הדור והפוסט / זאב שרון

את מה שעשה הפוסט-מודרניזם בעולם החול חידש הרב קוק במאמרו הגדול 'דעת א-לוהים' בדרך של קודש.

הרב קוק מפתח דרך חדשה בעבודת ה', דרך שהיא הלִבה של עבודת ה' בדורות של גאולה. לא עוד ביטול האני מול החיוב והמצווה הא-לוהיים, אלא קרבת א-לוהים מתוך העולם הפנימי של האדם. לא עוד האידיאלים הגדולים והדבקות עד מסירות נפש בהם, אלא הרצון לגלות את הדבקות בדבר ה' בתוכנו. בתוך האני הפרטי.

זאת היא תביעת החיים עתה. החיפוש אחר ההגשמה האישית הוא חלק הכרחי בעבודת ה' השלמה. וזה מה שהדור חפץ. בלי הנקודה הזו אין הוא מוכן לדבוק באידיאלים הגדולים. הוא לא מוכן לבטל את עצמו, את חייו, את בחירתו החופשית, את חירותו הגמורה – לשום אדם, לשום סמכות, לשום תורה. הוא רוצה לחוש, להרגיש, לחוות את פעימת החיים שבתוכו. במרכז ההוויה האישית שלו. "אבותינו אהבו את החיים" (פנקס א').

אמנם האמת אינה תלויה בחוויה – "מצוות לא ליהנות ניתנו", "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" – אבל לרצון לחוויה יש מקור ושורש בתורה. מבלעדי האני הפרטי ושורשו אין נבואה. "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד".

הדור הזה יודע בהכרתו הברורה והחדה שיש אמת, אבל הוא רוצה לחוש אותה בקרבו פנימה. הוא רוצה להרגיש היכן האידיאלים פוגשים אותו בכאן ובעכשיו. וכאשר הוא אינו חווה ומרגיש אותם, הוא זונח הכול ומחפש את החוויה בשדות זרים.

הרב קוק נואם בטקס חניכת האוניברסיטה העברית בהר הצופים

הדור הזה צריך לשמוע שנשמתנו היא חלק א-לוה, ושהחלק הזה מופיע בתוכו. בתוך פעימת החיים שלו, בתוך תנועת החיים האינסופית שבקרבו. "השער", כותב הרב קוק, "הוא הא-לוהים המתגלה בעולם". והדור הזה צובא על השער הזה, ואין מי שיפתח לו.

הדור הזה צמא לחוש שבדרישת התורה, על פי ההלכה, לאיש אחד לאישה אחת לכל החיים, יש יותר חיים, יותר אמת, יותר טוהר, יותר קדושה, יותר עונג, מאשר בכל מופע חיים אחר במערכת הקשרים שבין איש לאישה.

התורה לא דיברה על העולם הבא ולא הזכירה אותו כלל ועיקר. כל עניינה של התורה הוא העולם הזה, המקום שבו החליט הקב"ה לפגוש את האדם ואת ישראל עמו. "טובה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". אנו חוזרים לארץ ישראל ומחדשים את מערכת היחסים שלנו עם מי שאמר והיה העולם, לאחר אלפיים שנה שבהן היינו מנותקים ממצע חיינו. אנו מחפשים את "התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא", והוא נמצא כאן מתחת לכפות רגלינו בארץ החיים, גם על פי הדרכתם של החיים עצמם.

 "יצמח אור תורתו של משיח, שאפילו תורה שבעולם הזה הבל כנגדה. בעולם הזה תורה נתתי לכם, לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם. במקום תורת חיים יגלה אור חיים עצמי" (קובץ א' תשע"ז)

 הרב זאב שרון הוא ראש המכינה הקדם צבאית 'ארזי הלבנון' שבמעלה אפרים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט אב תשע"ב, 17.8.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-19 באוגוסט 2012, ב-גיליון ראה תשע"ב - 784 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: