האם אנחנו זוכרים? / מרים קרליבך־גיליס

יום לפני ליל הבדולח עזבתי את המבורג. בלילה הנורא ההוא הכול התחיל והעולם שתק

בהיסטוריה הגרמנית והגרמנית־יהודית  שיחק התאריך '9 בנובמבר' תפקידים משמעותיים בשנים שונות. ה־9 בנובמבר לא שיחק תפקידים אלה כסרט עלילה בדוי; לא – הוא התרחש באופן היסטורי, ממשי, אפוף עוז נפש יהודי מחד ושטוף שנאה ואלימות רצחנית מאידך.

ב־9 בנובמבר 1914 בירך הרב הראשי של קהילת אלטונה, ד"ר מאיר לרנר, את החיילים היהודים בבית הכנסת באלטונה לפני ארון הקודש הפתוח – אותם החיילים שהתנדבו לצאת למלחמה למען גרמניה… אותם שהקריבו את חייהם, את בריאותם ואת שלמות גופם ורוחם –  למען מקום הולדתם…

וב־9 בנובמבר 1938 התרחש 'ליל הבדולח', מונח שממעיט בחומרת האירוע ומגמד אותו לבלתי הכר. לא, הוא לא התרחש: יזמו אותו, תכננו אותו בעוד מועד וביצעו אותו בשלמות אכזרית ובאכזריות שלמה.

צילום: ויקיפדיה

לא הייתי עדה למתרחש, מכיוון שעזבתי את המבורג יום אחד לפני אותו 9 בנובמבר, לאחר שגבולות הרייך ננעלו עבורי לתמיד – כך נחתם בדרכוני בעל צלב הקרס ובעל האות האדומה J (משמע יהודייה), כי תורת הגזע שלהם לא נתנה בנו סימנים… כך עזבתי את המבורג טרם ליל ההתרחשות המזעזעת שלא ניתנת להשגה – הלילה שבו ידע העולם שהציתו בתי כנסת ביודעין, בידיעה מלאה ומדויקת, ובכוונה תחילה עד שנהרסו ושנשרפו. לא בתור שיא, לא בתור מעשה סיום – אלא כפתיחה להרעלה ולשרפת בני אדם. זה לא קרה – אלא הם גרמו לכך שזה יקרה, בכוונה תחילה ובידע מדויק ובחוסר מצפון גמור של בני אדם לא אנושיים. התרחשות שלא ניתנת להשגה ושלא תיאמן – שעליה ידע העולם, לא האמין, לא רצה להאמין? מכל מקום העולם שתק.

ואנחנו? האם אנחנו זוכרים את היום שבו נפלו קרבן כל מקדשי המעט בכל ערי גרמניה ובכפריה; שבו נרמסו כל ספרי התורה ברגל גסה במגף שחור, גם נקרעו, גם נרמסו ונשרפו וקדושתם חוללה לקול צהלת המטמאים? האם אנחנו זוכרים את שרפת בתי הכנסת, את חילול ספרי התורה ואת השפלתם והשלכתם של אלפי גברים, בחורים ונערים למחנות הריכוז על אדמת גרמניה?

האם אנחנו זוכרים את ליל 9 בנובמבר 1938 הארור?

פרופ' מרים קרליבך־גיליס היא פרופסור לחינוך, לסוציולוגיה ולהיסטוריה יהודית באוניברסיטת בר־אילן. עומדת בראש המכון להגות יהודית על־שם יוסף קרליבך, המחלקה לתולדות עם ישראל

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ד חשוון תשע"ג, 9.11.12

פורסמה ב-9 בנובמבר 2012, ב-גיליון חיי שרה תשע"ג - 796 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: