הודלק ביום חול / אריה רוקח

 

ביאור לתופעה מעניינת בלוח העברי ולפיה לעולם לא יחול נר חמישי של חנוכה בשבת

עמית לעבודה הביא לידיעתי כי לעולם לא יחול נר חמישי של חנוכה בשבת. טענה זו קיבלה חיזוק נוסף ממאמר שהתפרסם ב'הארץ', ועל פיו התברר לי כי האדמו"רים קובעים את ההתוועדות של חנוכה תמיד בנר זה, משום שלעולם הוא חל ביום חול. לא השתכנעתי עד שאימתּי תופעה זו בלוח אלף שנה של הוצאת אשכול. כעת נותר לבחון מדוע תופעה זו קורה.

נר חמישי של חנוכה חל במרחק של 87 יום מראש השנה, אם השנה חסרה (29 יום בחודש מרחשון), או במרחק של 88 יום מראש השנה, אם השנה שלמה (30 יום בחודש חשון). כלומר, היום בשבוע שבו חל נר זה הוא או 3 ימים לאחר היום שבו חל ראש השנה או 4 ימים לאחר יום זה.

ועתה נתבונן בדברים: במקרה של שלושה ימים, אם נר חמישי יחול בשבת משמעות הדבר היא שראש השנה חל ביום רביעי, מה שסותר את הכלל "לא אד"ו ראש". במקרה של ארבעה ימים הפרש, יוצא שראש השנה חל ביום שלישי, אך בשנה שלמה אין קביעות שכזו.

שבע הקביעויות הן: בחג, גכה, השא, זשג, בשה, הכז, זחא.

האות הראשונה מציינת את היום שבו חל ראש השנה, לדוגמה יום ב. האות השנייה מציינת את סוג השנה, למשל ח – חסרה (ש – שלמה; כ – כסדרה). האות השלישית מציינת את היום שבו חל פסח, למשל יום ג. והנה, אנו רואים כי אין קביעות שמתחילה באותיות "גש".

קביעה לא אפשרית

נבדוק עתה את הטענה לגבי שנים מעוברות. גם כאן יש שבע קביעויות והן:

בחה, גכז, השג, זשה, בשז, החא, זחג.

גם כאן תקפות ההוכחות הקודמות, אלא שכאן הדבר הרבה יותר מעניין. גם כאן אין קביעה שמתחילה ב"גש". אבל מדוע? לכאורה הייתה יכולה להיות תקפה הקביעה "גשא", שכן היא אינה סותרת את הכלל "לא אד"ו ראש"!

תשובה לכך למדתי מספרו של אליעזר לאדיגר ("הלוח העברי", הוצאת "תקופות", ניו יורק, התש"ד). המולד של ראש השנה הנוכחית, המאוחר ביותר, הוא יום ג', 17 שעות ו-1079 חלקים (בשעה יש 1080 חלקים). אחרי מועד זה, המולד נקרא מולד זקן. מולד זקן חל אחרי 12 בצהרים ("שעה 18"), ולפי כלל מספר 2, נדחה יום ראש השנה ביום אחד במקרה כזה.

נוסיף שארית של שנה מעוברת, 5 ימים, 21 שעות ו-589 חלקים, ומולד ראש השנה הבאה יהיה ביום שני, שעה 15 ו-588 חלקים ("שארית שנה מעוברת" היא הגודל שיש להוסיף למולד ראש השנה הנוכחית כדי לקבל את מולד ראש השנה הבא. חישוב זה מבוסס על קביעת רבן גמליאל כי המרחק בין מולד חודש לחודש הבא הוא 29 יום, 12 שעות, ו-793 "חלקים"). נשים לב: אם היינו מקבלים את התוצאה 589 חלקים במולד ראש השנה הבא, הייתה דחייה על פי כלל 4 שקובע: אם מולד ראש השנה הוא ביום שני, 15 שעות, ו-589 חלקים, דוחים את יום ראש השנה. אך במקרה הזה אין כל דחייה וראש השנה יהיה ביום ב.

ואולם, בשנה שלמה מעוברת, ראש השנה הבא חל באותו יום של ראש השנה הנוכחי, משום שהיא בת 385 יום, שזהו מספר המתחלק ב-7, ויש על כן בשנה 55 שבועות בדיוק. ממילא הקביעה הזו לא באה בחשבון.

נמצא שבגלל חלק אחד מתוך 1080 חלקים, אין קביעות גשא, ונר חמישי של חנוכה חל תמיד ביום חול!

לסיום, נזכיר הלצה בעניין זה. ביום חמישי של חנוכה קוראים על הבאת הקרבן של שלומיאל בן צורישדי. הוא כזה "שלומיאל", אומרת ההלצה על הנר החמישי, שאף פעם אינו יכול לחול בשבת…

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ז בכסלו תשע"ב, 23.12.2011 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בדצמבר 2011, ב-גיליון מקץ (חנוכה) תשע"ב - 750 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: