבדקו על ידי צוות חסר תקדים בהיקפו ובבכירותו של חוקרי מקרי מוות ומומחים נוספים משדות שונים ומשונים. למעשה היה מדובר כאן בחקירה משטרתית מסוג יוצא דופן: בדרך כלל השאלה העומדת במרכז המחקר הפורנזי־ראייתי המשטרתי היא כיצד אירע המוות, ואולי גם מי גרם לו, שאלות שהיו שוליות במקרה זה. השאלה המרכזית במקרה זה הייתה האם אמנם שייכות העצמות לאדם המסוים שיוחסו לו?

כדי לענות על השאלה היה על החוקרים לשחזר את קורות חייו של האדם על פי הרשמים שהוטבעו בעצמותיו, תהליך שאחד החוקרים כינה "אוסטיו־ביוגרפיה", קורות החיים המוטבעים בעצמות. שכן העצמות, השורדות זמן רב לאחר מותו של האדם, נושאות עליהן סימנים לאירועים בריאותיים וגופניים משמעותיים שעבר האדם בחייו.

לעין בלתי מקצועית נראות עצמות השלד של בני אדם שונים כזהות. אולם לאמיתו של דבר עוברות העצמות תהליך המזכיר את התהליך העובר על סרט צילום בהיחשפו לאור. תנאי החיים המשתנים מוקרנים על מצע רגיש הקולט את השינויים ומתעד אותם. תהליך קריאת העצמות ממקד את זיהויו של האדם שלהן היו שייכות מעגל אחר מעגל: מגדר, גובה, מבנה, מוצא אתני. אירועי חיים שונים כגון טיפול שיניים או שברים שהתאחו הולכים ונחשפים, ועם כל מרכיב הופכת ודאות הזיהוי לגבוהה יותר. אולם, בסופו של דבר, הזיהוי נותר הסתברותי ולעולם אינו יכול להיות עובדה ודאית.

מה מקומן של תמונות בעיצוב הזיכרון ומה השפעתן על הכרעות מוסריות? צילום: Thinkstock

מה מקומן של תמונות בעיצוב הזיכרון ומה השפעתן על הכרעות מוסריות?
צילום: Thinkstock

את ההחלטה הסופית בדבר זהותו של בעל העצמות הנחקרות אין אפשרות לתאר במונח שונה מאשר "הכרעה אסתטית", לא במובן הצר של מדד סובייקטיבי ליופי, אלא במובן הרחב של שימוש בחושים כדי להכריע בדבר אופן ארגונה של המציאות.

את התהליך שעברה הגופה ניתן לכנות, להצעת ויצמן וקינן, "משפט של דבר". כינוי המתייחס אל מסורת משפטית ארוכת שנים של "משפטי הדבר", החל בחכמי אתונה שדנו בגורלו של פסל שהרג אדם, ועבור דרך "פרקליטי השטן", שפעלו בשירות הכנסייה בימי הביניים ותפקידם היה למצוא פגם בעדויות שאמורות היו להביא להקדשתו של מועמד כזה או אחר.

בתהפוכת גורל משונה אירע שדווקא שרידי עצמותיו של מי ששעבד קרבנות כה רבים למחקריו הפיזיולוגיים הפכו בעצמם למוקד למחקר פיזיונומי דקדקני.

צילום מהופך

התהליך שעברו שרידי גופתו של אחרון הצוררים מעמיד למבחן כמה מונחים והסכמות באשר למקומם ותפקידם של הצדק ושל מערכת המשפט. אנו רגילים לחשוב על מערכת המשפט כמחוללת או מקיימת צדק – מוצאת את האשם ומשיבה את הצדק שהופר על כנו, בעזרת הכרעתה בדבר גרסת האמת וקביעת העונש המציב את הגמול הנאות.

שחזור גופתו של מת, המביא לזיהויו, נעשה אמנם בשדה המשפטי אולם אינו תואם לאף אחת מן ההגדרות שהוזכרו. הוא בא לאחר מעשה, עם תום כל האלימות וכל אפשרות לעונש. המעשים ברורים ונחרצים, ורק שאלה אחת נותרה פתוחה והיא שאלת זהותו של העומד לדין. במובן מסוים, משפט דמיאניוק, שאירע רק שנים ספורות לאחר גילוי גופתו של גרהארד־מנגלה, עסק גם הוא בשאלות דומות. האסתטיקה הראייתית מעמידה בראש ובראשונה את עצמה למבחן. המשפט עוסק בכלי ייצור הראיות לא פחות מאשר בערכן ובמשמעותן של הראיות ובכוחן להעיד על המציאות.

טכניקה מורכבת פותחה במיוחד, ואפשרה לשחזר את מראה פניו של בעל הגולגולת טרם מותו. תהליך ששילב מדע, צילום ואנימציה אפשר השוואה מתפתחת של צילומים שונים מימי חייו של האדם החי, עם שחזורים מוצעים שהולבשו שכבה אחר שכבה על גולגולת המת. בסופו של דבר היה רצף הצילומים שהצליחו המדענים ליצור הראיה המשכנעת ביותר לשיוך גופתו של גרהארד למנגלה.

תהליך יצירת רצף התמונות שהמחיש את שייכות גולגולת גרהארד למנגלה היה למעשה היפוך של תהליך הצילום המקובל. בדרך כלל משמש צילום לתיעוד ולשימור רגע או אובייקט במציאות. האובייקט קיים, אינו מוטל בספק, אך זמני. המצלם חפץ זקוק להנצחתו של האובייקט, הרגע, המפגש, ועל כן הוא מנציח את האובייקט כפי שיש ביכולתו לקלוט אותו חזותית. שחזור הגולגולת ניגש לאובייקט קיים, שריד למציאות מן העבר, ומבקש לשחזר באמצעות תהליך עיבוד התמונה את האובייקט כפי שהיה בעבר, ואת התהליכים שעבר מאז. אם הצילום הרגיל הוא ניסיון לשמר רגע מסוים של האובייקט, תהליך העיבוד הפורנזי־אסתטי היה מעין ניסיון לשחזר את הדרך שעבר האובייקט, אולם במהופך – מן השריד הבלוי אל האובייקט כפי שהיה בשלמותו.

הצילום, תהליך שהומצא בסוף המאה התשע עשרה, הפך להיות מרכיב תרבותי משמעותי ביותר במאה העשרים. הוגים פוסטמודרניים, כבארת' ולאקאן, דנו בו ובהשתמעויותיו בהשלכות על הדמיון, על הזיכרון, על הצופה, על המצלם ועל האובייקט. בנו החורג של הצילום, הקולנוע, הפך להיות האמנות הפופולרית ביותר והנצרכת ביותר בהיסטוריה. חיינו מתוארים, מתועדים ומלווים על ידי צילומים. צילומים מהווים מרכיב משמעותי בכל אירוע בחיינו, ולמעשה אחת הדרכים המקובלות בעולם המערבי לציין את חשיבותו של אירוע היא תיעודו. עם כניסתם של הצילום הדיגיטלי ומצלמת הטלפון, הפך הצילום להיות כלי משמעותי ונפוץ עוד יותר לתיעוד ולחוויה. כמעט כל אירוע מלווה כיום בתיעוד מלא של מצלמות מסוגים שונים.

המחשבות שמעורר הדיון באסתטיקה פורנזית ממקדות את המחשבה על עצם מעשה הצילום. מדוע אנו מצלמים? מה הטעם בתמונות שאיש לא יצפה בהן? מדוע אנו נמשכים לדימוי החזותי־צילומי? מה הופך את הצילום לדימוי הנתפס כנאמן למציאות? מה פשר הנטייה לחייך בעת צילום למצלמה, ומדוע מסירים מרכיבי משקפיים רבים את משקפיהם כאשר הם מצטלמים? מה מקומן של תמונות בעיצוב הזיכרון והתפיסה ומה השפעתן על הכרעות מוסריות ואחרות? התרבות המודרנית־המערבית נוטשת יותר ויותר את המילה ככלי ביטוי ועוברת יותר ויותר לקוטב החזותי (ויעידו עמודי העיתונים הראשונים של היום בהשוואה לעמודי העיתונים לפני עשרות בודדות של שנים). 
ציר הזמן שהתהפך בתהליך זיהוי גולגולתו של מנגלה מאיר את התהליך של השתלטות הצילום והדימוי החזותי על תפיסתנו את המציאות ועל האופן שבו אנו מתקשרים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ד כסלו תשע"ג, 7.12.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 בדצמבר 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון וישב תשע"ג - 800, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: