דורש או תובע? / יעקב עציון

מקור בתרגום

המילה המבוקשת בקטע לפרשת נח הייתה "בתביעה". השורש תב"ע אינו מופיע בעברית שבמקרא. בתרגום אונקלוס הוא נפוץ, לרוב כתרגום לדר"ש העברי.

לאחר שיוצאים נח ובניו מן התיבה ה' מברך אותם, מתיר להם את אכילת הבשר, אוסר עליהם את הדם – וחותם: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם". שלוש הדרישות שבפסוק מתורגמות ביד אונקלוס בשורש תב"ע: "וברם ית דמכון לנפשתכון אִתְבע, מיד כל חיתא אִתְבְּעיניה ומיד אנשא, מיד גבר דיישוד ית דמא דאחוהי אִתְבע ית נפשא דאנשא"

בקרוב נקרא על רבקה שסבלה מהתרוצצות הבנים בקרבה והלכה "לדרוש את ה'" – ובלשון אונקלוס: "למתבע אולפן מן קדם ה'" – היינו לבקש לימוד מלפני ה', כדרך התרגום המתרחק מהתייחסות ישירה לה'.

בלשון חכמים התאזרחה התביעה בעברית, בעיקר בתחומי המשפט והטענות שטוענים בני אדם כנגד חבריהם, בדין או שלא בדין (כך לדוגמה במשנת שבועות ה ג: "היו חמשה תובעין אותו, אמרו לו תן לנו פקדון שיש לנו בידך…").

בפינו אנו משמשות הן הדרישה והן התביעה, אך המונח המאוחר יותר מהלך בעיקר במחוזות המשפט (כתב תביעה, תביעות קטנות, מחלקת תביעות).

קוראים לא מעטים הצביעו על המילה "התרחש" כמילה המבוקשת, לפי שמקורה בשורש רח"ש הארמי המתרגם את רמ"ש העברי, ועניינו תנועה והתרחשות. ברם, כבר בתהלים אנו קוראים בשיר הידידות לבני קורח: "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב, אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ" (מזמור מה).

*

ולשאלת השבוע, הלקוחה מעמודי החדשות של השבוע שעבר. אחת המילים שבקטע היא חז"לית ואינה במקרא – ומקורה הארמי מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת לך לך:

נפתלי בנט חתם על הסכם שמבטיח חלוקה חצי־חצי בשיטת הריץ'־רץ', ושני המתמודדים האחרים טרם התחייבו לאופן חלוקת המקומות ברשימה. כמה מתמודדים מטעם הבית היהודי שהגיעו לכינוס אמרו שלא לייחוס כי אפשר לדבר על חלוקה שווה רק אם האיחוד הלאומי יביא שלושה חברי כנסת, בדומה לבית היהודי, ומדובר לא רק בשיתוף בייצוג אלא גם במימון המפלגות ובזמן השידור.

מצאתם? אתם מוזמנים לשלוח תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com.

בין הפותרים נכונה יוגרלו ספרים.

הזוכה בחידה לפרשת נח היא מזל תם, תל אביב

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' חשוון תשע"ג, 26.10.12

פורסם ב-26 באוקטובר 2012,ב-גיליון לך לך תשע"ג - 794, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: