ומה עם המעשה? / בן ציון אלגאזי

לצד הברכה שבה, התפשטות הלימוד של הדף היומי גורמת לאנשים לעסוק אך ורק בלימוד התלמוד בבקיאות, ומותירה אותם בורים בענייני ההלכה הבסיסיים ביותר. מדובר על בריחה לתורה קלה שאינה מחייבת

אווירה של התרוממות הרוח אופפת את כלל ישראל די בכל אתר ואתר בימים אלו לקראת סיום לימוד התלמוד הבבלי במסגרת לימוד "הדף היומי". לימוד הדף היומי על-ידי כלל ישראל בכל העולם היהודי יצר מהפכה לימודית שרוממה את כלל ישראל באשר הם לקומה רוחנית אשר לא ידענו כמותה. יהודים רבים העמלים לפרנסתם זוכים לקבוע עתים לתורה ולהקיף את הש"ס.

מהלך זה גורם להטמעת התורה וחשיבותה בקרב התא המשפחתי. כך הילדים והנכדים רואים את אביהם וסבם מוסרים את נפשם לתורה, אצים ורצים יום יום במשך כל ימות השנה, חורף וקיץ, ימי חול ומועד, ללמוד בחבורה דף גמרא מתוך אהבה ושמחה. כך מייצרת הגמרא את רצף התורה בישראל והימשכותה לדורות ולדורי דורות. תחושתי לקראת הסיומים הרבים הבאים היא שהנה מתבסמים אנו מעט מבשורת הגאולה העתידית בבחינת "הנה ימים באים נאום ה' א-לוהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'".

חוויה לא מחוברת

אך כאן באתי לשאול שאלה נוקבת. אין בכוונתי חלילה להשבית או להפחית את עוצמת השמחה, אך השאלה מנקרת במוחי מזה זמן והיא דורשת חשיבה אמיתית משותפת בין לומדי הדף היומי ומלמדיו.

בעיני רוחי, כאשר הנני רואה את הוגה רעיון הדף היומי, הגאון הגדול ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, והנני רואה את המימוש של הרעיון שלו, אני שואל האם לזאת הייתה כוונתו. האם רצה למלא את ספסלי בית המדרש במאות ואלפי לומדים המקיפים את הש"ס מקצה לקצה, אך את ידיעת התורה למעשה לא זכו לדעת וללמוד? אולי יש כאן החטאה של המטרה?

הרי דור שלם לומד ומקיף ש"ס, אך הוא חסר ידיעה בחלק ההלכתי והמעשי של הנושאים הבסיסיים ביותר השייכים לכל יהודי דבר יום ביומו. הייתכן שיהיו יהודים לומדים וגומרים את הש"ס אך נכשלים באיסורים חמורים כאלה ואחרים? רוממות גמירת הש"ס בידם, אך חרב פיפיות בחיי היום-יום ההלכתיים בידם. האין בלימוד הדף היומי חוויה משכרת אך כזו שאינה מחוברת ומחברת למציאות האמיתית?

מצינו שישנם שני אופני תלמוד תורה – חובת הלימוד כלימוד לשם לימוד, וגדר אחר ללימוד שתכליתו לידע את המעשה אשר יעשון. על לימוד זה אומרת הגמרא "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".

בסדרי קדימויות של תלמוד תורה ברור ופשוט לכל הפוסקים שחייב אדם ראשית לידע ולהשתלם בלימוד המביא לידי מעשה. לדעת על בוריין את הלכות תפילה, תפילין, שבת, כשרות וטהרת המשפחה, צדקה ושאר הדינים היום יומיים, ורק לאחר מכן את שאר חלקי התורה. הגע בעצמך ואמור, האם ייתכן יהודי שלמד את כל הש"ס בדף היומי, אך מדי שבת הוא מחלל שבת לא במזיד אלא מחוסר ידיעה וכך נכשל בעבירות חמורות?

מצאתי בדברי ה'פרישה' פסיקה חמורה בעניין זה. אציין שדבריו אמורים לבעלי בתים הלומדים מדי יום שלוש או ארבע שעות ביממה, ותשובתו מתייחסת למקום שאליו הם צריכים לנתב את השקעתם בלימוד:

יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גמרא, רש"י ותוספות, ולא שאר פוסקים. ומביאים ראיה מהא דאמרינן 'תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא', אבל לא נראה, שיש ללמוד ספרי הפוסקים דיני התורה כמו הרי"ף ומרדכי והרא"ש ודומיהן דזהו שורש ועיקר לתורתנו ואינם יוצאים כלל בלימוד גפ"ת דהא דתנא דבי אליהו כבר כתב רש"י שם השונה הלכות פירוש הלכות פסוקות. ומה שאמר רבנו תם כאן ש"ס בבלי בלול קאי אודות מה שכתב לפני זה על לימוד ט' שעות ביום, דכיון שיש לו פנאי גדול ילמוד בש"ס. אבל הנך בעלי בתים שאינם לומדים רק ג' או ד' שעות לא ילמדו בש"ס לחוד )יורה דעה רמו, ה).

דברי הפרישה חמורים עד כדי שהוא טוען שאדם שאינו לומד בתחילה לימוד המביא לידי מעשה אינו יוצא ידי חובת תלמוד תורה. וכן כתובים דברים נוקבים בקונטרס 'תלמוד תורה' לבעל התניא ר' זלמן מלאדי:

אך אדם כזה מאחר שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאד צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן ההלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצות כהלכתן וליזהר מליכשל באיסורים חס ושלום והם דברים שאי אפשר לישאל תמיד לחכם המורה שבעיר או שלא יהיה יודע לישאל ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחלה, דהיינו רוב אורח חיים כמעט כולו ומיעוט יורה דעה ומעט באבן העזר וחושן משפט כל הלכה ברורה בטעמה מהתלמוד ומפרשיו כמו הרא"ש או הבית יוסף לפחות ולחזור עליהן לעולם (שולחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה, ב, ט).

האם לא היה ניתן לבוא כולם בברית יחד?
צילום: פלאש 90

שתי הלכות ביום

בטוחני שהגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל רצה בכל מאודו להשיג שתי השגות נפלאות למען כלל ישראל: הפצת התורה ולימודה כך שתרבה הדעת בעם, ויצירת לימוד המחבר את כלל ישראל די בכל אתר ואתר. ודאי לי שלרגע לא חשב שבזה יסתיים כל לימודו של האיש הישראלי, מבלי לשלוט מתוך למידה וידיעה באורחות החיים ההלכתיים.

יודע כל לומד דף יומי שגם אם הבין את כל המסכתות, הרי לימוד דפי הגמרא אינו ישים להלכה ואין הוא יכול להביא לביתו את דבר ה' זו הלכה. אולי אפילו ישנה כאן "בריחה" לתורה קלה שאינה מחייבת, שהרי מתוככי הדף אי אפשר להסיק מסקנה הלכה למעשה. וכבר הורו גדולי ישראל בני זמננו – תוך כדי הצטרפות הרבבות ללימוד הדף היומי – ללמוד שתי הלכות בכל יום בסיום הדף, אך הדבר לא נתפס ולא חלחל.

לכן יראו המלמדים ויחשבו כיצד להפוך את השיעור לאטרקטיבי תוך שימת דגש על המרחב ההלכתי-מעשי, ולא רק בריצת הדפים ללומדם ולסיימם. כל לומד טרם כניסתו למהלך נפלא זה שהוא מבורך ומרומם ויוצר עוצמה רוחנית יראה כיצד הוא משקיע באופן יסודי ואמיתי זמן וכוחות לדעת את חלקי השולחן ערוך, הנוגעים אליו הלכה למעשה, כך שלא יצא שכרו בהפסדו.

החמצה

בשולי הדברים אוסיף כאב נוסף המבצבץ אצלי, בנוגע לעצרות הסיום. יש סיום הש"ס לחרדים, סיום הש"ס לדתיים-לאומיים וסיום לספרדים. עצם יצירת כמה 'סיומים' מהווה בעיניי סטירת-לחי מובהקת לרעיון האדיר של יוזם הדף היומי.

בשעה שהגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגה את רעיון "הדף היומי", פקפקו רבים ממכריו ביכולת הגשמתו. "האם אתה מעלה בדעתך ש'יקה' מפרנקפורט וחסיד גור מוורשה, יהודי מקזבלנקה וסוחר יהודי מניו-יורק, ילמדו כולם את אותו דף גמרא?", תמהו הללו. "אכן כן", השיב ר' מאיר, "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז, לידו פירושים  של בעלי התוספות הצרפתים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון-אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל ולהגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים – למרות המחלוקות שביניהם – לחבור יחדיו וליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן", סיים.

האם לא היה ניתן לבוא כולם בברית יחד?

הנה מתנוצצים להם ניצוצות של גאולה, ותמיד יש הדואגים לכבותם. הרי ש"ס אחד לנו, דף אחד לכולנו המגיע לכלל ישראל מאב אחד, כי "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

הרב בן ציון אלגאזי הוא ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה' וראש מכון 'צורבא מרבנן'

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' אב תשע"ב, 27.7.2012

פורסמה ב-27 ביולי 2012, ב-גיליון דברים תשע"ב - 781 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: