מלך בשר ודם / תמיר גרנות

תיאור מעורפל ומאוחר של מבנה השלטון בישראל מלמד כי מצד האידיאל אכן אין מקום למלך מלבד הא-ל. רק הצורך האנושי – ככל העמים – מכשיר את מלכות הארץ 

פרשת שופטים היא המקור העיקרי ואולי גם היחיד לתורת המדינה של התורה. מהם מוסדות השלטון? מהו מקור סמכותם? מה טיב יחסיהם ההדדיים? – סוגיות אלה נדונות בפרשתנו. הפרשה עוסקת במערכת המשפט, בשלטון המדיני – המלכות, בכהונה ובלוייה ובנבואה.

מעבר לכללים מסוימים שקובעת התורה לגבי סמכותו והגבלת סמכותו של כל אחד ממוסדות ההנהגה הישראלית, נשאל: מהי עמדתה העקרונית של התורה לגבי שלטון אנושי, באשר הוא? מילותיה של התורה, יותר משהן מגלות הן מסתירות: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (דברים יז, יד-טו). באופן נדיר, אולי יחידאי בתורה כולה, התורה נמנעת מהבעת עמדה מפורשת, וכאילו נוקטת אדישות לגבי השאלה הערכית. היא איננה קובעת ששלטון אנושי (מלכות) הוא טוב או רע, אף איננה מצווה עליו, וגם איננה פוסלת אותו מכול וכול, אלא קובעת, לפי פשט לשון המקרא – שההכרעה לגבי  העמדת שלטון אנושי נתונה בידי העם, אף שבבחירתו ובהגדרת סמכויותיו ה' מעורב: "אשר יבחר ה' א-להיך בו".

איור: מנחם הלברשטט

עיסוק מאוחר

כדי להתמודד עם סוגיה חשובה זו נדון בשאלת מפתח הנמצאת ברקע הפרשה בפרט ומרחפת על פני ספר דברים בכלל. השאלה שאני רוצה להעלות היא מדוע אין התורה אומרת דבר על סוגיות של הנהגה ושלטון עד פרשת שופטים שבספר דברים. שאלה זו נוגעת לכמה פרשיות הלכתיות נוספות שנתחדשו בספר דברים, מהן גדולות – כגון דיני המלחמה שבהמשך הפרשה – ומהן קטנות, כגון שילוח הקן, ייבום ועוד. אולם באשר לתורת המדינה שאלה זו כבדה במיוחד: האם סוגיה מרכזית זו, שהקיום הלאומי תלוי בה, לא ראוי שידובר בה כבר בספר שמות, ויקרא או במדבר? על פי תפיסה פרשנית רווחת הסיבה לכך היא שרק בספר דברים, הנאמר סמוך לכניסה לארץ ישראל, עוסקת התורה בסוגיות של תורת המדינה והארץ, וכל עוד חי עם ישראל חיי נס והשגחה במדבר לא היה טעם לדבר על דבר שלא נולד עדיין.

אולם אני מתקשה מאוד לקבל תשובה זו. ראשית, יש גופי תורה מחודשים בספר דברים, כגון אלה שהזכרתי למעלה, שאין להם כל קשר לארץ ישראל או למצב המדיני החדש – ולכן אין תשובה זו מספיקה עבור רבות ממצוות הספר המחודשות. שנית, וזו שאלה קשה מאוד כלפי התפיסה הרואה את ייחודו של ספר דברים בכך שהוא מכין את העם לכניסה לארץ – יש פרשיות רבות בכל החומשים האחרים העוסקות בחיים בארץ ישראל. די אם נזכיר את פרשיות השמיטה והיובל, ומצוות כגון ערלה, נטע רבעי, תרומה, צרעת הבית ועוד. מצוות רבות לפני ספר דברים נפתחות בכותרת: "כי תבואו אל הארץ", ובאמת, הרי העניין מובן מאליו – עם ישראל יצא ממצרים כדי להיכנס לארץ ישראל מיד! בספרים שמות-במדבר העם נמצא על סף הכניסה לארץ בדיוק כמו בחומש דברים.

דומני שהנקודה העיקרית המבדילה בין ספר דברים לקודמיו היא היותו נאום פרי יוזמתו של משה רבנו ולא מסירה ישירה של דבר ה'.  באופן כללי – התורה עד ספר דברים היא ציטוט של דבר ה', בנוסח: "וידבר ה' אל משה לאמר", ואילו התורה של ספר דברים נאמרת ונמסרת על ידי משה רבנו, נאמן בית ה', המלמד את רצון ה', אך איננו מצטטו. שינוי זה של נקודת המבט הוא מכריע, והכללת הספר בין ספרי תורת א-להים מלמדת שלנקודת המבט האנושית (המושלמת אמנם – של גדול הנביאים – ובכל זאת אנושית) על תורת א-להים יש מקום כחלק מתורת א-להים גופה, בבחינת התחלת תורה שבעל פה בתורה שבכתב.

תורה בעולם אנושי

מנקודת הראות הא-לוהית המוחלטת אין מקום לשלטון אנושי. ה' מלך, ה' יילחם לנו, ה' הוא מחוקקנו – ואין אנו צריכים למנהיג בשר ודם. כשעם ישראל יוצא למלחמה יוצא ה' לפניו: "ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפצו אויבך". כך סבר גם שמואל הנביא – וכך אישר ה' בתגובתו לבקשת בני ישראל להמליך עליהם מלך: "כי אותי מאסו ממלוך עליהם". כלומר: בקשה למלך בשר ודם סותרת את הקבלה המוחלטת של מלכות שמים. התורה עד ספר דברים מלמדת שה' הוא המולך בישראל, ותו לא. גם שאלות מדיניות נפתרות מיד על ידי ה'. התורה של ספרים שמות-במדבר היא תורת ה' המוחלטת, המייצגת את הרצון הא-לוהי הטהור, האידיאלי.

בספר דברים הרצון הא-לוהי נפגש עם הרצון האנושי, עם המציאות, עם ההיסטוריה ועם היכולת האנושית. התורה מתירה לאכול בשר כי "תאווה נפשך לאכול  בשר", ומתירה ללוחם לקחת אשת יפת תואר בגלל שהיא מתחשבת גם בחולשות האנושיות. כשמשה רבנו אומר את התורה – נוסף לה מימד חדש, המימד האנושי. לא תורת אדם היא, תורת א-לוהים היא – אך תורת א-לוהים המתגלגלת בעולם הקיום האנושי.

אם מנקודת הראות הא-לוהית אין צורך בצבא ואין צורך במלכות, הרי מנקודת ראות אנושית המצב שונה. כשהתורה מתארת את בקשת המלכות בנוסח: "אשימה עליי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי" היא איננה מתכוונת לומר שהמניע של הבקשה או תכליתה הם זרים או שליליים. באמת, מבחינה מסוימת, הקיום הישראלי הלאומי הוא גם קיום 'ככל הגויים'. כאשר מביטים על עם ישראל מצד היותו עם ה' וסגולתו אין כל יסוד להשוואה כלפי חוץ, ואז הדוגמה הכלל-אנושית איננה רלוונטית. אך עם ישראל שייך גם לטבע ולהיסטוריה, יש לו מערכת חברתית-לאומית ואותה יש לקיים בדיוק כמו שיש צורך לאכול, לישון או לפרות ולרבות. נקודת הראות של ספר דברים מלמדת שהעלאת הצורך הזה היא לגיטימית, ויותר מכך: היא מקבלת מעמד של ערך ושל מצווה.

לאמיתו של דבר, תיאור המלכות בישראל כתוצאה של בקשת העם הוא מהותי לתפיסת התורה את רעיון השלטון. האידיאל הא-לוהי הטהור איננו מכיר בשלטון אנושי, אולם התורה איננה רק אידיאל א-לוהי טהור, אלא היא מופיעה בעולם גם מתוכו של הקיום האנושי הנורמלי.

נחזור לספר שמואל: על אף שה' מצדיק את תפיסת שמואל המתנגד למלכות, ומתאר את בקשת המלכות כמרד במלכות שמים, הוא נענה לבקשת ישראל ומושח מלך כרצונו. אין זה רק מפני ש"בדרך שעם רוצה לילך מוליכין אותו", אלא שסתירה זו בין השלילה לבין החיוב היא סתירה שמקורה בתורה עצמה, בין האידיאל הא-לוהי השולל כל שלטון של ספרי שמות-במדבר לבין האידיאל הא-לוהי-אנושי של ספר דברים המכיר בצורך במערכת שלטונית ואף מלמד כיצד להפוך את הצורך לאידיאל.

לשון אחר: בעוד התורה הא-לוהית שעד ספר דברים דוחה מכול וכול את הרעיון של אוטונומיה אנושית, התורה הא-לוהית-אנושית של ספר דברים מכירה בו, ותובעת שהאוטונומיה האנושית תהיה קדושה, ולכל הפחות – נאמנה לחוק התורה, וכפי שנאמר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת… והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' אלול תשע"ב, 24.8.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-24 באוגוסט 2012, ב-גיליון שופטים תשע"ב - 785 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: