ארבע בעל הצוואר / יעקב עציון (לפרשת חיי שרה)

 

"וַתָּמָת שָרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית כג ב)

בשבת הקרובה, שבה נקרא על קבורת שרה, יגדשו המונים את סמטאות קריית ארבע וחברון. אם נשאל באופן אקראי את האנשים שברחובות קריה מה פירוש השם "קרית ארבע", דומני שרוב העונים יקשרו את השם למספר ארבע.

אין תימה בדבר, שהרי כך מביא רש"י על אתר: "קרית ארבע – על שם ארבע ענקים שהיו שם, אחימן ששי ותלמי ואביהם. דבר אחר, על שם ארבעה זוגות שנקברו שם איש ואשתו – אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה".

אכן, ידועים דברי רש"י, הנסמכים על מדרשי האגדה. ברם, פשטי המקראות מורים שהמילה ארבע אינה שם המספר, אלא שם אדם. כך נאמר בפרק י"ד בספר יהושע: "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא". ושוב בפרק העוקב: "לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה… אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק".

ואמנם, נכדו של רש"י, ר' שמואל בן מאיר, מפרש כאן שלא כסבו:

"קרית ארבע – שם האיש ארבע כדכתיב ביהושע קרית ארבע אבי הענק, כמו קרית סיחון".

בספר בראשית אנו נפגשים עם כמה ערים ומקומות יישוב שנקראו על שם אנשים. כך נאמר למשל על העיר הראשונה בתורה, שבנאה קין: "וַיְהִי בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵם הָעִיר כְּשֵם בְּנוֹ חֲנוֹךְ". וכך גם בגזרת חברון: בפעם הראשונה שמגיע אליה אברהם, נאמר שנטה אהלו ב"אלני ממרא" – וממרא הוא הרי שמו מנם,סמכים על מדרשי האגדה. זה, בשל אחד מבעלי בריתו של אברהם, ענר אשכול וממרא.

ובכן, כשם שהמקום אלוני ממרא קרוי על שם האיש ממרא, כך קריית ארבע פירושה קרייתו של ארבע – עירו של האיש ארבע. על אף שכך הוא לכאורה פשט הכתוב, רווחת יותר בציבור, כאמור, התפיסה שהארבע המדובר כאן הינו שם מספר (סביר להניח למשל ששם העיר קריית שמונה, המנציחה את זכר שמונת הרוגי תל חי, נבחר בהשראת קריית ארבע).

הצעת פשרה מעניינת מעלה רד"ק בפירושו. לדבריו ארבע הוא אכן שמו של האיש – אך שמו שלו ניתן לו בשל המספר ארבע: "קרית ארבע – ארבע הוא שם איש, נקרא כן בעבור שהיו ארבע ענקים – הוא ושלשת בניו… אחימן, ששי ותלמי".

שרשרת כמענק

 

כיום אנו משתמשים במילה עֲנָק בהקשרים מגוונים, כביטוי לגודל עצום וחריג (דוגמאות מהימים האחרונים: "אסטרואיד ענק בדרך לכדור הארץ"; "עסקת ענק נחתמה בין החברות"). ברם, בתנ"ך הענקים הם אך ורק בני השבט הקדום שהיו ידועים בכוחם ובגבורתם. כך נאמר למשל בספר יהושע: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן… לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ" (בפירושו לפרשת המרגלים מציע רמב"ן כי "ענק" היה שם בנו של ארבע הנזכר – ועל שמו נקראו הענקים כולם בשמם זה).

על כל פנים, בהמשך תולדותיה של העברית השתמשו הדוברים בשמם של הענקים באופן מורחב, והמילה אף הפכה לשם תואר במשמעות גדלות מופלגת.

מלבד ענקי חברון, העברית שבמקרא מכירה גם ענק מסוג אחר – הלא הוא התכשיט הנענד על הצוואר. כך אומר הדוד בשיר השירים לרעייתו: "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ". ולא רק בני אדם עונדים ענקים לצוואריהם – כך נאמר בספר שופטים, לאחר ניצחון גדעון על זבח וצלמנע מלכי מדיין: "וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת זָהָב… וּלְבַד מִן הָעֲנָקוֹת אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם".

האם יש קשר בין הענק העונק את הצוואר לבין בני הענק הקדומים? חז"ל במדרשם נתנו ביטוי לקשר כזה על דרך הדרש: "ילידי הענק – שהיה עונק את החמה". כלומר, כביכול היה צווארו של הענק מַרקיע עד השמש, כך שהיה עונדה סביבו.

אך מעבר למדרש, ייתכן שאכן יש קשר אטימולוגי בין שני הענקים. בערבית המילה "עֻנְק" (عُنْق) משמעותה "צוואר", ואילו אדם בעל צוואר ארוך מכונה בה "אענק" (اعنق). ייתכן אפוא שהענקים הקדומים נקראו כך בשל גובה צווארם, ומדובר אפוא באותו שורש שממנו נגזר הענק הענוד על הצוואר.

אגב, גם הפועל 'להעניק' שאנו מרבים להשתמש בו כיום מקורו כנראה בענידה ובהעמסה על צוואר. פועל זה מובא פעם יחידה בתנ"ך בציווי שלא לשלח את העבד העברי בידיים ריקות, אלא ללוותו ב'מענק שחרור': "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם. הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ט"ו). אין אפשרות אמנם לענוק ולענוד שה מן הצאן למשל, אך לדעת חלק מן המפרשים והבלשנים יש כאן הרחבה של המשמעות הראשונית של ההענקה, שפירושה אכן נתינה על צוואר.

אין מדינות לגמדים

לקראת סיום נציין את העובדה כי ככל הנראה, כגורל הענקים כך גורל הגמדים. כשם שהענקים הם בני עם או שבט שהפכו לשם עצם במשמעות כללית – אף הגמדים במקורם לפי דעות רבות הם בני עם מסוים, שהפכו בשלב שני לכינוי לאנשים קטני קומה. הגמדים מופיעים פעם יחידה בתנ"ך בנבואת יחזקאל, הנושא קינה על העיר צור ואומר בין השאר: "בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב, וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ" (פרק כז). מן ההקשר נראה שמדובר בבני עם מסוים, כמו יתר העמים הנזכרים בפסוקים הסמוכים (כך למשל תרגם יונתן בן עוזיאל: "וגמדים – וקפוטקאי", היינו בני קפוטקיא, המצויה בתורכיה של ימינו).

ברם, פרשנים רבים קישרו את המילה היחידאית "גמדים" למידת האורך "גומד" (היחידאית גם היא; נזכרת רק במעשה אהוד בן גרא, שחגר על ירכו חרב שגומד אורכה) – וביארו שמדובר בננסים שהוצבו על מגדלי העיר. בעקבות מסורת פירוש זו החלו לקרוא לנמוכי הקומה בשם "גמדים", וכך לימים הפכו הגמד והענק לשמות שאינם קשורים לבני עמים מסוימים – עד שאפשר לומר "אסטרואיד ענק" או "גזר גמדי".

נחתום בדברים בעלי עניין שכתב בהקשר זה ברוך לינדא בספר המדע 'ראשית לימודים' שיצא לאור לפני כ-200 שנה, וזכה לתפוצה נרחבת בחוגי ההשכלה (ושימו לב לסיפא, העוסקת בגאות ובשפל של הגוף בשעות היום והליל):

קומות אנשים אינן שוות בערכן, מהם ארוכים מהם קצרים ומהם ממוצעים. אורך הממוצעים או רוב האנשים יהיה שתי אמות ומחצה, ויימצאו איזה אנשים קצרים וימודו בשתי אמות ורביע, ואותם הארוכים ימודו בשתי אמות ושלש רביע.

ואותם הארוכים ביותר ממדה הנזכרת ייקראו בשם ענקים, והקצרים פחות ממדה הנזכרת ייקראו בשם גמדים. ואינם נמצאים המונים המונים מדינות מיוחדות לבני ענקים או לגמדים, כפי אשר יאמינו הרכי לבב, כי אם המה מעט מזעיר אחד בדור או במדינה כדבר נפלא בחוק הטבע אשר יצא חוץ לגדרו.

ועוד נדע על ידי ניסיון, כי כל אנשים המה קצרים בערב יותר מבוקר שלאחריו כמידת אצבע, והשינוי הזאת יהיה אצל הפועלים ועובדי אדמה או עושי שאר מלאכות יותר מאצל הבטלנים וסגנים וחורים. והכלל כי ביום תתקמץ קומת האדם, ובלילה תתפשט ותשוב לשיעורה הראשון.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'א בחשון תשע"ב,  18.11.2011 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-17 בנובמבר 2011, ב-גיליון חיי שרה תשע"ב - 745, עוד מילה / יעקב עציון ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: