הווי יהודי בכבאות ניו-יורק / עמרם קליין

 

סיפורה של "נר תמיד", אגודת הכבאים היהודים של מערך הכבאות בניו יורק. היסטוריה ופעילות

דיוייד וייס בניו-יורק

ההתיישבות היהודית בעיר ניו יורק החלה באמצע המאה ה-17 (שנת 1654), ומאז רק הלכה וגדלה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עם הגעתם של מהגרים יהודים רבים מאירופה, גדלה הקהילה מחצי מיליון יהודים (שנת 1900) ל-1.6 מיליון בשנת 1925. גם כיום מונה הקהילה היהודית בעיר כ-1.6 מיליון נפש.

אין פלא כי במסגרת קהילה גדולה שכזו יהיו כמה יהודים שילכו לשרת במערך הכבאות של ניו יורק  (New York Fire Department – NYFD). למסגרת זו גויס גם רב מיוחד בשם ד"ר אדוארד ליסמן. ליסמן רצה לשמור על מסגרת יהודית בתחנות הכבאות ברחבי העיר ולכן יזם את הקמתה של אגודת כבאים יהודים הנושאת את השם "נר תמיד". אסיפת היסוד נערכה ב-1926 ולנשיא האגודה הראשון נבחר ג'ייקוב לוי, שהיה אז מפקד בטליון (גדוד), כלומר היה אחראי על 6-5 תחנות משנה ובהן כ-200 כבאים. למזכיר האגודה נבחר הרי רובין. עוד 23 כבאים יהודים חתמו בהתלהבות על מגילת היסוד. הרב ליסמן ליווה את דרכה של האגודה עד 1960.

מטרות האגודה לפי אותם מסמכי היסוד היו לשמר את ההווי הדתי של הכבאים ומשפחותיהם, לשמור ולפתח יחסי הבנה, ידידות ושיתוף עם יתר עובדי שירות הכבאות של ניו יורק, בני כל הדתות, ולקיים פעילות חברתית במסגרת האגודה. ההצטרפות לאגודה הייתה פתוחה לכל יהודי שעבד בשירות הכבאות של ניו יורק: שכיר, מתנדב או גמלאי. בתקופת השפל הכלכלי והאבטלה הגואה שהחלה ב-1929 הצטרף גל גדול של יהודים לשירות הכבאות של ניו יורק. הצורך במשכורת קבועה בימים של עוני ואבטלה גבר על העבודה המסוכנת שלא נחשבה למקצוע יהודי מקובל.

פעילות שוטפת

אגודת נר תמיד התמקדה בעניינים הפנימיים השוטפים של הכבאים היהודים בניו יורק, אך גם עסקה – ועדיין עוסקת – בגיוס תרומות למען מטרות חשובות. כך, למשל, אחרי תום מלחמת העולם השנייה, כשהחל להגיע המידע על מימדי השואה באירופה, אספו חברי האגודה כספים רבים ותרמו אותם למכון של שמעון ויזנטל, צייד הנאצים הידוע. ב-1947, ערב מלחמת השחרור, נאספו כספים בשיתוף גופים אחרים ונרכשה מכונית כיבוי מתוצרת La France על מנת לשלוח אותה לשירותי הכבאות של המדינה הצעירה. המכונית הגיעה לתחנת הכיבוי של תל אביב ושם פעלה עד 1961. כיום היא מוצבת במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, לאחר שעברה שיפוץ יסודי. ב-1952 ביקר בניו יורק טפסר מיכאל אלקס ז"ל, אז מפקד תחנת הכיבוי רמת גן, והתקבל בכבוד רב על ידי נשיאות האגודה.

אגודת נר תמיד אוספת תרומות גם למטרות לאומיות אמריקניות. ב-1954 התקיים בארה"ב המשפט הידוע בשם 'בראון נגד מינהל החינוך בטיפיקו, קנזס', בנושא ביטול הכיתות הנפרדות לתלמידים לבנים ושחורים. המחאה ובה סכום נכבד הועברה מאת האגודה לידיו של התובע, עו"ד מרשאל. בית המשפט קיבל את התביעה וההפרדה האכזרית והמקוממת עברה סופית מהעולם.

חג העצמאות של ישראל מהווה אירוע מרכזי בחיי האגודה. חברי האגודה צועדים כשהם לבושים במדים מגוהצים, בראש מורם ובגב זקוף, במצעד ההצדעה לישראל הנערך מדי שנה. במצעד משולבות גם שתי מכוניות כיבוי המכוסות בדגלי כחול לבן – האחת מכונית עתיקה משל האגודה והשנייה מכונית חדשה שמעמיד לרשות האגודה שירות הכבאות של ניו יורק. במשך כמה שנים, החל מ-2004, השתתפו במצעד זה גם נציגים מישראל ובראשם נציב הכבאות הקודם רב טפסר שמעון רומח, קציני כיבוי אחרים נוספים וכן מנהל אגודת ידידי מכבי אש בישראל, אלדד הלחמי (כיום סגן נשיא המרכז האוניברסיטאי אריאל). האגודה מקיימת נשף דו שנתי הכולל ארוחה וריקודים. בערב זה מחולקות מלגות לימוד לילדי חברי האגודה.

ב-11 בספטמבר 2001, עם קריסתם של מגדלי התאומים במרכז ניו יורק, מצאו את מותם כ-340 כבאים, ובראשם המפקד האגדי פיטר גאנסי. גם שלושה כבאים יהודים קיפחו את חייהם למרבה הצער: אלן פיינברג (59), סטיבן בלסון (51) ודוד וייס (51).

נשיאים ורבנים

כיום כוללת אגודת נר תמיד כ-200 חברים, ובעבר הגיע מספרם קרוב ל-1,000. חברי האגודה מתכנסים אחת לחודש במועדון במרכז ניו-יורק. באסיפה הם דנים בבעיות בנושאי עבודה ורווחה, בניתוח לקחי דלקות ועוד.

נשיא האגודה הנוכחי הוא קצין הכיבוי לוטנט ניקולס סולטר. לאחר פרישת הרב ליסמן החליף אותו הרב יהושע לינדנברג, וכיהן בתפקיד עד 1980. לינדנברג עלה עם פרישתו ארצה והתגורר בירושלים עד פטירתו ב-2003. אחריו כיהן בתפקיד הרב מילטון רוזנפלד עד 1996 ואז החליף אותו הרב ג'וזף פוטשניק, המכהן גם כרב בית הכנסת "הר סיני" בברוקלין. רק מעטים מחברי האגודה הם דתיים והיתר משתייכים לזרמים אחרים ביהדות.

הכתבה מבוססת בחלקה על כתבה שהתפרסמה ב-"הכבאים 102", ביטאון ארגון הכבאים המקצועיים בישראל. מערכת "שבת" מודה למו"ל הביטאון דוד דהאן על מתן רשות לצטט פרקים מכתבה זו. תודה שלוחה גם לאייב אנגלארד, פעיל באגודה שסייע בהכנת הכתבה. מחבר הכתבה מכהן כדובר "רשף", עמותת גמלאי מערך הכבאות וההצלה בישראל

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ז בכסלו תשע"ב, 23.12.2011 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בדצמבר 2011, ב-גיליון מקץ (חנוכה) תשע"ב - 750 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: