בשורת חיים בעלה יבש / עקיבא לונדון

 

פירוש חדש לפסוק 'עֲלֵה זַיִת טָרָף' ולסיפור שליחותה של היונה

במשך מספר חודשים השתבש לחלוטין מהלכה של הארץ. לאחר שגשמי הזעף פסקו והארץ הוצפה במימי המבול, חזרה בהדרגה השמש לזרוח, ומפלס מי הים והשיטפונות החל אט אט לרדת. התיבה נחה לה על הרי אררט, ונח מבקש לצאת מן התיבה הנושאת אותו ואת זרעי העולם החדש חודשים רבים. הוא מחפש סימנים ראשונים שהעולם חוזר לשגרה ושאכן ניתן לחזור ולהתקיים בו. הוא משלח את העורב, ולאחר מכן את היונה, אך הם חוזרים ללא תוצאות. לאחר שבעה ימים נוספים משלח נח שנית את היונה וזו מביאה 'עלה זית טרף בפיה'.

מה הוא העלה שהביאה עִמה היונה? מקובלים אנו לצייר במוחנו 'יונה עם עלה (ענף) של זית'.  ענף הזית הירוק והמלבלב בפיה של היונה שימח את נח, כי בכך נראה היה שעולם הצומח חוזר למסלולו והאדמה תשוב ותחדש את יבולה.

אך כמה הערות בעניין זה:

  1. הכתוב אומר כי היה זה עלה ולא ענף של זית.
  2. יונים אינן לוקטות עלי זית טריים. עלי הזית מרים עד למאוד, וכעלים טריים הם אינם נאכלים ולא נעשה בהם שימוש אחר על ידי בעלי כנף.
  3. המקרא מספר כי התיבה נחה על הרי אררט. מקובל כי מדובר ברכס ההרים שבצפון מזרח תורכיה, באזור משולש הגבולות תורכיה-אירן-ארמניה. שיאו של רכס זה הוא בגובה של 5,166 מ' מעל פני הים. גם אם לא נקבל את האיתור הזה כמקום שבו נחה לה התיבה לאחר שוך ימי המבול, נהיה חייבים לומר כי התיבה נחה על הר גבוה אחר, ובחלקו העליון ממש, שכן התיבה נחה במקומה ועברו כחודשיים ומחצה עד שנראו ראשי ההרים. כעבור עוד 40 יום נשלח העורב, ואחריו היונה, וגם הם לא מצאו מנוח לכף רגלם ונאלצו לחזור לתיבה כלעומת שבאו. רק לאחר עוד שבעה ימים נוספים מצאה היונה את 'עלה הטרף', וחזרה עִמו בפיה לתיבה.
  4. לכל אחד מסוגי העצים ישנם אזורי מוצא וגידול. ישנם עצים אשר מקום גידולם הוא באזורים קרים (כגון: דובדבן, גפן, שזיף ועוד) וישנם אלו אשר מקום גידולם הוא באזורים חמים (כגון: תמר, בננה, מנגו ועוד). הזית הוא עץ היכול להסתגל לאזורי גידול שונים, אולם גידולו באזורים הגבוהים מוגבל לכ-900 מ' מעל פני הים. מעל לגובה זה מתחיל הזית לסבול ויבולו נפגע מאוד. אשר על כן, קשה מאוד לומר כי בגבהים שבהם נחה התיבה גדלו עצי זית, אשר מהם יכלה היונה להביא 'עלה טרף', וספק אם עץ אחר כלשהו מסוגל לחיות ולהתפתח בגבהים אלו.

לאור הדברים הללו שבה שאלתנו: מהו אותו 'עלה טרף'?

תקווה של התחדשות

נראה כי העלה שבפיה של היונה היה עלה קטוף (כך מסביר מילון אבן שושן), אך יבש. ככל הנראה, עצי זית שגדלו באזור אסיה הקטנה נשטפו על ידי הסחף ומי השיטפונות של המבול, וחלקם צף על פני המים. היונה מצאה את אחד העלים הללו, והביאה אותו אל התיבה. אם פירושנו נכון, מה האיר את עיניו של נח בראותו עלה יבש בפיה של היונה, הרי שום סממן של התחדשות לא היה בכך?

נראה כי העלה היבש בפיה של היונה נטע בלבו של נח תקווה מסוג אחר. נח חש בחושיו הטבעיים כי הנה העולם חוזר למסלולו. העלה היבש בפיה של היונה הוא ככל הנראה רצונה הטבעי לקנן, לחזור ולבנות קן, להמשיך לפרות, להטיל ביצים ולהתרבות. בידוע כי החומרים שמהם יוצרות הציפורים את קיני הקינון והדגירה הם יבשים. אם החומר רטוב או ירוק, לאחר התייבשותו הוא עובר שינוי במצבו עד להתייבשותו המוחלטת, ודבר זה אינו רצוי במקום רגיש שבו נמצאים הביצים או האפרוחים, ועל כן נעשה שימוש בעצמים שאינם עוברים שינוי במצבם.

לאור האמור לעיל, נפרש עתה כי לאחר חודשי גשם בלתי פוסקים השתבש לחלוטין מהלכה הרגיל של הארץ. נח חשש כי הארץ כבר לא תחזור לטבעה טרם המבול, אולם ברגע שראה את העלה הקטוף והיבש בפיה של היונה, אורו עיניו. העלה היבש בפיה של היונה סימן כי מחזוריות החיים והתחדשותם על פני הארץ לא השתבשה לגמרי. העופות לא איבדו את רצונם הטבעי לקנן, ואלו חוזרים ומסמלים את הכיוון הכללי של חזרת היקום למסלולו לאחר ימי המבול הסוערים ששינו לזמן מה את טבעו של העולם.

(ברצוני להודות לרמי זיו על הארת עיניי בנושא זה).

ד"ר עקיבא לונדון, מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, משמש אגרונום של הרבנות הראשית לישראל 

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ל' בתשרי תשע"ב,  28.10.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 באוקטובר 2011, ב-גיליון נח תשע"ב - 742 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: