לך לבדך נקרא / יעקב עציון

על פיוטים ואשמורות

רבים מבני קהילות הספרדים ועדות המזרח משכימים קום בשבועות האחרונים, וקודם הנץ החמה שופכים שיח סליחתם בבתי הכנסת.

כיום מקובל לומר בקהילות אלו נוסח אחיד של סליחות ופיוטים בכל בוקר ובוקר, אך בימי הביניים נאמר סדר מיוחד ושונה בכל אחת מה"אשמורות" (אשמורת במקורה היא זמן השמירה של שומרי הלילה, כמבואר במלחמת גדעון במדיין: "וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה, אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת הַשֹּׁמְרִים" [שופטים ז]. לפי שמקובל היה לקום באשמורת הבוקר, היינו בשליש האחרון של הלילה – זמן עליית המשמר האחרון – נקראו הסליחות בשם "אשמורות", וכלשון הפסוק "קומי רני בלילה לראש אשמורות", איכה ב יט).

חלק מהפייטנים אף חיברו סליחות מיוחדות המיועדות להיאמר בלילה מסוים, ובהן התייחסו למספרו הסידורי ברצף האשמורות.

הפיוטים שנאמרו מדי לילה בלילו התחלפו ביניהם – אך מסגרת המעמד נותרה די אחידה, וכללה סוגי פיוט שבאו בסדר קבוע. אחד מסוגי הפיוטים שנאמרו במעמדי הסליחות הספרדיים נקרא "מסתג'אב", מונח ערבי שפירושו "מענה" או "היענות". פיוט מסוג זה מבוסס על קטע פסוק המובא בראשו, ומשמש לו מעין פזמון חוזר. בתי השיר עצמם מסתיימים בסיומת מקראית, שהמילה האחרונה שבה זהה למילה האחרונה של קטע הפסוק המשמש פזמון.

כך, לאחר כל בית ובית עונה הקהל וחוזר על קטע הפסוק, וענייה זו היא שנתנה לסוג הפיוט את שמו, מסתג'אב.

ממרתפי מדריד למרשתת

לפני 40 שנים פרסם פרופ' חיים שירמן בספר "ארשת" לחקר הספר העברי (כרך ה') מאמר הסוקר כתב יד השמור בספריית האוניברסיטה במדריד ובו נקבצו למעלה מ־500 פיוטי סליחות – למעלה ממחציתם פיוטים שלא הוכרו ממקום אחר ולא נדפסו.

על פי הערכתו של פרופ' שירמן נכתב כתב היד באחת מקהילות צפון אפריקה במאה הט"ו (אין לאחר אותו למועד זה, שכן ידוע כי היה ברשותו של המומר אלפונסו דה סמורה, ממגורשי ספרד, שעסק בחקר העברית והארמית ומת ב־1544).

קובץ הסליחות המדובר מחולק לשבעה שערים – פזמונים, מסתג'אבים, גמרות (= פיוטים קצרים בתבנית קבועה הנאמרים בזיקה לפסוק "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים", הפותח את אמירת הסליחות), תוכחות, תחינות, רהוטות ומיושבים (= פיוטים הנאמרים בישיבה, לאחר התחנון). כתב היד כולו הועלה למרשתת, וניתן לדפדף בו ולהתרשם מעושר פיוטי הסליחה שבו (סרקו את הברקוד בתחתית העמוד) בראש מאמרו הנזכר מעלה שירמן על נס את חשיבותו של הקובץ – המכיל כאמור שירים רבים לא מוכרים וכן עורך לנו היכרות עם לא מעט משוררים שלא נודע זכרם – אך מוסיף הערכה שלילית למידת דייקנותו של המעתיק, ש“לא רק שטעה הרבה באותיות ובמילים, אלא גם השמיט לעתים קרובות טורים שלמים, כפי שאפשר להכיר מן האותיות החסרות בחתימת שמותיהם (האקרוסטיכונים) של המחברים“.

השיר המובא כאן, מסתג‘אב שטרם ראה אור דפוס (ככל הידוע) ואינו מוכר מהעתקה אחרת, מוסר את האקרוסטיכון “יצחק חזק בן שי“. לא ידוע משורר בשם “יצחק בן שי“, והשם “שי“ כשלעצמו אומר דרשני (אולי צריך להיות בן ישי?). על פי המספור שבאתר, השיר מופיע בעמ‘ 166.

הפסוק המשמש כאן מענה הוא “וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ'), וכל בתי השיר מסתיימים בסיומת מקראית החותמת במילה "עלינו" – לא פעם תוך הוצאת הפסוק מהקשרו, כמקובל.

לשון הפיוט פשוטה ככלל ומיוסדת על לשונות שבמקרא, ונסתפק כאן בהערה אחת.  השאלה "הנאמר לעץ הקיצה ונקרא לאבן דומם 'לכי את מלכי עלינו'", בבית השני, מיוסדת על לשון הפסוק בחבקוק ב: "הוי אמר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם" – אך אפשר שהיא רומזת לנוצרים ולמוסלמים, שקידשו להם את עץ הצלב ואת אבן הכעבה במכה, וכבר הזכיר ר' יהודה הלוי בכוזרי [מאמר ד, יא] דרשה זו).

 וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

יוֹצֵר הַכֹּל לָמָּה בְּגָּלוּת זְנַחְתָּנוּ,

לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה נְתַתָּנוּ,

הֲדִמּוּנוּ צָרִים בְּאָמְרָם כִּי "מָאֹס מְאַסְתָּנוּ

קָצַפְתָּ עָלֵינוּ" (איכה ה כב).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

צַר הִתְמַכֵּר עַל עֲבָדֶיךָ לְהֻמָּם,

לְךָ לְבַדְּךָ נִקְרָא לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר זָמַם,

הֲנֹאמַר לָעֵץ הָקִיצָה וְנִקְרָא לְאֶבֶן דּוּמָם,

"לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט י).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

חָזוֹן נִפְרָץ אֵין מִיּוֹם מִצָּפוֹן בָּא הַקֶּרֶץ,

כַּנְּדוּד פַּסּוּ אֱמוּנֵינוּ וְאֵין עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ,

כִּתְּרוּנוּ צָרוֹת "וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ

לָבוֹא עָלֵינוּ" (בראשית יט לא).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

קַרְנֵי רְשָׁעִים תְּגַדֵּעַ וְהַשְׁפֵּל גֵּאִים וְנִשָּׂאִים,

קוֹמֵם וְרוֹמֵם נְכָאִים הַיּוֹרְדִים פְּלָאִים,

בְּבָתֵּי כְלָאִים "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים

לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ" (בראשית מג יח).                   וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

חֶשְׁבוֹנוֹת תָּמְנוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשַׁעְנוּ,

לְמַעַנְךָ סְלַח וְהַעֲבֵר פֶּשַׁע פָּשַׁעְנוּ,

אֱמֶת כִּי אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ וְהִרְשַׁעְנוּ,

"וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ" (נחמיה ט לג).                       וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

זְרֵה בְּמִזְרַת חֲסָדֶיךָ פְּשָׁעֵינוּ,

בְּהַר נַחֲלָתְךָ תְּבִיאֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ,

עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ הוֹשִׁיעֵנוּ,

"יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ" (ישעיהו ד א)

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

 קַבֵּץ עֲדָתְךָ לְחַצְרוֹת קָדְשְׁךָ כִּנְאֻמֶךָ,

רְאֵה כִּי כְּנֶגֶד חִצֵּי חֲרָפוֹת עַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ,

חֶזְיוֹן נְבִיאֶיךָ וְדִבְרֵי נִחוּמֶיךָ

"חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ" (שמואל א כה טז).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

בַּת עוּץ רְעַץ וְרַצֵּץ חֲיָלֶיהָ,

תִּשְׁתֶּה כּוֹס שָׁתִינוּ וְתִתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֶיהָ,

הֲלֹא הִיא חָטְאָה כִּפְלַיִם וְהִשְׁחִיתָה פְּעָלֶיהָ,

"כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ" (במדבר טז ג).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

נְבָיוֹת וְקֵדָר יְבִיאוּן עַם נִגָּשׂ וְנַעֲנֶה בְּחִילוֹ,

יְנִיעוּן רֹאשׁ בְּהוֹחִילוֹ לָקוּם אַחֲרֵי נִפְלוֹ,

הוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנוֹא אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ,

"הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ" (בראשית לז ח).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

שְׁאֵלַת קְהִלַּתְכֶם אֱ־לֹהַי מַלֵּא,

כְּמֵאָז נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשִׂיתָ פֶלֶא,

בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ כְּבוֹדוֹ יְגַלֶּה,

"כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ" (שמואל א יב יב).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ,

נֹאמַר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן יְפֵה נוֹף קִרְיַת מְשׂוֹשֵׂינוּ,

בְּדֶרֶךְ זוּ נֵלֵךְ הוֹדִיעֵנוּ,

"וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ" (תהלים צ יז).

            וִיהִי נֹעַם אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' אלול תשע"ב, 06.09.12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 בספטמבר 2012, ב-גיליון כי תבוא תשע"ב - 787 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: