צניחה חופשית מגג העולם / אור יחזקאל הירש

 עיון מחודש במדרש באמצעות ביטויים בני זמננו חושף את המניע העמוק לנפילתו של המן. סופו של שיגעון גדלות  

קדאפי. צילום:AP

ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו":

כשהיה הולך בשבילי בית המן, ראתה אותו בתו שעמדה על הגג.

סברה שמי שרוכב הוא אביה, ומי שמהלך לפניו הוא מרדכי.

לקחה עביט של מי רגליים וזרקתו על ראשו של אביה.

הרים עיניו וראתה שאביה זה,

נפלה מהגג לארץ ומתה.

הוא שכתוב: "וישב מרדכי אל שער המלך":

אמר רב ששת: ששב לשקו ולתעניתו.

"והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש":

"אבל" – על בתו, "וחפוי ראש" – על שאירע לו

(תלמוד בבלי מסכת מגילה טז ע"א; בתרגום).

נתחיל מהפסוק הפותח: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". לכאורה זהו ציטוט פשוט מהמגילה המדבר על הכבוד המזומן למי שהמלך אחשוורוש חפץ לכבדו. אולם נדמה שהפסוק מנוסח בצורה כזו שתזכיר לנו מקום אחר מן המקרא, המקום היחיד שבו מוזכר אותו הביטוי: "וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו" (דברים כה, ט). מה משמעותה של הפניה זו של המגילה? מדוע היא שולחת אותנו לפרשיית הייבום?

נעמיק יותר בפסוק ונמצא כיוון לתשובה. מי הוא זה אשר אותו חפץ המלך לכבד? הרי עד לסיטואציה זו היה זה המן בעצמו – "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (אסתר ג, א). ללא כל סיבה נראית לעין מעלה אחשוורוש את המן לגדולה, במין קפריזה נוספת של מלך גחמני זה. האם ניתן לסמוך על כבוד זה לאורך זמן או שמא מדובר בהחלטה שרירותית שברגע באה וברגע הולכת, כביכול סיבתה היא "ככה", כך 'התחשק' למלך?

"ככה" זה מביא אותנו מיד ל"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", כרוצה לומר לנו שרצונו של המלך לכבד מאן דהוא ביקר וגדולה הוא בעצם רצון מסוכן שיכול להתהפך בן רגע, ולהפוך, כבפרשיית היבמה, ליריקה בפרצוף לעיני כול. ואולי זו הסיבה לכך שהמדרש מקפיד לציין כי לאחר היקר והגדולה שהעניק אחשוורוש למרדכי חשש האחרון וחזר מיידית אל שקו ותעניתו.

אם כך, נראה שכבר בפסוק הפותח מכריז המדרש כי הולך לעסוק הוא בנושא הכבוד האנושי ובשבריריותו.

מאיגרא רמא

המדרש פותח בכך שהמן מרכיב את מרדכי על הסוס. בתו רואה זאת וסוברת שמי שנמצא על הסוס הוא אביה. מהי המשמעות העמוקה בהיותו של אדם זה או אחר על הסוס? אם ניעזר בביטוי המודרני – "על הסוס", נבין כי מיקומו של מרדכי "על הסוס" פירושו שהשעה משחקת לו ושכרגע הוא נמצא בדרכו למעלה ובתנופת הצלחה.

אך בתו של המן חושבת שדווקא אביה הוא זה שנמצא "על הסוס". יש לכך סיבה הגיונית; כמובא במגילה, עד ל"מעשה הסוס" מעמדו של המן אכן היה מרומם. הוא הועלה ברגע קט מאשפות לגדולה, מוזמן כשווה למלך למשתה אשר עשתה אסתר, ולאויבו המושבע – מרדכי – מתוכנן עונש קטלני בדמות עץ גבוה חמישים אמה. ניתן לומר שבצורה ציורית ומעשית, העולם כולו כורע, משתחווה ופורש שטיח אדום בפני המן. בתו של המן שעומדת על הגג נמצאת אם כן "על הגובה".

מדוע בחרו חז"ל להתמקד דווקא בבתו של המן שכלל איננה מוזכרת במגילה?

קיים ניגוד מופלא בין בתו של המן לבין אסתר, שעליה נאמר "ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת" (אסתר ב, ז). חז"ל לימדונו כי מי שנקרא במגילה ממוכן הרי הוא המן (מגילה יב ע"ב), וכאשר יעץ למלך להרוג את ושתי (א, טז) ביקש בעצם להשיא את בתו לאחשוורוש ולהפכה למלכה (אסתר רבה פרשה ד, ו). אולם בעוד אסתר, בתו של מרדכי, מורמת מאשפתות להיות "על גג העולם" כאשתו של קיסר האימפריה, כאשר המן מנסה – בצורה ציורית במדרש ובצורה מהותית במגילה – "להרים את האף" הוא רואה כי בתו – כמו מעמדו הכללי – נופלת "בצניחה חופשית", "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". נקודה זו היא נדבך נוסף בהקבלה הניגודית שבין מרדכי והמן ובתפנית ה"נהפוך הוא" הכבירה שסיפור המגילה מקבל פה.

הביא על עצמו

אך לפני שניגש לתפנית זו ראוי להקדים הקדמה עקרונית: כבר עמדו על כך שסיפור המגילה בנוי בתקבולת כיאסטית מרהיבה. "מעשה הסוס", שבו מתוארת ההתגוששות בין מרדכי והמן, עלייתו של זה ונפילתו של זה, עומד במרכזה של תקבולת זו ובכך משמש כתמצית הסיפור כולו. אך מדוע זהו הסיפור המרכזי של המגילה וממילא של פורים כולו? נראה כי התשובה היא, כפי שטענו בחסידות, שמעבר להיותם דמויות היסטוריות, מרדכי והמן הם ארכיטיפים של מושגי האמונה והכפירה, הענווה והגאווה, הגילוי וההסתר. עלייתו של מרדכי לגדולה על חשבון המן מבטאת את הסרת המסווה מעל הגאווה העמלקית אשר "מכסה על הפנים" (פסיקתא דרב כהנא ג) הא-להיות בעולם בעודה מציגה את אירועי הטבע כעומדים בפני עצמם. לאור טענה זו נמשיך בלימוד המדרש.

ראינו כי בנקודה הזאת בסיפור משתנה המומנטום ומי שעובר "לרכוב על הסוס" הוא מרדכי. לא זו בלבד אלא שהמן הוא זה שבעצם "סולל לו את הדרך", באופן ציורי, שכן דבריו אל המלך על היקר והגדולה שיש להעניק למי שהמלך חפץ ביקרו הביאו לכך. מה גרם למהפך זה?

אם נעיין היטב בסיפור המגילה, ניווכח בעצם שהמן גרם לעצמו את הנפילה. כאשר הגיע המן אל אחשוורוש במטרה לבקש לתלות את מרדכי עשה אחשוורוש להמן מבחן כוונות ובחכמתו המלכותית הבין שהוא מהווה סכנה פוטנציאלית למלכותו. על כן הטיל פתיון לרגליו של המן ושאלו "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", כאשר ידע כי האחרון יחשוב שהדברים מכוונים אליו, ובתשובתו יחשוף את מניעיו האמיתיים. ואכן, המן נפל בפתיון ומבין דבריו ניכר כי עיניו נשואות אל המלכות:

"וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ: אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו, ח-ט).

הסיר עלה לראש

חז"ל מגלים כי לפני שהפך להיות משנה למלך היה המן סַפר בכפר קרצום עשרים ושתיים שנה וכן שהיה עבד למרדכי (מגילה ט"ז ע"א). נראה אם כן כי המן סבל מתסמונת "עבד כי ימלוך" קלאסית, והיקר והגדולה אשר ניתנו לו מידי המלך גרמו לו בעצם- למגלומניה…

וכאן אנו מגיעים לתורף הדברים: לדעתי, דרכם של חז"ל לבטא מצב פסיכולוגי זה של המן טמונה בדבריהם שבתו שפכה סיר לילה על ראשו. האם אין הם בעצם מתכוונים לומר שמי הרגליים "עלו לו לראש"? אם אכן כך, הרי שאור חדש נשפך על המדרש ומהותו נחשפת.

אור יחזקאל הירש הינו איש הגות, מחנך ומאמן כדורסל

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' באדר תשע"ב, 2.3.2012 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 במרץ 2012, ב-גיליון תצווה (זכור) תשע"ב - 760, פורים ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: