פוסק, לא בעל מופת! / בן ציון אלגזי

מאז פטירת הרב מרדכי אליהו רבו המספרים את מעשיותיו ומופתיו ונעדר הקול המבשר את בשורתו ההלכתית המשלבת את הפסיקה ההלכתית עם הקבלה, את הפסיקה הספרדית עם זו האשכנזית

בימים אלו חלפו שנתיים ימים לכיבוי המאורות, לעליית הרב מרדכי אליהו זצ"ל. חסרונו העצום גרם מטבע הדברים להיאחז בשולי גלימתו הקדושה ורבו הפעולות להעמיד ישיבה על קברו באופנים שונים, אך מהתבוננות פשוטה על יבול הספרים שיצא לאחר פטירתו נראה שנעשתה באיזה שהוא אופן החמצה לדמותו העיקרית והמרכזית של הרב. מוציאי הספרים הרבים ריכזו סיפורי מעשיות ומופתים, תפילות וניסים שנעשו על ידו, ואף שהם נעשו תוך מטרה להראות את גדולתו וקדושתו של הרב ואף להצמיד את הספרים המקבצים את המופתים לסולם עלייה של ה"מסילת ישרים", בכל אופן נתפס הרב בעיני רבים כבעל מופת רחום וחנון.

אך אנו תלמידיו הרבים שזכינו לשתות ממקור מים חיים קשה לנו לראות את ההטעיה בדמותו של הרב, שכן בראש ובראשונה הרב היה תלמיד-חכם עצום בעל שיעור קומה היודע, פוסק ומכריע בכל חלקי התורה, ואף בשאלות הלכתיות היותר סבוכות שרבים מן הפוסקים לא העזו להכריע בהן, או לא יכלו לחתוך. הרב היה פוסק בכל שאלה כסכינא חריפתא ולא לחינם רבים מתלמידי החכמים של הדור היו סמוכים על שולחנו להורות להם המעשה אשר יעשון.

קבלתי עלי עמל

את עיקר תלמודו קנה הרב בבית המדרש של "פורת יוסף" בירושלים אשר הוציא מקרבו ענקי עולם. דרך הלימוד הייתה בשיטה הספרדית המקובלת מדורי דורות, לימוד הלכתי מעמיק מהגמרא, דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה. בתחילת דרכו, בצאתו מבית המדרש, טרם עסק בהוראת ההלכה לרבים, שימש הרב דיין בבאר שבע, ולאחר מכן דיין בבית הגדול בירושלים.

עם עלייתו לירושלים התחילה גדלותו להיראות ברבים, ואז החל בהוראת ההלכה באופן שיטתי בספריו אשר כתב בכתב יד קודשו (לא בקבצים שקובצו מתשובות שענה במסגרת הרבנות הראשית ולא בשיחות ובעלוני פרשת שבוע). אז כתב שני חלקים של "ספר הלכה", שבו מקובצים פסקי הלכותיו של הרב בדיני תחילת היום, ציצית, תפילין, תפילה ועוד. מטרתו הייתה לשלב בין הפסיקה ההלכתית כפי שפסק ר' יוסף קארו בשולחן ערוך לבין הפסיקה הקבלית שקובצה בידי ר' יוסף חיים בספרו "הבן איש חי".

במובן מסוים הרב אליהו ראה עצמו ממשיך את שיטת הבן איש חי ומפיץ דרכו בקו הלכתי להמון העם ובפסיקה לדורות. כך כתב בהקדמתו לספר הלכה חלק א' על מטרת חיבור הספר:

חסד גדול עשה עמנו ראש גולת אריאל רשכבה"ג הגאון האדיר רי"ח הטוב זיע"א שאסף וליקט לנו כל ההלכות, כי בדורנו דור יתום אין המחשבה פנויה ללקט אמרים ולהכריע הכרעות ולפסוק ולהחליט במה קבלנו ונהגנו ורגילות הוא בבני אדם לעיין בספרי הלכה ולפסוק כדבריו אע"פ שלא הביא או הזכיר את סברות אחרות או מנהגים שונים או דעות הסותרות את ההלכה. ובספרו של הגאון הנז' שהלך לפי שיטת מרן הב"י והוסיף עליו את מנהגי האחרונים כמשתקף בספריהם שהיה בקי בהם ובכל ספרי השו"ת האחרונים, ובפרט היה כמליצה שהמליצו עליו "שר בית הזוהר והקבלה" בקי בספרי הקבלה וידע לנפות בי"ג נפה והגיש לנו לא רק שולחן ערוך אלא מוכן… ולבקשת רבים קבלתי עלי עמל שחשבתיו לקטן בסידור ספר הלכות זה.

שילוב בין עולמות

לאחר כתיבת שני חלקים מספר הלכה (בהוצאת "סוכת דוד") פסק הרב ממפעלו, והחל להוסיף פסקים על קיצור שולחן ערוך הנפוץ בכל בית ישראל לר' שלמה גאנצפריד זצ"ל. בספר זה קיבץ הערות מדברי ה"משנה ברורה" והערות מדברי "שולחן ערוך הרב" והוסיף את הערותיו שלו המוכתרות בכותרת "דרכי הלכה".

אף בהקדמתו לספר זה חזר הרב אליהו על שיטת פסיקת הבן איש חי שהיא נר לרגליו בפסיקותיו שלו ועל הצורך לחבר בהוראת ההלכה לרבים בין הנגלה לנסתר. עיקרה של שיטה זו אינה חידוש שלו. מרן רבי יוסף קארו שילב בהלכותיו בעשרות מקומות פסקי הלכה על פי הזוהר הקדוש , על פי הכלל שכתב כי "בכל מקום שלא נתבאר בגמרא במפורש נגד הזוהר – הולכים כמו הזוהר, אף כנגד הפוסקים".

גם הרמ"א פסק בכמה דברים כדברי הזוהר והמקובלים וכדברי מרן הבית יוסף אלו נקטו רוב מניין ובניין של הפוסקים הספרדים שבאו בעקבותיו (ועיין ב"ארץ החיים" שהביא את כללי הפסיקה הנהוגים בארץ ישראל, ושם בכלל י"ג כתב בשם החיד"א ופוסקים רבים שכלל זה הוא אף על פסקי האר"י, וכמנהגי האר"י ז"ל אלו נהגו כל קהילות הספרדים בכל מקום).

בהקדמתו לספר זה הוא מסביר מדוע העדיף לכתוב הערות על הקיצור-שולחן-ערוך דווקא:

ובחרתי לכתוב הערות על ה"קיצור שולחן ערוך" כיוון שספרו התקבל בתפוצות ישראל ולומדים בו ומשתמשים בו בבתי ספר לילדים ובבתי כנסיות ומדרשות, ומשמיא קא זכו ליה. ואף-על-פי שבדור לפניו ואחריו חיברו עוד קיצורים, זכה הרב והתקבל ספרו ונפוץ בכל הארץ. ובמיוחד שרבי שלמה גאנצפריד זצוק"ל בעל ה"קיצור שולחן ערוך" ורבי יוסף חיים זצוק"ל בעל ה"בן איש חי" פוסקים בדרך כלל בשיטה אחת כדברי הזוהר הקדוש והאר"י ז"ל, אף אם חלק מהפוסקים חולקים עליו.

דרכו של הרב בחייו הייתה לשלב בין העולמות, בין חרדים לציבור הדתי לאומי, בין חילונים לדתיים, בין ספרדים לאשכנזים. הרב ראה בסוד החיבור את תמצית נצחיות עם ישראל. לכן כלל ישראל ראה בו מנהיג והמוני בית ישראל שהלכו אחר מיטתו, וההמונים שהשתתפו באזכרה ביום השנה בהר המנוחות, הוכיחו את החיבור ללא גבולות אל הרב. בשל כך, רבים נוהגים בדרכו ההלכתית, ברצון העז לחבר בין העולמות. הוא השכיל לחבר בין הנגלה לנסתר בשיטת הזוהר, האר"י ז"ל והבן איש חי.

כתבוני לדורות

גולת הכותרת של חיבורי הרב היא ספר "דרכי טהרה". בספר זה קיבץ את מכלול הלכות טהרת המשפחה באופן מקיף ומתמצת הכולל הקדמות, ביאורים ומקורות.

לאחר שנתיים של כאב וסיפור מעשה ניסים על מופתיו של הרב מן הראוי יהיה מעתה להציג את מרן הרב זצ"ל לדורות ברשימת הפוסקים של עם ישראל ולא במדף עושי המופתים והניסים.

החפצים ביקרו ובכבודו של הרב יראו איך לעשות בבחינת "כתבוני לדורות" שכן פסקיו של הרב מפוזרים בעשרות ליקוטים, יאספו ליקוט אחר ליקוט כעמיר גורנה ובכך כל האוחזים באורו ילכו לאורו מתוך ידיעה הלכתית סדורה ומתווה דרך לדורי דורות, ויהיו שפתיו דובבות בקבר בכל פסק והערה הלכתית.

הרב בן ציון אלגזי הוא ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה' וראש מכון 'צורבא מרבנן' ללימוד הלכה

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' בתמוז תשע"ב, 22/6/12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 ביוני 2012, ב-גיליון קורח תשע"ב - 776 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. היו צריכים לכתוב את זה שהרב הוא מנהיג תורני ענק ופוסק גדול וחבל באמת שהדגישו רק את מופתיו (החשובים כשלעצמם) אבל כל המופתים הללו לא היו מתרחשים ללא גדלותו בתורה בהלכה בהנהגה ובאהבת ישראל הכבירה והנדירה שלו. יהי זכרו ברוך תנצב"ה

  2. שמשון צבי לוינגר

    בס"ד י"ב בתמוז ע"ב

    בצד הספרים על תולדות הרב כגון 'דורש טוב לעמו' להר"ש זעפרני, 'אביהם של ישראל' לר"ש אליהו, 'באור פניך' לר"ח בן שושן ועוד, יצאו בשנים האחרונות לא מעט ספרים של הרב בהלכה ובאגדה, הן ע"י בית המדרש 'דרכי הוראה' והן ע"י אחרים. למשל: שו"ת מאמר מרדכי א-ב; שו"ת הרב הראשי א-ב; מאמר מרדכי- הלכות חגים; מאמר מרדכי – ושבתה הארץ; דברי מרדכי- על התורה; סי'דורי ומחזורי 'קול אליהו'.

    גם בספרי התולדה מצוי חומר הלכתי ומחשבתי רב ערך. הסכמותיו של הרב לספרים, אף הן מכילות חומר תורני רב, וראוי שיכונסו.

    בברכה,

    ש.צ. לוינגר ספרן 'יד הרב נסים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: