השלב השלישי / חגי לונדין

 

רעיונותיו המופשטים של הרב קוק מיתרגמים לאחרונה לשפה עכשווית, הן בפעולה חינוכית והן בהנגשת כתביו לציבור הלומדים. ספר חדש מבאר את פרקי ההגות שב'אורות הקודש'

אורות הקודש המבואר, יששכר היימן; הוצאת המחבר, תשע"א, ב' כרכים: 349 עמ' + 436 עמ'

שבעים ושש שנים חלפו מאז פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. למרות שההתעניינות במשנתו גוברת עם השנים, השפה והתכנים הגבוהים משמשים עדיין מכשול לרבים מן הקוראים. במבט לאחור, ניתן לסמן שלושה שלבים בהתפתחותה של הנחלת משנת הרב קוק לכלל הציבור.

השלב הראשון הוא בעצם העלאת הרעיונות על הכתב על ידי הרב קוק לפני כמאה שנה. למרות שרבים בדורו הכירו והוקירו את דמותו של הרב כרב ראשי וכמגשר בין היישוב הישן לחדש, הרי שהגותו ידועה הייתה למתי מעט. הגורם לכך היה כפול: הן מצד הרעיונות, שהיו חדשניים ומהפכניים בשעתם, והן מהסיבה הפשוטה שכתביו המודפסים היו מועטים וחסרי נגישות לרוב הציבור.

השלב השני הוא המהפכה שחולל בנו, הרב צבי יהודה, לפני כארבעים שנה. הרב צבי יהודה הצליח להפיץ ולהנחיל את משנת הרב בקרב אלפי תלמידים והקים תנועה שחוללה את מפעל ההתיישבות ועיצבה מבחינות רבות את פניה של החברה הדתית-לאומית עד היום. על אף שהרעיונות הכלליים של הרב קוק החלו להישמע בציבור, הכתבים עצמם נותרו אצל רבים – וביניהם גם אלו המגדירים עצמם כתלמידיו – בהבנה גולמית ומעורפלת; דבר שגרם להגותו להיתחם למעגלים מצומצמים בלבד.

השלב השלישי הוא השלב שאנו מצויים כיום בעיצומו. בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה שקטה בבתי המדרש של הרב קוק. רעיונותיו המופשטים הולכים ומיתרגמים לשפה עכשווית, הן באמצעות ספרי ביאור המתרבים והולכים והן בהתפתחותם המואצת של מוסדות חינוך המיישמים את רעיונותיו בהצלחות מרשימות. בתי המדרש של הרב קוק, שהינם הגדולים ביותר בתוך עולם הישיבות הדתי-לאומי (גם אם לא תמיד המתוקשרים ביותר), 'מנפיקים' לחברה הישראלית אלפי בוגרים המשתלבים בכל תחומי העשייה: צבא, התיישבות, כלכלה, גרעינים תורניים וכמובן חינוך. גם המחסום הקשה ביותר בהגותו של הרב קוק – הדגש על העיסוק בכלל ופחות בפרט – הולך ונפרץ; ככל שעובר הזמן הולכים ומתרבים גופים ומחנכים (ר"מים) המפתחים סגנון למדני ודרשני הבוחן את נפש הפרט מתוך קישור אל הלאומיות (תחום המצוי בהיקף רחב הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב בכתביו של הרב; בעיקר אלה שיצאו לאור בשנים האחרונות). נדבך חשוב בשלב המדובר הוא ביאורו הנוכחי של הרב יששכר היימן לספר 'אורות הקודש'.

מנהגו של הרב קוק היה לכתוב את רעיונותיו וחידושיו התורניים בעשרות מחברות שונות (שחלקן יצא לאור לאחרונה תחת השם 'שמונה קבצים'). הדברים נכתבו ברובם באופן ספונטני ולא על פי נושאים. לאחר מותו של הרב לקח על עצמו הרב דוד הכהן (הרב 'הנזיר') לערוך חלק מהפסקאות בארבעת כרכי "אורות הקודש". כרכים א ו-ב – 'חכמת הקודש' ו'הגיון הקודש'; כרכים ג ו-ד – 'מוסר הקודש' (את הכרך האחרון לא הספיק להוציא לאור, ותלמידיו סיימו את המלאכה). שני הכרכים הראשונים עוסקים במבואות, בשורשים ובבירור צורת ההיגיון של הקודש. בשני כרכי "מוסר הקודש" הרב מיישם את העקרונות הרוחניים לשיטת חיים נפשית-מוסרית; החל מהמוסר האנושי הטבעי הפשוט, דרך המוסר התורני הרחב, עד למוסר התורני המותאם לקדושי עליון, שסופו במרומי פסגת רוח הקודש והנבואה.

אחת מאבני היסוד באישיותו ובתורתו של הרב היא ההבנה כי אנו חיים בתקופת הגאולה. לתובנה זו ישנן השלכות רחבות על תחומי החיים כולם, החל מהיחס למדינה ולתהליך הציוני וכלה בעבודת ה' הפרטית של כל אדם. משנתו של הרב קוק מעמידה את עבודת ה' באור חדש ומרומם, אהבת ישראל מקבלת ממד מעמיק, והדברים ארוכים וידועים. אולם השאלה הבסיסית היא מהי גאולה? מהו היקפה ומהם גבולותיה?

התפיסה המצויה בקרב חלק מהציבור תוחמת את תהליך הגאולה למאורעות העוברים על עם ישראל: ההתעוררות הלאומית בעת החדשה, הקמת מדינה, קיבוץ הגלויות ופיתוח הארץ. זוהי "אתחלתא דגאולה"; המשך הגאולה והמעבר לשלביה הבאים יבואו עם חזרת העם בתשובה, בניין בית המקדש, חזרת הנבואה, מלכות בית דוד וכו'.

הגישה השנייה ביחס ל'גאולת העולם' היא הגישה הקוסמופוליטית, הרואה בלאומיות הישראלית סוג של לאומנות גזענית. על פי דעתה, העיסוק האובססיבי בלאומיות יוצר עיוותים מוסריים ומצמצם את אופק המחשבה והאידיאלים לתחומים קטנים ומיושנים. העימות בין שתי הגישות בולט בעשרות השנים האחרונות, וניכר במיוחד בתחום הפוליטי, במאבק על שלמות הארץ וביחס לאוכלוסייה הערבית; אולם מצד האמת זוהי מחלוקת חובקת עולם, המצויה במקומות רבים בעולם המערבי, ובעלת השלכות מרחיקות לכת על תחומי חיים רבים מעבר לפוליטיקה.

באורות הקודש הרב מתגלה לעינינו במלוא תפארתו. הרב מלמדנו שתהליך הגאולה שאנו נמצאים בעיצומו חובק יצורים ועולמות. תיקון העולם אינו מוגדר ומוגבל לתחומי האומה הישראלית, אלא כל חלקי המציאות משתוקקים להגיע לשלמותם: עם ישראל, אומות העולם, עולם החי, הצומח והדומם, העבר, ההווה והעתיד, העולמות הרוחניים והעולם הגשמי.

עם ישראל הוא אמנם המוביל את התהליך, אולם הגאולה היא תיקון וישועה של המציאות כולה. ההוויה כולה מצפה לגאולתם של ישראל, והם מצידם שואפים בפנימיותם לתקן הכול. תפקידו של עם ישראל הוא להביא את כל המציאות לשלמות על כל רבדיה וגווניה; "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". לפי הרב קוק השלב ההיסטורי שבו אנו נמצאים, חזרת האומה לארצה והקמת מדינת ישראל, מהווה בסיס ראשוני. אחריו יבואו שלבים נוספים שישפיעו על מעגלי המציאות כולם.

גישתו הכוללת של הרב, כפי שהיא מופיעה באורות הקודש, חובקת עולמות, מתפשטת ומאירה תחומים רבים: שאיפת האנושות לנצח את המוות, קידוש החומר, התייחסות לתורות מיסטיות מכל רחבי העולם, מהות החיים, גלובליזציה, מרוץ הטכנולוגיה המודרני, מהות היחסים בין ישראל לאומות העולם, היחס בין חכמת התורה לחכמות אנושיות אחרות, ועוד.

הלמדן המצוי נתקל, כאמור, בבעיה קשה בבואו ללמוד את תורת הרב בכלל ואת "אורות הקודש" בפרט. שפתו העשירה והגבוהה של הרב, עומק רעיונותיו והסתמכותו לעתים קרובות על תורת הקבלה מציבים חיץ ממשי בין הלמדן לבין תורת הרב. הרב יששכר היימן בצמד ספריו, "אורות הקודש המבואר", ער לבעיות הללו, ומנגיש את רוב מניינם ובניינם של דברי הרב קוק באורות הקודש חלק ב' לציבור רחב, ועל כך יישר חילו.

שני הכרכים מאירים את דברי הרב קוק באור חדש. דברי הרב מצוטטים פרק אחרי פרק, ומבוארים בשפה בהירה, מובנת, שוטפת ויומיומית. כך, העיון ב"אורות הקודש המבואר" מפגיש את הלומד עם תורת הרב קוק בצורה מסודרת וברורה, הבנויה כאריח על גבי לבנה, כפי שסידרה הרב הנזיר. זכינו, ובזכות עבודתו של הרב היימן גם ספרי "אורות הקודש" מצטרפים לשאר כתבי הרב קוק המתחילים להילמד בציבור הרחב, ויהי רצון שרעיונותיו המרוממים של הרב קוק ימשיכו להאיר ולהעיר את עיני הדור ביתר שאת.

פרטים בכתובת:  orot_hakodesh@walla.com

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ה בטבת תשע"ב, 20.1.2012 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 בינואר 2012, ב-גיליון וארא תשע"ב - 754, יהדות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: