פרק שירה / תמיר גרנות

עיון בשירת האזינו מראה כי היא נחלקת להקדמה וסיום של דברי משה – ובמרכזה דבר ה' עצמו. עדות לקראת חיים בהסתר פנים

בפרשת וילך למדנו כי תפקידה של השירה להיות עדות: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד", אך לא ברור על מה היא מעידה, וכיצד היא ממלאת את תפקיד העד.

מה יש בה בשירה? בעיקרה היא תיאור פיוטי של מחזוריות היסטורית בתולדות ישראל, שראשיתה בבחירת ישראל, המשכה בהנחלתם את ארץ ישראל, אחר כך מופיע בה חטא של נטישת ה' ועבודה זרה, עונש על ידי הגויים כשליחי ה', ובסופה – גאולה, שבה מעניש ה' את הגויים ונוקם בהם על שפגעו בישראל.

הרמב"ן טוען שהשירה כוללת בתמצית את כל תולדות ישראל. אלא שמבט על השירה מגלה שדווקא היסודות העיקריים של ההיסטוריה וההיסטוריוסופיה שלנו חסרים בה. לא מוזכרים בה האבות, יציאת מצרים, הברית, בחירה בין טוב ורע, גלות או תשובה – בהיסטוריוסופיה ישראלית כזו העיקר חסר מן הספר, ודברי הרמב"ן צריכים עיון.

איור: מנחם הלברשטט

מי הדובר?

השירה מוצגת בהקדמה שלה בפרשת 'וילך' כשירה של ה', ולא כשירת משה. ה' מצווה את משה ויהושע ללמדה את בני ישראל: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם". אך בניגוד בולט לכך, הקורא את השירה עצמה מתרשם שהיא אמורה מפי משה. הקריאה "האזינו השמים ואדברה" ודאי נאמרת מפי משה, והמשך הדברים יוכיח: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לא־לוהינו". אם כך, עלינו לנסות ולברר: האם שירת האזינו היא שירת משה או שירת ה'?

אם נמשיך לקרוא בגוף השירה, נמצא שמעשי ה' ממשיכים להיות מתוארים בגוף שלישי: "ה' בדד ינחנו… ויטש א־לוה עשהו" וכו', אך ברגע אחד, באמצע השירה, מתחלף הגוף השלישי בגוף ראשון:

צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵ־ל מְחֹלְלֶךָ. וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם, כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם (לא, יח־כ).

שני הפסוקים הראשונים בקטע שייכים לשירת משה, שהרי הם מדברים על ה' בגוף שלישי. השינוי מתרחש בפסוק השלישי, שבו משה רבנו עובר לצטט את דברי ה' בגוף ראשון:"ויאמר: אסתירה" וכו'. מהמשך השירה נלמד שמכאן והלאה אנו שומעים את ה' מדבר אל עם ישראל ועליהם, ומשה רק מצטט מפי הגבורה, כשופר של שירת ה':

"הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵ־ל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם: כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי…" (שם, כא־כב).

גם המשך השירה ממשיך לצטט את דבר ה', למעט חריג אחד:

לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ (שם, לה־לז).

הפסוק הראשון כאן מצוטט מפי ה', אך הפסוק הבא כבר נאמר מפי משה על ה'. לאחר מכן חוזר משה לצטט את דברי ה', כמעט עד סוף השירה:

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱ־לֹהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל (שם, לט־מב).

בעקבות הניתוח שערכנו, נראה שהשירה כוללת מבוא ופסוקי ביאור מאת משה, אך בעיקרה ובחלקה המרכזי היא אכן שירת ה'. כאשר ה' ציווה על כתיבת השירה כוונתו הייתה לחלקה המרכזי – לחלק המתחיל בפסוק שבו עובר משה לציטוט בגוף ראשון: "ויאמר – אסתירה פניי מהם". משה רבנו הוסיף לשירת ה' מבוא ארוך, המהווה הכנה לחלק העיקרי של השירה – שהיא עדות א־לוהית. גם שני הפסוקים הנוספים שהוסיף משה הם ביאור והשלמה, כדי שהעם יבין היטב את משמעות השירה.

אם נתבונן בשורת הפתיחה של שירת ה', ניווכח שהיא מתחברת היטב לדברי ה' המקדימים אל משה ויהושע. לפי דבריו שם, מטרת השירה להיות עֵד בשעת הסתר הפנים, כאשר יחולו על בני ישראל רעות רבות וצרות: "ואנכי הסתר אסתר פני ביום ההוא". מה תוכנה של העדות הכלולה בשירה?

באותה עת של רעות וצרות שיבואו על העם, מהווה השירה עדות לכך שלא חולשת ה', חלילה, וגם לא החלטה לנטוש את עמו הן הסיבה לצרות, אלא הוא מסתיר פניו מהם במכוון ועתיד לגלותן. ובאמת, שירת ה' מתחילה בדיוק בשלב הסתר הפנים: "ויאמר: אסתירה פניי מהם".

מכאן שאין לחפש בדברי משה את יציאת מצרים, את הברית, את התשובה וכו', שכן השירה תכליתה לדבר רק על אודות "הסתר הפנים" ומשמעותו. אין טעם שיהיו בה יסודות אחרים שלמדנו בתורה קודם לכן.

נקמה גם בגלות

הפסוק הנוסף אשר בא מפי משה ממשיך את העיסוק בשאלת הסתר הפנים: "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם, כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב". משה רבנו קוטע את ציטוט השירה הא־לוהית כדי לבאר את שינוי המגמה בהנהגת ה'. עם ישראל נענש עד השמדה כמעט – "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" – אלא שהחשש פן ינכרו צרימו ויאמרו "ידינו רמה" גורם לה' להעניש את הגויים, ולעצור את הדין כלפי ישראל. הנימוק הזה עשוי להותיר את הרושם שה' עושה הכול למען שמו, ובאמת הסתר הפנים מישראל הוא נצחי; ולא היא. זו הסיבה לכך שמשה רבנו מסביר שה' מתנחם על עבדיו, וחוזר להגן עליהם. כלומר, לא רק חילול השם מניע אותו, אלא גם אהבתו לעמו.

על פי השירה, השינוי בפעולת ה' לאחר הדין הוא כפול. ראשית, ה' נוקם באויבים שפגעו בישראל בשעת הדין – "לי נקם ושילם"; ושנית, ה' חוזר להגן על ישראל ולהשגיח עליהם – "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא".

שעת הסתר הפנים, שהיא שעת עונש לישראל על מעשיהם הרעים, היא תמיד שעה קשה גם מבחינה רוחנית, משום שעם ה' שואל האם ה' עדיין חפץ בו. כיצד יכול ה' לאותת לישראל שהוא עדיין עִמם בשעה שהוא שולח את רשעי הגויים להענישם? התשובה לשאלה זו היא בדיוק תוכן השירה: ה' מבטיח שאם תבוא רעה על עמו על ידי עַם מן העמים, הוא יבוא עמו חשבון. כשעם ישראל רואה שהוא ממשיך להתקיים, ואפילו בגלות, ואויבו הרשע נוחל תבוסה ונענש – הוא יודע שה' עדיין עמו. יש פרקים היסטוריים שבהם ה' אינו יכול עדיין לפעול במסלול השני ולגאול את ישראל, אבל גם העונש לאומות שישראל סבלו בגללן הוא איתות על נוכחותו של ה' בהיסטוריה עבורנו, אפילו אם טרם הגיע זמן הגאולה. ניטול דוגמה: מותו של המן במגילת אסתר קודם בהרבה לנס הישועה וההצלה בפורים עצמו. כשנתלה, עדיין לא בא שינוי הגזרה לעולם. ובכלל, מדוע מותו משנה משהו? האם אין די בשינוי הגזֵרה? התשובה ברורה לאור מה שהסקנו. הנקמה ברשע הפרטי, כמו גם התמוטטות של אימפריית רשע, היא איתות של ה' על נוכחותו בהיסטוריה עבורנו, ועל כך שהכול בא לעולם בצדק.

אסיים בברכת שנה טובה ומתוקה, שנת נחמה וגמר חתימה טובה לכל קוראי העיתון ולכל בית ישראל.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', יב' תשרי תשע"ג, 28.09.12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-28 בספטמבר 2012, ב-גיליון סוכות תשע"ג - 790 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: