טמיר ונעלם / יעקב עציון

מילים עבריות ומקורן הארמי. מדור חדש נושא פרסים

כשבא אדם להביע מחשבותיו במילים, הן בדיבור הן בכתיבה, מתדפקות המילים על שערי שפתיו או על קצות אצבעותיו. זו אומרת בחר בי, וחברתה מראה עצמה מן הצד: שמא אני מדויקת יותר, מתאימה יותר – וסוף דבר מסתדרות המילים בטור ושוטפות זו אחר זו. ומדברי הפליאה הוא, שהאדם עצמו לעתים אינו יודע מדוע בחר לומר כך ולא אחרת, מה טעם ביכר מילה פלונית ושמר את שכנתה למועד אחר.

המתואר כאן הריהו שייך לכלל לשונות העולם – ובפרט לעברית, המבורכת בריבוי הרבדים שמהם שאובות מילותיה, ובגיוון סגנוניה.

במבוא לספרו "לשון מקרא ולשון חכמים" מספר אבא בנדויד בלשון הזו:

זכורני, בבואי ארצה, אך יצאתי מנמל חיפה, שאלתי עובר דרך "באיזה אוטובוס לנסוע אם אני חפץ לעלות על הכרמל", והלה ענה לי: "ניכר שמחוץ לארץ באת". – "איך אתה מכיר?". "אמרת 'אני חפץ', פה בארץ אין אומרים 'אני חפץ' אלא 'אני רוצה'".

חשבתי בלבי, לו יהי כדבריכם, כנראה נדחקה לשון המקרא מלומר 'חפץ' ונשתלטה לשון המשנה לומר 'אני רוצה'. אם כן, הרי עליי לשכוח את כל המקרא שלמדתי ולהתחיל לדבר בסגנונו של עגנון. אך עד מהרה נוכחתי לדעת שטעות בידי. אם אמרתי 'ספינה'  בלשון המשנה – תיקנו אותי לומר 'אונייה'. אם אומר 'חוטם' – עליי לומר 'אף'. אם אומר 'ממתין' – יתקנו את דבריי לומר 'מחכה'. כלומר דווקא מילים מן המקרא…

אכן, אף שפסקו חכמינו במפורש: "לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן" – בלשוננו אנו בלולים יחדיו פסוקי מקרא ומימרות חכמים, ארמית מהתלמוד לצד מילות תהלים.

כשהעמידו את אבא בנדויד בשנת תרצ"ד על כך שנהוג בארץ לומר "רוצה" ולא "חפץ", מיד ידע הוא שננקטה כאן דרך לשון חכמים. ברם, רובא דעלמא אינם מבחינים בין מילותיהם, ואינם ממיינים אותן המִן המקרא הן או שמא מן המשנה. אמנם, לאחר שניתנת על כך הדעת, ואנו מתחקים אחר עקבותיה של מילה ומתוודעים למקורה, נמצאת תודעתנו הלשונית מתברכת ומתעשרת.

***

רבות רבות ממילותיה של לשון חכמים קשורות קשר אמיץ לשפה הארמית, שהילכה בפי העם בימי הבית השני ואחריו, מאז גלות בבל והלאה. מילים הרבה השגורות בפינו, אין דוגמתן במקרא אך ניתן למוצאן במקורות חז"ל – ובמקביל בארמית שבתרגום אונקלוס לתורה (לרוב בשינויים קלים, שהרי על אף שרגילים להגדיר את העברית והארמית כ"שפות אחיות" – סוף סוף אינן זהות).

בכוונתנו לנסות 'להשיק' החל מהשבת הקרובה מעין חידה, בסגנון זה – בכל שבוע יובא קטע מתוך כתבה או ידיעה שראתה אור ב'מקור ראשון' בימים האחרונים, ובו מופיעה מילה עברית שאינה מקראית – ומקורה הארמי מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת השבוע. המוטל על הקוראים הוא לאתר את המילה בקטע – ואת לשונו של אונקלוס הקשורה אליה (כמובן, אין בכוונתנו לקבוע מסמרות ולומר שהמילה העברית היא השתלשלות מן הארמית – שהרי בהחלט ייתכן שמילה זו הייתה קיימת אף בעברית מקדמת דנא, אלא שלא הזדמנה במקורותינו הקדומים).

דוגמה לשאלה אפשרית לפרשת השבוע, בראשית, היא הקטע הבא:

המחפש את האמת בכל לבו, בנחישות ובהחלטיות, יגלה בסוף את הטמיר והנעלם.

המילה שאליה כיוונו היא "טמיר". השורש טמ"ר אינו במקרא, והוא מופיע בתרגום אונקלוס בפרשתנו שלוש פעמים – פעמיים בהקשר להתחבאות האדם ואשתו לאחר חטאם, ופעם בתרגום דבריו של קין לאחר שמיעת גזר דינו: "הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר". אונקלוס מבין את המילים "ומפניך אסתר" כשאלה רטורית, ומתרגם: "ומן קדמך לית אפשר לְאִטְמָרָא" – 'ומפניך אי אפשר להיחבא'.

בשאלות שנציג נשתדל להביא מילה שקשרה לארמית פחות שקוף, ויותר טמיר.

צילום: AFP

והנה הקטע הראשון, מתוך כתבה ב'יומן' משבוע שעבר:

השמועות על מותו של קמפיין הבחירות של מיט רומני בהחלט מוקדמות, אך גם במפלגה הרפובליקנית מודים שהוא זקוק להחייאה רצינית. עם פער ממוצע של פחות מארבעה אחוזים בסקרים, רומני צריך להטות לטובתו רק כשני אחוזים מהבוחרים על מנת להביא את עצמו לעמדת ניצחון, ולכאורה יש לו עדיין די והותר זמן כדי לעשות זאת.

אחת המילים בקטע – שורשה אינו במקרא, והוא מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת בראשית. מצאתם? תוכלו לשלוח תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com. בין הפותרים נכונה יוגרלו ספרים.

 פורסם במוסף  'שבת', 'מקור ראשון', כ"ו תשרי תשע"ג, 12.10.12

מודעות פרסומת

פורסם ב-12 באוקטובר 2012,ב-גיליון בראשית תשע"ג - 792, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. 4 תגובות.

  1. מדור ממש נחמד. ומי יודע אולי בזכותו נתחיל להקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום .

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: