בלא "קנאות" אין ריבונות / אלי רוזנפלד

בתגובה ל'יש ריבונות אין קנאות' מאת יאיר שלג, גיליון פרשת דברים

לע"נ חותני היקר הרב שלום פינגרהוט ז"ל

"הדת מעמידה במהותה עולם ערכים חיצוני לאדם", טוען שלג במאמרו. אין לי אלא להצר על תפיסתו הבעייתית של שלג ביחס ליהדות. היכן "וחיי עולם נטע בתוכנו"?! ברור שעל פי ראייה זו הדבקות בארץ ישראל כערך חיצוני לאדם מהווה סכנה של ממש. גם הגדרתו של שלג, "ימין דתי", מהווה עיוות תפיסתי. אין "ימין" ואין "דתי". יש תורת ה' תמימה.

צילום: מרים צחי

זאת ועוד; "ההתעקשות" על העמדת עניינה של ארץ ישראל כשיח אמוני ולא פרגמטי נובעת מהיות ארץ ישראל עניין אמוני ולא תועלתי. שלג לא מוכן לקבל את התפיסה שערך קדושת הארץ לא ניתן לוויתור בכל מצב שהוא. ראוי להזכיר בהקשר זה את דברי רבי עקיבא שהיה לו לרבן יוחנן בן זכאי לבקש את ירושלים. הוא רבי עקיבא נושא כליו של בר כוכבא המלך, שלטענת שלג טעה פוליטית בהעדפתו את הנאמנות האידיאולוגית על פני השיקול הרציונלי. אולם, רבי עקיבא רואה למרחוק, גם כששועל יוצא מבית קודשי הקודשים. לולא הנאמנות האידיאולוגית לא הייתה תקומה לעם ישראל בארצו, חלילה. איך חושב שלג שניתן היה לחזור לארץ לאחר אלפיים שנות גלות – ברציונליות?! בריאליות?! בפרגמטיות?! אך ורק בנאמנות אידיאולוגית שאותה מכנה שלג "קנאות". את זה מנחיל רבי עקיבא לעתיד לבוא, שלו בחסדי ה' זכינו.

וביחס לגבעת האולפנה. לדעתי פשרת גבעת האולפנה הייתה טעות. אסור היה לוותר. עם זאת, הניסיון להשוות בין הגיון פשרה זו לבין הגיון הקמת מדינה ערבית בלב ארץ ישראל או לבין הגיון גירוש יהודים מחבלי ארץ הינו נואל. בהיסוס אומר אף מרושע. השוואה זו הינה כעצת יצר הרע האומר לאדם שאם כבר מעד בדבר קטן הותר לו לפשוע בדבר גדול.

גם בהיבט הפרגמטי לא מסביר שלג היאך ויתורים טריטוריאליים מבססים את ריבונות ישראל באזורנו. האם לשיטת שלג ויתור, חלילה, על רמת הגולן לסוריה היה מקדם מטרה זו? הזוהי ריאליות?!

האמירה "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הינה קריאת מצב. שלג יכול להסתייג מהגדרת העניין כ"צו דתי" או כ"תעודת זהות יוקרתית", כהגדרותיו, אולם, הסתייגות מזיהוי המצב ככזה הינה היפך הריאליות. התגרות בקהילה הבין-לאומית" טוען שלג על ביסוס ההתיישבות ביו"ש. נו באמת. וכי מי טבע את המושג "או"ם שמום"? לא דוד בן גוריון ז"ל, שאותו מעמיד שלג כנס ודגל בהסכימו לתוכנית החלוקה?!

אך המופלא ביותר הינו שבשלב מתקדם במאמרו מנתק שלג את עניין הפרשנויות ועובר לתקוף את היהדות גופא. שלג בא בטרוניה ליהדות מדוע הינה מעמידה את ערך הכלל בשונה מערך הפרט (ותהא הסיבה לכך אשר תהא) ומדוע לא חלים כללים זהים על שניהם. אין אלא להמשיך ולהצר על ראייתו של שלג את היהדות. בהיסוס אומר ששלג מנסה ליצור יהדות אחרת המושתתת על דעתו.

דואליות בין "הפן הלאומי" לבין "הפן הדתי" איננה השקפת היהדות. נהפוך הוא, ביהדות "הלאומיות" ו"הדתיות" חד הן. הניסיון להעמיד את ההישרדות היהודית בגלות על רציונליות מגוחך. בדרכי הטבע היה עם ישראל צריך להיכחד, חלילה, כשאר האומות (עם דואליות ובלי דואליות…). הישרדות עם ישראל בגלות הינה ניסית לחלוטין.

יהודים בכל הדורות התפללו שלוש פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", וחתמו בברכה: "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון". אם מחפש שלג רציונליות כלשהי במהלך הניסי הרי שזהו המרכיב העוצמתי ששמר על העם בשנות גלותו – אותה קביעה שקובעת האומה: "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר", אותה שבועה נצחית שנשבעת האומה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". קיום המצוות בניכר הינו מדין "הציבי לך ציונים" – שכשתחזרי לארץ ישראל יהיו מצוינים בידיך. אלו הציונים שבהם מסמן הנביא ירמיהו לעם את נתיב חזרתו לארץ מכורתו…

מקובלנו שבית שלישי לא ייחרב. יכול אני לשמוע, בלא להסכים, דעה אחרת כדעתו של שלג. אולם כל עניינה של הריבונות נובע אך ורק מתורת ה' ומצוותיו, ומצוות ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד הכול. להבדיל, יכול אני לשמוע, בוודאי בלא להסכים, את משנת הציונות החילונית שניתקה בין הריבונות לריבונו של עולם. אולם בשום פנים ואופן איני יכול לשמוע שביהדות אלו שני יסודות סותרים. ריבונות ישראל על ארצו ותורת ישראל ומצוותיה חד הן. בלא "קנאות" אין ריבונות!

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ב אב תשע"ב, 10.8.2012

מודעות פרסומת

פורסם ב-10 באוגוסט 2012,ב-גיליון עקב תשע"ב - 783. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. התגובה רק מוכיחה כמה יאיר שלג צודק. מול העובדות והניתוח הרציונאלי של שלג, משרשר רוזנפלד מחרוזת של סיסמאות אקסיומטיות חסרות בסיס. תגובה שהיא משיחיות שקר מתחילתה ועד סופה, ומשיחיות שקר היא סכנה קיומית, כמו שאנחנו יודעים.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: