בתגובה ל"צניעות שכולה פריצות" מאת שלמה וילק, גיליון פרשת חיי שרה

 

שאלות הצניעות הן רק סימפטום / נעה איתם

לא הגדרים ההלכתיים הם העומדים בבסיס המחלוקת בין הצד החרדי לליברלי כי אם סוגיית מעמדה של האישה בחברה המודרנית

מאמרו של הרב וילק כלל קביעות תמוהות מבחינה הלכתית ועובדתית, אולם אני מבקשת להניח לאלה לעת עתה ולעסוק בסוגיה שלהבנתי עומדת בשורשם של הדברים.

הדיון על מקומן הנכון של נשים בחברה מתכנס לאחרונה סביב נושא הצניעות, כאשר בצד החרדי-חרד"לי הקיצוני מתעצמת השקפה התולה קדושה, טהרה וישועה בהחמרה מקסימלית בענייני צניעות (כפי שתיארה בכאב בכל סרלואי-אולמן במאמרה בגיליון יוה"כ), ובצד הדתי המודרני מתלהטת הריאקציה, הטוענת נגד "החפצה" ו"הדרה" ומבטלת כמעט לגמרי את המגבלות המקובלות מדורי דורות. הוויכוח, כמו שקורה לרוב, הופך לדו-שיח של חירשים, כאשר כל צד מלהיב ומשכנע בעיקר את עצמו, ושניהם יחד מקפידים להתעלם מהסוגיה העומדת בשורש הוויכוח.

המהות נרמזה בדברי הרב וילק אשר תלה את התנגדות הרבנים (למיטב ידיעתי מדובר ברוב מוחלט של פוסקי ההלכה, ובעמדה הרשמית של הרבנות הראשית מקדמת דנא) לשירות צבאי לבנות ברצונם להגן על "נשיותן הרכה והשברירית, הנתונה לחסדי האיש". להבנתי כאן שורש העניין. הסטריאוטיפ של נשים רגישות התלויות בחסדי האנשים, או בלשון התורה "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך", קיים כבר אלפי שנים. האם הוא המבנה הנכון של יחסי נשים וגברים, או שכבר תוקן חטאו של אדם הראשון, וחזרנו לימים שקודם החטא, שבהם היו האיש והאישה שווים במעמדם?

כי זאת יש להבין, הרצון להרחיק ולהעלים את הנשים, להושיבן באחורי האוטובוס, להסתירן באולם נפרד או לכסותן בגלימה הוא ניסיונה של החברה (נשים וגברים כאחד. לעתים, אף בהובלה נשית!) הדתית-הקיצונית-המסתגרת לשמר את יחסי הכוחות בין המינים. זו אינה תגובה לפריצות החילונית, שכן זו לא החמירה בשנים האחרונות (אף שלא השתפרה, למרבה הצער). זוהי תגובה לאקדמיזציה של הנשים, לחריגתן מהמקצועות הנשיים המותרים שהתקיימו בתוך החברה החרדית (כגון הוראה ומזכירות), ולהשתלבותן בעולם החיצון, החילוני, בעוד בעליהן האברכים נותרים מאחור, ללא מעמד כלכלי ואקדמי, כשהם אינם מבינים כלל את השפה והתרבות שבהן פועלות נשותיהן כבקיאות ורגילות.

חבֵרה ששהתה במחלקת יולדות תיארה בפניי את התרשמותה מביקורם של חברים לעבודה של שכנתה לחדר, מתכנתת מחשבים חרדית. חבורת היי-טקיסטים חילונים, גברים ונשים, מתוחכמים ומעודכנים, נכנסו בעליצות לחדר, והתייחסו לחברתם ברעות ובחופשיות. מעט אחריהם הגיע הבעל, אברך משי חרדי, שקט וביישן. חברתי תהתה כיצד מרגישה אותה אישה, המפרנסת את בעלה האברך, כשהיא מבלה את רוב שעות היום בחברה חילונית, קלילה וזורמת, ויוצרת קשרי עבודה וידידות עם אנשים שעולמם ואורחות חייהם זרים ומנוגדים לחייה עם בעלה. בסיפור קטן זה הומחש לי האיום הגדול, המסכן את ההרמוניה המשפחתית ואת יציבות הסדרים שעליהם מושתתת החברה החרדית. את הריאקציה אנחנו מקבלים באוטובוסים וברחובות, וכדרכה של ריאקציה היא כוחנית, מפחידה ומעוותת.

ומה חושבים הדתיים המודרניים על הסוגיה? האם הם חושבים שכבר בטלה קללת חווה? האם הם חסידיו השוטים של הפמיניזם עד כדי כך שהם כופרים בהבדלים הנפשיים והקוגניטיביים בין גברים לנשים? האם גמרו אומר להיפרד מחלוקת התפקידים המסורתית שלפיה האישה היא רעיה ואם ובכך עיקר מימושה העצמי, והגבר הוא פניה החיצוניים של המשפחה? האם אינם רואים קשר בין הרווקות המאוחרת, אחוזי הגירושין המטפסים ואחוזי הנוער בסיכון לבין המסר המבלבל של החברה הדתית לגבי המשפחה ותפקידיה? האם העובדה שבמקביל לפריחת המדרשות חלו ירידה במחויבות הבנים ללימוד הגמרא ונסיגה במחויבות הנשים להלכה (לפחות זאת המתגלה כלפי חוץ בכיסויי הראש השואפים לאפס ובביגוד השואף לחילוניות) אינה מעוררת אותם לאיזושהי בחינה עצמית?

במקום לעקם את אפנו בסלידה כנגד האובססיה לצניעות, ולהתפלמס על התאמתה להלכה, עלינו לדון בשורש הדברים. העולם היום מאפשר לנשים להתרחק מתפקידיהן המסורתיים, ולבטא את יכולותיהן ואישיותן גם מחוץ למשפחה, בחברה הכללית. מהי הדרך הנכונה בין כל האפשרויות? מה נכון לחברה? מה נכון למשפחה, לזוגיות? מה נכון לנשים? בנותינו וגם בנינו ממתינים לתשובה.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' בכסלו תשע"ב, 2.12.2011 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 בדצמבר 2011, ב-גיליון ויצא תשע"ב - 747, תגובות ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. בענין המלבושים…

    ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה: (לט, יב)

    הנה, על אף שלא שייך כלל להשיג מהותו של יוסף הצדיק, ובשכלינו הדל לא שייך כלל לדרת לעומק כוונת פעולותיו, בכל זאת שומה עלינו להתבונן במעשיו וללמד מהם ארחות חיים, שהרי התורה נצחית היא, ואם נכתבו מעשיו בתורה ודאי שיש בהם הוראה גם לדורות, וכל דור כפי בחינתו ומדרגתו יכול להפיק מהם לקחי חיים.

    וקודם שנעיין באותה נקודה שרוצים אנו להוציא מהכתוב הנזכר נביא את דברי רש"י לעיל על מאמר הכתוב (לט, ו) ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, וז"ל: כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך? אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו' עכ"ל.

    באלו הדברים מגלה לנו רש"י הק' את הסיבה שהביא את יוסף לידי נסיונו המר, יוסף שראה בהצלחתו התחיל ליפות את עצמו, והיה בזה טענה על אותו צדיק שעשה כל זאת בשעה שאביו מיצר ודואג עליו, ולכן נענש על ידי זה, שאותה אשה ארורה התחילה להתגרות בו והוצרך להתמודד עם נסיונו הקשה.

    ועל פי הקדמה זו אפשר לומר, כי מאחר שמטרת הסלסול היה כדי להתייפו להתייפות, כמו כן אפשר ששינה גם את בגדיו, שגם על ידם יתכבד על הבריות, וכיון שזה היה הסיבה לנסיונו, לכך 'ותתפשהו בבגדו'.

    כי איתא בספרים הקדושים הקדושים כי הסטרא אחרא רודפת אחר כל אדם מישראל שיש בו ניצוצות של קדושה, וברצונה להתגרות בו כדי להפילו ולינוק על ידי זה מן הקדושה, אך כל עוד שאין היא מוצאת בו איזה פגם, אין היא יכולה להתגרות בו, ורק אחר שנמצא בו פגם אז יש לה אחיזה באותו אדם ובכך בנקל להתגרות להתגרות בו ר"ל.

    וכעין זה היה ביוסף הצדיק, כי האשה הארורה זו היתה שליחה של הסטרא אחרא, ויוסף הצדיק הרי היה אדם השלם, ולולא אותו מעשה (של הבגדים ולסלסל השערות וכו) לא היה לה מקום להתגרות בו, ורק מכוח אותו מעשה היתה לה אחיזה בו, ולכך תפסה אותו בבגדו, אך אותו צדיק הבין מיד מה הביא עליו אותה צרה, ותיכף ראה לנכון להפשיט מעליו את אותם הלבושים, וזהו שממשיך הכתוב ואומר 'ויעזוב בגדה אצלה' כי מאחר והבין שזה הוא הגורם לנסיונו מיד הסירם מעליו, ובכך זכה להינצל מצפרני הסטרא אחרא 'וינס ויצא החוצה'. כאותן הדברים רואים אנו בזוהר הק' בפרשתן (ח"א קצ:) שכשהיצר הרע חפץ לקבל שליטה על האדם מסית אותו תחילה בענין הנ"ל ע"ש.

    הרי לנו מכאן שענין הלבוש אינו ענין של מה בכך, ושנוי הלבוש הוא פתח להתגרות היצר הרע באדם, ובכדי לבאר הענין הטמון בלבוש, נביא מקודם את דברי האר"י הקדוש (שער הכוונות- דרושי ברכת השחר, ברכת מלביש ערומים) שכתב בזה"ל: 'ודע שאין טוב לאדם ללבוש שני מלבושיו ביחד, והעושה כן קשה לשכחה, וסוד הדבר הוא, כי הנה מלבוש האדם הוא מן הקדושה, ועל ידי העבירות שהאדם עושה, גורם להתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו, והנה המלבושים יש בהם בחינת אור המקיף מחוץ להם כנודע, כי יש אור פנימי בפנים, ונכלל בתוך הגוף, והמלבוש סובב את הגוף, ועל המלבוש הם האורות המקיפים, ועומדים מחוץ המלבושים.

    והנה לכל לבוש ולבוש, יש בחינת אור מקיף, ואין לך דבר שדוחה את הקליפות כמו אור המקיף, לפי שאין יכולת בקליפות, לינק ולהתאחז באור המקיף, לכן הוא עומד בחוץ, ואין לו פחד מן הקליפות, ונמצא כי המחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד, אינו נותן מקום לאור המקיף ליכנס תוך שני המלבושי המלבושים יחד, ולהקיף בין כל לבוש ולבוש, ועל ידי כן אין הקליפות נדחות משם' עכ"ל.

    מתוכן אלו הדברים אתה למד ענין הלבוש מהו, רואים אנו כאן כי מלבד מה שהלבוש משמש לגוף, משמש הוא גם לנפש האדם, ולאורות הפנימיים שבו, והלבוש עצמו הוא 'אור המקיף' המגן על האדם לבל יתאחזו בו החיצונים, ולאור האמור מובן טעם הדבר שיש בכוח שינוי הלבושים פתח לסטרא אחרא להתגרות באדם, כי מאחר ועצם הלבוש אינו כדבעי ובו בעצמו יש פגם, לכן אין ביכולתו לעשות את פעולתו ולהגן מפני כוחות הטומאה, ואלו הכוחות הרי רואים הם לעיניהם כי אלו הלבושים הם מחסום לפניהם, לכן תחילת דרכם הוא לפתות את האדם לשנות מלבושיו, כי זה כל חפצם לאחוז באלו האורות הפנימיים, ויודעים הם כי רק ע"י הפגם בחומת השמירה יהיה ביכולתם לחדור בתוך תוכו של אדם ולהתגרו ולהתגרות בו.

    ולכך יזהר מאוד האדם לא לשנות ממנהגי האבות בלבושים, הן בלבוש הגברים, שלא ישנה ממה שהלכו אבותיו, והן בבגדי הנשים, שלא לשנות מצניעות, דהיינו מצניעותן של האמהות אפילו כלשהו, כי יש לאלו הבגדים יסוד גדול בקדושה, ובאמת ענין זה רואים אנו בחוש, שאדם שרוצה לעזוב את דרכי אבותיו, הדבר הראשון שהוא עושה הוא החלפת בגדיו, וכך הוא מתחיל להתדרדר ברוחניות מטה מטה. כי כאמור היא הגורמת להסרת כל האורות המקיפים מהאדם, ומאז יכולים הקליפות והמזיקין לשלוט עליו ח"ו. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שכשם שזכו אבותינו במצרים לגאולתם בזכות שלא שינו את לבושם, כך יזכה אותנו השי"ת בזכות האחיזה באלו המלבושים, לגאולה השלימה במהרה בימינו בקרוב ממש אמן.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: