כסף ומוסר / יהודה זולדן

ספר השאלות ותשובות בנושא ממונות מלמד על מוסריות אישית ברמה לא מצויה וראויה לחיקוי בכל מגזרי החברה. ראוי לעלות לשלב הבא ולהורות דרך להובלה חברתית

שו"ת משפטי ארץ

חיים בלוך, דניאל כ"ץ, עדו רכניץ

מכון משפטי ארץ, תשע"א, 365 עמ'

בספרי השאלות והתשובות, לאורך כל התקופות, נפוצות מאוד שאלות שבהן הפונה מבקש הנחיה אישית. הן נפוצות בעיקר סביב אותם חלקים בשולחן ערוך העוסקים בהלכות תפילה, שבת, מועדים, כשרות, צדקה והדומים להם.

לעומת זאת, בשאלות הקשורות לכסף ורכוש, השואלים הם בדרך כלל שניים או יותר. שני צדדים שמתעמתים ביניהם, כשהמטרה של התובע בדרך כלל היא להרוויח ולזכות בכסף ומטרת הנתבע המתגונן להימנע מלשלם או לפצות את התובע.

בספר שו"ת משפטי ארץ מרוכזות שאלות בארבעה תחומים: עבודה, גזל, נזיקין וזכויות יוצרים. לפני כל נושא או תת נושא מופיע הסבר-רקע, אך אין שני צדדים ששואלים ומתדיינים, תמיד רק צד אחד.

זהו זן אחר של שואלים, זן פחות מוכר, שאותו ניתן לחלק לשתי קבוצות. האחת הם אותם המבקשים לברר כיצד יש לנהוג ולהתנהל ביושר ובצדק עם כספם ורכושם, או ביחס לכספו ורכושו של הזולת. קבוצה אחרת הם אותם שביקשו לברר בשאלה מקדמית האם יש בסיס לתבוע בבית דין את הצד שכנגד.

יותר ממה שמגיע לי

המאפיין הבולט של השאלות מהסוג הראשון הוא שהן באות מתוך תביעה מוסרית ואתית של השואלים כלפי עצמם. לעתים יש תחושה שאנשים מסוימים מקפידים מאוד שלא להיכשל במאכלים אסורים למשל אך הם מזלזלים בכסף וברכוש של האחר, והנה בספר זה נפגשים עם שואלים ששואפים לקיים במסירות רבה את דברי ר' יוסי במשנה, שאמר: "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך" (אבות ב, יב).

דוגמה לשאלה המציגה דרישה מוסרית גבוהה מאוד: אישה סיימה לעבוד במקום מסוים וחשבה שהיא קיבלה החזרי נסיעות והחזר הוצאות אחרות בסכומים גבוהים יותר משהגיעו לה: "אני לא רוצה לעבור חלילה על גזל ולקבל מה שלא מגיע לי, אך ייתכן שאלו כספים שלי ואין לי מושג. רציתי לדעת מה היא חובתי ההלכתית כדי לא לקחת מה שלא שייך לי… האם עליי להתעקש על פתיחת כל הדוחות מהעבר?". התשובה היא שאם לא תבעו אותה אז כנראה אין לה חובות ושילמו לה מה שמגיע לה בלבד (עמ' 94-93).

דוגמאות נוספות: האם מועמד לעבודה חייב להודיע למעסיק שאין בכוונתו לעבוד זמן ממושך בחברה? (עמ' 138), האם יש לשלם עבור ישיבה בלובי של מלון? (עמ' 191), האם מותר להשתמש באינטרנט אלחוטי ללא ידיעת הבעלים? (עמ' 195-191); אדם הזמין מונית ובינתיים הגיעה מונית אחרת שדרשה מחיר זול יותר. בעת הכניסה למונית הגיעה המונית המוזמנת, ולשאלת הנהג האם הוא הזמין מונית, הוא השיב שלא. האם נהג נכון? מה צריך לעשות במקרה כזה? (עמ' 106).

גם בשאלות המבררות את הבסיס לתביעת הזולת, התחושה היא שהשאלה נשאלה לא רק מסיבות פרקטיות, של בחינת ההיתכנות והכדאיות של התביעה, אלא מתוך בחינה עצמית ורצון לברר האם באמת הצדק עם השואל. למשל: מפעל שנמצא בקשיים כלכליים לא שילם לעובדת את שכרה בזמן, ונוצר חוב מצטבר של תשלום כמה משכורות. העובדת שכבר הפסידה הרבה מהתנהלות זו שאלה האם יש מקום לתבוע את המעביד. תשובת המשיבים הייתה שעל פני הדברים בוודאי מגיע לעובדת כסף ומיד, ולכן יש לתבוע את המעביד לדין תורה בבית דין לממונות, ואולי יציג תשובות טובות לעיכוב בתשלום השכר. יש להתרות במעביד, ו"אם המעסיק יסרב להופיע לפני בית הדין, בית הדין יתיר לך לפנות לבית דין לעבודה" (עמ' 36).

 יש קושי בסיסי לענות לצד אחד מבלי לשמוע את הצד האחר, והנושא אכן נדון בספר. המשיב צריך לצאת מתוך הנחה שאכן התמונה היא כפי שהוצגה, וגם אז צריך להיזהר שלא להשיב תשובה שהיא פסק הלכה חד משמעי אלא בדרך משא ומתן הלכתי, ובמישור העקרוני.

תשובות מחנכות מקוונות

הפניות של השואלים נעשו באמצעות אתר אינטרנט. פניות לרבנים באמצעות אתרי אינטרנט שונים (או אף באמצעות מסרונים) הן תופעה מוכרת בשנים האחרונות. בשל הנוחות, הזמינות והאנונימיות של הפונים נראה שישנו גידול במספר השואלים והמתעניינים – אך יש ביקורת על כך שלעתים אלו הן שאלות שניתן להתאמץ מעט ולמצוא לבד את התשובה והמשיבים מרגילים את הפונים שלא להתאמץ.

גם על המשיבים נשמעת ביקורת. לעתים ניתן לקבל רושם שתשובות מסוימות שמופצות ברשת נענו ללא בדיקה מעמיקה, וללא חשיבה על כל התמונה ועל ההשלכות הנובעות. הדבר חמור עוד יותר כאשר שאלות מורכבות, שכבר נכתב עליהן רבות, מוכרעות לעתים בתשובה קצרה: כן או לא. כמו כן, לתשובה אישית שניתנת לשואל מסוים יכולות להיות השלכות על תחומים נוספים רבים, ותשובה שנאמרת לפלוני במצב מסוים לא  נועדה לשמש תקדים או בסיס לאחרים. ובכלל, לא כל מה שנשאלים צריך לפרסם לרבים.

ניכר שרבני מכון משפטי ארץ עמלו ובדקו את הדברים לפני שהשיבו לשואלים, ומבטם מעמיק וכללי. השאלה האישית הפרטית נבחנת מתוך ראייה רחבה של צורכי החברה, המשק והמדינה, וכיוון שכך ניתן ללמוד מהתשובה הדרכה והתוויית-דרך עקרונית הלכה למעשה. מטיבו של אינטרנט, התשובות הן קצרות וכתובות בשפה השווה לכל נפש, כך שגם מי שלא בקי בסוגיה המדוברת ובכל הדיונים ההלכתיים הקשורים לה יוכל להבין את הדילמה המשפטית והמוסרית ואת התשובה או ההנחיה כיצד לנהוג. בנוסף, יכול המעוניין לעיין בנספח "אודות המקורות", העוסק בפוסקים ובספרים שנזכרו בספר.

בספרי שו"ת בענייני ממונות, בדרך כלל קיבלו השואלים את הפסיקה ההלכתית ותו לא: ראובן חייב, שמעון פטור וכדומה. התשובות בשו"ת משפטי ארץ מרחיבות מעבר לכך וגם מחנכות את הפונה. הן מציבות נורמות מוסריות עקרוניות בסוגיות אמת ושקר, יחד עם עידוד ותמיכה לשואלים לעמוד בניסיון.

דוגמאות: אדם קיבל שירות לקוי והתלונן בפני החברה, והחברה הציעה לו פיצוי. האם מותר לבקש פיצוי שהוא מעבר להוצאות בשל עוגמת הנפש? התשובה היא שפיצוי על נזק שלא נגרם הוא שקר! אמנם אם החברה מציעה פיצוי כדי לרצות את הלקוח אך לא כפיצוי על נזק (כפי שאכן מקובל) הדבר מותר (עמ' 314). או למשל תשובה על דיווח כוזב לחברת הביטוח – "לצערנו מקובל לחשוב שאת חברת הביטוח מותר לרמות, אך אין לזה כל היתר. לכן עם כל הצער עליכם להחזיר לחברת הביטוח את הסכום שהיא שילמה לכם שלא כדין" (עמ' 224-223).

מה היא הכתובת הקובעת על מנת לקבל מלגת לימודים, כתובת המגורים הישנה שעדיין רשומה בתעודת הזהות או המקום שבו האדם גר בפועל? הפקידה בעירייה טענה שמה שקובע הוא הכתובת הרשומה בתעודת הזהות, במיוחד אם באופן כזה יזכה הסטודנט במלגה, אך משיבי מכון משפטי ארץ טענו שמה שקובע הוא המקום שבו הסטודנט גר באמת. "יש להניח שאם המלגה הייתה מגיעה מחשבון הבנק של הפקידה היא לא הייתה מסתמכת על תעודת הזהות… בפני האדם ניצבים ניסיונות בענייני ממון כל חייו ובזכות עמידתך בניסיון הזה ה' ישלח לחמך ממקום אחר" (עמ' 230).

מה עם המחאה החברתית?

אפשר להביא דוגמאות רבות נוספות לשאלות ותשובות מעין אלו שנמצאות בספר, כולן תשובות לשאלות אישיות שמדריכות אדם פרטי כיצד לנהוג במצבים שונים, ואין ספק שברמה האישית יש בספר תרומה משפטית ומוסרית כאחד. אך בולט העדרו של ממד רחב יותר. למשל בשאלות בתחום זכויות היוצרים. התשובות מתמקדות בעיקר בהעתקת שירים, שיעורים, סרטים ומאגרים מהמחשב ומהאינטרנט, בעוד השאלות הכבדות על זכויות יוצרים נוגעות לגנבות מסחריות ענקיות, חיקוי מוצרים לאחר שנים רבות של מחקר ופיתוח והשקעות כספיות גדולות, ולכל אלו אין התייחסות בספר.

כמעט אין פריצה למעגל הציבורי הכללי, לשאלות העולות על סדר היום החברתי בתקשורת, בכנסת, במחאות החברתיות, בכנסים חברתיים וכדומה. אמנם יש בספר מענה למי שביקש מקורות בסוגיית שכר הבכירים ופערי שכר (עמ' 66) או למי שביקש לברר מה הוא סדר הקדימויות בפיטורי עובדים עקב צמצום בהזמנות – קיצוץ רוחבי או פיטורים,  עובד חדש לפני ותיק, עובד לא יעיל לפני עובד יעיל (עמ' 112) וכיוצא באלה – אך אין מגמה להוביל תפיסת עולם חברתית שנשענת על המשפט העברי, ההלכה היהודית וספרות המוסר, להיאבק עליה בכלים מודרניים ולאתגר את החברה ואת הציבוריות בדרכה של תורה בשאלות המסובכות שמטרידות בתחומי משפט וכלכלה, רווחה וצדק חברתי.

יש התייחסות רבה בתשובות לחוקי המדינה כמנהג המדינה או כדינא דמלכותא. הם מקור הלכתי מחייב, והם תופסים מקום משמעותי בתשובות שבספר במסגרת השקלא והטריא ההלכתי וההכרעה הסופית. בסוף הספר אף נכתב נספח העוסק במעמדו ההלכתי של מנהג המדינה, כשהחידוש הוא בכך שמנהג המדינה נקבע גם על-פי נורמת ההתנהגות בחיי הכלכלה והשוק, ויש לקבל את ההנחה שכל העסקאות נעשות על דעת המנהג המקובל.

דוגמה ותיקה היא מתן פיצויים לעובד שמפוטר מעבודתו, וכך הדין גם באשר למנהגים אחרים הנהוגים במקומות עבודה כמו הפסקות בעבודה, שימוש ברכוש המעסיק לצרכים פרטיים, תפילות בעבודה ועוד.  אך כל אלו הם כבר סוגיות מן העבר, מנהגים שפשטו והתקבלו. מה היא ההובלה הנדרשת על-פי ההלכה בשאלות חדשות שהנורמה ההתנהגותית מתעצבת בהם כעת? השנה החולפת סיפקה חומרים נפלאים לדיון: המחאה החברתית, דו"ח טרכטנברג, שביתת המתמחים, חוק חינוך חינם, חוק לשון הרע, עובדי הקבלן ועוד ועוד. בכל אלה, חסר עד מאוד עיון ודיון עקרוני ברוח משפטי ארץ.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' בסיון תשע"ב, 25.5.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-25 במאי 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון שבועות תשע"ב - 772, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: