עובדי קהילה / הדר ליפשיץ

כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל

 מהמנהיגות הרבנית בישראל אנו מצפים להיות שלוחי רחמנא ושלוחי דידן. נאמנים למסורת אשר קיבלנו בסיני ונאמנים לצורכי שולחיהם, עם ישראל. אך כיצד נבחר רבנים? כיצד נוודא שהרבנים יהיו אמונים על העקרונות הללו? לפני כחודשיים פורסמה על ידי 'נאמני תורה ועבודה' טיוטה למצע חדש ביחסי דת ומדינה בישראל. ביסודו עומדת הצעה לשינוי יסודי במבנה ההנהגה הרבנית במדינת ישראל, מהתבססות על הממסד הפוליטי והמשפטי להעברת האחריות לקהילות ישראל.

כיום נבחרים רבנים בידי מוסדות השלטון הפוליטיים. המדיניות בנושא מקומה של תורה בישראל (כתקצוב הרבנים הרפורמיים, אשר נקבע לאחרונה, ומינוי רבנים) נקבעת בידי מוסדות השלטון: הכנסת, המפלגות, משרדי הדתות, המשפטים והאוצר ובג"ץ. הפוליטיקאים, הפקידים והשופטים ממנים את הרבנים, קובעים את עקרונות תקצובם.

הדרך החדשה ממליצה לחזק את הקהילות. כל אזרח יוכל להירשם לקהילה, והקהילות יתוקצבו על פי מספר חבריהן. גם הסמכויות החוקיות ייבנו על ידי הקהילות. בתי הכנסת ייהפכו למוסד חברתי עשיר יותר, בקמח ובתורה. ממנו פינה ויתד להפצת תורה, תפילה ומסורת ישראל. הרבנים יהיו עובדי הקהילות ולא עובדי מדינה. הם ייבחרו ויועסקו על ידי בתי הכנסת. נושאים שאינם קהילתיים באופיים, כהשגחת כשרות, ייקבעו על ידי איגודי קהילות ארציים. מערכי הכשרות ייקבעו בידי רבני הקהילות ופרנסיהן אשר יתאגדו יחדיו וינחו אותם. בתי דין לגיור יוקמו בידי איגודים ארציים דומים. הבחירה החופשית והיוזמה הקהילתית יהיו המלט אשר יבנה את עוצמת ההנהגה הדתית. לא החקיקה והשפיטה בכנסת ובבג"ץ.

בית הכנסת האורתודוקסי נוזי'ק בוורשא. צילום: עמנואל דיין

אין להם קהל

רפורמים! זעקו למולי. קהילות רפורמיות יוכלו לקבל תקציב כמו הקהילות הדתיות. חילונים יוכלו לפתוח 'בתי כנסת' ולבחור 'רבנים' אשר יקבעו להם הלכה. וכשרות המאכלים מה תהא עליה? איגודי הקהילות הרפורמיות אשר ינפיקו תעודת כשרות יטריפו כל שולחן בישראל. ממלכתיות! זעקו אחרים. אנחנו חוזרים למבנה הגולה, והיכן תהיה הרבנות המאחדת, המלכדת? אני מבקש לענות לחרדי הרפורמים, לנטורי הממלכתיות.

בצד שומרי תורה ומצוות פנו אליי, בשקט בשקט, מנהיגים רפורמים מנוסים. הכיצד נאמני תורה ועבודה, ארגון ליברלי ודמוקרטי, עומד להפיל את התנועות הלא-אורתודוקסיות בפח? בהכירם נפש קהלם העלו את החשש כי קבלת ההצעה משמעותה פגיעה קשה, כמעט חיסול עוצמתן של התנועות הללו. במישור הפוליטי, כאשר בית המשפט העליון מהווה שחקן מרכזי בקבלת ההחלטות, מצליחים הרפורמים לעשות חיל. על כל קיפוח מצד פקידי משרד הדתות זוכה צבא המשפטנים הרפורמים למלוא חופניים הגנה משופטי בג"ץ. כאשר הם מעלים בכישרון את הטענה על הפקידים והפוליטיקאים החרדים המקפחים אותם, מזכה אותם בית המשפט בזכויות כפולות ומכופלות, בהעדפה 'מתקנת'.

הרפורמים בישראל מגיירים ותעודות הגיור שלהם מוכרות על ידי כל מוסדות השלטון בישראל. המוסדות הרפורמיים מתוקצבים, ואף את הרבנים הרפורמיים הוחלט לתקצב לאחרונה. הרפורמים עומדים, על בסיס טענת קיפוח מהממסד הפוליטי, לקבל הכרה גם לרבני שכונות וערים רפורמים. רבנים רפורמים גם מנהלים טקסי נישואין בישראל וגם מכוחם זוכים להכרה ממסדית. בבתי המשפט הישגיהם הולכים וגוברים.

אך המוני בית ישראל, לחשו לי מביני דבר רפורמים, אינם מוצאים עניין בסחורה אשר הם משווקים. אם רבנים ימונו על ידי קהילות הקודש די בכל אתר ואתר, יתקשו הרפורמים למצוא חברים התומכים בהם. אם סמכות הגיור תוענק באופן דמוקרטי לגורמים אשר ייצגו ציבור רחב יותר, הם יפסידו את האפשרות לגיור מוכר בישראל. הם עדיין יוכלו לעתור לבג"ץ, אך על מי ילינו? האם שופטי בג"ץ יוכלו לספק להם אזרחים אשר יבקשו להירשם אליהם? האם ניתן יהיה לפסול כללי החלטה הבנויים על דמוקרטיה השתתפותית של המוני בית ישראל?

חברים דתיים שומעים ומבינים את ההבדל בין העניין והתמיכה שלהם זוכים הרפורמים בבג"ץ לאדישות הציבורית כלפי קהילותיהם. אולם כיצד נשים מבטחנו באדם, בהמוני המתפללים בבתי הכנסת? ומה יהיה אם? אם יצליחו הרפורמים לשכנע את המוני בית ישראל כי דרכם מבטאת תורה ומצוות, נאמנות לתורת משה? מה יהיה אז? מי ימנע מהם לגייר, לתת תעודות כשרות? עלינו לבצר חומת הגנה מפני כל אפשרות, גם אם רחוקה, של קעקוע מסורת ישראל.

אכן, מידת הביטחון יפה. אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו ייפול ברעה. אך על מי שמים הללו, השמרנים, את מבטחם? במקום להאמין ברוחם ובתבונתם של ר' ישראל, של כנסת ישראל, הם נשענים על בניין המוסדות בקריית הממשלה. האם ברוך הגבר אשר שם בהם מבטחו? ואם, כדבריהם, המוני בית ישראל ינהרו, חלילה, לטמפלים הרפורמיים, האם רשויות השלטון יפחיתו מהמעמד אשר הם נותנים להם כבר היום? האם יורשיהם של ברק ובייניש יגנו על המסורת ההלכתית טוב יותר מיהודי בתי-הכנסת?

הרצאה בנושא התפילין לקהילה היהודית באחמדאבאד, הודו. צילום: עמנואל דיין

בתהליכי ביזור

רגועים יותר האחרים. חזון תורה מציון ודבר ה' מירושלים מניע אותם. הרבנות הראשית בירושלים ושלוחותיה הנבחרות באופן ריכוזי בידי שר הדתות והמפלגה החרדית השולטת הם נושאי חזון הדורות לגאולת ישראל. אליהו רץ לפני אחאב, והם רצים לפני הרב הראשי מצגר, ייבדל לחיים.

אני שב ומציע לדבקים בדרכו של מרן הרב קוק לעיין בדברי רבו (גם ברעיון הציוני, ואכמ"ל), הנצי"ב מוולוז'ין, בפירושו למצוות מינוי מלך. הנהגה ממלכתית נקבעת בהתאם לרוח התקופה. אכן, באמצע המאה הקודמת עדיין נהגו, גם במתוקנות שבמדינות, מערכות ממלכתיות-ריכוזיות. אך הן, יחד עם חומות ברלין, קרסו. יותר ויותר הופכות המדינות המתקדמות את מערכותיהן לביזוריות. בריטניה, המפוארה בבתי המלוכה, מונהגת היום בידי דיוויד קמרון. חזונו על 'החברה הגדולה' גורס כי המערכות הממלכתית חייבות להיות מוּבלות בידי החברה האזרחית. והדברים ממשיכים תהליך אשר החל במערב בדור האחרון – ביזור הסמכות מהמוסדות המרכזיים, הממלכתיים. קחו את החינוך הממלכתי בישראל. בתי הספר בניהול עצמי מחליפים את הנשלטים בידי משרד החינוך. המשקל עובר לבחירה החופשית, לקהילה.

חכמה בגויים – תאמין. בחירתו החופשית של האדם, האמונה בכוחו ובתפקידה של החברה האזרחית, הולכות וגוברות בעולם כולו. מנהיגות פוליטית, המבקשת להיות רלוונטית, קשובה יותר ויותר לציבור הרחב. מנהיג יונק את סמכותו מהציבור הרחב. 'עשה לך רב' לימדונו חז"ל. ומהרב פרופ' הרשקוביץ שמעתי – 'לך' דייקא. הקהילה עושה את הרב, המנהיג את הקהילה. רק מכוח בחירת הציבור, החייבת להימשך ולהתחדש בכל יום, שואב הרב את סמכותו הרוחנית. רק מכוח נאמנותם של הציבור יוכל לבסס את סמכותו ההלכתית.

הפיכת הקהילה ובית הכנסת למוסד חזק יותר תוכל לקרב אליו את המוני בית ישראל. הפיכתם של בתי הכנסת לא רק למוקד התפילה, אלא גם למוקד התורה וההנהגה הרבנית, תחזק את מעמדם כמוקד גמילות חסדים. בתי הכנסת יכולים וצריכים להפוך לבסיס למתן שירותים חברתיים לכל סביבתם. האמונה בתבונתם של המוני בית ישראל, בנאמנותם למסורת, עומדת ביסוד המודל הקהילתי. כפי שהסביר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בעקבות הלל הזקן: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב את הבריות, ומתוך כך מקרבן לתורה.

ד"ר הדר ליפשיץ מרצה במכללת אשקלון ועומד בראש פרויקט 'אור חדש' של נאמני תורה ועבודה לדמוקרטיזציה בשירותי הדת בישראל

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון',כ"ד בתמוז תשע"ב, 12.7.2012

 

פורסמה ב-13 ביולי 2012, ב-גיליון פנחס תשע"ב - 779 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. מומלץ לראות את הסרטון הקצרצר על כך ואת הקישור לפירוט המלא של הרעיון. http://www.youtube.com/watch?v=QC2k1IcPzDA

  2. ידידי הותיק. הרפורמים לא מדאיגים אותי כלל וכלל, להפך. אני מוטרד מההפרטה, שכתמיד תשחק לידיהם של העשירים יותר.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: