מה בין הרב קוק לרבי נחמן / רועי הורן

 

אוסף ציטוטים, ערוך בעילום שם ונעדר מודעות היסטורית, מבקש ליצור רושם של זיקה הדוקה בין שני ההוגים. ההפתעה היא ביחס לביוגרפיה של הרצי"ה קוק

שני המאורות: רבי נחמן מברסלב זצ"ל והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ללא שם המחבר; מכון 'החכמה מאין', אור אורות, תשע"א, 228 עמ'

בימינו, כשראשי התיבות חבקו"ק (= חב"ד, ברסלב, קוק) מסמלים תופעה ידועה ומובחנת של זרם רוחני המשלב מקורות השראה מן החסידות יחד עם הרב קוק (בניחוח קרליבכי, כמובן), אולי לא מפתיע כל כך לגלות מסכת קשרים בין הרב קוק לבין חסידות ברסלב.

ברם, מי שזכרונו ארוך קצת יותר ירים גבה נוכח הגילוי, וזאת לפחות משני כיוונים. מחד גיסא, חסידי ברסלב בזמנו של הרב קוק היו חבורה נידחת ורדופה וספרי ברסלב היו נדירים יחסית להשגה; ר' נחמן היה רחוק מאוד מלהיות קונצנזוסיאלי ואין שום סיבה להניח שאדם כרב קוק ימצא סיבה מיוחדת להתעמק בכתביו או להתעניין בשלום חסידיו. מאידך גיסא, הרב קוק – כפי שבנו הרב צבי יהודה ביקש שנזכור אותו – היה לכאורה תלמיד רוחני של הגר"א, גדול מתנגדי החסידות; ובנוסף עיקר עניינו הרוחני של הרב קוק היה בכלל ישראל ("אני בונה האומה", אמר פעם) ולא באינדיבידואל, שהוא (ולא הכלל!) עומד במוקד יצירתו של ר' נחמן. כך שלכאורה לפנינו חיבור מלא עניין. והפתעה נוספת טמונה לקורא, בגלותו שהרב צבי יהודה עצמו, שלכאורה היה רחוק מן ההוויה החסידית ואת רוב מרצו השקיע ב"כלליות" – העם והארץ –  קרוב היה מאוד להיות חסיד ברסלב, התעניין מאוד בהגותה ואף קיים מסכת קשרים מעניינת עם החסידים.

הספר שלפנינו נתחבר על ידי בחורים הנמנים על שורותיה של ישיבת רמת גן (הם נמנעים, משום מה, מלפרסם את שמותיהם), שליקטו בעמל רב עדויות רבות – מהן בעל פה ומהן מקונטרסים נידחים – על מסכת הקשרים בין הרב קוק לבין חסידות ברסלב. מעיון בספר עד תומו יתכן ויש להמליץ למחבריו לשנות את שמו ל"מסכת הקשרים בין חוג הרב קוק לבין חסידי ברסלב בני זמנם". שכן, בניגוד לציפייה העולה לכאורה מן הכותרת, אין בו עיסוק בקשר הרעיוני בין הרב קוק לבין ר' נחמן מברסלב, לבד מכמה הפניות של הרב צבי יהודה והרב הנזיר המורים על הקבלות נקודתיות בין פסקה בדברי הרב קוק לפסקה משל ר' נחמן. ספרון זה אינו אלא אוסף אנקדוטאלי של מקרים שבהם דיבר הרב קוק בשבחה של ברסלב (למשל: המליץ לרב הנזיר לקרוא בספריהם) או בא במגע עם חסידיה (בין השאר: הרבנים חזן, קרדונר, הורוויץ ועוד, שמצידם החזירו חיבה ואהדה גדולה לרב קוק); וכן אוסף אנקדוטאלי נוסף של מסכת מגעים של חוג הרב קוק – הרב צבי יהודה, הרב חרל"פ והרב הנזיר – עם חסידי ברסלב.

בחלק מאנקדוטות אלה יש עניין, לפחות לטעמי, כמו למשל ההערכות המופלגות של דמויות מרכזיות בחסידות ברסלב לרב קוק. כך ששוחרי היבטים הסטוריים (שלא לומר רכילותיים) של חיי הרב קוק ותלמידיו, ימצאו עניין רב בספר. אך מאידך גיסא, הקריאה בו מחייבת משנה זהירות וחוש ביקורתיות. שכן, על אף שניכר שהמחברים טרחו ואספו פרטים רבים, רף הביקורתיות שלהם הינו נמוך מדי. אציין שתי דוגמאות. האחת היא הסתמכותם על ציטוטים מן ה"סבא" (ר' ישראל אודסר ז"ל, רבם של הנחנ"חים), דברים שנאמרו בגיל מופלג, כשניכר מתוכם שאינו צלול לגמרי, ואף שכתובם לוקה בעליל בחסר. דוגמה שנייה היא הסתמכותם על שברי התבטאויות של הרב קוק או חוגו, כפי שהם מצוטטים שנים רבות מאוד אחרי אמירתם בידי חסידים. כך למשל, ציטוט של הרב קוק בידי חסיד ברסלב, שהלה אמר לו שברסלב היא ה"שפיץ של החסידות" (עמ' 31), התבטאות חיובית לכאורה, ברם ככל הנראה כוונתו היתה שהם לקחו את עניין ה"צדיק" רחוק מדיי (כך שח לי הרב יצחק שילת הי"ו, מפיו של הרב צבי יהודה). וככלל, לא צלח ביד המחברים למצוא תעודות משמעותיות (בוודאי לא כאלה שיצאו תחת ידיו של הרב קוק) ואף לא ניסו לבנות משלל עדויותיהם תמונה היסטורית.

אך בכל הנוגע לביוגרפיה של הרב צבי יהודה, יש בחיבור שלפנינו כמה הפתעות מרעישות, לפחות מבחינת כותב שורות אלו. מסתבר שהרב צבי יהודה למד באופן אינטנסיבי את כתבי ר' נחמן וראה בהם ערך רוחני רב, ולא עוד אלא שעסק במציאת קשרים הגותיים בין תורת ר' נחמן לבין הגות אביו. זאת אנו למדים ממחציתו השנייה של הספר – הערות שכתב הרב צבי יהודה על ליקוטי מוהר"ן. את ההערות כתב הרב צבי יהודה לא לפני שנת תרצ"ט (שכן הוא מפנה לאורות הקודש ועולת ראי"ה, שזו שנת הוצאתן הראשונה), ואין לדעת אם כתבן שעה שכבר עמד בראשות ישיבת מרכז הרב. הערות אלו הן למעשה 'מראה מקומות' רעיוני – הצבעות על מקבילות רעיוניות בין הנאמר בספר זה לבין מקורות ספרותיים אחרים (לפחות בשני מקומות, מפנה הרב צבי יהודה את התר אחרי מקבילות לר' נחמן אל הגר"א!). כאן מתגלה הרב צבי יהודה כחכם שכל רז לא אניס ליה, בנגלה ובנסתר.

המחברים היטיבו עם הקורא והביאו את גוף הטקסטים שאליהם מפנה הרב צבי יהודה. המעניין בהערות אלו עשוי להגיע למסקנה שיותר משהערות אלו מלמדות על השפעת ר' נחמן על הרב קוק, או אף על מקבילות בין תורותיהם, הן מלמדות לכאורה על חשיבותו המכרעת של ספר ליקוטי מוהר"ן בעיני הרב צבי יהודה, עד כדי כך שישב עמל וטרח לסדר לו מראי מקומות. וכמעט שהיינו מאמינים ל"עדותו" של ה"סבא", ר' ישראל אודסר, שהרב צבי יהודה היה כולו ברסלבר נסתר והיה מטמיע את מסריו הברסלביים בדיבוריו הנגליים (ציטוט מפיו שהמחברים השכילו שלא לכלול בספרם).

אלא שכל היודע דבר או שניים על ספרייתו של הרב צבי יהודה, יודע שהוא כתב הערות על עשרות ספרים אם לא למעלה מכך. כך שאין בהערות אלו כדי ללמדנו דבר על יחס אקסקלוסיבי של הרב צבי יהודה לכתבי מוהר"ן. והערה זו לא על עצמה באה ללמד אלא על הספר כולו: היות והספר חסר כל מודעות היסטורית ומסתפק כביכול בהבאת ה"עובדות" כהוויתם, הרי שהוא יוצר מצג שווא של אינטסיביות בקשר שבין הרב קוק וחוגו לבין חסידי ברסלב והגותה. את הקורא הפשוט הדבר עשוי בהחלט להטעות ורוב הסיכויים שבפעם הבאה שידפוק חסיד ברסלב על דלת ביתו ויאמר לו שהרב קוק היה ממליץ לו לטוס לאומן, הוא יאמין לו.

דומני שההקבלה העמוקה והברורה ביותר בין ר' נחמן לבין הרב קוק נעוצה בדמיון שבין התודעה העצמית של כל אחת מן הדמויות הגדולות האלה. שניהם ראו עצמם ללא ספק כ'צדיקי הדור', שנשמתם חצובה מן המקום העליון ביותר שממנו יכולות לרדת נשמות, וששליחותם הגדולה היא להעלות את הדור כולו, ובמיוחד את אלו הרחוקים מאוד מריבונו של עולם. תודעה עצמית מעין זו גלויה לכל בכל ספריו של הברלסבי, ולאחרונה היא הולכת ומתגלה גם בכתבי הרב קוק (זהו למעשה נושא עבודת הדוקטור של סמדר שרלו, "צדיק יסוד עולם", בר-אילן 2003), ועל התבטאויותיו אלו כתב הרב צבי יהודה: "אלו דברים ממין מיוחד, הקרנה ממרומים לפעמים אפילו לתמוהים ומשונים… מין מיוחד של בירורים שכלל לא מצוי, מלבד אצל ר' נחמן מברסלב…" (מובא בעמ' 22). מעבר לכל ההקבלות הנקודתיות שאולי אפשר למצוא בין שני הוגים גדולים אלו, דומני שזו הנקודה המכריעה ביותר.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ז בכסלו תשע"ב, 23.12.2011 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בדצמבר 2011, ב-גיליון מקץ (חנוכה) תשע"ב - 750, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 8 תגובות.

  1. רועי: אין לך מושג וצל צילו של מושג מיהו אותו הסבא (רבם של הנחנ"חים- כפי שקראת להם בזילזול) הייתי מציע לך לנבור עמוק במסתרי האמת ולחזור בך במהרה מדעותיך המעוותות, החוטאות לאמת, ובמיוחד – המבזות צדיק יסוד עולם.

    אנא אחי היקר: תציל את עצמך!!!!!

  2. יאיר,
    הבן אדם הזה שמע את בנו צועק לחם לחם ונתן לו (עפ"י עדות פיו) למות ברעב (!!)
    וגם בלי זה הוא לא נשמע הכי שפוי, וזה לאחר שביררתי.
    תקשיב למשל לזה http://www.youtube.com/watch?v=zMMxlO8FgHM
    שהשם ירחם עליו על חסידיו הטועים, ותכל'ס גם עלינו …

  3. מישהו יודע איפה אני יכולה להשיג את הספר ??

    • לשרה –

      נסי באתר 'אור האורות – להפצת תורת הראי"ה קוק זצ"ל'. הם הוציאו לאור את הספר 'שני המאורות'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

  4. דמיון נוסף נעוץ בקיומם של חסידים שוטים בשני המחנות,,ופרצופם של שוטים דומה בכל מחנה. זאת ועוד, הלינק החשוב נעוץ לאו דוקא במשנתם המקורית, אלא בחוג אקטואלי חדש המעוניין בשילובם, הוא חוג חבקו"ק.

  5. הסכמת הרצי"ה לקונטרס 'חיי נפש'

    כדאי לציין גם את הסכמתו של הרצי"ה קוק לקונטרס 'חיי נפש' לרבי גדליה אהרן קעניג, שנדפסה אף היא בספר 'שני המאורות' (ונזכרת בערך על הרב קעניג ב'ויקיפדיה').

    בברכה, ש.צ. לוינגר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: