איש הלכה בעולם מתחדש / שפרה מישלוב

הרב שלמה גורן סבר כי תפקידם של רבני זמננו הוא להתאים את ההלכה למציאות הטכנולוגית המודרנית ולצרכיה של המדינה. מקצת מפסיקותיו לרגל יום פטירתו הי"ח

לרגל יום השנה הי"ח לפטירתו של הרב שלמה גורן, ברצוני לעסוק בגישתו ההלכתית להתפתחויות רפואיות וטכנולוגיות בתקופתו. הרב גורן (תרע"ח־תשנ"ה) היה הרב הראשי לצה"ל בין השנים תש"ח לתשל"א, הרב הראשי לתל־אביב־יפו בין תשל"א לתשל"ג והרב הראשי לישראל בין תשל"ג לתשמ"ג. הוא סבר כי תפקידו של הרב בעת החדשה הוא בין השאר לספק פתרונות חדשניים אשר יתאימו את ההלכה למציאות הטכנולוגית המודרנית. בהתאם לגישתו זו הוא עסק במשך שנות כהונתו הרבות כרב וכפוסק במגוון סוגיות אשר התעוררו עם התפתחות הטכנולוגיה ובעקבות שינויים תרבותיים במאה העשרים.

קו ייחודי אשר אפיין את פסיקתו והגותו של הרב גורן היה אמונתו העזה במפנה ההיסטורי החשוב שחל עם הקמת מדינת ישראל. הוא ביקש להיות שותף בולט במהלך זה על ידי הענקת כלים הלכתיים להתפתחותה של המדינה, יציקת תוכן רוחני לדרכה ויצירת אופני ביטוי דתיים אשר יבטאו את השינוי ומשמעותו. הרב גורן לא היסס לבטא את גישתו זו בבמות שונות. בדיון פומבי שהתקיים בשנת תשכ"ו (1966) סביב נושא זה התבטא הרב גורן כי 'בדור הזה אנו זקוקים לתורה והלכה שתהיה להן גישה ממלכתית לבעיות ויחס חיובי למפנה ההיסטורי בעם היהודי עם הקמת המדינה'. הוא סבר כי הרבנות בארץ עם כל גדולתה ומאמציה נמצאת במשבר, כיוון שהיא לא נגמלה עדיין מהמנטליות הגלותית שהייתה בה בגולה.

עמדתו ההלכתית־ממלכתית באה לידי ביטוי גם בפסיקותיו בעניינים רפואיים וטכנולוגיים שונים. הוא ביקש למצוא דרכים בהלכה להתנהלותן התקינה של מערכות מפותחות במדינה אשר יאפשרו את התנהלותה כמדינה מודרנית מתקדמת. ניתן למצוא בין פסיקותיו כאלה שהיו חדשניות בזמנן, ועם הזמן הפכו להיות נחלתם של פוסקים נוספים.

העניק כלים הלכתיים להתפתחותה של המדינה. הרב גורן מברך את ראש הממשלה בגין, 1977
צילום: מקס נאש, אי.פי

קיום עצמאי

אחד התחומים אשר בלטו בפסיקתו, בהתבטאויותיו ובפרסומיו של הרב גורן בשנות כהונתו כרב הראשי לישראל היה התחום הרפואי. פסיקותיו בנושא לוקטו ונערכו בספרו 'תורת הרפואה' על ידי חתנו, ד"ר ישראל תמרי, ומקצתן מופיעות בספרו 'תרומת הגורן'. מבין המגוון הרחב של פסיקותיו ועמדותיו בנושא יצוינו להלן בעיקר אלה אשר נבעו מהשקפת עולמו הממלכתית או שהייתה להן השפעה על התנהלות מערכותיה הרפואיות של המדינה.

פסיקה עקרונית אשר המחישה את נטייתו לכלול שיקולים ממלכתיים בפסיקתו הייתה ההיתר לנתח מתים ולהוציא איבר מגופם ללימודי רפואה על אף איסור ביזוי המת. נימוקו של הרב גורן להיתר היה שממשלת ישראל אחראית לבריאות העם, ולכן יש לאפשר לבתי הספר לרפואה בארץ להתמחות ברפואה באמצעות ניתוחים אלו וכך להציל חיים. הוא הבהיר שמצד אחריות הממשלה לחיי אזרחיה נחשב הדבר כאילו 'המת מוטל לפנינו', מצב שבו התירו גם פוסקים כגון החת"ם סופר וה'חזון איש' לנתח גופות. נימוק זה היה גם הבסיס לפסיקתו בעקבות פציעות קשות של חיילים במלחמת יום הכיפורים אשר כללו כוויות קשות. הרב גורן פסק שניתן להקים בנק עור, כיוון שמדינה ריבונית אחראית לבריאות תושביה, ולכן נחשבת כל מחלה או סכנה כאילו 'המת מוטל לפנינו'.

בשנת תשכ"ט (1968) התעורר פולמוס ציבורי סביב שאלת מוסריות ביצוען של השתלות לב. הרב גורן אשר כיהן באותה עת כרב הראשי לצה"ל תמך בניתוח זה אך הבהיר שתמיכתו מותנית בביצועו רק לאחר קביעת המוות המוחי המוחלט של תורם הלב. באותה עת התנגדו רבנים מרכזיים להשתלה בטענה שיש בה רצח כפול, של התורם ושל המושתל, בשל הסיכויים הקלושים שהניתוח יצליח ובשל הגדרת המוות רק בעת השבתה מוחלטת של תפקוד הלב. בין המתנגדים היה מי שנחשב גדול הפוסקים באותה עת, הרב משה פיינשטיין. אף על פי כן, בחלוף כ־20 שנה, כאשר התברר ששיעור ההצלחה בהשתלות הלב עלה במידה ניכרת, אימצה הרבנות הראשית בראשות הרבנים שפירא ואליהו את עמדת הרב גורן בסוגיה.

בשנת תשמ"ג (1983) דנה ועדה של משרד הבריאות בדבר ההיבטים המוסריים והחוקיים של מכירת כליות. הרב גורן, כרב הראשי לישראל, התבקש לתת את נקודת מבטה של ההלכה לסוגיה. הוא דן בשאלה המרכזית בסוגיה זו – אם חייב אדם להכניס עצמו לספק סכנה כדי להציל חברו מסכנה ודאית. הוא ציין את עמדות הפוסקים שנחלקו בזה וקבע שהדבר תלוי בהכרעת הרופאים בדבר מידת הסיכון לתורם. עם השתלות הכליות הראשונות בראשית שנות השמונים של המאה העשרים יצא הרב גורן בגילוי דעת שלפיו 'השתלת כליה ותרומת כליה הן מצווה'. בזה הגיב להתנגדות 'אגודת ישראל' אשר תבעה את שינוי החוק המאפשר הוצאת כליה ממת כדי להשתילה באדם אחר.

בשנת תשמ"ב (1982) פנתה ועדה במשרד הבריאות לרב גורן לקבלת חוות דעתו בעניין הפריות מבחנה. הרב גורן קבע כמה הנחיות מחייבות, ביניהן שביצית תופרה מזרעו של הבעל בלבד ולא מזרעו של גבר אחר שאינו בעלה; שלא ישתמשו בנוזלים ובדם של אדם אחר לצורך ההפריה; ושמנהל מחלקת הנשים שיבצע את ההפריה יצהיר בכתב לכל זוג שנזקק להפריית מבחנה שהוא אחראי שלא יוחלפו הביציות בביציות של אישה אחרת. הוא קבע שיש צורך בפיקוח מתמיד של הרבנות הראשית על התהליך. בתי החולים 'שיבא' ו'הדסה', שבהם בוצעו ההפריות, פעלו בתחילה על פי הנחיותיו. יצוין שברבות השנים, בשל האפשרות שניתנה לערוך הפריות מבחנה גם בין בני זוג לא נשואים, קבע הרב גורן שיש לבצע את ההפריות אך ורק מזרעם של לא יהודים על מנת למנוע חשש לגילוי עריות בין אח לאחות.

העדפה טכנולוגית

פסיקתו העקרונית של הרב גורן אשר פורסמה בשנה הראשונה לכהונתו כרב הראשי לצה"ל ואשר קבעה שהחשמל אסור מדרבנן ולא מדאורייתא ולכן ניתן להשתמש בו באופנים שונים במקרה הצורך עוררה התנגדויות עזות. בהמשך קבע שאין איסור להשתמש בחשמל בשבת (כמובן, ללא חיבור עצמי של זרם החשמל אלא באמצעות שעון שבת וכיוצא בזה) למרות חילול השבת הכרוך בכך מצד עובדי חברת החשמל היות שהחשמל שהמדינה מספקת בשבת משמש בין השאר לפיקוח נפש כגון לחולים ולקשישים.

במסגרת פסיקותיו בענייני צבא, בהיותו הרב הראשי לצה"ל, נחשף הרב גורן למערכות טכנולוגיות מגוונות, כגון רמקולים ומערכות מטאורולוגיות, ונתן מענה לשאלות שהופנו אליו בעניין השימוש בהן בשבת.

גם בשנות כהונתו כרב הראשי לישראל השיב הרב גורן לשאלות שהפנו אליו מוסדות ואישים בעניינים טכנולוגיים שונים. למשל, המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה ומנהלֵי מלון 'פלאז'ה' בירושלים שאלוהו באיזה אופן ניתן להשתמש במעליות אוטומטיות בשבת. הרב גורן קבע שיש להתקין במעלית תיקונים טכניים אשר ימנעו מהמשתמשים בה כל השפעה אפשרית על פעולתה או על המערכות האלקטרוניות והמכניות הקשורות לתפעולה האוטומטי. הרב גורן נתן הסכמתו ל'טלפון גרמא' אשר פיתח מכון צומ"ת ושנועד לשימוש אנשי ביטחון או לטיפול רפואי והתבסס על מנגנון השהיה.

יש לציין שעמדתו העקרונית של הרב גורן הייתה שמציאת פתרונות אשר ינצלו את היכולות הטכנולוגיות עדיפה על פני שימוש בפתרונות הדורשים הסתייעות בגוי. קביעתו זו תאמה אף היא את עמדתו הלאומית שעל פיה יש לאפשר למדינת ישראל להתנהל בכוחותיה שלה ולהמעיט ככל האפשר הסתייעות בזרים.

גם סוגיות הנוגעות לחקלאות מודרנית במדינה הגיעו לפתחו של הרב גורן בהיותו הרב הראשי לישראל, והוא התבקש לתת הנחיות לשימוש בהן בשבת ובחג.

המועצה לענף החלב בישראל הפנתה לרב גורן שאלה כיצד יש לנהוג בחלב שברפתות בראש השנה שחל בערב שבת, כשישנם שלושה ימי שבתון רצופים – האם לשפוך את החלב ולהפסידו מחמת חוסר מקום לאחסנו, או שמא אפשר להעבירו למחלבות בחג עצמו ובזה למנוע חסרון כיס? הרב גורן השיב שמתוך דאגה להספקת חלב טרי שהוא חיוני לתושבים, בייחוד לתינוקות, לחולים ולתשושים, ניתן להתיר להעבירו מן המשָׁקים למחלבות שבשלוש הערים הגדולות ביום השני של ראש השנה באמצעות נהגים לא יהודים ובתנאים נוספים שהגדיר.

חולשת ההיתר

בין הרב גורן לקיבוצים הדתיים שררו יחסי הערכה וקרבה רעיונית, ואליו הם הפנו את שאלותיהם כאשר נתמנה לרב הראשי לישראל. למשל, הרב גורן נשאל על ידי חברי הקיבוצים יבנה וסעד כיצד ניתן לאסוף בשבת ובחגים ביצי דגירה שנולדו בלולים בשבת וביום טוב, שהרי מצד אחד ביצה כזאת יש לה דין נולד ומוקצה והיא אסורה בטלטול, אך מצד אחר אם לא יאספו מיד את הביצים אלא רק במוצאי השבת ייגרם נזק כלכלי בשל שבירת ביצים ונזק בריאותי בשל חדירה אפשרית של חיידק הסלמונלה. הרב גורן הציע פתרון שעל פיו יוכנו עבור אוספי הביצים כפפות שבהן אצבעונים ארוכים וקצוות ממולאים וקשים שאורכם כשני סנטימטרים. הביצים ייאספו בשבת ובחג באמצעות הכפפה, כשהאוספים אוחזים בביצים בקצה האצבעות על מנת שיהיה זה טלטול כלאחר יד. לימים, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, הומר היתר זה בהיתר פשוט ממנו.

בנוגע להיתר מכירה בשנת השמיטה סבר הרב גורן שמשקמה המדינה נחלש תוקפו של ההיתר והוא מוטל בספק, משום שהמדינה היא הבעלים על כל הקרקעות, ולכאורה מכירה בידי אדם פרטי אינה מפקיעה את בעלות המדינה ואינה הופכת את הקרקע לקרקע המצויה בבעלותו של גוי. משום כך, לקראת שנת השמיטה תש"ם פרסמה מועצת הרבנות הראשית בנשיאות הרב גורן החלטה שלפיה ראוי שלא לעבוד בקרקעות אלו עבודות שיש בהן איסור שביעית מן התורה, ויש לשמור במידת האפשר על קדושת הפירות. הרבנות הראשית הציעה ארבע דרכים חלופיות להתרת העבודות בשמיטה שלא על ידי היתר המכירה. בעקבות החלטה זו פנו אל הרב גורן נציגי הקיבוץ הדתי על מנת לקבל את הנחיותיו, ועל פי הוראותיו פיתח מכון צומ"ת את מכשיר ה'שמיטון' – מכשיר השהיה שהותקן על המכונות החקלאיות והביא לפסק זמן בין הפעלת המנוע על ידי האדם ובין זמן תחילת עבודת המכשירים ולאספקת דלק אוטומטי למנוע ללא לחיצה על דוושת הדלק בזמן העבודה. הודות למכשיר זה נהפכה העבודה החקלאית באמצעות המכונות לגרמא.

*

הפסיקות שנסקרו לעיל מלמדות כיצד הביא הרב לידי ביטוי את השקפת עולמו בדבר החשיבות הנודעת לכך שאנשי הלכה יעסקו בסוגיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות ומודרניות. הניסיון שצבר במתן פתרונות הלכתיים חדשניים שאפשרו את התנהלותה של המערכת הצבאית בשנות כהונתו כרב הראשי לצה"ל עמד לו גם בשנים שלאחר מכן במתן פתרונות למערכות רפואיות וטכנולוגיות שונות. בשנות כהונתו כרב הראשי לישראל יושמו חלק מהפתרונות שהציע במוסדות ובקיבוצים ברחבי המדינה.

ד"ר שפרה מישלוב היא מרצה למדעי היהדות ואזרחות במכללת אורות ישראל ובאוניברסיטת בר אילן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ד חשוון תשע"ג, 9.11.12

פורסמה ב-9 בנובמבר 2012, ב-גיליון חיי שרה תשע"ג - 796 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: