עשייה טובה מביקורת / נעמה פלסר

 

ב'קולך' מנופפים בשיח המתנגד לקיצוניות, אך התגייסותם למלחמה במכון פוע"ה מעידה אחרת

איני חשודה כתומכת נלהבת של מכון פוע"ה. מעל דפי עיתון זה כבר זכיתי ל"מי שברך" מהעומד בראשו. לרוב אני מרגישה בבית עם ארגון "קולך". בשני הניצים אני צופה היום וכואבת. הנושא המטופל בידי המכון במסירות טוטאלית, קרוב ללבי. הכאב שמשמיע ארגון 'קולך' והשאלות הקשות שמציב מול פוע"ה הינן קיומיות עבורי. אולם, סביב עיסוק בכאב המבקש כל כך רכות, חום והכלה, מבט מעמיק מזהה התנהלות קשה, לוחמנית ולא מתפשרת. התינוק שמבקש להיוולד רוצה שיטפלו בו ידיים עדינות ועיניים אוהבות יותר. אני מאמינה שמוכרחה להיות הלימה בין הנושא בו עוסקים, לדרכי הפעולה, לסגנון ההתנהלות.

כפי שלא סביר שכל הסטודנטים במסלול לנטורופתיה יהיו מעשנים. לא סביר ששיעור בחסידות יינתן בסמוך לאתר פסולת. לא מתקבל על הדעת גם שכוחניות תאפיל על הקשבה אמיתית. שלא יהיה מקום לפשרה.

מזמן גיליתי שקצוות פועלים באפן דומה. כאשר אני מעלעלת בגיליון של "בשבע" או "הארץ" מתעוררים בי חיישנים מאותה משפחה. חיישני "האמנם? עד כדי כך צרה העין מלהכיל?" כשכל מידת הצדק נמצאת במזוודה אחת, ישנה בעיה. דרושות מעט יותר חכמה ואחריות.

עם כל אי הנחת שלי ביחס ל"פועה", דבר אחד אי אפשר לקחת מהם: הם בעשייה. הם סימנו לעצמם מטרה ומוסרים נפשם עליה. העשייה שלהם היא פוזיטיבית. גם ל'קולך' כר נרחב של עשייה חיובית מבורכת, אולם אני שואלת על המקום שבחר הארגון בסיפור הזה. לא רק שזה לא נחמד שיש כל הזמן מישהו שצועק ומבקר. זה גם לא רציני. זה טורדני כששומעים ממישהו רק ביקורת.

האם  מישהו מצפה שבכנס חרדי ירצו נשים? אמנם פוע"ה איננו ארגון חרדי, אך הוא בחר באופן מודע ביותר לפעול לפי קוד חרדי מובהק וטיעוניו עמו. בואו נודה: זוהי זכותו! יש ציבור גדול מאד שמורגל ומעוניין בגישתו. זה מאד לא מוצא חן בעינינו, וברור שאופציות אחרות קמות ויקומו מחוסר נוחות זה. אבל ההתנפלות על פוע"ה איננה מחוייבת המציאות. יש מספיק מקום לדרכים השונות שתפעלנה במקביל.

כשכתבתי ביקורת עדינה על פוע"ה לפני כשלוש שנים וזכיתי לביקורת נוקבת, החלטתי: בקרי פחות. פעלי בדרכך. לשמחתי גיליתי שהברכה מצויה בעשייה חיובית ולא בביקורת. אולי לכך כיוונו חז"ל במאמרם 'מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים'. למחלוקת פורייה יש פירות ממשיים של עולמות שנוצרים מתוכה. לא רק מילים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ג' בשבט תשע"ב, 27.1.2012 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 בינואר 2012, ב-גיליון בא תשע"ב - 755 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: