תגובות לפולמוס התנ"ך

תגובה למאמרים: "ארמון או מחילה" מאת הרב אמנון בזק, ו'הם אינם בני אדם כמונו', הרב שלמה אבינר.

בין הקו למרחב: הצעה לגישה מאחדת

יישר כוח הרב אמנון בזק על פתיחת הדיון בלימוד התנ"ך ועל ניתוח השיטות השונות בטוב טעם. יישר כוח הרב שלמה אבינר שהעיר על הזהירות הנדרשת ביחסנו לראשונים.

ברצוננו להציע גישה שלישית מאחדת.

א. בסיס אמוני: כל פרשנות חייבת להיות נובעת מתוך עולמה של תורה: אמונה בתורה משמים, וכן ביחס לנביאים ולכתובים, כל אחד בדרגתו, ואמונה בקיום התורה בחיי היומיום – תורה שבעל-פה.

ב. גבולות: אין פרשנות יכולה לצאת נגד חז"ל, במישור ההלכתי, וכפי שכתב 'אור החיים' בהקדמתו:

ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז"ל וכבר גליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים אפילו כמלא נימא אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה אור זרוע לצדיק וארץ החיים מעלת פירות לכל זרע זרוע אשר יזרע בה בעלה בן תורה רק לדבר הלכה אל אשר יהיה שמה הרוח אשר תכנו ראשונים אחריהם לא ישנו.

אך גם במישור האמוני יש גבולות, כאשר נוגדים אמונות ועיקרים ברורים, כפי שקרה לר' הלל (סנהדרין צט), כאשר טען בפרשנות הכתובים: "אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה", ונדחה עקב הבנת הכתובים אחרת בידי כל החכמים.

ג. מי מפרש: גם אם ראשונים כמלאכים, מותר לדורות האחרונים היונקים וחיים מתוך האמונות הנ"ל לפרש כנראה בהבנתם בפשטי הכתוב או על-פי הדרוש של חז"ל. אחרת, לא היה הרמב"ן מעז לומר את דבריו הקשים על היעלמותם של החשמונאים (בראשית מט, י), ו'אור החיים' היה נמנע לפרש פירושו שלא על-פי הדרש, ורש"ר הירש לא היה כותב את ביקורתו על יצחק אבינו.

כמובן, ככל שהפרשן יוכר יותר כגדול בתורה מתוך נאמנותו הנ"ל, או ככל שיסתמך יותר על מקורות חז"ל הקדומים יותר, כך יהיה יותר קרוב לפשט הכתוב, ויתקבל יותר. אפילו הרמב"ם הגדול נדחה על ידי גדולי פרשנינו, בהסבירו את תחילת פרשת וירא שלא כמדרשי חז"ל והפרשנים האחרים, כדבריו החריפים של הרמב"ן (סניגורו הגדול): "ואלה הדברים סותרים הכתוב, אסור לשומעם, אף כי להאמין בהם" (בראשית יח, א).

אם המפרש איננו נאמן לנ"ל יש להיזהר מפרשנותו, אך חשוב להכירה בבחינת "דע מה שתשיב". בוודאי, אם אינו יהודי יש להיזהר שבעתיים, ואם יש אף סממנים דתיים, הרי זה בגדר: "אל תפנו אל האלילים" או מינות, ורק לפעמים יוזכר כדי לדעת מה לא לפרש אם יש צורך בדבר, כפי שעושה האברבנאל.

ד. עולם האקדמיה ומקצועות מסייעים: גם מקצועות שונים הקשורים לתנ"ך יכולים להיות כלי עזר אם הם ממקורות בעלי אמונה כנ"ל, או שיש בני תורה היודעים לאכול את התוך ולזרוק את הקליפה, כפי שעשה ר' מאיר בפרשנות הפסוקים של רבו המתפקר (חגיגה טו).

זכינו בדורות האחרונים ליהודים בני תורה ואף לתלמידי חכמים המוציאים את לימוד התנ"ך ממקורות זרים שעסקו בכך בדורות שלפנינו, ומחזירים את התנ"ך לחיק היורשים האמיתיים, בני ישראל. הם נמצאים גם בישיבות ולפעמים גם באקדמיה. חשוב שירבו בשני העולמות. אנו בתקופת הביניים, שלפעמים צריכה להיעזר בכך, כדברי הראי"ה באורות הקודש א, נא – כללות התורה והמקצועות (ח"ק ה, לא):

כשעושים את התורה למקצוע מיוחד בחיים, אז נתבעים כל המקצועות שבחכמות העולם כדילהשלים את האישיות השלמה הכוללת. אבל כשעולים עד הרום של הכרת התורה בתור נושאת כל ההכרות, כל התכנים, כל היש, דכולא בה, אז המקצועות כולם מתענפים ממנה, ומשובע טובה הכול מרווה. בזמן האמצעי, כשלא בא עדיין האדם והעולם לאותה המדרגה של שאיבת הכול ממקורה של תורה, אבל כבר בא לידי הצימאון הכללי, עד שאי אפשר לו להיות נסגר במקצוע מיוחד, צריך הוא להיעזר על ידי מקצועות המדעים.

ד. ביקורת: האמונות הנ"ל יביאונו להימנע מחשש של פרשנות המקטינה את הראשונים אבות האומה והגדולים שבאו בעקבותיהם, ובכך נהיה זהירים בגישה הביקורתית ביחס אליהם. גם בביקורת על גדולינו יש שבעים פנים (לדוגמה: הפרשנות של חטא מי מריבה ע"י האברבנאל, אור החיים ואחרים).

ה. אחדות הדעות. כמו בתלמוד ובהלכה, נחפש את המאחד או את ההיבטים השונים של הדעות השונות ולא את המפריד. גם בשבעים פנים – כל אחד האיר היבט באישיות או במעשה. כך עושה רש"י פעמים רבות ביחס בין הפשט והדרש. זוהי דרכו של הרמב"ן המנסה לכתחילה לתאם בין הפירושים. כך מבאר המהר"ל בפרשנות המקרא ומדרשי חז"ל וכן דרך הראי"ה (הקדמה לעין אי"ה, ובכלל בפרשנותו שם).

לכן, גם בהבנת חטאו של דוד לא נבחר בדעה אחת ונחדדה, מה שעלול לפגוע בדוד ולעשותו כאחד האדם. גם חשובה הדגשת הדעה המשפטית-הלכתית שבת-שבע הייתה מגורשת מבחינה משפטית בגט של היוצא למלחמה, ולכן משפטית דוד לא חטא. אך גם חשובה הדעה שמבחינה מוסרית ה' מאשימו בהריגת אוריה ובלקיחת אשתו, והוא אף נענש על כך קשות. כן חשובה ההדגשה של הדעה שבמבט של הנהגת ה', הייתה לחטא זה מטרה ציבורית, גם אם הדבר לא מובן לנו בכללי שכר ועונש – כדברי הגמרא בעבודה זרה ד ב:

דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי: לא דוד ראוי לאותו מעשה, ולא ישראל ראוין לאותו מעשה; לא דוד ראוי לאותו מעשה, דכתיב: 'ולבי חלל בקרבי'; ולא ישראל ראוין לאותו מעשה, דכתיב: 'מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים', אלא למה עשו? לומר לך שאם חטא יחיד – אומרים לו: כלך אצל יחיד, ואם חטאו צבור – אומרים: כלך אצל צבור.

סיכום: לאחר עיסוק מזערי בתקופות הגלות, ולאחר תפיסת מקצוע זה על ידי זרים, בדורנו חשוב לכל אדם מישראל לעסוק בתנ"ך ובפרשנותו, ובוודאי בעולם הישיבות, ואף להיעזר ממי שדן בפרשנות מהיבטים השונים, אך הכול מתוך אמונה ומתוך ראייה כוללת ומאחדת של שבעים הפנים של התורה, שנאמרו בכל הדורות.

שלמה רוזנפלד

הרב שלמה רוזנפלד הוא ראש ישיבת ההסדר 'שדמות נריה' בשדמות מחולה

 

מנוגד לכללי הדיון התורני

הרב שלמה אבינר מחיה במאמרו את הוויכוח הישן על הוראת תנ"ך בגובה העיניים ואומר על האבות "הם אינם בני אדם כמונו, ולא מהנמכתם נקבל השפעה רוחנית".

תשובה ברורה לדבריו נתן הרש"ר הירש בפירושו לבראשית יב, י:

אין התורה מעלימה את השגיאות, הסכנות והחולשות של גדולי ישראל, ודווקא על ידי כך היא מטביעה על כל סיפוריה את חותם האמת. אולם, לאמתו של דבר, ידיעת חטאם של גדולי ישראל איננה מנמיכה את דמותם, אלא להיפך: דמותם גדולה ומאלפת בעצם החטא שחטאו. אילו הזהירו כולם כזוהר הרקיע ללא רבב ושמץ פגם היינו סבורים שטבעם שונה מטבענו, והוא למעלה מהישג ידינו, ללא תאווה וללא מאבק פנימי; היו מידותיהם הטובות רק תוצאה מטבעם הנעלה, לא בזכותם קנו את מידותיהם ואין הם יכולים להיות לנו למופת.

אם קובעים – כמו הרב אבינר – על אחד מאבותינו שהוא "לא אדם כמונו אלא אדם מפלנטה אחרת", אז אין הוא יכול לשמש לנו דגם לחיקוי ולהתעלות רוחנית. אך אם נקבע – כמו הרש"ר הירש – שגם אבותינו (ואמותינו!) נאבקו בחולשות אנוש טבעיות אך התעלו לדרגת חיים עליונה, אז נוכל לנסות וללכת בדרכם.

הרב אבינר מכבד את רש"ר הירש אך בוחר בשיטה פרשנית אחרת. ועל כן הוא מכריז עליו "גאון וקדוש" אך אוסר עלינו ללכת בדרכו. אולם אל לנו לשכוח שרש"ר הירש כתב את פירושו לציבור הרחב והלך בעקבות דברים שהשמיעו ראשונים ואחרונים לפניו. כבר רבים מבעלי המדרש גילו חולשות שונות באבות – אפילו מעבר למה שכתוב בפשוטו של מקרא.

בעלי המדרש בוודאי לא רצו להנמיך את קומתם של אבותינו וכך גם המפרשים האחרים (כמו הרמב"ן) שהלכו בעקבותיהם. בוודאי גם לא נטען שהראי"ה קוק רצה להנמיך דרגת אבותינו כשכתב:

לפעמים הננו מוצאים על פי גדולי ישראל הערות של מחאות על מעשים של רבים וגדולים מגדולי האומה: אבותיה, מלכיה, נביאיה וכהניה… וישנם מעשים על פי גדולים שהם ראויים לביקורת (מאמרי הראיה ב, ירושלים תשמ"ב, 509).

אכן, כדברי הרב אבינר, "איננו מתחברים עם צד זה של חטא דוד המלך. אנו מתחברים עם הצד שהוא שב בתשובה". אולם איך נתפעל מתהליך התשובה של המלך דוד אם לא נכיר בחטאו? למה להתעלם מגודל החטא לפני עיון בעוצמת התשובה?! והרי לכך התייחס ר"י אברבנאל בדבריו לשמואל ב, יא:

ואיך נאמר (על דוד) שביקש לעשות ולא עשה? והכתוב מעיד על המעשה הרע כולו בפירוש. ולכן לא יסבול דעתי להקל בחטאת דוד.      טוב לי שאומר שחטא דוד, והודה מאוד ושב בתשובה גמורה, וקיבל עונשו ונתכפרו עוונותיו.

אין חובה לקבל את גישתם של הרמב"ן, אברבנאל או רש"ר הירש – אך גם אין חובה לקבל את הדרך הפרשנית המוצעת על ידי הרב אבינר. שבעים פנים (כשרות!) לתורה וכל אחד חייב ללכת לפי דרכו של 'הנער' שאותו הוא מחנך. יש מי שהדרך שמציע הרב אבינר מתאימה לקהילתו ולתלמידיו, ויש מי שגישת המרחב (כהגדרתו של הרב אמנון בזק) קרובה ללבו ולעולמו. אך יש למחות נגד הניסיון לפסול מכול וכול דרך פרשנית מסוימת (ואת האנשים המחזיקים בה!) – דרך שרבים מגדולי ישראל בכל הדורות הלכו בה. זה לא רק מנוגד לכללי הדיון התורני ("מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים") אלא מהווה גם חוסר כבוד לרבים מהראשונים והאחרונים שדגלו בדרך פרשנית-אמונית זו.

גבריאל ח' כהן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' אב תשע"ב, 27.7.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 ביולי 2012, ב-גיליון דברים תשע"ב - 781 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. ישר כוח לשני הכותבים, רק שאיני מבין למה הרב רוזנפלד קורא לדרכו "דרך שלישית". לא מצאתי הבדל בין דבריו לדברי הרב בזק ואפילו כמלוא הנימה.

    ובבניין ירושלים ננוחם.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: