העצים בדיר, החיות בקן / יעקב עציון (לפרשת נח)

 

"קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה" (בראשית ו, יד)

איפה גרה ציפור? בקן. ואיפה גר כבש? בדיר. כך משננים הפעוטות בגני הילדים. ברם, במקורותינו הדברים אינם כה חתוכים.

הקן הראשון הנזכר במקראות לא שימש רק למגורי ציפורים. כך צווה נח: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה". התיבה אמורה להיבנות תאים תאים, קנים קנים, כך שתהא מחולקת למדורים שונים. בהמשך הפסוקים מובא המפרט ההנדסי של התיבה, ובסיומו נאמר: "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ". כלומר, מדובר בספינה בת שלושה מפלסים, המחולקת לחדרים חדרים.

תרגום אונקלוס לציווי "קנים תעשה את התיבה" נִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְהינו "מדורין תעביד ית תיבתא". ובכן, קִנים הינם מדורים. כיום משתמשים במילה מדור בהקשרים מגוונים שבהם מתחלק דבר מה למספר חלקים (למשל: מדור הספורט בעיתון), אך במקורו המדור הוא מקום דירה. כשם שהמלון הוא מקום שבו לנים, כך המדור הוא מקום שבו דרים – ולמעשה מדובר במילה מקבילה לדירה, ואף לדיר.

תיבתו של נח נבנתה אפוא מדורים מדורים – מדור האריות, מדור הנמרים ומדור הפילים, היינו מקום מגוריהם של בעלי החיים הללו במשך השנה שבה היו ספונים בספינה.

דיר קדשך

המילה דיר לא מופיעה במקרא, אך היא רווחת בתרגומים הארמיים כתחליף למילה נָוֶה (לצד המילה מדור). וכשם שהנווה פירושו מקום מרבץ לצאן או לבעלי חיים אחרים ("והיה השרון לנוה צאן", ישעיהו ס"ה; אך גם "בנוה תנים רבצה", ישעיהו ל"ה) – כך הדיר הוא מקום משכנם של הכבשים, אך לא רק שלהם.

במשנה במסכת שקלים שנינו:

שלש עשרה השתחויות היו במקדש. של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים היו משתחוין ארבע עשרה, והיכן היתה יתרה? כנגד דיר העצים, שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז.

דיר העצים הוא המקום שבו היו הכהנים בעלי המומין, שאינם ראויים לעבודה, בוחנים את העצים העומדים לעלות למערכה ומרחיקים את אלו הנגועים. איני יודע מדוע נקראה דווקא לשכה זו בשם 'דיר', אך מכל מקום הדיר במקורו אינו אלא תחליף למקום דיורין, או למתחם מגודר כלשהו (ואף המקדש עצמו מכונה 'דיר', בהיותו מקום דירתו של הקב"ה בעולמו. תרגום אונקלוס לפסוק "נהלת בעזך אל נוה קדשך" שבשירת הים הוא "דברהי בתוקפך לדירא דקודשך", היינו הנחית בתוקפך את עמך לדיר קדשך, למקום קדשך. כך, אין לתמוה אם מוצאים בלשון הפייטנים את הכינוי דיר למקדש. כך למשל לשונו של ר' שמואל בירבי הושענא, בפיוט 'זולת' לפרשת דברים: "דוֹד ואָב ואֵ-ל / הקם יקים דיר ההראל / והמוניו יחיש להם גואל / "כי ראה ה' את עני ישראל"; במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מתוארך הפיוט לשנת 1,000 למניינם לערך).

וכאמור, כשם שהדיר אינו רק מעון כבשים – כך הקן והקינון אינם מיוחדים רק לבעלי הכנף. במסכת ביצה מביאה הגמרא את דעת רב חסדא: "חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זימון" (דף כ"ה ע"א). הגמרא עוסקת בשאלה האם ולד שנולד במהלך החג נחשב מוקצה ואסור באכילה, או שמא מוכן ומזומן הוא לסעודה. אין ענייננו כאן בפרטי ההלכה, אך ניתן לראות שלשון קינון אמורה לא רק בבני כנף, אלא אף ב'מהלכות על ארבע' (כך מבאר ר' מנחם המאירי את דברי הגמרא: "חיה שקננה בפרדס, כגון איל וצבי ויחמור ודומיהן, וילדו עפרים ועדין הם קטנים… אין אותם הוולדות צריכין זימון").

קן וסניף

אם נאמר את המילה קן לחניכים בתנועות הנוער 'השומר הצעיר' או 'הנוער העובד והלומד', יש להניח שהם לא יחשבו על בית הציפור וגם לא על ביתן של חיות אחרות – אלא על מרכז הפעילות שלהם בתנועה. המונח 'קן' במשמע זה הושאל כנראה מתנועות נוער באירופה שבהן קראו כך למקומות הפעילות או לקבוצות השונות (נאמר לי שברומנית קיים משמע כזה).

החלופה ל'קן', בתנועת בני עקיבא ובתנועות נוספות, היא ה'סניף'. ומנין הגיע הסניף? מקור המילה בלשון חז"ל, ופירושה היסודי הוא כנראה יתד או מוט קטן המתחבר לחלק גדול יותר. כך למשל נאמר כי בשולחן שבמקדש היו סניפים ששימשו להחזקת כיכרות לחם הפנים (תוספתא מנחות פרק יא: "ארבע סניפין של זהב דומין לדקרנין היו שם, שבהן היו סומכין את החלה").

בתור מונח מושאל, השתמשו חכמינו במילה 'סניף' גם במובן דבר מה הנספח ונוסף. כך לדוגמה דברי ר' יהושע בן לוי במסכת ברכות: "אף על פי שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו – אבל עושין אותו סניף לעשרה" (דף מז ע"ב). כלומר, תינוק אינו מצטרף למניין שלושה החייבים בזימון לאחר סעודתם, אך אם יש תשעה שחייבים לזמן – נעשה התינוק כמין 'סניף' המתחבר עמהם ומשלים את מניין העשרה (קיימת גם צורה פועלית לשורש סנ"ף, שעניינה חיבור והכללה: "אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין – הרי זה מקח טעות". לסנוף את המום פירושו 'לתחוב' אותו אל שאר המומים מבלי להזכירו במפורש).

מכל מקום, היאך הגענו מן הסניף שבשולחן אל סניפי הבנק, הדואר או תנועת הנוער? לכך אחראי אליעזר בן יהודה, שבחר את הסניף כתחליף עברי למילה האנגלית branch ולחברותיה בשפות אירופה, במובן נציגות או שלוחה מקומית של מוסד גדול (אגב, במילונו הוא מנקד את המילה בקמץ – סָנִיף). המובן המקורי של branch הוא סעיף, ענף, וכנראה בהשראה זאת נבחרה המילה סניף, שפירושה דומה – חלק ממערכת גדולה יותר – ונשלפה מן המקורות אל שפת היום יום.

יש מבין המילונאים שאמנם קישרו את המילה סניף למילה ענף ולהסתעפויותיה – אך יש גם שכתבו כי היא נגזרה מן המילה זנב, כדבר מה הנספח ומצטרף (כך מופיע במילון 'האוצר' לרש"י פין, המצרף לסניף את סנפירו של הדג).

בלשון הדיבור כיום נולד גם פועל אחר מהשורש סנ"ף, להסניף, אך זהו כבר עניין אחר לגמרי…

yetsion@gmail.com

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ל' בתשרי תשע"ב,  28.10.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 באוקטובר 2011, ב-גיליון נח תשע"ב - 742, עוד מילה / יעקב עציון ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: