זה כל הקסם / שלום רוזנברג

העידן המודרני הביא לביטולם של המגיה והכישוף אך גם גרם לגירוש המסתורין מן הטבע. העולם זקוק כיום לנסיוב פרו-קסמי

כל פרשה במקרא מובילה אותנו לעולמות מיוחדים לה, על תוכניהם ובעיותיהם. דמותו של בלעם הקוסם מובילה אותנו לעולמו של העל-טבעי. כבסוגיות אחרות, יחס האדם לעולם זה נקבע על ידי ה"הורמונים הפילוסופיים" השונים המאפיינים אותו. המייצגים הגדולים של 'הורמונים' אלה בסוגייתנו הם, לדעתי, הרמב"ם המודרך על ידי  ה'הורמון' הרציונליסטי, והרמב"ן, הפתוח אל מה שמעבר לטבע, לפרפסיכולוגיה, למסתורין ולמה שמעבר להם.

לכאורה אלו הם עניינים של העבר, שבו היה העולם מלא רוחות ושדים, מגיה וכישוף, אסטרולוגיה וניחוש. בעולמנו המדעי התרוקן זה העולם, חוץ, כמובן, מספרי 'הארי פוטר' וסרטי האימה. הסוציולוג הנודע מַקְסְ וֶבֶר (1864-1920) כינה תהליך זה במונח הגרמני entzauberung, באנגלית  disenchantment. כיצד לתרגם לעברית מושג זה? אני אוהב להשתמש בביטוי 'גירוש הקסם', על משקל 'גירוש השדים'. בנוסח אחר בוטא תהליך זה על ידי אחד מגדולי החסידות, במילים המהולות באירוניה: "הרבי מקאָצק אמר על הרמב"ם התמוה שכתב שאין מצוי שדים, דקשה, דבגמרא נמצא כמה מעשיות משדים… והרב הקדוש מקאצק תירץ דבאמת עד שפסק כן הרמב"ם היו בנמצא שדים, רק אחר שפסק כן הרמב"ם, פסקוּ הכי [=כך] בשמים, וממילא עתה אין באמת בנמצא שדים" (שיח שרפי קודש, 'שדים').

אובדן המסתורין

אין יותר שדים, אין יותר קסם. לכאורה, פסק הדין יצא והכול הוכרע. אך בעצם, המחלוקת הקלאסית בין הרמב"ם לרמב"ן ממשיכה ללוות אותנו עד עצם היום הזה, כל פעם בנוסח המותאם לתקופתו. ושוב שואלים אנו: מי הוא בעל הברית האמיתי של האמונה הדתית? האם היה הרמב"ם מצביע גם היום על הרציונליזם והמדע? האם היה הרמב"ן חושב שאחים אנו לאנשי ה'ניו אייג' (new age) ולבני עידן הדלי (Aquarius), שבתורתם ישנם רשמים מהאלילות העתיקה?

נדמה לי שחסידי אשכנז, ענקי המוסר, היו יכולים להיות מרוצים בכך. הם טענו שההתרחשויות בעולם המסתורין הן בחינת "זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו" (תהילים קיא, ד), רשמים קלושים, ניצוצות מעולם הפלאות המקראי, המלמדים שיש משהו מעבר לחומר ולטבע. אף רבי זלמן סורוצקין, שעבר את כל המאורעות הטרגיים של המאה העשרים והיה ליו"ר מועצת גדולי התורה, התאונן בפירושו 'אזנים לתורה' (דברים יח, י-טו) על אובדן המסתורין, אובדן המזין את המטריאליזם שהגיע לשיאו בקומוניזם הדורסני שאותו הכיר די מקרוב.

בין יורשי הרמב"ם בולטת עמדתו החדה והעקבית של עמנואל לוינס. בכך הוא קרוב – קרבה לא מקרית –  לישעיהו ליבוביץ' ולרבי יוסף דב סולובייצ'יק. בקריאתו התלמודית "חילון וביטול הכישוף" מפנה אותנו לוינס לשורה ממַקְבת, מחזהו של שקספיר: "האדמה מבעבעת כמו המים". אלו בועות מהנזידים שמכשפות מכינות, בועות קסם ונחש. אלה הן בועות שאין בתוכן כלום, ולמרות זאת הן מזיקות. ואכן, תהליך ביטול הבועות החל במקרא, בפסוקים הקלאסיים שבספר דברים (יח, י-טו): "לֹא יִמָּצֵא בְך… קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה… תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיך". ובלעם עצמו אמר בעל כורחו: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (כג, כג).

יש בעל למחשב

גירוש הקסמים הצליח, אך התרחש כאן פרדוקס. גורשו קסמים, שאכן לא היו אלא אחיזת עיניים. אלא שהמדע גירש  גם קסמים ונפלאות אמיתיים. תופעה לא מוזרה. האנטי-ביוטיקה נלחמת בחיידקים הפתולוגיים אך היא מכריחה אותנו להחזיר למערכת העיכול את החיידקים הידידותיים, ישמרם הקב"ה והשליחה הנאמנה הפרו-ביוטיקה. מי ייתן והיה בידנו נסיוב פרו-קסמי, כדי שהאדם יצליח להיקסם מחדש מהפלאות שבטבע, המצביעים למה שמעבר לטבע.

מקס ובר, שאותו הזכרנו לעיל, חקר גם את הבירוקרטיה, שבה ראה עמוד תווך חיוני של המדינה המודרנית. גם בקוסמוס יש בירוקרטיה, בירוקרטיה של פקידים, דהיינו חוקי הטבע, הגוררים איתם אינספור כרכים ובהם נוסחאות מוזרות ונתוני יסוד פלאיים. האם הצליחו מדענים אלה לגרש את קסמי הקוסמוס, כדי שלא נצליח להרגיש בהנהגה שמעבר לבירוקרטיה? האמנם הצליחה מילת הלחש 'אבולוציה' לגרש את היד הנסתרת המכוונת אותה?

למרות זאת, קסמים רבים שרדו. אחד מהם, שהקסים את ישעיהו ליבוביץ', הסתתר בחיים עצמם, תופעה מוזרה שמעבר למנגנון הביולוגי המהווה להם יסוד. קסם אחר הסתתר ב'אני', התופעה המופלאה ביותר בקוסמוס, שלכאורה גורשה על ידי בועה, מילת הלחש 'מחשב'. אולי בכל זאת יש הישארות הנפש אחרי המוות, אך בינתיים חייבים אנו, נגד מדענים ופילוסופים רבים, להילחם קשות על הישארות הנפש בחיים, נגד הבועה הטוענת שהאדם אינו אלא מחשב בלבד. איך היה ישעיהו ליבוביץ' ז"ל אומר (הניסוחים הם משלי)? יש בתוכנו מחשב, אך יש גם בעל המחשב. לקשר המסתורי הזה שבין המחשב לבעליו, הקשר הפסיכופיסי, הקשר שבין גוף ונפש, הוא היה מכוון, על  פי הרמ"א, כשבירך "ומפליא לעשות".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ז בתמוז תשע"ב, 6.7.2012

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-6 ביולי 2012, ב-גיליון בלק תשע"ב - 778, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: