כמה רוע אפשר / ראובן שבת

 

 כתב יד עלום, המתאר את מסעם על פני ההיסטוריה של ארבעה גברים מסתוריים, משנה את חייו של איש הארכיון. אלגוריה על התמודדות עם האימה

מלחמה ומלחמה, לאסלו קרסנהורקאי; מהונגרית ואחרית דבר: רמי סערי, בבל, 2011, 329 עמ'

דוקטור ג'רג' קורין, ארכיבר בעיר שדה בהונגריה, מגלה יום אחד באקראי כתב יד מסתורי, נטול שם מחבר ותאריך. כתב היד מספר את מסעם של ארבעה גברים, שגם שמותיהם הם כלליים, לאורך זמני היסטוריה שונים. הקריאה בכתב היד משנה לחלוטין את חייו של קורין. הוא מוכר מיידית את ביתו, מתפטר ממשרתו, תופר כיס חבוי בחליפתו הישנה וטומן בו את הכסף הרב שקיבל. הוא נפרד לאלתר ממולדתו וטס לניו יורק הרחוקה במטרה לנסות לפתור את הסיפור המסתורי שמאחורי כתב היד. זוהי, בתמצית, עלילת הספר המורכב ורב העומק והמשמעויות של הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי, בתרגומו המעולה לעברית של פנומן התרגום לעברית רמי סערי.

למען ההגינות יש לומר מיד, "מלחמה ומלחמה" אינו ספר קל לקריאה כלל וכלל. מדובר למעשה ביצירה ספרותית אלגורית ומורכבת מאוד, מרובדת, שעלילתה היא רק שלד לרובדי המסרים המצויים בה: פילוסופיים, פוליטיים, דתיים, חברתיים ואנתרופולוגיים.

מסעו של קורין לניו יורק הוא מסע מבלבל ומבולבל. האיש, סוג מיוחד של אנטי גיבור, שובר בהתנהגותו קודים של אנטי גיבורים אחרים בספרות. אי אפשר אפילו להניח שהוא מתייסר בייסורי רגשות, בדומה לאנטי גיבורים אחרים, כי במובנים רבים הוא נטול רגש והתנהלותו מאוד מכניסטית. מצד אחר, הוא ניחן בתמימות ובעדינות אישית גדולה, ויחסו ההומני לבני אדם מחפה על תכונות אופי אלו. קורין הוא אנטי גיבור "מפסיד", שגם הוא וגם הקוראים יודעים שהפסדו הגדול יתרחש לבסוף. אלא שהפסד זה הוא שכר הקריאה של "מלחמה ומלחמה".

קורין מגיע לניו יורק אכזרית, קשה ומנוכרת מאוד. הוא נתקל מיד בבואו באלימות ובגסות שרחוקות מהוויות עולמו הקודם. הוא מוכה ללא סיבה בידי צעיר שחור. הוא משתכן בביתו של מתורגמן הונגרי מפוקפק, החי עם בת זוג פורטוריקנית ואומללה שאותה הוא מכה כל הזמן. המתורגמן נוטל ממנו את מרבית כספו ותמורת זאת מאפשר לו לחיות בדירתו בדלות, להוציא זכות אחת גדולה שניתנת לקורין – להשתמש באינטרנט ולרכוש לו מחשב אישי משל עצמו.

קורין, נפעם ונסער מההזדמנות הטמונה בשימוש במחשב וברשת (הספר נכתב ב-1999), מתחיל מיד ומדי יום ביומו להעלות אל הרשת את סיפור קורותיהם של ארבעת הגברים המסתוריים מכתב היד שברשותו. כך הוא ממזג את אישיותו עם אישיותם, ונע יחד עימם במרחבי הזמן.

גדולתו של הסופר מתגלה מכאן ואילך בכמה אופנים. מצד אחד אנו עוקבים אחר כתב היד המסתורי, שהוא כעין הרפתקה הנעה לה באינסופיות משלה, ומצד אחר, אחר חייו האפורים של קורין בניו יורק, מלאי האימה היומיומית מפני הבלתי צפוי (והאימה הגדולה אכן מתרחשת לבסוף), ושניהם מתמזגים אלו באלו.

ארבעת הגברים, שלכל אחד מהם אפיונים חיצוניים שונים, מאוחדים במעין מטרה של מניעת מלחמות שלשמה הם נעים כל העת במרחבי הזמן (מכרתים שלפני המלחמות היווניות הגדולות, עבור דרך ספרד ערב גירוש יהודי ספרד ומסעו של קולומבוס, ערי איטליה המפולגות של ימי הביניים, וכלה באחת המלחמות המודרניות של ימינו). אלא שהכישלון של שליחותם נמצא שם תדיר, מאיים עליהם דווקא בהופעה שקטה ובוטחת אך מקפיאת דם של דמות מסתורית הקרויה תמיד "מסטמן" (איש ההכרח), עד שלבסוף הם נאלצים לברוח ולהמשיך במר ייאושם לתחנה הבאה במרחבי הזמן.

לא באקראי בחר קרסנהורקאי את השם "מסטמן" לדמות הדמונית של הרומן. בסמלי הדמות, משלח ידה (סוחר חתולים או מפקח מסתורי של שירותים חשאיים עלומים), יש אותו סמל מקפיא דם, מרושע בקרירותו, שמוצא בכל מלחמה את ההכרח הבלתי ניתן לשינוי. את המציאות הטבעית של העולם שמלחמות צריכות להתרחש בו תמיד, כאשר הנימוקים לכך הם לעתים דתיים (בכמה מקומות בספר ישנה ביקורת מובהקת על פונדמנטליזם נוצרי לסוגיו), לעתים כלכליים, פוליטיים ואפילו מיניים. לכל אלו יש רק תוצאה אחת גדולה לבסוף – הרס וחורבן.

אלא שהסופר, בחוכמתו, אינו מותיר לעמדה המייאשת הזאת לנצח. כישלונו הגדול של קורין, הארכיבר האפור, ההונגרי האלמוני מעיר השדה הבלתי מוכרת, אינו כישלון, וכישלונם התמידי לכאורה של גיבורי כתב היד אינו כישלון. התנועה המתמדת שלהם היא לעבר עמדה שהיא "אנטי הכרח", שאינה רואה ברע, במלחמה ובאלימות את תמצית מהותה של האנושות, אלא את כלי הלקח שלה, שאותם עליה להעמיד תמיד כבבואה מזעזעת אל מול פניה במבחן התוצאה הכואבת מאוד. הספר, שאינו עונה באופן דידקטי וחד-משמעי על שאלת הרוע בעולם, מניח שאסור להתעלם מן האיום, ובוודאי מציב את קוראיו אל מול עימות מוסרי משמעותי עם השאלה הזאת.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ה בטבת תשע"ב, 20.1.2012 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 בינואר 2012, ב-גיליון וארא תשע"ב - 754, סיפורת ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: