בתגובה ל'השתלבות במסלול המהיר' מאת הראל גורדין, גיליון שבועות

לא להפוך את הדיעבד ללכתחילה / אליהו פלדמן

מאמרו של הרב ד"ר הראל גורדין העלה הצעה רצינית ומעמיקה להבנת דבריו המעורפלים של הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, פרק יג. הרמב"ם אומר שגיורן של נשי שלמה נעשה על ידי הדיוטות, ללא בדיקה ראויה של כנותן, ובכל זאת היה לו תוקף בדיעבד. הרב גורדין טען שגיור בדרך זו מהווה מעין "מסלול מהיר" להתקבלות לעם ישראל. הגר נכנס לעם היהודי על ידי מילה וטבילה, אך ללא קבלת כל המצוות, ואף ללא התחייבות של ממש לשמור אותן. הגיור נעשה מתוך הנחה שבהמשך הדרך ישתלב הגר בהדרגה במרקם החברתי של העם היהודי, ותוך כדי כך גם יאמץ לעצמו את שמירת המצוות. מדוע אם כן מבקר הרמב"ם את גיורן של נשי שלמה? כיון שלא פיקח על כך שנשותיו יסתלקו מעבודה זרה. כלומר, הפגם לא היה, לדעת הרב גורדין, בהליך הגיור, אלא במה שהתרחש לאחריו. בסיום המאמר מציע הרב גורדין לאמץ "מסלול מהיר" זה גם בימינו, ולגייר גם כאלה שאינם מתכוונים לשמור מצוות (ובלבד שלא יצהירו  בבית הדין על התנגדותם למצווה כלשהי), תוך תקווה שבמשך השנים, עם חזרתו של עם ישראל למקורותיו, יחלו גם הם לעשות זאת.

שלא כרמב"ם

דרך זו בעייתית מכמה וכמה בחינות. ראשית, עיון בדברי הרמב"ם מראה שגיורן של נשי שלמה נעשה על ידי "הדיוטות". הכוונה לאנשים שאינם בקיאים בהלכה, ובכלל זה – בדיני הגיור שנקבעו על ידי בית הדין הגדול בזמן שלמה. הדיוטות אלו קיבלו גרים במילה וטבילה, למרות האיסור שהוטל על ידי חכמים באותה תקופה על כך. הרמב"ם כותב (הלכה טו ואילך) שדייני בית הדין הגדול התייחסו לגרים אלו בהסתייגות: "חוששין להם, לא דוחים אותם אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותם עד שתיראה אחריתם", אולם לבסוף התברר להם ש"הוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות כוכבים ומזלות שלהן". כך גם פסק שם לדורות:

"גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות הרי זה גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו" (שם, הלכה יז).

חמש המילים האחרונות של הרמב"ם גרמו להתלבטות רבה בין המפרשים והפוסקים, שכן לכאורה הן מאפשרות לבטל גיור שנעשה עקב חוסר כנות בקבלת המצוות. אך גם בלי להיכנס לסוגיה הסבוכה הזו ניתן לראות שלדעת הרמב"ם אין כל היתר לנקוט דרך זו מלכתחילה, שהרי כתב מיד אחר כך:

ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו.

יכולים אנו אם כן לקבוע באופן ודאי כי הליכה בכביש העוקף שאותו סלל הרב גורדין מנוגדת  בתכלית לדעת הרמב"ם.

תמיהה נוספת שניתן להעלות על דרך זו אינה תלויה בפרשנות אלא במציאות של ימינו. כל המתבונן בה נכוחה מבין שאין שום סיבה שאדם שהתגייר ללא מוטיבציה לשמור את המצוות יחל לעשות כך אחר הגיור. מצב שבו רוב החברה היהודית אינו מגדיר את עצמו באמצעות קיום ההלכה, כדבריו הנכונים של הרב גורדין, אינו מעודד את המתגיירים להיות יוצאי דופן ולהגדיר את יהדותם הטרייה באמצעות שמירת המצוות. ההפך הוא הנכון. אולם מנקודת מבטה של ההלכה (וקביעה זו, למיטב ידיעתי, מקובלת על רוב מוחלט של הפוסקים בכל הדורות), אין שום אפשרות להגדיר את היהדות בצורה אחרת. הגיוס לצה"ל והאמפתיה לגורלו של העם היהודי (תכונות שמשותפות לרבים שאינם מתיימרים להיקרא יהודים) אינם יכולים להחליף את הנאמנות לברית שאת כריתתה ציינו בחג השבועות האחרון.

לא רצוי מראש

אולם הבעיה החריפה ביותר שקיימת במאמרו של הרב גורדין נמצאת בטשטוש הגבולות שבין ההתמודדות עם המצב שנוצר לאחר מעשה הגיור לבין זה הרצוי מלכתחילה. נכון שההלכה משלימה לעתים עם מצבים שבהם לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית, וקובעת שתהליך פגום כלשהו היה תקף בדיעבד. אולם כאשר באים לדון במה שיש לעשות מלכתחילה, ובודאי במדיניות הציבורית הרצויה בעניין מסוים – יש להשתדל ככל האפשר שלא לסטות מהאידיאלים הברורים של התורה. בהקשר זה ניתן להצביע על תופעה ייחודית הקיימת בנושא קבלת המצוות  בגיור, והיא פער גדול, תהום פעורה של ממש, בין ההלכה לכתחילה לבין זו שבדיעבד. כדי להמחיש דבר זה אביא בקצרה שתי תשובות הלכתיות של הראי"ה קוק, המובאות בשו"ת "דעת כהן" בסימן קנ"ג, ובסימן קנ"ד.

בסימן קנ"ג עוסק הרב קוק במוסלמי מצרי שהחליט להתגייר כיוון שחשק באישה יהודייה. האיש עזב אחר כך את האישה ללא שטרח לתת לה גט, התחרט על הגיור, ואף פרסם זאת בפומבי בעיתון. אז גם התברר שהפרטים האישיים שהציג בפני בית הדין היו בדויים ומזויפים. היו גם עדויות נוספות בעל פה שמהן ניתן היה להבין שהוא תכנן את התרמית מראש. הרבנים במקומו רצו תחילה להתיר את אשתו ללא גט, אך הם ביקשו להיוועץ ברב קוק לפני החלטה כה גורלית. תוך כדי כך נוצרה שעת כושר להשיג מהאיש גט. הרבנים ניצלו את ההזדמנות, ועשו זאת. את פרטי המקרה, כולל את הגט הייחודי, הם שלחו לראי"ה. לכאורה לפנינו מקרה קלאסי של גיור במרמה, אולם הרב קוק שיבח את הרבנים על השגת הגט, והסביר שלא קיימת כל אפשרות להתירה בלעדיו. זוהי דוגמה לקושי ההלכתי לבטל גיור בדיעבד, ואכן, רבים מהרבנים הקוראים להקל בגיור בזמננו מביאים תשובה זו כראיה לדבריהם.

בסימן הבא מתבטא הראי"ה בחריפות כלפי דיינים המקבלים גרים הבאים להתגייר ממניעים זרים:
אלה שמקבלין גרים גרורים, שבשביל דברים של חמריות ותאוות לבם הם מתגיירים, בודאי עליהם נאמר רע ירוע, ותבא עליהם רעה אחר רעה, כי גרים כאלה ודאי קשים לישראל כספחת, והם מביאים קוצים בכרם בית ישראל.

לא זו בלבד, אלא שהוא שוקל לפרש את חמש המילים הנ"ל של הרמב"ם בצורה מחמירה מאוד, המשווה את הגרים הללו לכותים, שלגיורם כידוע לא היה שום תוקף:

…ומשמע דלאו דווקא ע"ז, אלא כל שלא מקיימים מצות, וגם המחשבה היתה שלא כראוי, אז אין כאן גירות כלל. ולשון הרמב"ם והשו"ע בסי' רס"ח בנתגייר בשביל דבר – וחוששים לו עד שתתברר צדקותו – מבואר שאם רואין שאינו מתנהג בדת ישראל, והגירות היתה בשביל איזה דבר, אין זו גירות גמורה.

הסתירה לכאורה שבין שתי התשובות יכולה להיות מוסברת אך ורק על ידי ההבדל שבין קבלת המצב הנתון בדיעבד לבין קביעה של מדיניות הלכתית רצויה מלכתחילה. קשה מאוד לבטל גיור שכבר נעשה, אך דווקא משום כך חובה על הדיינים לחשוב היטב לפני שהם פותחים את השערים לפני כל דכפין. וגם כאן נוכל להבין, אף מבלי להיכנס לפרטי פרטים, שהמסלול המהיר שאותו מציע הרב גורדין רחוק מלהיות מקובל על ידי הרב קוק.

הכותב הינו סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בר אילן ותלמיד המכון הגבוה לתורה

הרב הראל גורדין משיב:

קושרים עצמם לישראל בכל לבם  

מסקנת הביניים של המגיב היא: 'יכולים אנו אם כן לקבוע באופן ודאי כי הליכה בכביש העוקף שאותו סלל הרב גורדין מנוגדת בתכלית לדעת הרמב"ם'. האמנם?!

ראשית, אם מאן דהו סלל כביש עוקף הרי שזה הרמב"ם ואני הקטן רק ניסיתי להבינו. שנית, לעצם עמדת הרמב"ם קובע המגיב שהוא התנגד למסלול העוקף לכתחילה, ואני לא כתבתי אחרת. שלישית, חרף הגיור בבתי דין של הדיוטות קובע הרמב"ם שהגיור תקף, אף שהגר לא היה מודע לחובת המצוות:

גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות הרי זה גר […] הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם […] ואפילו חזר ועבד כוכבים ומזלות מצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל, ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואף על פי שנגלה סודן.

חמש המילים המובלעות 'וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו' אינן מערערות על תוקף הגיור, למרות העובדה שהמתגייר עבד לבסוף כוכבים ומזלות, שהרי כך גם נהגו נשות שלמה ובגירותן היו עומדות. הבנה זו מתאשרת ממה שהמגיב הביא לסתור: 'ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו…'.

בהכרה כואבת קובע הרמב"ם כי אף שידוע שרוב הגרים מטעים את ישראל, גיורם תופס ולא ניתן לבטלו 'אחר שנתגיירו'. לאור זאת יש להסביר את דברי הרמב"ם 'ולא מקרבין אותם עד שתיראה אחריתן' באופן מצמצם – במובן החברתי-דתי. כלומר, עלינו להיזהר מהשפעה זרה ולהימנע מלקרבם חברתית, כל זמן שלא נתברר שקיבלו עליהם עול מצוות בלב שלם אף שהלכתית הם יהודים לכל דבר.

זאת ועוד, כותב המגיב: 'הפגם לא היה, לדעת הרב גורדין, בהליך הגיור, אלא במה שהתרחש לאחריו'. לא כך כתבתי אלא: 'מחדלו של שלמה יותר משהיה כרוך בהליך הגיור הפגום של נשותיו, נעוץ היה באי הבטחת הסתלקותן מעבודה זרה ונבע מהשאננות ומהעיוורון לתוצאות הקשות שהיו צפויות וברורות'. כוונתי כאן כפי שניתן להתרשם היא להכנה הנדרשת לפני הליך הגיור ולא למה שהתרחש לאחריו. ועוד אעיר שוודאי לי שלשיטת הרמב"ם ההדיוטות של ימי שלמה אינם דיינים כלל ועיקר, והדבר רק מחזק את הרדיקליות של חידושו.

ודבר אחרון: דברי הרב קוק על הגרים 'שבשביל דברים של חמריות ותאוות לבם הם מתגיירים' אינם רלוונטיים לגרים הנידונים במאמרי כלל ועיקר. אלו מבקשים לקשור עצמם עִם עם ישראל ומורשתו היהודית בכל לבם, ורק לתאבונם ומתוך המקובל בציבור אינם מקפידים על קיום ההלכה באופן מלא, ועל כן אין להסיק מתשובותיו של הרב קוק לגביהם.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ח בסיון תשע"ב, 8.6.2012

פורסמה ב-8 ביוני 2012, ב-גיליון בהעלותך תשע"ב - 774, תגובות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: