ציד אנשי הכלום / גלית דהן קרליבך

איש נוטש את אשתו ושתי בנותיהם. האישה מתגלה כמכשפה, אך בינונית, כמו ביתר התנהלות חייה. והעולם לא אוהב כישוף ולא בינוניות

המכשפה

מארי נדיאיי

מצרפתית: רמה איילון

בבל, 2012, 139 עמ'

'כשמלאו לבנותיי שתים עשרה, הכנסתי אותן בסוד הכוחות המסתוריים'. משפט זה, הפותח את ספרה של מארי נדיאיי, 'המכשפה', שבה אותי מיד בריח הפנטזיה שנדף ממנו.

גיל 12, הגיל שבו נפתחים השערים לעבר מסעה המייסר והארוך של ההתבגרות, הוא מסע שרבים היו מעדיפים לרפרף עליו ולא להתעכב בחיקו. ואם כבר נגזר עלינו להתעכב, עדיף שיהיה זה בצילה של פנטזיה טובה, המשייטת בין עולמות שכוחות שונים ומשונים פועלים בהם, מה שיפטור מן הצורך להתמודד עם קשיי אותו הגיל שהמערב קידש כבעייתי.

אלא שהמשפט הפותח את הספר מטעה, ולא לרעה. אפשר היה לחשוב שהעלילה תתקדם בין יצורים מכונפים וטבעות מעופפות. למעשה, המשך העלילה מתגלה כהיפר ריאליסטי: מספרת הסיפור, לוסי, מתגוררת בעיר נידחת בצרפת וחייה מתנהלים על גבול השעמום והבינוניות. תאומותיה, מוד וליז, מתנהלות באותו מרץ אטום האופייני לגיל ההתבגרות, ובעלה, פיירו, עוסק בשיווק חופשות לאנשים עשירים, ומושא תשוקותיו הוא לחיות חיים עשירים ובורגניים, לפחות כמו אלו שניתנו ללקוחותיו. ערב אחד עוקר פיירו ממשפחתו, מושך את כל חסכונותיהם ומתאדה. העלילה נשזרת בחיפושיה של לוסי אחריו ובכמיהה להחזיר את חייה הקודמים לסדרם.

ציד מכשפות בעת המודרנית. מכשפה רוכבת על מטאטא, 1451

דמעות־דם

עד כאן, לכאורה, רומן משפחתי נוסף על אכזבה, בגידה ואהבה. אך קריאה מעמיקה יותר מגלה שהנושאים הללו נמצאים ברומן כחיצוניים בלבד. יתרה מכך, למרות עזיבתו הפתאומית של פיירו, גבות לא מונפות בהזדהות או בעניין־יתר. למעשה, דמותו של פיירו פשוט לא מעניינת, ואת אלומת הזרקורים יש להפנות ללוסי, גיבורת הספר, שאיננה 'סתם' אישה נבגדת.

לוסי, מסופר לנו בפשטות, בלשון שאינה מתיזה זיקוקין די־נור, היא מכשפה, נצר לשושלת מכשפות. אך שלא כאמה הדגולה והמוכשרת בכשפים, מתת האל שקיבלה לוסי בירושה דלה במיוחד וכישרונה מתבטא בעיקר בתחושות בטן מעורפלות ביותר – תחום שרבים מבני דורי מתמחים בו.

עתה, לאחר שמתברר להיכן בעלילה צריך לכוון את הפנס, מתבהרת עזיבתו של פיירו. לא בהכרח אישה יפה וצעירה ממתינה לבעל הנוטש. גם לא חיים מלאי עושר או עמוסי הרפתקאות. בסך הכול הבעל חושק בחיים נורמליים, וחיים עם מכשפה, רבותיי, אינם יכולים להיות כאלו.

סמוך לעזיבתו מלמדת לוסי את בנותיה, כחלק ממסורת ארוכת שנים, להתאמן בכוחות המסתוריים של שושלתן. הבנות אינן מתמרדות, אך גם אינן עושות זאת ביראת הקודש הנדרשת. בשוויון נפש גמור הן יורדות עם אמן למרתף ושם מתאמנות, עד שמופיעות בעיניהן דמעות של דם – אות וסימן לכך שהן עמדו במשימה ורוח הכישוף נאצלה עליהן.

כאשר מגלה פיירו את דמעות הדם הנוטפות מעיני בנותיו, יחלפו רק שעות מעטות בטרם ינטוש את משפחתו המוזרה לתמיד.

פחד קמאי

כמו בכל עלילה טובה, גם בספר זה הנושא החשוב באמת מצוי בין השורות. מצאתי את עצמי נשאבת אל הסב־טקסט, שכמו עשב, שאינו שוטה כלל, בצבץ מבין המילים.

בפנים אורב פחד קדמוני וקמאי מפני נשים בכלל ומכשפות בפרט, ומפני אנשי הצד – אלו שעומדים מן הצד ואינם מצליחים להשתלב באוטוסטרדה הסואנת של העולם הזה. לוסי נמנית על אלה. גם עליה נגזר לעמוד מן הצד ולחזות תמיד בהצלחות של אחרים, המוכשרים ממנה. כמו אמה, מכשפה בעלת כוחות רבים, שמתוך בחירה החליטה להניח אותם בצד לבל יפריעו לה, וכמו בנותיה, מוד וליז, המתגלות כהולמות במיוחד את המשפט עלה התלמיד על רבו. לוסי אינה מצליחה להרשים ביכולותיה אפילו את איזבל, המאכלסת את התפקיד הארכיטיפי של השכנה רעת העין, כשזו דורשת לדעת האם סטיב הקטן שלה יגיע אי פעם לאוניברסיטה יוקרתית.

למרות שהסופרת, מארי נדיאיי, משתייכת למין הנקבות, היא אינה נרתעת מלתת להן את תפקיד ה'רעות'. כמעט כל הנשים הנזכרות בספר זה איומות: החל בלוסי, המכשפה הבינונית, שאינה מתפקדת כאישה נורמטיבית, דרך בנותיה קלות הדעת, עבור בשכנה איזבל המתעללת בסטיב, בנה החלוש, וכלה באמה שהופכת את אביה לחילזון. אך נראה שאין זה נובע אצלה משנאת נשים, אלא כך היא מציגה את הגבר חסר האונים למראה היצור המשוכלל והמסתורי הזה, אישה.

ספרה של נדיאיי הוא ספר נוסף בשורה ארוכה שימיה כימי ההיסטוריה. האיסור על כישוף מוכר כבר במקרא, אך הוא מוסב בעיקר על מכשפות: 'מכשפה לא תחיה'. בכל הקשור לכשפי גברים, מסתמנת הקלה כלשהי. משה הופך את המטה לנחש ולהפך ואיש אינו נרעש. סיפור אגדי מספר על רבי שמעון בן שטח שתלה שמונים מכשפות באשקלון. גם ממנו מבצבץ חשש מפני כוחן של נשים מכשפות.  על רקע היהדות המונותאיסטית, מובן החשש מפני הכישוף בכלל: יצירת דרך נוספת, חלופית, לשלוט בכוחות הטבע, במקום לתת לאל אחד לעשות את עבודתו נאמנה.

גם בספרה של נדיאיי נתפס הכישוף לא רק כהיפוך לחיים הנורמליים, אלא גם ובעיקר כסטייה מדרך האמונה והתמימות, שבעלילה זו מיוחסות לצלב הקתולי שלוסי אינה נמנית על מעריציו (ואכן, על צווארה של אשתו החדשה של פיירו תלוי צלב גדול).

העלילה הפשוטה מסווה אפוא מסר מאלף: גם בימינו, בחברה הדמוקרטית והליברלית, הפחד הקמאי מן האישה והכשפים לא חלף מן העולם. ואולי צריך לכתוב שדווקא בימים שבהם השאיפה לשוויון היא חלק בלתי נפרד מהחיים נתפס הכישוף כקריאת תיגר על יסודות החברה, שכן מכשף יכול לקרוע צוהר לעולמות אחרים ולהיכנס לפרדסים שונים ומשונים, בעוד הרוב המוחלט של האנשים יעמוד ליד הגדר ויביט בו בעיניים כלות.

חסרת צלב

הסופרת אינה מקִלה את החיים על הגיבורה שלה. היא לא מעניקה לה כוחות מיוחדים אלא בינוניים מאוד, ועל לוסי מוטלת ההתמודדות עם קנאתה בהצלחתם של יקיריה. למעשה, נדיאיי אומרת שהעולם לא נועד בשביל אחת כמו לוסי. ואולי נועד דווקא בשביל בעלה, זה שנטש אותה ואת בנותיה, הפנה להם עורף וגזל את כל כספם, והוא אינו נחשב כחוטא וכנוכל. ובכל מקרה, כפרתו מצויה בכך שנישא לאישה שאיננו יודעים עליה דבר, פרט לכך שהיא נושאת צלב על צווארה.

לוסי, שנותרה לבדה בעולם הקר והמנוכר, נחשבת לחוטאת משום שאינה נושאת שום צלב. לא צלב דתי ולא צלב של הצלחה חומרית. לוסי, כמו העורבים המכושפים שמתעופפים מסביבה, מדדה בין שני העולמות – זה המכושף, שהיא אינה מצליחה לחדור אל מסתריו הקסומים, והעולם החילוני־דתי.

'המכשפה' הוא ספר, מומלץ, על ציד מכשפות בעת המודרנית, אך לא רק. מדובר גם על ציד האנשים שאינם מוצלחים, ציד האנשים הבינוניים, והכי גרוע: ציד אלו שאינם נושאים צלב כלשהו, ציד אלה שעומדים עם רגל אחת באוויר ואין להם מקום על פני האדמה.

 פורסם במוסף  'שבת', 'מקור ראשון', כ"ו תשרי תשע"ג, 12.10.12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-12 באוקטובר 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון בראשית תשע"ג - 792, סיפורת ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: