שיקולים ערכיים / כרמיאל כהן

עניינים שונים נידונים בלמדנות וברוחב דעת וידיעה בכרך נוסף של האנציקלופדיה התלמודית. ביניהם הנוגעים הלכה למעשה

אנציקלופדיה תלמודית לענייני הלכה

עורכים: הרב זלמן נחמיה גולדברג ואחרים

כרך שלושים, יד הרב הרצוג, התשע"ב, 672 טורים

יציאה לאור של כרך חדש של האנציקלופדיה התלמודית היא אירוע רב-ערך ללומדים. באנציקלופדיה סיכומים ממצים על נושאים גדולים וקטנים. לכל הפחות באשר לנושאים הגדולים שעלולים "לטבוע" בהם, יש בהצגת הדברים בפני הלומדים באופן ערוך, מסודר ומפורט כדי לפקוח עיניים.

אתייחס מעט לשיקולי עריכת הערכים. הכרך החדש, כרך ל, פותח בשני ערכים העוסקים בכלאי הכרם: כלאי כרם א' וכלאי כרם ב'. הראשון עוסק באיסור לזרוע תבואה וגפנים בסמיכות זה לזה, והשני עוסק באיסור הנאה מהגידולים. עוד בטרם ננסה להבין מה הטעם להפריד לשני ערכים ולא לכלול הכול בערך אחד, נשאל מה טעם לא צורפו ערכים אלו לערך "כלאי זרעים" שבכרך כט? הסיבה לכך היא לכאורה פשוטה: כיוון שלשיטת רוב מוני המצוות יש שני לאווין נפרדים – האחד על כלאי הכרם והאחד על כלאי זרעים. אולם מובן שתשובה זו צריכה ביאור בעצמה: מדוע יש שני לאווין? לבירור עניין זה הקדישו הכותבים כטור וחצי עם הערות מלומדות.

ומה טעם חולקו הזריעה וההנאה לשני ערכים נפרדים? הכותבים מטעימים שאיסור זריעה ואיסור הנאה אינם תלויים זה בזה. פעמים שיש איסור על הזריעה אבל הגידולים מותרים בהנאה, ופעמים שהגידולים אסורים למרות שלא נעשה איסור בזריעה. עוד הם מטעימים שדומה איסור כלאי הכרם לאיסור בשר בחלב, שבשניהם יש שני איסורים נפרדים, האחד על העשייה (זריעה או בישול) והאחד על ההנאה. שיקול הגיוני למדי, אולם בוודאי אינו הכרחי, והראיה שהערך "בשר בחלב" לא חולק לשני ערכים נפרדים. שערי חילוקים אמנם לא ננעלו, אבל דומה שהחילוק הפשוט ביותר בין "כלאי כרם" ל"בשר בחלב" קשור לממד הזמן. חלפו בדיוק שישים שנה מאז יצא לאור כרך ד ועד שיצא לאור כרך ל, והעורכים והשיקולים התחלפו.

הכרך הנוכחי מסתיים בערך "כליות", שאינו מסיים את הערכים של האות כ', שהחלו כבר בכרך כו בערך "כבוד שבת ויו"ט". מלבד ענייני כלאי הכרם, שהם למעלה משליש מכרך ל, קובעים ברכה לעצמם בכרך זה ה"כלים", שענייניהם מהווים למעלה ממחצית הכרך. כלים מכלים שונים נידונים בזה אחר זה: כלי הדיינים, כלי היין, כלי המקדש, כלי ראשון וכלי שני, כלי שמלאכתו לאיסור או להיתר וכלי שרת. כל כלי נידון בהקשר שלו, אם בהלכות שבת אם באיסור והיתר, אם בקודשים ואם בנושאים אחרים. לצד הערכים מרובי הדיונים יש בכרך הנוכחי גם ערכים קצרים מאוד כמו הערך "כלב" הכולל כארבעה טורים בלבד.

במהלך הדיונים הארוכים עולים עניינים מעניינים רבים, שאף נוגעים להלכה למעשה. כך למשל בערך "כלי שרת" (טור תרט) מובאת מחלוקת תנאים לגבי החומרים שמותר לעשות מהם כלי שרת. לדעת רבי מותר לעשותם רק ממתכת ואילו ר' יוסי ברבי יהודה מתיר לעשותם גם מעץ, ומחלוקת זו מובאת גם לגבי המנורה. הרמב"ם (הלכות בית הבחירה א, יח) פסק: "המנורה וכליה והשולחן וכליו ומזבח הקטורת וכל כלי השרת אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד. ואם עשו אותן של עץ או עצם או אבן או של זכוכית פסולים".

 משמעות מעשית שעשויה להיות להלכה זו גם כיום היא בעניין האיסור לעשות שולחן בתבנית השולחן ומנורה בתבנית המנורה. איסור זה נידון בערך "כלי המקדש". האיסור נוהג רק ביחס לחומרים שכשרים למקדש. לאור זאת מובא בהערה 854 בטור תמט שהרב עובדיה הדאיה (שו"ת ישכיל עבדי ח"ז יו"ד סי' טז) התיר לעשות מנורה עם בתי קיבול מזכוכית, כיוון שבתי הקיבול מעכבים את המנורה, וזכוכית אינה כשרה למנורת המקדש; והרב קוק (דעת כהן ח"ב סי' נז) אסר לעשות מנורה שעיקרה ממתכת ולמעלה זכוכית כי הולכים אחרי העיקר. כך, בלמדנות וברוחב דעת וידיעה נידונים כללים, פרטים ופרטי פרטים, תוך הפניות למרחבי הספרות התורנית הן במקרא ובפרשנותו, הן בתלמוד ובפרשנותו, הן בספרי הפוסקים והן בש"ותים, מהראשונים ועד אחרוני אחרונים.

יש לציין גם את יעילותה של החלוקה הפנימית של הערכים לפרקים ואת הרישום בשוליים של הנושאים הנידונים. תוספות אלו מעידות על מחשבה רבה בעריכה, המועילה להתמצאות מהירה בנושא המבוקש. יש לקוות שאירועים רבי ערך של יציאה לאור של כרכים חדשים מן האנציקלופדיה התלמודית יהיו אירועים תדירים יותר.

carmiel@ybm.org.il 

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ז בתמוז תשע"ב, 6.7.2012

פורסמה ב-6 ביולי 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון בלק תשע"ב - 778, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: