פנטה ריי[1] ומסקנת הטאו (מִסִּפּוּרֵי עוֹף הָחוֹל) / אלחנן בלומנפלד
א. הַכֹּל זוֹרֵם
אָמַר חָכָם הַיְוָנִי[1],
"הַמְּצִיאוּת – מַבּוּעַ.
הַכֹּל זוֹרֵם, הַכֹּל זְמַנִּי.
אֵין בָּהּ דָּבָר קָבוּע –
*
אִם תַּעֲמוֹד בְּתוֹךְ נָהָר
בְּלִי לָזוּז, לָנוּעַ,
תִּרְאֶה, הָרֶגַע לֹא נוֹתָר,
קְבִיעוּת הִיא תַּעְתּוּע.
*
בּוֹ, בַּנָּהָר תּוּכַל לִטְבֹּל,
אֲבָל לֹא פַּעֲמַיִם –
בְּכָל חֶלְקִיק זְמַן שֶׁתִגְבֹּל
הֵן מִתְחַלְּפִים הַמַּיִם.
*
וְהַחַיִּים בְּקִרְבְּךָ
(בְּרוֹמָאִית: 'לָה וִיטָה'),
גַּם מִשְׁתַּנִּים, וְגַם אַתָּה
אֵינְךָ מָה שֶׁהָיִיתָ".
*
כְּבָר עֲנָפֶיךָ, צֵל נוֹפְךָ[2],
שׁוֹנֵי פָּנִים וָסֵבֶר.
כָּך גַּם פְּרוּדוֹת בְּכָל גּוּפְךָ,
מִיּוֹם לֵידָה עַד קֶבֶר.
ב.
אֲבָל אֶפְשָׁר גַּם, בַּגֵּאוּת,
לִרְאוֹת זָוִית אַחֶרֶת,
לִצְפּוֹת אֶל גְּדוֹת הַמְּצִיאוּת
מִתּוֹךְ סִירָה חוֹתֶרֶת –
*
מִמֶנָּה הַמַּבָּט נַפְנֶה,
וְכָל עֲלֵה כּוֹתֶרֶת
יִפְשֹׁט צוּרָה וְיִשְׁתַּנֶּה,
בְּכָל שְׁנִיָּה עוֹבֶרֶת.
*
וְאִם נֵשֵׁב, שְׁפוּפִים, סְפוּנִים,
אוֹ נִזְדַּקֵּף כְּתֹרֶן,
וַדָּאי אָז יֵרָאוּ שׁוֹנִים
כָּל דֶּשֶׁא וְכָל אֹרֶן.
*
אִם כָּךְ, אוֹ כָּךְ, זוֹ חַוָּיָה –
בְּשַׁיִט, אוֹ בְּלִי נוּעַ,
לִבְחוֹן אֱמֶת וַהֲוָיָה,
חֲלוֹם וְתַעְתּוּעַ.
ג.
אַךְ לִפְעָמִים, מֵרוֹב שִׁנּוּי,
סִחְרוּר בָּנוּ פּוֹגֵעַ.
אוֹ אָז, וַדָּאי, נִרְצֶה פִּנּוּי,
לַחוֹף נִתְגַּעְגֵּעַ.
*
לָשׁוּב אֶל אִמָּא אֲדָמָה,
לְהֵאָחֵז בְּסֶלַע,
לוּ רַק לְרֶגַע, כְּסוּמָא,
לְהִתְמַזֵּג בְּצֶלַע.
*
כִּי כֵן, נוֹלַדְנוּ יְצוּרִים
רוֹדְפִים עִקְבֵי הַקֶּשֶׁת,
אַךְ בְּלִי כְּנָפַיִם, סְנַפִּירִים,
תְּלוּיִים בִּכְנַף יַבֶּשֶׁת.
*
וְהֶחָשָׁשׁ עָמוֹק בִּפְנִים
הוּא מִן הַלֹּא יָדוּעַ.
פֶּן נִסָּחֵף חַסְרֵי אוֹנִים
נֹאבַד כְּעֵץ גָּדוּעַ.
ד.
אִם נִנָּצֵל, שְׂרוּעִים עַל חוֹף,
לְלֹא כֹּחוֹת בָּעֶרֶב,
אוּלַי נִרְאֶה מִבַּעַד לַנּוֹף
תּוֹפְסֵי קְשָׁתוֹת וָחֶרֶב
*
אֲשֶׁר תָּקְעו מוֹטוֹת גְּדֵרוֹת
מָגֵן כְּנֶגֶד פַּחַד,
מִצְטוֹפְפִים סְבִיב מְדוּרוֹת
דְּחוּקִים, דְּחוּסִים בְּיַחַד.
*
מִפְּנֵי חַיּוֹת חַדּוֹת נִיבִים,
מֵרַחֲשֵׁי מִפְלֶצֶת,
בְּרָקִים וּרְעָמִים קְרֵבִים,
גַּחֶלֶת מִתְנַפֶּצֶת.
ה. אַשְׁלָיוֹת הַחֲלוֹם וְהַמְּצִיאוּת
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁנָּגוֹז חֲלוֹם,
הַמְּצִיאוּת אַחֶרֶת.
הִנֵּה נָחַתְנוּ בְּשָׁלוֹם
בְּפַאֲתֵי הַקֶּרֶת.
*
וְלִכְאוֹרָה הַכֹּל תָּקִין
בְּאוֹר יוֹם פַּס הַפַּחַד.
אוּלַי עוֹד בְּשָלוֹם נַזְקִין,
עַד שֶׁנִּגְלֶה הַפַּח, עַד…
*
עַד יִתְבָּרֵר כִּי הַפְּחָדִים,
גַּם יְצִירֵי רוּחֵנוּ,
כָּל הָרוּחוֹת וְהַשֵּׁדִים,
הֵבֵאנוּ בְּמֹחֵנוּ.
*
מִן הַנָּהָר וְהַיְּעָרוֹת,
הַשֵּׁד יֵדַע מִנַּיִן.
מַמְשִׁיךְ הַמֹּחַ לַהֲרוֹת
וּלְטַפְּחָם עֲדַיִן.
*
הַמְּעָרוֹת, כָּעֵת בָּתִּים,
אַךְ גַּם אֶל תּוֹךְ עֲרֵינוּ,
הֵבֵאנוּ אֶת הַבִּעוּתִים,
לַנֶּפֶשׁ הֶעֱרֵינוּ.
*
וְגַם בָּעִיר מִינֵי חוֹמוֹת,
חֲפִיר, גְּדֵרוֹת תֵּיל מַחַט,
שֶׁיְּחַזְּקוּ הַנְּשָׁמוֹת,
מִן הָאֵימָה, מִבַּעַת.
*
כְּנֶגֶד צַיָּדֵי גּוֹרָל,
מַלְאָךְ וְחַיְתּוֹ טֶרֶף,
בְּתוֹךְ הָמוֹן נִשְׁאַב מוֹרָל,
וּבוֹ נֹאבַד בְּלִי הֶרֶף.
*
בַּצְּלִיל שֶׁלָּנוּ, שֶׁנַּגְדִּישׁ,
נַסְוֶה תִּסְכּוּל וָעֶצֶב,
נַתְרִיס כְּלַפֵּי יְקוּם אָדִישׁ
בִּמְלֹא עָצְמָה וָקֶצֶב.
*
וּכְנֶגֶד רִיק בֵּין כּוֹכָבִים,
אוֹרוֹת נֵאוֹן יַצִּיפוּ.
הַסַּנְוֵרִים, כָּךְ מְקַוִּים,
דַּלְתֵי מֹחוֹת יַגִּיפוּ.
ו. "עֻצוּ עֵצָה…"
וְאֵיךְ נֵדַע שֶׁלֹא נֹאבַד,
שֶׁלֹא לַשָּׁוְא חָיִינוּ?
נַבְלִיט עַצְמֵנוּ (לֹא לְבַד),
שֶׁיִזְכְּרוּ, הָיִינוּ.
*
כְּנֶגֶד כָּל פִּגְעֵי הַזְּמַן
נָקִים קִירוֹת וְסֶכֶר
נִבְנֶה מִגְדָל, רֹאשׁ בֶּעָנָן,
אַרְמוֹן-קִבּוּעַ-זֵכֶר.
*
נָקִים גַּנִּים תְּלוּיֵי עָקֵב,
פְּסָלִים וּפִירָמִידוֹת –
מִבְנִים מִפְּנֵי זְּמַן הַנּוֹקֵב;
וְנַחֲרֹת הָאוֹדוֹת[3].
*
נִצֹּר: רְכוּשׁ וִיְרֻשָּׁה,
שִׁיּוּךְ חֲסַר כָּל שַׁחַר[4],
שֶׁלִּי, שֶׁלָּנוּ, אִישׁ, אִשָּׁה –
אָהוּב, גַּם הוּא בְּסַחַר.
*
וּבְשֶׁלָּנוּ, נֶאֱסָר
עַל אֲחֵרִים, לָגַעַת.
וּמוֹסֵרוֹת – חֻקִּים, מוּסָר,
מוֹנְעִים לָחוּשׁ, לָדַעַת[5].
ז. מַעְיַן הַנְּעוּרים וְתִקְווֹת אֲחֵרוֹת
יֵשׁ הָאוֹמְרִים לַנֶּצַח גּוּף,
אִם רַק נִחְיֶה עַל פִּיהֶם.
אִם רַק יָשָׁר בְּלִי כָּל אִגּוּף;
וְתוֹרָתָם כּוֹפִים הֵם
*
וּמַצִּיבִים מוּל גַּל הוֹמֶה,
חוֹמַת מָגֵן – מָסֹרֶת.
(הִיא תִּשָּׁמֵר, כָּךְ נְדַמֶּה,
אִם תִּמָּנַע בִּקֹּרֶת),
*
"אִם תְּקַיְּמוּ כָּל הַמִּצְווֹת,
תֹּאכְלוּ רַק מִן הַטֶּבַע,
יִהְיוּ לָכֶם שָׁנִים טוֹבוֹת,
תּוּכְלוּ לִחְיוֹת פִּי שֶׁבַע.
*
אִם תַּאֲמִינוּ, בְּלִי לִשְׁאוֹל
תִּרְאוּ כִּי טוֹב בְּחַרְתֶּם,
אַחֶרֶת, דַּרְכְּכֶם לַשְּׁאוֹל.
רְאוּ, הִנֵּה הֻזְהַרְתֶּם!"
*
חָשָׁשׁ מַפְעִיל תְּחוּשַׁת חָבוּת,
אִם כִּי קְצָת מְעֻקֶּמֶת,
וְכָל תּוֹרַת הַיַּצִּיבוּת
בַּזֹּאת הִיא מִסְתַּכֶּמֶת:
*
אִם הַצִּבּוּר יִנְהֶה אַחַר
שָׁלִיט, אוֹפְנָאי, אוֹ גּוּרוּ,
אֲזָי יִשְׁלֹט הוּא גַּם מָחָר,
כִּי אַחֲרָיו יָסוּרוּ.
ח. סוֹד הָאֹשֶׁר – וְאַשְׁלָיַת הַיַּצִּיבוּת
וְהַצִּבּוּר, מְאֻשָּׁרִים?
הֵן אִם עוֹד לֹא נִתַּנּוּ,
נַמְתִּין עַד בּוֹשׁ לְאִשּׁוּרִים
שֶׁיְּאַשְּׁרוּ אוֹתָנוּ.
*
מִן הַהוֹרִים, מִן הַמּוֹרָה,
חִבּוּק, חִזּוּק אוֹרָאלִי,
מִן הַיְּלָדִים, בְּנֵי זוּג, חֶבְרָה,
מִבּוֹס נֵאָנְדֶּרְטָלִי.
*
אִם לא סֻפָּקְנוּ, נְאַרְגֵּן
סְבִיבָה, מִמְסָד, תִּרְגֹּלֶת –
מֵרְגָשׁוֹת לְהִתְגּוֹנֵן,
מִפְּנֵי כָּל מְעַרְבֹּלֶת.
*
נִסְגֹּר פְּתָחִים מְפֻלָּשִׁים,
אַף אִם עִתִּים בְּכֹחַ.
כָּל כָּךְ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים
וְכֹה נוֹטִים לִשְׁכּוֹחַ
*
נַקְפִּיד עַל יַצִּיבוּת, שְׁלִיטָה,
בְּטִימְבּוּקְטוּ, אוֹ כְּנַעַן,
לִשְׁמֹר עַל הַקַּיָּם – עַת+ָה.
אֲבָל גַּם לָהּ אֵין מַעַן.
*
אִם נְבַקֵּר בָּרְחוֹבוֹת
שֶׁל כָּל עֲרֵי הַקֶּדֶם,
מִתּוֹשְׁבֵיהֶן נוֹתְרוּ אוֹבוֹת,
מִפִּירָמִידוֹת, גֶּדֶם.
ט. עֻצוּ עֵצָה וְתוּפָר
וְשׁוּב נִשְׁאַל לַשָּׁוְא אֵי כֹּה,
עִגּוּל אֵיךְ לְרַבֵּעַ?
וְהַנָּהָר מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ
בִּצְחוֹק מְבַעְבֵּעַ.
*
בְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ, נוֹאָל,
בְּעֹגֶן לְקַבֵּעַ,
סִירַת חַיֵּינוּ תְּאֻנְקַל[6],
בָּעֹמֶק נְטַבֵּעַ.
י. הַכֹּל זוֹרֵם וּמַסְקְנַת הַטָּאוֹ (וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ)
אוּלַי עוֹד, פַּעַם, אִם נַבְרִיא
מִן הַפְּחָדִים, נַצְלִיחַ,
לִצְלֹל עָמוֹק אוֹ לְהַמְרִיא,
כָּךְ הַמַּדָּע מַבְטִיחַ.
*
אַךְ זְכוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ נִקְנֶה,
חוּץ לְמִגְבְּלוֹתֵינוּ,
אִם אֶת עַצְמֵנוּ נְשַׁנֶּה,
לֹא רַק אֶת סְבִיבָתֵנוּ.
*
לָשֶׁבֶת עַל סַפְסָל בָּעִיר
בְּלֵב שְׂדֵרָה מוּצֶלֶת
וּלְהַבִּיט – הַס! פֶּן תָּעִיר,
בְּקַן- יוֹנָה, צוֹצֶלֶת.
*
סָבִיב לְךָ, בַּהֲמֻלָּה,
בָּרֶכֶב וּבָרֶגֶל,
תּוּכַל לִרְאוֹת (גַּם זוֹ סְגֻלָּה)
פְּשׁוּטֵי עַם וְהַסֶּגֶל
*
וְלֵיהָנוֹת, מִבְּלִי לָזוּז,
מִשֶּׁטֶף עוֹבְרֵי קֶרֶת,
בְּלִי לְבַזְבֵּז פְּרוּטָה, אוֹ זוּז,
מִן הַמְּצִיאוּת, כְּסֶרֶט.
*
שְׁלֵוִים, נִטְבֹּל נָא, יְדִידַי,
בִּשְׂחוֹק מֵי הַמַּבּוּעַ.
הֵן הַחַיִּים קָשִׁים מִדַּי
אִם אֵין בָּם שַׁעֲשׁוּעַ.
*
וּבְלִי חֲשָׁשׁ לְהִסָּחֵף,
לְהֵעָלֵם בְּטֶרֶם –
פָּשׁוּט לָשׁוּט וּלְרַחֵף
קְלִפַּת אֱגוֹז בַּזֶּרֶם.
פורסם ב-17 באוקטובר 2011,ב-גיליון סוכות תשע"ב - 740. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.
השארת תגובה
Comments 0