מכונן התורה הגואלת / יוחנן פריד

 שברירי זיכרונות מלפני כיובל שנים

הרצי"ה עם הרב יוחנן פריד (משמאל). התמונה מתוך הספר'משמיע ישועה' ©

זה כיובל שנים שדמותו ממלאת אותי ומלווה דרך קבע את דמיוני. תדיר אני רואה לפניי את הדר זקנו היורד, את עירנותו לכל נושא ולכל עניין, ואת עיניו המביטות והמשוטטות, אומרות ומקשיבות, בכל עניין, כל כך הרבה, לכל דיבור ודיבור.

ביום שבו יצא לאור ספרו "לנתיבות ישראל", וזכינו כולנו להופעתה של התורה שבכתב המאוגדת בספר, רשמתי על כריכתו את השורות הבאות:

לומר לאידיאליך:

– זה אני!

ולשתוק,

ולדמום,

ולקבל את הצו הפנימי –

באהבה.

 

לומר לנפשך:

– דברי!

ולהירתם,

ולפעול,

ולא לשקוט.

 

תפילה.  

לישיבת "מרכז הרב" הגעתי בשנת תשי"ט, כאשר מלוות אותי המילים הפשוטות והנפלאות של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל: "לך ללמוד בישיבה הזאת, שם ישנו אדם מופלא בצדקותו ובגאונותו, שאוהב את התורה את המדינה ואת עם ישראל באותה מידה גדולה שאין כמוה!".

אמנם, רק כארבע שנים קודם לכן פגשתיו, ואני נער וחבר לאחיינו (היום ד"ר) יהודה פריידנברג, שעלה לתורה בישיבת "מרכז הרב" בשבת לך-לך תשט"ו, בשבת בר המצווה שלו.

ראיתי אז לראשונה את פניו – הקורנות טוב לב – והן כפני להבים של אישיות היודעת דרכה, כאשר כל משא עולמו הרוחני של אביו זצ"ל הוא לו כמגדלור ומורה דרך.

בשורות הבאות אנסה לתאר בשרטוטים דקים את הרב והמחנך, ואת עולמם של תלמידי הרצי"ה בישיבה דאז.

קסם המחנך

בבואי אליה, הייתה זו ישיבה שעושה את צעדיה הראשון לקראת גידול והשפעה ציבורית, כיאה למשנתה הכלל-ישראלית. בשלהי חייו של הרי"מ חרל"פ זצ"ל, ראש הישיבה אחרי הראי"ה קוק, חלה ירידה משמעותית במספר התלמידים – לא מעט גם בשל יציאת תלמידיה למלחמת השחרור – ומקומה של הישיבה בתודעה החברתית בארץ ובעולם התורה הלך ופחת.

תוך כניסתו של הרצי"ה לראשות הישיבה אירעו שני אירועים משמעותיים אשר שינו את המגמה לחיוב: האחד, התחברותה של ישיבת "משכן ישראל" בראשות הר"י כלאב זצ"ל, שהורכבה רובה מבוגרי ישיבת כפר הרואה, והשני, בואם וכניסתם הסוערת לעולם התורה של המובחרים מתוך ה"גחלת" – הגרעין התורני של שבט "איתנים" ב"בני עקיבא".

וכך, בשנת תשי"ט מנתה הישיבה כ-40 תלמידים ומלבדם נותרו כשתי עשרות של תלמידים ותיקים מתקופת הרי"מ חרל"פ.  ב"רוח הישיבה" נשתלבו תחושת הקשר אל גדלות האידיאלים אשר במשנתו של מרן הרב זצ"ל, יחד עם ההערצה שהלכה וגברה לראש הישיבה הרב צבי יהודה; כל אלה בתוספת רעננה של אווירת חלוציות של בניין ארץ ישראל והדינמיות של תנועת "בני עקיבא".

הרב צבי יהודה זצ"ל עסק באופן קבוע ומלא בחינוכנו. הוא ממש "עקב אחרינו" בהופעתו הקבועה בתפילת השחר, ובהגעתו היומיומית לתפילת מנחה בצהרי היום (אחרי שכל שעות הבוקר עסק ב"עריכת הכתבים").

את תורתו העמוקה והקשה להבנה מיידית, בלימוד כתבי מרן הרב זצ"ל ובמיוחד ספר ה"אורות", חזר והרביץ שוב ושוב בשיעורים קבועים בביתו ובשיעורים שבועיים בימי שני באולם הישיבה.

תורה גואלת

מה היה סוד הקסם של האיש ושל משנתו? מה היה בתורתו אשר משך אותנו כל כך אליו ואשר קשר את הדור הצעיר אל הדמות הייחודית הזו?

בשנת תשכ"ה, במלאת 30 שנה להסתלקותו של אביו, וסביבתו כבר רוגשת והומייה מתלמידים, כתב הרצי"ה מאמר אשר כבר בכותרתו טבע מטבע לשוני נדיר, בעל עומק והיקף. תחת הכותרת "התורה הגואלת" רשם בתמצית ובריכוז את עיקרי משנתו ומורשתו של מרן הרב זצ"ל, אשר אותה עמד והנחיל בהתמדה עשרות בשנים לתלמידיו שומעי לקחו.

יסודות הדברים מצויים בשלושה תחומים: האחד – התמדה בלימוד התורה בכללותה ובגדלותה. השני – בלימוד ערכה של תקופת "הקץ המגולה" ובהבנת משמעותה המעשית. והשלישי – בהתעסקות בסוגיית סגולת "כלל ישראל" ובאהבת ישראל המעשית ללא כל שיור.

היה במשנתו זו כדי להשיב לשורה של שאלות קשות שהטרידו את בני דורנו: מאי משמע מדינה יהודית? ומה טיבה ועניינה כאשר אין בהנהגתה שומרי תורה ומצוות? מדוע ולמה ממשיכים מתנגדיה של הציונות, ביניהם גדולי התורה והחסידות, בגישתם השוללת את המדינה ואת הנעשה בה? מה תשובה יש לגישה זו? במה מתבטאת למעשה השותפות הכלל-ישראלית? ועוד ועוד.

הרב צבי יהודה זצ"ל לימדנו והנחנו בדרך. נאה דרש את כלליות משנת אביו ותרגמה לנו לכל פרטיה, ונאה קיים, הקים ובנה לעינינו אריח על גבי לבנה את "תורת ארץ ישראל" בכל הדרה.

ללא לאות ובכל דרך עסק בהבהרת דברי חכמים בענייני הגאולה, ובפענוח מפלאות מעשי ה' בדורנו ובתקופתנו – ואנו נסחפנו באורו, והלכנו אחריו בלהט האמונה העצומה שלו.

שמענו אותו חוזר ושונה ללא לאות מאות רבות של פעמים, בניגון חי ובוטח ובהטעמה מלאה, את דברי רבי אבא במסכת סנהדרין על אודות "הקץ המגולה", ואת שיחתם-דימויים של החכמים בבקעת ארבל על "אילת השחר – שהיא כגאולתם של ישראל – קמעא קמעא…". שמענו, ותחי נפשנו.

ועם אווירת הגבהים הזו, חשנו בסבלנות החינוכית האינסופית שלו לכל אחד ואחד, בכל עת ובכל שעה, תחושה אשר יצרה את ההרגשה כי חשובים אנו לו – ממש כבנים.

הדואר בא

ואפיזודה קטנה מחיי היומיום:

בכל יום, בסיום תפילת המנחה, קרא באצבעו לאחד התלמידים ומסר בידו פתק נייר מאורך אשר בכותרתו נרשם "דואר" ובו רשימת תלמידים שנתבקשו לבוא אל "החדר הקטן" (חדר הרב) ולקבל את ממנו את המכתבים שנתקבלו עבורם.

מדוע ערך את טקס הדואר הזה? ישנם כמה הסברים וברבדים שונים, ואני מאמין כי חלקם עדיין נסתרים…

פעם שמעתיו מספר, בהקשר לכך, "כי כך נהג גם הנצי"ב בישיבת וולוז'ין". ויתרה מזו עוד הוסיף, שהנצי"ב קרא (ברשות הנמענים, כמובן) את דברי התורה במכתבי אביו של מרן הרב זצ"ל שנשלחו לבנו, "עד לשורות האישיות והפרטיות". האם ביקש הרצי"ה להמשיך גם בכך את וולוז'ין וכל הנהגותיה?!

בפעם אחרת אמר ורמז במעט תמיהה כי יש תלמידים שזו היא לו ההזדמנות היחידה לשיחה עמם…

ועוד סיפור קטן-גדול:

בצהרי סתם-יום-של-חול, בנסיבות שאיני זוכר אותן לפרטיהן, טרם שיעור, הרב מחזיק בידיו צרור גלויות ודפי מכתב, והוא מתחיל וקורא בהם לאוזנינו. "לכבוד ידידי הרב צבי יהודה הכהן קוק… בעניין שכתבת לי לאחרונה אודות תחביר המילים… (איני זוכר אותן כיום, י"פ) הריני להשיבך כי אתה צודק ודעתי מסכימה עם הערתך אף כי בעניין אחר (ושוב, לצערי איני זוכרו, י"פ) אני חלוק עליך… על החתום ידידך עוזי אורנן".

היושבים סביב לשולחן מביעים הנהוני תמיהה, והרצי"ה ממשיך ומרים מעט את קולו: "כן, אני יודע, אתם בוודאי מתפלאים על הידידות הזו שביני לבין ראש 'הליגה נגד כפייה דתית' פרופ' אורנן. ובכן, אני מתכתב עמו רבות בענייני לשון ודעו לכם כי אני חבר בליגה הזו, ועוזי אורנן הוא ידידי!".

וכאן עובר הרב ומסביר את עמדתו החד משמעית נגד כפייה דתית, ואת אמונתו המלאה וביטחונו המוחלט כי "הכול עוד ישובו בתשובה שלמה – אבל לא מתוך כפייה !"

סיפור קטן-גדול שהיו לו המשכים והשלכות שאין בזה מקומם.

חג העם, חג הישיבה

פרק ייחודי, גם הוא מחייב הרחבה ופירוט במסגרת אחרת, הוא פרשת עיצוב אופיה של החגיגה בישיבה בליל "יום העצמאות".

כי זאת לדעת ומיותר להסביר – כל תורת "המדינה כהתקיימות חזון הגאולה" (כשמו של אחד ממאמריו) באה לידי שיא ביטויה ביום זה. הרב לבש חג, דמותו ודבריו קרנו מאושר.

הוא פרש שוב ושוב את מלוא רוחב היריעה החז"לית, את אושיות החשיבה המתחברת ומצטרפת צירוף אחר צירוף ממשנתם ההלכתית והמחשבתית של גדולי הדורות, ששמותיהם של הרמב"ן, רבי יהודה הלוי, המהר"ל מפראג ועוד שזורים ומבריקים בה.

 בעינינו צפינו בו והוא תוקע בקול בשופר הגדול של מרן הראי"ה זצ"ל. תקיעותיו-מילותיו היו בשופר של גאולה, של התקיימות דברי הנביאים, ושל החזון ההולך ומתגשם. כמה האריך וערך את חשבון הנפש עם "הבזים ליום קטנות" וכמה אהב לשבח את "הצדיקים המאמינים" בישועת ה' המתרחשת לנגד עינינו.

אך לא היה די לו בתורת בית המדרש. הוא ביקש להביא את דברי הקודש האלו ואת חווייתם הממשית אל כל רבבות עמך בית ישראל החוגגים בחוצות הערים והיישובים ברחבי הארץ.

בחגיגת היום ביקשו תלמידי הישיבה, מטבעם, לקיים "סעודת מצווה" ולחוות שמחה פנימית ומכונסת – אך הרב צבי יהודה זצ"ל, רצון עז פעם בלבו, ובלשונו הבוטחת ניסח אותה וביקש "להיות עם הבנים והבנות ברחובות ירושלים" ביום חגה של המדינה.

ה"פשרה" הייתה בהחלטה לסיים את הסעודה ואת דברי התורה והברכה עד חצות הלילה, ולרדת אחריהם במורד רחוב הרב קוק בשירה ובריקודים אל כיכר ציון ההומה אלפי בני אדם כדי לרקוד שם עם כלל ישראל.

היום – עשרות שנים לאחר מכן – יודעים הכול, בעולם כולו, כי "ריקודי המצווה" הללו הם מרכיב מהותי בתשתית החגיגה הלאומית בכל רחבי הארץ.

*

נרשמו כאן רק פרטים קטנים ומאוד אישיים על ראשיתה של הדרך.

 לא נמנו כאן הפרשות הגדולות של עשייתו והשפעתו עשרות בשנים הן בתחומי "התורה הגואלת", לימודה והרחבתה על כל הארץ, והן בתחומים הציבוריים והפוליטיים. גם לגביהן ישנו עולם עשיר ומגוון שרק חלקו נרשם בספרים ובפרסומים אחרים.

צירוף כל שרטוטי הזיכרון והמחשבות האלו, אלו שעניינם בחיי הפרט והיחיד ואלו שבענייני הכלל, יחד עם הדברים האחרים אשר ברומו של עולם – בונים את הדמות המיוחדת הזו אשר זכיתי-זכינו לאורה.

מי ייתן ונזכה למורשתה.

 הרב יוחנן פריד, לשעבר ראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך וכיום רב מושב בית מאיר וראש בית המדרש לנשים במכון לנדר בירושלים, הוא בוגר ישיבת 'מרכז הרב' וממייסדי מכון "הלכה ברורה"

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט'ו באדר תשע"ב, 9.3.2012 

 

פורסמה ב-8 במרץ 2012, ב-גיליון כי תשא תשע"ב - 761 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: