אבולוציה של חלומות / חיותה דויטש

במקום אחד הגשמת החלום היא אישה בפסגה הפוליטית, במקום אחר מדובר על צעד בדרך לכתר תורה. מטלוויזיה בוושינגטון ועד הצגה בגוש עציון

צוללת סינית שוקעת ליד חופי ארצות הברית. בעוד שעות אחדות יאזל החמצן ויאבדו כמאה אנשי צוותה. הסינים מתכחשים לאירוע הפוליטי המביך ומפנים עורף לחייליהם הגוססים. הם לא מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי של ההודאה בכישלון ובחשיפה, מצדם – שימותו. מה יעשה הבית הלבן? בפרק מסדרת 'חיות פוליטיות' מתווכחת הגיבורה, שרת החוץ, עם הנשיא: הוא לא מתכוון לנקוף אצבע, היא חושבת שצריך להיחלץ להצלת מאה אנשים גם אם הם סינים. האירוע מחדד את פערי התפיסות בין השניים, ומקרב את קץ שיתוף הפעולה. בקרוב תכריז שרת החוץ, איילין בריש, על ריצתה לנשיאות, נגד הנשיא המכהן, בן מפלגתה.

בסוף העונה השביעית של 'הבית הלבן' מושבע לנשיא חבר קונגרס ממוצא היספני, כהה עור. יש אומרים שהסדרה הכינה את התודעה לבחירתו של אובמה. 'חיות פוליטיות' מתחילה במקום שבו עצרה הסדרה ההיא: היא מספרת סיפור על בית לבן שבו עומדת לכהן אישה. שאלת עצמאותה של המועמדת היא שאלה מרכזית. איילין בריש שרת החוץ היא אשתו לשעבר של הנשיא לשעבר, שקדם לנוכחי. רודף שמלות ואהוד מאוד על הציבור. אם הסיפור מזכיר אירועים אמיתיים, אל דאגה, יוצריו בהחלט התכוונו לכך. שתי שאלות שואלת הסדרה: האחת – האם הציבור יסכים לקבל אישה בתפקיד החזק ביותר בעולם היום? והשנייה, המסקרנת יותר – האם אישה נשיאה תהיה שונה מגבר נשיא, ובמה?

הילדה כבר לא מחופשת לאסתר. מתוך 'אסתר וסודות חצר המלך'
צילום: רבקה קובלסקי

האירוע הסיני, שנכון לפרק הנוכחי טרם בא על פתרונו, משרטט תמונה ברורה ומהותנית: נשיא גבר מוכן לאבד חיים למען תועלת פוליטית, האישה – לא, היא נלחמת בעד החיים ומוכנה לשלם את המחיר. האישה יולדת – הגבר הורג. האישה חומלת, הגבר – קשה לב. צמדים פשטניים שיש להם הד גם במקורותינו: רבי מאיר אומר – ייתמו חטאים מן הארץ, וברוריה אשתו מטעימה – חטאים ולא חוטאים. אבל המציאות מורכבת יותר. לפחות עד שנכנסים לתמונה הילדים.

בקידוש שעשינו השבת בסוף התפילה לחברתנו שולי מועלם שמענו ממנה על המסע שעברה בחודשים האחרונים ועל השאלה הקבועה שהיא נשאלת – מה קורה עם הילדים בשעה שאת מתרוצצת בארץ. תגיד, שאלה שולי פעם את אחד מהמתמודדים, מישהו אי פעם שאל אותך על הילדים? אף פעם לא, השיב האיש. ובכן, שולי, סדנא דארעא חד הוא. תשמחי לשמוע שגם את איילין, הגיבורה הבדויה המתמודדת לנשיאות, שואלים על ה'מחירים המשפחתיים' – שאלות שבעלה הפוליטיקאי לא נשאל מעולם.

לאיילין בריש שרת החוץ – ובכך תם הדמיון להילארי קלינטון – יש שני בנים, האחד מוצלח, גאוות אמו ויד ימינה, השני קצת פחות: נטול קריירה, הומוסקסואל, מכור לסמים, עם עבר של ניסיון התאבדות. כל הסעיפים בקורות חייו של הבן ההוא הם תוצאה של חיים תחת הזרקורים בבית הלבן, דווקא בתקופה שבה כיהן בו אביו. ועדיין, האשמה תוטל על האם. אישה מצליחנית מדי נתפסת כמרשעת. שריפת מכשפות – אקט שוביניסטי עתיק – היא נוהל שהופעל על נשים חזקות מדי. היום אין צורך במדורה, די במצלמת טלוויזיה ושאלות קנטרניות. ואתם יודעים מה? גם בכך אין צורך, רוב הזמן  תבער מדורת האשמה בלבה של האישה הזו גם בלי עזרה חיצונית.

סיגורני וויבר ב'חיות פוליטיות'
באדיבות: yes

כתר משלה

מלכה בשושן, כמו רעבעצן של פעם, מעמדה לא מוענק לה בזכות עצמה אלא בזכות היותה "אשתו של". השפעה על המתרחש בחצר יש לה, כמובן, אבל באמצעים העקיפים, המסורתיים.

'אסתר וסודות חצר המלך' עולה מחדש על הבמה אחרי עשור, בהפקה מחודשת, ומעניין לבדוק מה השתנה בעולמן של נשות גוש עציון ותיאטרון 'רוממות' שלהן. ובכן, לא הרבה – הכישרון אותו כישרון, והמצב אותו 'מצב'. כשעלתה 'אסתר' לראשונה היו פיגועים בכל הארץ ויריות בכביש המנהרות. הבכורה של 'אסתר' המחודשת פוגשת אותנו בעיצומו של 'עמוד ענן'.

בהפקה הנוכחית שושן הבירה נוכחת פחות, ובמקומה אנחנו בניו יורק של סוף שנות העשרים־תחילת שלושים – שנות השפל, המיתון, ה'יובש' ופריחתה של המאפיה. ריקוד הצ'ארלסטון המאפיין את התקופה, שמלות הנשים, כובעי הגברים, אקדחו של המן. תמונה זוגית של אחשוורוש וושתי על קיר הארמון מורדת מהקיר,  אמור: אחשוורוש וושתי כבר לא. בקרוב תונח במקומה תמונה זוגית חדשה, ממוסגרת, של אחשוורוש ואסתר. הווה ועבר מטושטשים, בכוונה.

"ישנם רגעים בהצגה שבהם שרות השחקניות על אסתר, אבל את יודעת היטב שהן שרות על עצמן ועל חייהן בגוש עציון של השנים האחרונות", כתבתי עליהן פעם. "הלהט על הבמה, הקסם, נובעים מן היכולת של חבורת נשים שעזבו את ביתן ושפתן כדי לעלות לישראל לחזור לשיר ולהתבטא ביצירתיות משתוללת, בשפת אמן". ההצגה היא באנגלית, ההומור אמריקני־נצחי. התנועה בין התרבויות – היהודית והאמריקנית – מורגשת בכל סצנה, פסוקים מהמגילה נקראים כלשונם ברגע אחד, ולמשנהו רוקד הגנגסטר הראשי, המן, בנקישות עקבים, משל היה פרד אסטר.

המן דהשתא (שרון כ"ץ הנפלאה) הייתה אחשוורוש שלפני עשור, ילדי המן מלפני עשור גדלו והיום הן נשות ההרמון, חברותיה של ושתי. הדברים זורמים, הזמן אינו עומד מלכת.

מה השתנה, אני שואלת את טובי קליין גרינולד, הבימאית והמפיקה, הרוח החיה של התיאטרון.

"השתנה", היא אומרת. "היזכרי בסצנת הפתיחה".

נזכרתי: על הבמה הולכת ילדה קטנה, בת זמננו, וקוראת ספר. על הרצפה היא מגלה כתר יפהפה,  מרימה אותו ומניחה אותו על ראשה. עכשיו ההצגה יכולה להתחיל. הילדה הזו, מגלה טובי, היא דיאלוג פרטי שיש לי עם הבמאי היהודי ספילברג, מחווה לילדה במעיל האדום שמופיעה להרף עין בסרטו 'רשימת שינדלר'. כך מתחילה ההצגה – במבט על הילדה היהודייה הקטנה, הנצחית, הנרדפת והשורדת משושן ועד היום הזה. "אבל יש אבולוציה בחלומות שלנו", היא אומרת. לפני עשור נפתחה ההצגה בילדה קטנה מחופשת לאסתר המלכה. קרה משהו מאז. הילדה בהפקה הנוכחית, עשר שנים אחר כך, כבר אינה בתחפושת אסתר, היא רצינית ולומדת, בידה ספר. יש לה חלומות גדולים יותר: היא רוצה כתר משלה.

חיות פוליטיות

יס הו, יום חמישי 22.00

אסתר וסודות חצר המלך

תיאטרון רוממות, גוש עציון 
למועדי הצגות:  www.raiseyourspirits.org

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ז כסלו תשע"ג, 30.11.12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-30 בנובמבר 2012, ב-גיליון וישלח תשע"ג - 799, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: