אין מה לחשוש מעין הרע / ישראל פריד

ברחוב החרדי יוצאים בכל יום למעלה מעשרים ספרים. כיצד הופך ספר לפופולרי, אילו ספרי טיולים קוראים בישיבות ואילו ספרים מוחבאים מתחת למזרנים

שרה פכטר, מלי גרין בשבילכם, חיה ב"עיר התורה בהרי יהודה" – ביתר עילית, אך מצודתה פרוסה הרבה מעבר לעיירה שבפתחת ירושלים. גרין מספרת שחיכתה לביקורת שלילית, אולם לרוב זכתה דווקא למחמאות. "יש תמיד כאלו שלא רואים ולא יודעים על מלי גרין", היא מספרת לי, "ואלו כמובן לא ינקבו בביקורת. אלו שכן יודעים, מבקרים חיובית. אין-ספק ששם העט תורם הרבה לסיפור הזה".

לא חששת מהחשיפה?

"כשהוצע לי לכתוב את הטור באתר 'ווינט' חששתי מעין הרע לילדים. הלכתי ושאלתי רב בביתר, כדת מה לעשות. הרב השיב שאין לי ממה לחשוש: 'אצל החרדים שבעה ילדים זה בכלל לא הרבה, ואצל החילונים את נקראת מסכנה. אז איש לא מקנא בך, ואין לך מה לחשוש מעין הרע'".

איך את מסבירה את ההצלחה של ספרייך?

"הספרים שלי עוסקים בעיקר בנושא האוניברסלי, ולכן לדעתי הם מצליחים. אנשים אוהבים לשמוע עצות לחיי היום-יום, ובזה אין הבדל בין אם חרדית, ערבית או חילונית. לא האמנתי, אבל אפילו מאמהות ערביות קיבלתי משובים חמים, וגם מקנדה הרחוקה".

ומה הלאה?

"הכיוון הוא להמשיך עם הנישה הזו של המשפחה. נושא המשפחה תפס אותי חזק מאוד, ויש לו קהל גדול מאוד. אני שוקדת כעת על מדריך הריון ולידה לאישה החרדית, כמקבילה למהדורה החילונית שהוצאתי בשם 'מילים מהבטן'. הספר שאולי יישא שם אחר כמו 'יש מצב' מביא גם ייעוץ רבני בתוכו".

עם הארץ בשבת

בספרות התורנית הענפה אין הרבה מה לחדש. הספרים הישיבתיים ש'הולכים' כיום הם ספרי השיעורים של הרבנים שמואל רוזובסקי, נחום פרצוביץ', אברהם שלזינגר ואחרים. זאת מבלי לגרוע מספרות האחרונים המיתולוגית כמו חידושי רבי ברוך בער לייבוביץ, רבי שמעון שקאפ ורבי אלחנן וסרמן. לאחרונה חל מהפך ייחודי ונדיר בקלאסיקה של הספרות הישיבתית, ומי שאחראי לה הוא הרב הלל מן מירושלים, המכהן גם כ'נושא ונותן' בישיבת "נתיבות חכמה" בבירה.

מספרו "אהל אברהם" על מסכת כתובות נמכרו עד כה למעלה מ-10 אלפים עותקים, בעשר מהדורות. הרב מן, מהדיר כתבי יד נודע בהיכלי התורה החרדיים, חשב על רעיון מקורי. "ישנם עשרות ספרי זיכרון", הוא הסביר בזמנו, "שמלאים ביבול תורני מכתבי יד גנוזים ואצורים של ראשי ישיבות, אך דא-עקא, לאיש הפשוט אין גישה ישירה אליהם ביום שגרתי של לימוד. אנו נטלנו יוזמה, אספנו את שלל כתבי היד הייחודיים הללו וסידרנו אותם בסדר כרונולוגי של דפי הגמרא, וכך הלומד יוכל למצוא דברים שלא שזפתם עינו מעולם בצורה סדורה וערוכה מולו".

הרב מן מודה שהטכנולוגיה מחוללת שמות גם בתחום זה: "כבר אמרו חכמינו: 'אימת שבת על עם הארץ' – שכן בימות השבוע ניתן בלחיצת כפתור להגיע לים המידע התורני. עם-זאת", מדגיש העורך התורני הנודע, "יש בעבודתנו גם סיוע רב לעורכים התורניים שלא יצטרכו לעמול זמן רב לאיתור המידע. אני עובד גם בעריכת 'ש"ס לובלין', ושם קיבלנו תקליטור עם חמש-מאות מפרשי הגמרא. כך הגענו אליהם בחופזה, בלי לחפש יותר מדי".

הציבור התורני-חרדי לעולם אינו יודע שובע מספרים. מתברר כי החזון של "עשות ספרים אין קץ" מתממש במלואו. מדי יום יוצאים עשרות ספרים רק מתוככי צורבי ה"כוללים" ובתי המדרש. אם תפקפקו בקביעה זו, די אם תעלעלו במדורי ה"מה חדש" הספרותיים של "יתד נאמן", "המבשר" ו"המודיע". מעל עשרים ספרים, רובם תורניים, יוצאים מדי יום, והיבול התורני פורח ללא-הרף. עם-זאת, ואולי דווקא בשל-זאת, העזובה בשטח רבה. הוצאת ספר ברחוב החרדי כיום היא השקעה בלתי כדאית, אלא אם כן אתה טומן אמירה חדשנית שלא נראתה כמוה.

דוגמה לקלאסיקה בתחום היא הספר "כמוצא שלל רב" על התורה בעריכת הרב אברהם ישראל רוזנטל מירושלים. ספרו של הרב רוזנטל, ראש מכון הרב פראנק, הכה הדים בכל חלקי הציבור החרדי לגווניו, והפך לאגדה. שפתו הקלילה מושכת, וחידושיו מרעננים.

נפש האדם נטו

 לצד הספרות התורנית הפורחת, כאמור, בחברה החרדית רוחשים חיבה וסקרנות לספרים שעוסקים בצמתים האפלוליים והמותחים של השב"כ והמוסד. "בן החמאס" ו"המוסד" הם בהחלט ספרים שנקראים בחברה זו בשקיקה רבה.

יותר מכך: ספרים של חכמי העולם עוברים מיד ליד בתוככי החברה החרדית, ומצליחים לחדור אפילו לישיבות קלאסיות. לדוגמה, הספרים "כיצד תרכוש ידידים והשפעה" ו"אל דאגה" של הסופר האמריקני דייל קארנגי נפוצים למדי בעולם החרדי, וניתן למצוא אותם תחת מזרנים רבים רבים בישיבות העילית. "למרות שמדובר בספרים שמוגדרים 'חיצוניים', כאן זה לא תקף", מסביר בנימין מושקוביץ', תלמיד ישיבה מאלעד.

מדוע זה לא תקף?

"בגלל שהספרים הללו עוסקים בחכמת הנפש של האדם נטו, והם בגדר 'חכמה בגויים תאמין'". מושקוביץ' מדווח שספר נפוץ נוסף הוא "גברים ממאדים ונשים מנוגה" של הסופר ג'ון גריי. "גם בספר הזה יש דרך חשיבה מופלאה וקריטית להבנה של שני המינים. הוא נחשב לספר פופולרי בקרב מדריכי חתנים, אפילו בישיבות בכירות".

כמובן, לא שייך לפסוח על ספרי ההדרכה לטיולים ואתרים בצפון, שבהם יניח כל בן ישיבה את כף רגלו לשם רענון בימי "בין הזמנים". מדריכי "כרטא" על האתרים הללו, למשל, פופולריים למדי, והפעם לא בהיחבא.

כשאני שואל את עצמי – ואני שייך לציבור הזה – כיצד כך הם פני הדברים, אני עונה כי הציבור הזה מאמין בתכל'ס. הוא מסתייג מספרים המוגדרים אצלו כ'תועבה', אך עדיין יש בו סקרנות לראות מה קורה מעבר לעולם השמרני שלו. משכך, אנחנו פוגשים בספרות חרדית מרעננת שלא הייתה יוצאת לאור בתקופות עברו, אך היום רואה עדנה, וזאת לצד הקפדה מתמדת שלספרים הללו יהיה אפקט חינוכי ותועלתי. תכל'ס, אמרנו.

ועדת הרבנים לקריאה

הדוגמה הקלאסית של התופעה הזו היא ספרות הילדים של המחנך חיים ולדר מבני ברק. ולדר (43) הביא לילדים החרדים ספרות עלילתית ומלאת הרפתקאות בסדרת ספריו "ילדים מספרים על עצמם". את דרכו הספרותית התחיל במקרה. הוא היה מורה חייל באחד מבתי הספר, ויום אחד גילה את עוצמת הכתיבה של "שעת סיפור" בכיתה. אט אט הוא החל לקבץ סיפורי ילדים והעלה אותם על הכתב. בתחילה כתב ב"יתד נאמן", ולאחר מכן דרך כוכבו וספריו נחטפו.

ועדיין, דרכו של ולדר לא הייתה קלה. בבני-ברק של פעם לא אהבו את הספר, והוציאו כרוזים גדושי שטנה נגדו ונגד חיבורו, שלטענתם מביע הזדהות עם פתיחות לעולם החיצוני. לולדר יש תשובה סדורה למלעיזים: "הפתיחות שלי היא לא זו המוצגת בפשקווילים, אלא בכיוון אחר – עידוד לילדים, נוער ומבוגרים להבין את רגשותיהם ולהיות פתוחים וגלויים בהבעתם לקרוביהם ולחברה סביבם. החידוש שלי הוא פתיחות מפנים לחוץ, לא כזו שמאיימת על החינוך הטהור". בהמשך, 'גדולי הדור' מינו ועדת רבנים לבדוק אם יש ממש בטענות נגדו ופרט לכמה תיקונים שוליים הוועדה לא מצאה בעיה בספריו. "להפך", הוא מציין, "היא המליצה עליהם כספרים חינוכיים לכל בית חרדי".

ולסיום: מהן הספריות הפופולריות ביותר בציבור החרדי? ובכן, הראשונה היא הספרייה הלאומית שבגבעת רם. "הציבור החרדי דורש בעיקר ספרות תלמודית שאינה מצויה במדפי הישיבות, מחמת נדירותה, וכמו כן ספרות חסידית ישנה מאוסף שלום", מספר ד"ר עזרא שבט ממחלקת כתבי היד של הספרייה.

 לצד הספרייה הגדולה יש כמה ספריות פנים-חרדיות שהפכו לאבן-שואבת לרבים, כדוגמת "אוצר הספרים" של ישיבת "בית-מאיר" בבני ברק, ושל ישיבת "חברון-גאולה" בירושלים.

 ————

הגות חרדית עכשווית

ספרי הגות חרדיים ברמה גבוהה הם נדירים למדי, וכל ספר כזה שיוצא לשוק הופך למבוקש ביותר. כיום בכיר סופרי ההגות הוא הרב יעקב ב' פרידמן, שהחל את כתיבתו ככותב ב"יתד נאמן", המשיך בטור שבועי בשבועון החרדי "שעה טובה" וכיום הוא כותב טור שבועי פופולרי בשם "מפנקסו של בן ישיבה" בשבועון "בקהילה". את ספריו הקדיש לבעיות רוחניות שמופיעות בחייו של בן הישיבה החרדי ולמשברים הפוקדים אותו. הספרים שחיבר הִנם: "נפש הישיבה", "שטייגן", "האיש מקדש", ועל הפרק גם הספר "הורני" לבני הישיבות הקטנות, הנמצא בשלבי עריכה מתקדמים.

סגנונו הקולח של הרב פרידמן, המזכיר לרבים את הסופר החרדי המיתולוגי הרב דוד זריצקי, קנה לו שם של כבוד בעולם הישיבתי-חרדי, ורבים מתענגים על טוריו השבועיים בשקיקה.

לצד זאת, אם כי בפן תורני ומובהק, כתב הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת "עטרת ישראל" בירושלים ומבכירי ראשי הישיבות הליטאיות, סדרת ספרי הגות ועיון על התורה בשם "ברכת מרדכי". הספרים חורגים מהמתכונת המוסרית הרגילה, שכן בספרים אלו הלשון עשירה ועתירה בניבי לעז. הוא מרבה לנתח בספריו, אם כי בדרך רמז, סוגיות אקטואליות חמות כ'חוק טל', היחס לרפורמים ועוד.

גם סדרת הספרים של הרב שמשון פינקוס, רב הקהילה החרדית של אופקים שנהרג בתאונה טרגית לפני למעלה מעשור, "נפש שמשון", הפכה לרבת-מכר. ספריו של הרב פינקוס, שיצאו עד עתה על המועדים והמקראות, כוללים הסברים לדברי קבלה עמוקים באמצעות המחשות ומשלים. הרב פינקוס מותח ביקורת חריפה בספריו על 'התרבות הגויית' – בעיקר סרטים וקולנוע – שחודרת למחנה החרדי.

בסגנון זה, גם סדרת הספרים "בלבבי משכן אבנה", המונה כמאה ספרים העוסקים בסוגיות הנוגעות לנבכי הנפש בראי היהדות, "נמכרת הרבה מאוד כל הזמן", כלשון המוכר בחנות "ספרי בית ישראל" הסמוכה לישיבת 'מיר' בירושלים.

המחבר, ששמו לא מופיע בספריו, הוא הרב איתמר שוורץ, בן 36 ממודיעין-עילית. ספריו עוסקים בעיקר בניסיון הגדרת ה'אני' היהודי. במגזרים שונים בחברה החרדית לא חיבבו את הספר בעל הניחוח ה'חסידי' של האברך הליטאי ממודיעין-עילית. בישיבת תפרח למשל סילקו את הספר מהמדפים בטענה שהוא מעניק לבחור שלווה ואי-עמל תורני מפרך בישיבה, כנדרש.

abyisrael@gmail.com

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"א בסיון תשע"ב, 1.6.2012

פורסמה ב-1 ביוני 2012, ב-שבוע הספר - 773 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. מרתק לשמוע את הרב מן, הוא באמת גדול המהדירים בשדה הספר התורני.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: