צחי-הדיבור בשתי הלשונות / אלמוג בהר

 

בניגוד לדימויו האפרורי, הפייטן משה אבן עזרא היה משורר פורה ומגוון, שחי וחקר את המפגש של העברית והערבית, אך נותר בצלם של ענקי שירת תור הזהב

משה אבן עזרא – שירים, עורכת: חביבה ישי; אוניברסיטת תל-אביב, תש"ע, 2010, 255 עמ'

"ימות השיר הרע לפני בעליו והמצוין יחיה גם אם ימות אומרו" (87), מצטט משה אבן עזרא, הוא אבו הרון, שורת שיר ערבית של דִעְבִּל בן עלי, בספרו "ספר העיונים והדיונים" – ספר הכתוב בערבית באות עברית, ודן בפואטיקה הערבית הראויה לשירה העברית. דברים אלו ודאי נכונים לגבי משה אבן עזרא, שמת לפני כמעט 900 שנה, ושיריו זכו לחיות זמן רב אחר אומרם, לזכותם של קוראיהם.

משה אבן עזרא נודע לדורות בקהילות ישראל כאחד מארבעת הענקים של שירת תור הזהב הספרדי, לצד שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. אך בניגוד לפליאה מול מקומו ההיסטורי של הנגיד כמנהיג ומצביא באל-אנדלוס, לצד היותו מייסד אותה שרשרת ענקים פואטית (מגמות שהשתלבו בשירי המלחמה שלו), בניגוד להדיה הטראגיים של אישיותו של אבן גבירול בעל הייסורים, על מותו בגיל צעיר ועל יצירתו הפילוסופית העמוקה ("כתר מלכות" וספרו האבוד "מקור חיים"), ובניגוד לדמותו הרומנטית של יהודה הלוי, ומסעו לעת זקנה מספרד למצרים ולארץ-ישראל (על שיריו הנודעים כ"לבי במזרח" ו"ציון הלא תשאלי"), ניצבה דמותו של משה אבן עזרא מעט בצד, מעט אפורה.

משה אבן עזרא נולד בשנת 1055 לערך, למשפחה מכובדת בגרנדה שבספרד המוסלמית, וחי בה חיי מנעמים, עד שנאלץ לגלות מעירו בנסיבות מסתוריות לאחר שנת 1090, וסבב בודד בגלות בספרד הנוצרית עד מותו בערך בשנת 1135; בדמותו לא היה די כדי להלהיב קוראים וחוקרים. אמנם פיוטיו זכו לנוכחות משמעותית בסידורים ובמחזורים (המפורסם שבהם הוא "אל נורא עלילה" המושר בפתח תפילת הנעילה ביום הכיפורים), והוא אף נתכנה בכינוי "הסַּלָּח", בזכות פיוטי הסליחות הרבים שכתב, אך דמותו לא יכלה לזכות באותה הילה שזכו לה שני קודמיו, הנגיד ואבן גבירול, וכן ממשיכו ותלמידו, יהודה הלוי.

דווקא הוא, ששכלל אולי יותר מכל משוררי העברית בתרבות היהודית-ערבית את הכלים הפואטיים של אמנות השירה הערבית, והפליא לעשות בכל קישוטי השירה ובכל נושאיה האפשריים, ודייק בצחות הלשון העברית מתוך עמדה קלסיציסטית מובהקת, נותר בצל. ואולי למעשה אין זה מקרי שמי שלצד עט המשורר אחז גם בעט החוקר, והיה המנסח המובהק של הפואטיקה העברית-ערבית, וידע להרצות על צדדיה הטכניים של השירה, ושימש כמבקר ספרותי של משוררי השירה הספרדית, הואצל עליו הדימוי האפרורי של הלמדן.

המבחר החדש משירתו של משה אבן עזרא, מעשה ידי חביבה ישי, עשוי היטב במבואותיו הבהירים והקצרים, בפרשנותו הממוקדת, ובסידורו המדגים את גיוון שירתו של אבן עזרא, שנעה משירי השבח והידידות לשירי התלונה על הגורל והנדודים שזומנו לו ("הציקוני שעיפַי לעבור על מלון הורַי וכל אנשי שלומי / שאלתימו – ואין מקשיב לי – הבגדו בי עדֵי אבי ואמי? / בלי לשון קראוני אליהם – והראוני לצדיהם מקומי"), מקינות על מות קרוביו וידידיו לשירי יין ואהבים (בספר הפואטיקה שלו הסביר: "יש שהלא אוהב יכתוב שיר אהבה והאוהב יימנע"), ומשירים של הצטעצעות צורנית או רעיונית (כגון שירו ההומוריסטי, בניגוד לדימויו הלמדני: "עלי מה זה צביה שׂב / בכל לב תשנאי על-מה? // השיבתני: ואיך מכל / זקנות תאהב עלמה?") לפיוטים של השתפכות נפש פשוטה לפני האלוהים ("אנוש מת אלוה חי יזמר בעוד רוחו באפיו, ומה אדם ומה הם זמירותיו" [188]).

דומה כי למרות היות הספר חלק מסדרה של מבחרי שירים למשוררי ספרד, הבנויים במתכונת אחידה, כדאי היה לחרוג מכך בספר זה לשני כיוונים: ראשית, הכנסה של מספר קטעים נרחבים מספרו העיוני המופלא של אבן עזרא על הפואטיקה הערבית-עברית (למשל מן הפרקים העוסקים במעלות השירה הערבית, או בהתגלגלותה של השירה הערבית אל יהודי ספרד, או במקומו האישי כמשורר) הייתה מספקת פרספקטיבה משמעותית לכל הסדרה, ומאפשרת מפגש בין דמות החוקר והפרשן שהיה אבן עזרא לבין דמותו ככותב שירה; שנית, חלק משירתו של משה אבן עזרא, כשירת אחרים בני דורו, נכתבה כדיאלוג פואטי עם שירתם של אחרים, וכך למשל שירים שכתבו זה במענה לזה אבן עזרא ויהודה הלוי. הצבתם של השירים יחדיו זה מול זה במבחר הייתה מאפשרת לקורא להתקרב מעט אל העולם הפואטי הדיאלוגי שבתוכו נוצרה יצירה זאת, למרות הקדשת ספרי הסדרה כל אחד ליוצר בודד.

משה אבן עזרא חי כאדם וכיוצר את המפגש הפורה של העברית והערבית, שהיה בעיניו גם שילוב הכרחי לעברית; כך הוא כותב בשיר בשבח ספר שבו "חמודות מלשון עֶרֶב ועֵבֶר" (28), וכך הוא כתב בספר הפואטיקה שלו בשבח "המדברים צחי-הדיבור בשתי הלשונות" (81). על שירת אחיו אבו אבראהים כתב ש"הוא ירחמהו ה' מצא עזר לעדינות הביטוי ולמתיקות השירה ברוחב שלטונו בתרבות ערב" (77), ועל אחר הסביר ש"קסם הדרתו הבהיקה ועצמיותו הבריקה בשתי הלשונות מאור-היום, ובשתיהן גרף מן התהום" (79).

בספרו על הפואטיקה הערבית של השירה העברית הוא מסביר: "ומגמתי בדפים האלה קלי-הערך להציע לפניך את הדמיון בנוהג שתי האומות, רצוני העברית והערבית, והתקבולת ביניהם ברוב הפנים, גם אם האחת קיבלה מן השנייה ולקחה ממנה ובפרט בשירה" (5-7). אבן עזרא מצטט את בית השיר: "לשון הערבים בין הלשונות כעונת האביב בין העונות" (29), ומסביר "זאת מעלתם אשר השיגו בתקופת הבערות ותקופת האסלאם שלהם" (29), מעלה שהיא בעיקרה תרבותית: "לא ניתרגם ונתחבר בכל אומה מן החוכמות מה שנתחבר וניתרגם בקרב האומה הזאת בזכות עושר הלשון שניתן לה ויתרון המליצה שהוענק לה" (39), ועל כן: "כיוון שבשירה בייחוד אנחנו הולכים בעקבות הערבים חובה עלינו לעשות כמותם ככל אשר נוכל" (163). בספרו הוא מצטט ממקורות רבים, מן המשוררים והחוקרים הערבים, ממשוררי ספרד העברים, מן הפילוסופים היווניים, מן המקרא וחז"ל, וגם מן הקוראן (לעתים עם ציון המקור ולעיתים בלעדיו), בסגנון הקשור בז'אנר האַדַבּ הערבי.

אבן עזרא מסביר באופן ביוגרפי ואפולוגטי את גלגול מקום השירה בחייו: "בימי הנעורים ובשנות העלומים הייתי מעריך את השירה מעשה המביא פאר, וחושב אותה מכלל האמצעים העושים רושם. אחרי כן דחיתי ועזבתיה כעזוב הצבי את צלו, מתוך רצון לבלות את שנות חיי בדבר שהוא הגון ממנה" (91); "בכל זאת לא משכתי ידי לגמרי מיצירת השירה לעת הצורך בה… והנה ישנם כבר בידי האנשים למעלה מששת אלפי בתים מדבריי השקולים, בצורות נבדלות ובעניינים שונים, מגוונים כהתגוון האדם, ושונים כהשתנות העולם. מהם מספר חיבורים בשבח אחי ורעי, וקינות על בני אבי וידידי, ומהם ששעשעתי בהם נפשי ועשיתים אמצעים להחיות מת אנושי" (103).

 ———————————————————————————————————————–

מקום ליוצרים נעדרים

הסדרה המשובחת 'שירת תור הזהב', המזמינה את הקורא העברי לדיאלוג מחודש, ראויה להמשכים בדמות פייטנים קדומים, משוררים נשכחים ושירה ערבית

הסדרה שבה רואה אור מבחר שיריו של אבן עזרא עתה, סדרת "שירת תור הזהב", שיזמו החוקר פרופ' ישראל לוין והוצאת אוניברסיטת תל-אביב, הצליחה בשמונת הכרכים שראו בה אור עד כה להזמין את הקורא העברי לדיאלוג מחודש עם יוצרים מופלאים. עתה, כשמסתיימת הסדרה, ראוי שהיא תזכה להמשך אמיץ. אחרי שעסקה בשירת תור הזהב הספרדי (ובמקאמה בת תקופה זאת), שכבר זכתה להילה קלאסית בתרבות הישראלית החדשה ולנוכחות הן במחקר והן במערכת החינוך (לצד נוכחותה הנמשכת במסורות קהילות ישראל השונות), כדאי להקדיש סדרת המשך חשובה לא פחות לפייטנים ולמשוררים בולטים שיצרו לפני תור הזהב הספרדי או אחריו, ושעל אף תפקידם הספרותי או ההיסטורי החשוב, ועל אף מרכזיותם בקהילותיהם שלהם, לא זכו להכרה רחבה בתוך התרבות הישראלית החדשה.

בתקופות אלו יבלטו הפיוט והמקאמה יותר משירת החול, בניגוד למבחרים שראו אור בסדרה עד כה, ויתרבו הלשונות ה"זרות", הארמית והערבית-היהודית, שבתוך השירים. אבל חשיבות המשימה ההיסטורית של השבתם אל זרם הספרות העברית ההווה עולה אף על משימת החיבור למשוררי ספרד, הזוכים למידה של נוכחות תרבותית חיה והווה, ועל כן ראוי שהוצאת אוניברסיטת תל-אביב תיטול על עצמה גם משימה זאת. הכרך הראשון יוכל להיות מוקדש לשלושת פייטניה הקדומים של ארץ-ישראל, יוסי בן-יוסי, יניי ואלעזר הקליר, והכרכים הנוספים יוכלו להיות מוקדשים לר' סעדיה גאון (המאה ה-10, בבל), לעמנואל הרומי (המאה ה-14, איטליה), לר' ישראל נג'ארה (המאה ה-16, צפת), לר' זכריה אלצ'אהרי (המאה ה-16, תימן), לר' שלם שבזי (המאה ה-17, תימן), לר' דוד חסין (המאה ה-18, מרוקו) ולר' דוד בוזגלו (המאה ה-20, מרוקו וישראל).

המשך עתידי נוסף לסדרה, והכרחי, צריך להיות פרויקט תרגום רחב ומתוכנן של השירה הערבית שאפשרה את השירה העברית של משה אבן עזרא ושל רבים מן המשוררים היהודים, תרגום הן של המשוררים הערבים מן התקופה הג'אהלית, והן של משוררים וכותבי מקאמות בני זמנם של משוררי ספרד: אבו נוואס (המאה ה-8 וה-9, איראן ועיראק), אל-מותנבי (המאה ה-10, עיראק), אל-המד'אני (המאה ה-10, איראן), אבו אל-עלא אל-מערי (המאה ה-10 וה-11, סוריה), מוחמד אל-חרירי (המאה ה-11 וה-12, עיראק) ואחרים.

 ספרו האחרון של אלמוג בהר, "צ'חלה וחזקל", ראה אור בהוצאת כתר

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט'ו באדר תשע"ב, 9.3.2012 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-9 במרץ 2012, ב-גיליון כי תשא תשע"ב - 761, שירה ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: