בתגובה ל"לא הכול שלילי" מאת יעל לוין, גיליון פרשת חיי שרה

 

 "לא עלתה מדרגתה על שאר בעלי חיים עילוי רב" / אברהם גרוסמן

 אין בכוחן של מובאות נקודתיות בפירוש הרלב"ג להאפיל על העובדה שראה את הנשים כנחותות ורחוקות משלמותו של האדם    

יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. דבורה הנביאה, 1553

במאמרה הביאה ד"ר יעל לוין שלושה קטעים שלא נכללו בדיון ביחסו של רלב"ג כלפי הנשים בספרי "והוא ימשול בך?". לדעתה, שלושה קטעים אלה משנים את ההערכה השלילית לגבי יחסו של רלב"ג כלפי הנשים ומעידים "על יחס מאוזן יותר" כלפיהן. שניים מן הקטעים מתייחסים אל דמותה של מרים והשלישי אל דמותה של דבורה. לדעתה, שלושת קטעי הפרשנות הללו הם "קטעים השופכים אור מחודש על הנושא והנחוצים כדי לצייר ולשרטט תמונה שלמה בדבר יחסו של רלב"ג לנשים". לא זו בלבד, אלא שלדעתה "מקורות אלה צריכים להשתלב בנוסח מעודכן של הפרק, ומזקיקים ניסוח מחודש של חלקים אחדים ממנו, לרבות חלק מהמסקנות". אינני מסכים עם קביעה זו. אין בקטעים הללו כדי לשנות דבר לגבי יחסו העקרוני של רלב"ג אל הנשים ככלל.

הכותרת של המאמר, "לא הכול שלילי", יש בה כדי להטעות. איש לא טען שהכול אצלו שלילי. לוין שכחה לציין שבספרי הקדשתי מקום נרחב ליחסו החיובי של רלב"ג אל ארבע האמהות, אל הנביאות ואל "גיבורות המקרא", תחת הכותרת: "מעלותיהן של הנשים" (עמ' 460-456), וציינתי שם: "על אף גישתו השלילית הבסיסית של רלב"ג כלפי הנשים ניתן לגלות בפירושיו דברים בזכותן ובשבחן. היבט זה בפרשנותו למקרא לא זכה לתשומת הלב הראויה". הבאתי דוגמאות רבות ליחסו החיובי שמשקלן רב משלושת הקטעים (החשובים כשלעצמם) שהציעה לוין. בסיכום הדיון ברלב"ג (עמ' 462-461) תיארתי את עמדתו כמי שיש בה גם יסודות חיוביים רבים: "ניסיונותיו החוזרים ונשנים לתאר את אמהות האומה וכמה מגיבורות המקרא באור חיובי, ובמיוחד ייחוס מעלת נבואה גבוהה לכמה מן הנשים הללו, אומרים דרשני. הנבואה נתפסה בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים (בעקבות הרמב"ם) כשיא הישגיו הרוחניים של בן אנוש. אם הנשים נחותות מטבע בריאתן בשל שיקולים ביולוגיים ורוחניים, כיצד זכו מקצתן במעלות רוחניות כה גבוהות? אני מעלה כאן אפשרות שאין עקביות מלאה בגישתו השלילית של רלב"ג כלפי הנשים: מצד אחד יחסו היה שלילי, ומצד אחר הוא הכיר, על פי דרכו שלו, בעובדה שיש במקרא נשים המתוארות באור יקרות. החינוך השכלתני שלו, הבולט לכל אורך יצירתו, לא אִפשר לו להתנכר לחלוטין לעובדה זו". בין הדוגמאות הרבות שהבאתי שם מניתי גם את יחסו החיובי לאהבה שבין בני הזוג, בניגוד לרבים מהפילוסופים היהודים שבימי-הביניים. היכן, אם כן, הבסיס להכללה ש"הכול שלילי"?

קרובה אל החי

אף על פי כן, אין ספק שמקומה של האישה במשנתו של רלב"ג היה שלילי בעיקרו. פרופ' מנחם קלנר, שהקדיש מחקר חשוב לנושא זה, אף תיאר את עמדתו של רלב"ג כ"שנאת נשים" על רקע פילוסופי (מ' קלנר, "שנאת נשים פילוסופית בימי-הביניים: הרלב"ג לעומת הרמב"ם", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, 14 [תשנ"ח], עמ' 128-113). בין השאר כתב קלנר: "לא מצאתי אמנם שום טקסט שבו אומר הרלב"ג מפורשות שהנשים לא נבראו בצלם א-להים, אבל מסקנה זו מתבקשת מקביעתו בדבר נחיתותן השכלית" (שם, עמ' 117). הבאתי בספרי דוגמאות רבות ליחסו השלילי של רלב"ג, ואזכיר כאן בקצרה שלוש מהן שמשקלן רב:

(1) רלב"ג תיאר את בעלי החיים כנחלקים לשלוש קבוצות: בראשן עומד האדם ובתחתיתן החיות והבהמות. האישה איננה נמצאת באמצע בין שתי הקבוצות הללו, אלא היא קרובה מאוד אל החיות והבהמות, ואף שמה 'חוה' שנגזר מ'חיה' רומז לכך: "והנה קרא האדם שם אשתו חוה, כאשר השיג בחולשת שכלה, רוצה לומר שלא עלתה מדרגתה על שאר בעלי חיים עילוי רב, ואם היא בעלת שכל, כי רוב השתמשותה אמנם הוכן לה בדברים הגופיים, לחולשת שכלה ולהיותה לעבודת האדם, ולזה הוא רחוק שיגיע לה שלמות השכל" (פירוש רלב"ג לבראשית ג, כ, עמ' 445 בספרי). רלב"ג נטל את אחד הביטויים המוערכים ביותר כלפי האישה – תיאורה כאֵם האנושות כולה – והפך אותו לביטוי שיש בו פגיעה קשה בתדמיתה. פעמִים נוספות בדבריו חזר על המוטיב הנזכר כאן כי תכלית בריאת האישה היא לשרת את הגבר ולאפשר לו לעסוק ב"מושכלות", דהיינו בפילוסופיה: "ראוי לנשים שיכָּנעו לעשות רצון בעליהם, כי הם נבראו לעבודת האנשים" (פירוש רלב"ג למגילת אסתר, א; עמ' 443 בספרי).

(2) לדעת רלב"ג, לאחר קריעת ים סוף לא היו הנשים ראויות לשיר ולשבח את ה' על הנסים שעשה לעם ישראל. בסיום שירת הים נאמר שכל הנשים יצאו בתופים ובמחולות. בנקל ניתן ללמוד מכתוב זה על מעלת הנשים, שאף הן חשו צורך להודות על הנס. רלב"ג היה יכול לפרש כר' אברהם אבן עזרא, שהנשים שוררו את השירה כולה ולא רק פסוק אחד ממנה. ואולם, הוא למד מכתוב זה מסר הפוך לחלוטין, שהנשים אינן ראויות כלל לשבח את הא-ל בגלל "חסרון דעתן". הוא אף הציע מסקנה זו כאחת ה"תועלות" העולות מכתובים אלה: "להודיע שאין מהראוי שיכנסו הנשים לסַפר שבחי ה' יתעלה… לחסרון דעתן. ולזה לא זכר בשירת הנשים כי אם מלות מועטות. ואולם בני ישראל שרו כל השירה הנפלאה הזאת" (פירוש רלב"ג לשמות טו; עמ' 446 בספרי). מי שסובר שהנשים אינן מסוגלות להתפעם מאירועים נשגבים כקריעת ים סוף ואינן ראויות לשבח את ה' בשל כישוריהן האינטלקטואליים והאמוציונליים הדלים, אכן רואה אותן כנחותות ביותר.

(3) בתורה כתוב (שמות כב, כא-כב) "כל אלמנה ויתום לא תענון… כי אם צעֹק יצעק שמֹע אשמע צעקתו". פתח באלמנה ויתום וסיים ביתום בלבד. ואיה צעקת האלמנה המעונה? לדעת רלב"ג: "לקחה התורה היתום בזה העניין, כי האיש יותר ראוי שתִשָּמע צעקתו מצעקת האישה, לחולשת דעתה בטבע" (פירוש רלב"ג לשמות כב, כא, עמ' 447 בספרי). קשה לתאר התבטאות חמורה מזו כלפי האישה. ראוי שהקב"ה יאזין לצעקתו של הגבר על עוול שנעשה לו יותר מאשר האישה, כי, כביכול, כישוריה האינטלקטואליים פחותים יותר.  

מבחן הכלל

המסקנה העולה מהתבטאויות אלה ומרבות הדומות להן היא שאף שרלב"ג התייחס בהערכה רבה לדמויותיהן של האמהות והנביאות שבמקרא, יחסו אל כלל הנשים הוא שלילי בעיקרו. שלושת המקורות שהזכירה לוין – המתייחסים אל מרים ודבורה – אין בהם כדי לשנות תפיסה זו, אף אם הן זכו בנבואה, ובחוג המצומצם שלהן עסקו בתורה. לוּ היתה לוין מוצאת בפירושיו של רלב"ג דוגמאות המתייחסות אל מעלתן של הנשים ככלל – כפי שמצוי בהגותם של כמה מחכמי ישראל בימי-הביניים – היה בכך משום חידוש. תיאור מעלתן הרוחנית של נשים בודדות ונבחרות שבמקרא אין בו כדי לשנות את התמונה השלילית הכוללת. מבחינה מתודית כוחה של הבחנה זו יפה גם לחקר מקומן של הנשים במשנתם של מפרשי מקרא יהודים אחרים בימי-הביניים.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' בכסלו תשע"ב, 2.12.2011 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 בדצמבר 2011, ב-גיליון ויצא תשע"ב - 747, תגובות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: