הם התערבו בגויים ואבדו, אך מובטח כי עוד ישובו. רבי יהונתן אייבשיץ לא התייאש מאנוסי אירופה

שורות אלו נכתבות בפולין, בביקורי הראשון בה, לרגל סמינר בינלאומי על מנהיגות יהודית צעירה. זיכרונות משפחתיים רבים מהדהדים בי. הוריי ברחו מפולין העצמאית, בין שתי מלחמות העולם, בגלל המחנק הכלכלי האנטי-יהודי שנוהל מגבוה, על ידי אנשים אשר כדברי הלל צייטלין הי"ד, "חשבו מחשבות גירוש, הרס ואובדן על בני ישראל, בהכרית מהם כל ענף פרנסה בלי השאיר להם כל מחיה, ובבקש תמיד תואנות… להרע להם עד כי לא יוכלו נשוא". חותני, פטריוט שהתנדב לצבא הפולני, ברח כשראה את הפשעים האנטישמיים שאותו צבא ביצע. האנטישמיות הפולנית הצילה אותנו מהשואה. על כך אנו אסירי תודה לך, פולין!

עתידים לחזור

לפני שנסעתי לפולין הרגשתי שקיומה של קהילה יהודית בפולין הוא אבסורד היסטורי. ביקורי זה שכנע אותי בטעותי. מי ששכנע אותי היה ר' יהונתן אייבשיץ. בהזדמנות אחרת רוצה אני להביע את דעתי על דמות זו, שעדיין שנויה במחלוקת. בנסיעותיי נוהג אני לצלם את פרשת השבוע, יחד עם פירוש לאו דווקא פופולרי. הפעם בחרתי באהבת יהונתן משל ר"י אייבשיץ.

בהערותיו להפטרת 'בלק' (מיכה ה, ו- ו, ח) עומד הוא על חזרה תמוהה: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל… וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים…". מי היא שְׁאֵרִית יַעֲקֹב? לא עם ישראל, אלא האנוסים, אנוסי ספרד ופורטוגל, העתידים לחזור ליהדות. מדובר בעצם על שני סוגי אנוסים. שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים הם האנוסים "אשר לא נשאו נשים נוכריות ובגוים לא יתחשב… שנולדו מאב ואם אנוסים כמותם". המין השני הם האנוסים "אשר כבר נתערבו בגוים… גם הם יתגיירו לעתיד". עתידים האנוסים לחזור.

לרעיון זה חוזר המלבי"ם בפירושו לפסוק בצפניה (ג, יח) "נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ": "גם אלה שמלאים יגון על שמעדה רגלם מן האמונה, והם אלה שלא עמדו בניסיון בדורות השמד ויצאו מדת ישראל ולבבם מלא תוגה על זה, אאסף אותם אל העם… כי הלא מִמֵּךְ הָיוּ – הלא היו מבני ישראל, ואנסו אותם על אמונתם". והמלבי"ם ממשיך "מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה" – "שעד עתה נשאו חרפה על שהם מבני ישראל שגם… כשנטמעו בין העכו"ם חרפו אותם על צור מחצבתם, עתה אספתי חרפתם אשר נשאו". דבר שאכן התרחש עם אנוסי ספרד.

קריאתו של ר' יהונתן אייבשיץ היא רק אחד החוטים שנטוו יחד באריג שחזה את חזרת האנוסים לעמם. כפי שר"י אייבשיץ מעיר, כתב על זה דון יצחק אברבנאל, שהיה עד לתופעה. הוא מתבסס על הפסוקים בישעיהו (סו, כ-כא): "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם… וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם". מי הם 'מֵהֶם'? רד"ק פירש "אפילו מאותם שהיו משוקעים בגוים באיים הרחוקים עד שלא נודע זכרם ולא עלו עם אחיהם בית ישראל מן הגולה, ואפשר ששנו קצת מן הדת". מדובר כאן על מתבוללים. אברבנאל ידבר על אנוסים: "שאפשר לומר וְגַם מֵהֶם אֶקַּח על אותם שהיו מבני ישראל ויצאו מכלל דתם והיתה משפחתם מן הכהנים ומן הלוים, כי הנה בשובן אל ה' המה יקרבו אליו לשרתו יעלו על מזבחו לרצון".

"הצאר הרוסי, הפסק את הדיכוי האכזרי של היהודים!" קריקטורה פוליטית, 1904

טעות יהיה בבניו

לאריג זה התווסף להפתעתי חוט ממקור לא מצופה. כוונתי לרב מבריסק, הגרי"ז, ר' יצחק זאב סאלאבייצ'יק – הידוע בשם החיבה רב וועלוועלע – דודו של ר' יוסף דב, מורנו הדגול. הגרי"ז היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר על החרדיות הקיצונית הלא-חסידית. כדי להבין את דבריו על הנושא, חייבים אנו לחזור למדרש המציג רמזים בתורה לפסוקים שונים (ילקוט שמעוני שמות יב, רז). אחד הרמזים מתייחס לפסוק מישעיהו שהבאנו לעיל: "וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים אָמַר ה'".  אָמַר בלשון עבר, "והיכן דיבר? (דברים כט, כח) הַנִּסְתָּרֹת לה' אֱ-לֹהֵינוּ…" נוסח קשה להבנה עוד יותר מובא בילקוט תהלים (פז, רמז תתלט), משם לומדים אנו שרבי פנחס הוא המקור לקשר מוזר זה.

בפירושו לברכת יעקב "וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי" (מח, טז) מתייחס הגרי"ז לסוגיה זו. הוא שואל כמובן שאלה הלכתית, כיצד יתכן שיישאר 'כהן', מושג של שבט העובר מאב לבן, במציאות של התבוללות שבה היהדות נקבעת מאם לבן. תשובתו מדהימה. ישנה כזאת אפשרות, והיא "בכגון שיהיה בטעות, שיחשוב הוא שלוקח נוכרית ובאמת היא תהיה ישראלית, וכמו כן, יהיה טעות זה בבניו ובבני בניו עד ביאת הגואל שיחשבו שכולם נושאים נכריות, ובאמת יהיו ישראליות". וזהו ביאור המדרש "… שהַנִּסְתָּרֹת לה' אֱ-לֹהֵינוּ, כדאיתא במדרש, והיינו דהוא יודע שכל הזמן בכל הדורות היה בטעות אצלם, מה שחשבו שנושאים נכריות והם באמת נשאו ישראליות, ונשארו צאצאיהם כהנים כשרים, וגם מאלה יהיו כהנים ולוים, אף על פי שהתבוללו בין הגוים".

חזרתם של אנוסים מודרניים שהוריהם הסתירו מהם את היותם יהודים וזהותם התגלתה להם בדרך לא דרך היא אכן בבחינת הַנִּסְתָּרֹת לה' אֱ-לֹהֵינוּ. גם העובדה שזוג גילה ששניהם יהודים כבר איננה מוזרה. הקהילה ועם ישראל כולו חייבים לחכות ולעזור לחזרתם. אנוסי רוסיה ואנוסי פולין, כאנוסי ספרד ופורטוגל.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון',א' אב תשע"ב, 20.7.2012