מוכרים את הארץ / יואב שורק

כותרת גיליון יום שישי של 'הארץ' מבטאת איבוד עשתונות עיתונאי, ובחירה נטולת הצדקה לעמוד לצד המעלילים על ישראל ומבקשים לחסלה מוסרית.
(נערך סופית בתאריך 26/02/12, בשעה 01:05)

יואב שורק

בגליון סוף השבוע של 'הארץ', במקום כותרת ראשית חדשותית, הופיע מאמר פרי עטו של דוד גרוסמן. אין זה דבר של מה בכך: כל עורך יודע – ובעצם גם כל קורא מרגיש – שמאמר בעמוד הדעות שונה ממאמר בעמוד השער. ומאמר בעמוד השער ביום שישי שונה ממאמר בעמוד השער בימי חול. ומאמר בעמוד השער ביום שישי, שגורם להפוך סדרי עולם ולבוא במקום הכותרות החדשותיות, ולא לצידם – הוא כנראה בבחינת המאמר המכונן של העשור; לא פחות.

ובכן, מה הבשורה של דוד גרוסמן המצדיקה התנהלות עיתונאית פורצת-גבולות שכזו?

מדובר במאמר המגולל סיפור ישן ומזעזע, על השלכת שוהה בלתי חוקי מעזה, חולה, בצד הדרך, מתוך אדישות לחיי אדם והתנשאות של מי שהכח בידיו. הסיפור התרחש ב-2008, וגם גרוסמן עצמו מציין שהוא אינו מייצג "לא את המשטרה, לא את החברה ולא את המדינה".

אז למה בכל זאת הסיפור הישן – והנורא מאד, יש לומר בפה מלא – מגיע לכותרת הראשית? מה גורם לסיפור 'לא מייצג' להפוך לכותרת ראשית ולעשות לכולנו סופשבוע של רגשות אשמה, ולעולם הקורא לקבל תימוכין נוספים לרשעותה של ישראל?

כי למר גרוסמן, המצפון הלאומי, זה מזכיר משהו אחר: לדבריו, אנחנו מי ש'זורק עם שלם לצדי הדרך כבר ארבעים וחמש שנה, שמפנה לו גב ועורף, ומצליח לבנות לעצמו חיים לא רעים בכלל, תוך כדי הדחקה משוכללת להפליא, גאונית, של אחריותו למצב.'

במילים אחרות, לפי גרוסמן, העם שנוצר איכשהו בדיוק ב-1967, שנהנה עד אז מחיים נפלאים וממדינה ריבונית וחופשית ודמוקרטית, 'הושלך לצידי הדרך' על ידי עם אחר, תאב מלחמה וכיבוש, העיוור למצוקתו של הזולת ורק מחפש איך להשפיל אותו. זה הנראטיב שהסופר הישראלי מפיץ על במה ישראלית, כדי להצטרף לעלילת הדם המתמשכת, השקרית והמרושעת, כנגד מדינת ישראל.

חוסר הדמיון בין המשל והנמשל כל כך גדול, שאי אפשר שלא לראות בדברים עלילה. העובדה שישראל לא מצאה פתרון ראוי לשאלת מעמדם של הערבים שחיים ביו"ש מאז מלחמת ששת הימים, נובעת מהפחד המוצדק שלה משתי האופציות הבסיסיות: מדינה פלשתינית או סיפוח ואזרוח. אפשר להלין על העמדה המתמשכת של חוסר ההכרעה, אבל כולם מודים שההכרעה אינה פשוטה והיא אף מסוכנת. איך זה דומה למעשה הרשע הסתמי והשרירותי של השוטרים בסיפור? ואיך ניתן להשוות את גרימת המוות ברשלנות הזו, למדינה שהשקיעה בעשורים האחרים כל כך הרבה מאמצים, כסף וגם קרבנות, כדי לנסות ולמצוא דרכים להתמודד עם הבעיה הזו?

מאמרו של גרוסמן מקומם, והוא מעמיד אותו בשורה אחת עם מבקשי רעתנו, שמוכנים לעוותא ת המציאות בכדי להוציא את ישראל אשמה. אבל מה גורם ל'הארץ' להעמיד מאמר כזה, נטול הגיון פנימי בסיסי, בשער של גיליון יום השישי, לעיני כל העמים, ותוך מחיקת הכותרות החדשותיות של היום? איזה חידוש יש בעמדה של גרוסמן? איזו בשורה יש בה?

גם דוד גרוסמן וגם 'הארץ' עשו מעשה נבלה. ניצול כוחם הציבורי כדי להצטרך לגרועים שבשונאינו כדי לקדם אג'נדה אופנתית ופסאודו-מוסרית, שהיא נוחה הרבה יותר מאשר לעסוק בבעיות המוסריות האמיתיות: במנהיג הערבי ה'לגיטימי' הטובח בבני עמו, ובצעירים בני ה'עם' שכביכול הושלך לצידי הדרך המכינים בדיוק בשעה שגרוסמן כותב מטענים כדי להרוג איתם ילדים משני הצדדים. זוהי, בעיני, דוגמא מפוארת של מחיקת העיתונות את עצמה לדעת, לטובת הילה של אג'נדה הנגועה עמוקות בשנאה עצמית. אוי לאותה בושה.

מודעות פרסומת

פורסם ב-24 בפברואר 2012,ב-בלוג שוטף. סמן בסימניה את קישור ישיר. 23 תגובות.

  1. אני עם גרוסמן בתנאי שזה לא הרכב שלי, כמובן…

  2. אהבתי את יואב שורק, מדי פעם הוא כתב דברי טעם, אבל דוגמא מפוארת כזתא של מחיקת הערכתו בעקבות הבעת דיעה צינית ולא אנושית כזאת , מחקה את עצמו לדעת.
    האגנדה אינה נגועת בושה ,כי אם מסתכלת על עצמה בעין מפוכחת ושואלת את עצמה אם אלו אותם האנשים המשרתים כל אדם במדינה ראויים לעשות כן.

  3. הזלזול הפוגעני שלך בזכות להגדרה עצמית של עם הוא דוחה. האם עם חייב שתהיה לו מדינה ריבונית כדי להיות עם, או שדווקא המאבק של קבוצת לאום להגדרתה כעם ולקבלת מדינה ריבונית הוא מה שעמד בבסיס תנועת הציונית? הרי גם ליהודים היה אפשר לבוא ולהגיד שהם עם מומצא, אפילו שפה משותפת אין להם.

    ועל איזו עלילת דם שקרית אתה מדבר? האם יכול להיות שאתה כועס כל כך רק משום שגרוסמן חשף שוב את ערוותה של מדינת ישראל, או לפחות הזכיר לכולנו שאנחנו לא בהכרח "הטובים" בכל הסיפור הזה?

    • אייל, אני לא מזלזל. אבל אני מבקש שגם אתה לא תזלזל. הערבים החיים בארץ ישראל המערבית, בין מצד זה ובין מצד אחר של הקו הירוק, מגדירים את עצמם לעתים 'ערבים' ולעתים 'פלשתינים', ולרוב שני הדברים גם יחד. ההגדרה של הפלשתינים כ'עם' וממילא כמי שזכאי למדינה משל עצמו היא הגדרה שנויה במחלוקת גם בתוכם, והיא נועדה לשרת בראש ובראשונה מטרה מדינית.
      ההשוואה לעם ישראל היא לגמרי לא רלוונטית. עם ישראל היה עם מאות ואלפי שנים לפני צמיחת הלאומיות המודרנית. אכן, הגלות הארוכה פוררה אותו והעלתה סימני שאלה, אבל לפחות לשונאיו היה ברור שהוא נבדל מהאחרים – מה שהוביל כמעט בהכרח לצורך ביצירת טריטוריה שלהם.

  4. גרוסמן מציב בפנינו תביעה להיות צודקים ומוסריים. האם יואב שורק מתנגד לתביעה זו? האם יש ויכוח על עובדת הכיבוש והשלכותיה הקשות על המוסריות שלנו?

    • אני מצטרף בכל לב לתביעה להיות צודקים ומוסריים. אני לא חושב שגרוסמן עומד בתביעה זו, בכתיבה חסרת האחריות שלו המכה על חזה הזולת. אכן, אני לא בטוח שכיבוש יהודה ושומרון מעורר בעיה מוסרית קשה; אני חי בשטח ולא רואה את הכיבוש המשחית, אלא בעיקר בעיות שנובעות מחוסר היכולת של ישראל להחליט מי הריבון כאן ולקחת אחריות.
      אני בטוח ללא ספק שמלחמת השחרור, שלוותה בגירוש והברחה של מאות אלפי ערבים, היתה בעייתית מבחינה מוסרית לאין ערוך.

      • אתה אינך "בטוח שכיבוש יהודה ושומרון מעורר בעיה מוסרית קשה", אך רבים מאיתנו רואים מציאות שונה במקצת – למשל, פעולות תג מחיר, ועלייה באלימות בחברה הישראלית שבחלקה ניתן לייחסה לצלקות הנפשיות של בוגרי צה"ל בשטחים. אם אתה "מצטרף בכל לב לתביעה להיות צודקים ומוסריים" אנא הכר בכך שפירושה להכיר גם במעשינו שלְעִתים הם נפשעים. קח אחריות על נציגינו לובשי המדים שֶכּשְלוּ וחֲשוֹב מה אנחנו כחברה מְצוּוים לעשות כדי להיות צודקים ומוסריים.

  5. יואב, לא מתאים לך לכתוב פשקוויל…

    הסיפור חזר לחדשות לא בגלל שגרוסמן החזיר אותו. הוא פורסם לפני כמה ימים בעטיין של הנסיבות, ולא צריך להיות אדם מרושע כדי להזדעזע ממנו. גם אני שמעתי את הסיפור רק לפני כמה ימים והזדעזעתי.

    וזכותך, יואב, להביט הצידה ולהתעלם מן הבעיות המוסריות הקשות שבשליטה על עם אחר. אבל אין לך שום זכות להדביק את התואר "מנוול" למי שלא מצליח לעשות את זה.

  6. צבי, נראה לי שלא הבנת את טענתי. הסיפור מזעזע וצריך להיות אדם מרושע כדי לא להזדעזע ממנו. מעשה הנבלה הוא של מי שמתעלם לחלוטין ממעמדו כסופר, וממעמדו כעיתון הנקרא בכל העולם, ומצטרף לגלי ההסתה נגד ישראל על בסיס שקרי מובהק.

    • גרוסמן הוא לא הראשון הזוכה לכינוי "עוכר ישראל" בשל היותו מטיף בשער. התופעה מוכרת עוד מימי ירמיהו הנביא, וזכתה לפיתוח מצמרר במיוחד עם עליית הפשיזם.

  7. כאשר ראיתי את עמוד השער של עיתון הארץ בשישי האחרון – נמלאתי הערכה עצומה על כך שעדיין יש תקשורת כזאת בארץ, שליבה אינה גס בסיפור הקטן הזה משולי החדשות שגופי תקשורת אחרים אינם מתרגשים ממנו (ובל ניתמם, כל סיפור הנוגע לשב"ח הוא סיפור שולי עבור החברה הישראלית). שיש מערכת עיתונאית שקיבלה החלטה לחרוג מהפורמט הרגיל שלה ולשים את האירוע הזה כתמרור אזהרה עבור חברה שאינה מתרגשת מפליטים הנמלטים מרצח עם או ממליוני אנשים החיים בחצר האחורית שלנו ללא זכויות אזרח, תחת שלטון צבאי.

    והנה נתקלתי במאמר הזה – הקורא לאותו אקט הנתפס בעיני כמוסרי לעילא – מעשה נבלה…. ומדוע, כיוון שהמשל אינו דומה לנמשל – ושלטון הכיבוש שלנו בשטחים על מליוני אנשים ללא זכויות אזרח, במשך עשרות רבות של שנים, אינה עוול, אלא אילוץ. (ההגדרה עם או לא עם, שולית בעיני, כיוון שכל הלאומים הם כידוע, קהילות מדומיינות, גם אנחנו היינו פעם חבורת חמולות ובני נוודים).

    אין שום ספק בכך שפתרון הסכסוך אינו פשוט, אך הקריאות בזכותה של ישראל היו נשמעות צודקות יותר – אם לא היה בצידן מפעל התנחלויות עשיר ומשגשג, בתמיכה ממשלתית וצבאית, שאינו מהסס לגזול משאבי קרקע ומים מתושבי המקום בני אותו עם החי כבר שנים תחת שלטון שאינו יכול לבחור בו ותחת מערכת חוקים שאין לו חלק בעיצובה ותחת ריבונות צבאית זרה אשר אינו יכול לצפות לסעד משפטי מהימן ממנה.

    הטיעון כי אמירה בקורתית כזו או אחרת, עוזרת למתנגדי ישראל, או נגועה בשנאה עצמית – היא טענה חוזרת ונשנית כלפי בקורת מהצד השמאלי של המפה. כל שעושה הטיעון הזה, הוא להפנות את השיח לדיון לא רלוונטי תוך התעלמות מהטיעונים עצמם.
    ומה נעשה ויש עוולות קשות הנעשות בחצרינו האחורית והציבור הישראלי ברובו מעדיף להתעלם מהן? כמה אנשים בישראל יודעים (ומאלו שיודעים – לכמה מהם אכפת) שהצבא הורס את בורות המים שבונים פלסטינים בישובים בהם אין מים זורמים, בעוד בהתנחלויות לידם הממטרות עובדות בשצף קצף? באירופה מכירים את הסיפורים הללו טוב מאיתנו. האם מי שמעלה נושא זה נגוע בשנאה עצמית, או שמא המתריע האחרון בשער, המוכן להתמודד באומץ עם העוולות שבני עמו שלו מעוללים?

    • ריקי, איני יודע מאין להתחיל. אני חושש שראשית צריך להסכים על העובדות. אם הייתי רואה את העובדות כמו שאת רואה אותן, הייתי חושב כמוך. לצערי אני חושב שהעובדות שאת מציגה הן שילוב של רסיסי אמת, והרבה דיסאינפורמציה והצגה מטעה – לא מטעמך אלא מטעם מי שמביאים בפנייך את הנתונתים הללו.
      ולפני הכל אני מבקש לחלוק על הנחת המוצא שלך ש"כל הלאומים הם כידוע קהילות מדומיינות". זה לא ידוע, זו טענה שרווחת אצל תלמידים של תפיסה מסויימת, שאומצה בחום על ידי מתנגדי הלאומיות. הציונות בוניה על תפיסה אחרת, שלדעתי מבוססת לאין ערוך. לא נולדנו במאה הי"ט.
      כמובן, הויכוח על העובדות הוא בעיקר על המשפט שלך "מפעל התנחלויות עשיר ומשגשג, בתמיכה ממשלתית וצבאית, שאינו מהסס לגזול משאבי קרקע ומים מתושבי המקום". אם זו היתה המציאות, מזמן הייתי בורח ממקום מגוריי (עפרה) ומצטרף אל המפגינים כנגדה. וכן לגבי המים ועוד ועוד. מה שאני רואה מול עיניי, יום יום, הוא ערבים הבונים ארמונות בנחת, בעוד היהודים צריכים לחכות לשווא לחתימת שר הבטחון בשביל להוסיף חדר. ועוד ועוד.
      הגיע הזמן לסיים את האנומליה שיש ביהודה ושומרון – להפוך אותה למדינת חוק בדיוק כמו שאר ישראל. השיטה של לא לבלוע ולא להקיא גורמת עוול לכל החיים בשטח, והיעדרו של ריבון ברור יוצרת הרבה עוולות מוסריות. דומני שרוב המתנחלים היו שמחים לקדם מהלך כזה.

      • ריקי – מילותיך ראויות ומצליחות לחדור מבעד לדיכטומטיה הסכסוכית בעיתונות ,
        כפי שיואב קשישא רואה לנכון להציגה ועל כך מגיע לך כל הכבוד.
        ולך יואב – בויכוח על העובדות בהציגך מצג שוא של הניסיון לבנות מגורים נוספים לעומת ארמונות הנחת של האנשים שלידך, כנראה שאתה חצי עיוור למציאות (ולא כפי ריקי ל"נתונים המובאים אליה"), מתוך בורות או מתוך עיוורון עצמי,
        ניסית פעם לאשר בנייה חוקית לאנשים מהצד השני של המתרס ?
        אתה באמת מסתכל כלכך קצר בהסטוריה ושואל את עצמך למה היום אני צריך אישור משרד הביטחון כדי להקים כאן חצי חדר ? אתה באמת חושב שהחוק שווה לכולם ? אתה באמת מסוגל להסתכל לעצמך בעיניים ולא להגיד שקיימות עוולות נוראיות (אישיות, עזוב לאומיות) במצב הנכחי ?
        אולי עדיף שתישאר בתחום כתבות הגות בנושאי דת למינה, שם אתה כן מצליח לפרוץ דרך חומת העיוורון הכללית.

      • יואב, אומר לך מאין להתחיל. תתחיל מזה שיש מחלוקת בינך לבין אחרים על פרשנות העובדות, והמחלקות הזו בלתי ניתנת לגישור. זה בסדר וזה לגיטימי, אבל זה לא לגטימי לכנות "מעשה נבלה" את דבריו של מי שפרשנותו את העובדות שונה משלך.

        אתה וודאי זוכר מאמר שלי שפרסמת לפני זמן מה, אחרי שקיצצתי אותו בעקבות טענתך, המוצדקת, שלא הכל שותפים לתפיסת הצדק שלי. גם לא הכל שותפים לתפיסת הצדק שלך.

  8. צבי, העובדה הפשוטה היא שאנשי שמאל שמובאים לסיור ביו"ש משנים לרוב עמדות. ההיפך לא קורה. מה שאומר שפעמים רבות השמאל מתחיל מעמדה שיודעת את העובדות מרחוק ולעתים מכח מכפישים ולא מכח דוברי אמת.
    לעניין 'מעשה הנבלה' – אני שב וכותב: הצגת ישראל כגורם שהתנהגותו מקבילה להתנהגות השוטרים שהזניחו את אותו עומר למותו לצד הכביש, היא עלילה. זה בדיוק דרכן של עלילות: ניפוח, הגזמה, ראייה חד צדדית, מחיקת ההקשר. כשמישהו מעליל על מדינת ישראל זה בעיני מעשה נבלה.
    כאשר נוסף על העלילה הזו גם נותנים לסיפור ביטוי פומבי מוגזם ומוחצן, המשמש כנשק בידי כל מלאכי הדהלגיטימציה – זה מעשה נבלה נוסף.

  9. גרוסמן והארץ , כהרגלם , יורים לעצמם ברגל , כי הרי העובדות רחוקות מאוד ממה שמצטייר מהמניפסט ההיסטרי של גורסמן , ובסופו של דבר, לאחר שעשן הפירוטכניקה המיותרת יתפזר , יתברר שהארץ יצאו מגידרם ,כדי להצדיק עמדה תימהונית שאן בה שמץ של שכל ישר.

  10. צביבןאלכסנדר

    סליחה
    את הנימשל אתם שתלתם ואותו אתם תוקפים…קראתי את המאמר והוא מתמקד במעשה הניפשע
    הפירוש שנתתם הוא שלכם בלבד
    דעותיו שלן גרוסמן ידועות אבל זה איננו מבטל הזעקה העולה ממעשה איום זה
    מדוע אין אף מילה על הארוע הזה?
    מדוע אינכם מגנים ומוקיעים מעישה זה ודומים לו ללא כל קשר לפרשנות שלכם על הנימשל
    שעומד מאחורי הארוע
    גם אם אינכם מסכימים לדעותיו של גרוסמן אינכם פטורים מגינוי מוחלט של מעשה זה
    וזה אין במאמר שלכם
    אולי אתם מסכימים להתנהגות זו?

    • מעשה בעזתי מבולבל שהתבלבל ונכנס לישראל ואז התבלבל ונהג ברכב שלא היה שלו ואז התבלבל ונכנס בקיר . אז התבלבלו ולקחו אותו לבית חולים ושם התבלבלו ולא הוציאו לו את הקטטר ואז השוטרים שלקחו אותו הביתה התבלבלו והורידו אותו במקום אחר.

      אוי איזה בלבול!

    • צבי – התשובה לשאלותיך נתונה בגוף המאמר שכתבתי. א – זעזוע אמיתי ועמוק מהמעשה עצמו, ב – הסבר למה הנושא אינו המעשה אלא הנמשל. הנה הציטוט אם מתעצלים לקרוא…:

      "מדובר במאמר המגולל סיפור ישן ומזעזע, על השלכת שוהה בלתי חוקי מעזה, חולה, בצד הדרך, מתוך אדישות לחיי אדם והתנשאות של מי שהכח בידיו. הסיפור התרחש ב-2008, וגם גרוסמן עצמו מציין שהוא אינו מייצג "לא את המשטרה, לא את החברה ולא את המדינה". אז למה בכל זאת הסיפור הישן – והנורא מאד, יש לומר בפה מלא – מגיע לכותרת הראשית? מה גורם לסיפור 'לא מייצג' להפוך לכותרת ראשית ולעשות לכולנו סופשבוע של רגשות אשמה, ולעולם הקורא לקבל תימוכין נוספים לרשעותה של ישראל?
      כי למר גרוסמן, המצפון הלאומי, זה מזכיר משהו אחר: לדבריו, אנחנו מי ש'זורק עם שלם לצדי הדרך כבר ארבעים וחמש שנה, שמפנה לו גב ועורף, ומצליח לבנות לעצמו חיים לא רעים בכלל, תוך כדי הדחקה משוכללת להפליא, גאונית, של אחריותו למצב.'"

  11. יואב, מסכימה איתך לחלוטין. עיתון הארץ ורבים מקוראיו לא רק שאינם מרגישים חלק מ"עם ישראל", הם לא רוצים להרגיש חלק מעם הזה, מומצא או לא מומצא (גדי טאוב כתב על כך מאמר נהדר בארץ-אחרת- http://www.gaditaub.com/hblog/?page_id=105) אבל זה לא נגמר שם, עצוב ולא ברור אבל העיתון לקה בשנאה עצמית מפוארת. יש הרבה הרבה מה לתקן במדינת ישראל , ישנן עוולות רבות מספור- אבל יש גם הרבה טוב פגיעה בשמה של ישראל, רמיסה עד דק ופגיעה בכל זכות בסיסית של מדינה כפי שהשמאל בארץ מבקש לעשות זה נורא. נראה שאותם יהודים ששונאים את העם היהודי, לא חלפו מהעולם מאז מאז האמנציפציה.

  12. ציטוט:

    במילים אחרות, לפי גרוסמן, העם שנוצר איכשהו בדיוק ב-1967, שנהנה עד אז מחיים נפלאים וממדינה ריבונית וחופשית ודמוקרטית, 'הושלך לצידי הדרך' על ידי עם אחר, תאב מלחמה וכיבוש, העיוור למצוקתו של הזולת ורק מחפש איך להשפיל אותו. זה הנראטיב שהסופר הישראלי מפיץ על במה ישראלית, כדי להצטרף לעלילת הדם המתמשכת, השקרית והמרושעת, כנגד מדינת ישראל.

    חוסר הדמיון בין המשל והנמשל כל כך גדול, שאי אפשר שלא לראות בדברים עלילה.

    הכתבה: http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1649589 "למה מי מת" באתר הארץ.

    אין אפשרות שם להגיב.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: