לאור יום / אריאל הרשושנים (לפרשת האזינו)

 

מיתתו של משה מצטרפת לשני אירועים בתורה שעשה הקב"ה בחצי היום כדי להפגין את השינוי בדרך הופעתו בעולם

איור: מנחם הלברשטט

"וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה" (דברים לב, מח)  

"בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה: נאמר בנח (בראשית ז, יג): בעצם היום הזה בא נח וגו', במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה, ולא עוד, אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה. אמר הקב"ה: הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כוח למחות יבא וימחה. 
במצרים נאמר (שמות יב, נא): בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סייפות וכלי זיין והורגין בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כוח למחות יבא וימחה. 
אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו. אדם שהוציאנו ממצרים. וקרע לנו את הים. והוריד לנו את המן. והגיז לנו את השליו. והעלה לנו את הבאר. ונתן לנו את התורה. אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה: הריני מכניסו בחצי היום וכו' (פירוש רש"י)

רש"י מביא את המדרש המזכיר שלושה מקומות שבהם נזכר הביטוי 'בעצם היום הזה' – אצל נח, ביציאת מצרים ובמיתת משה רבנו. תמיהה מפורסמת היא מדוע רש"י הזכיר רק שלושה מקומות אלו ולא הזכיר את ברית המילה אצל אברהם אבינו, שם נאמר (בר' יז, כג): "וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱ-לֹהִים". הקושיה מתחזקת שבעתיים מאחר שבפירושו לספר בראשית הוא מביא את המדרש המקביל מבראשית רבה, שם נזכר רעיון דומה:  

בעצם היום – בו ביום שנצטווה, ביום ולא בלילה, לא נתיירא לא מן הגויים ולא מן הלצנים, ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצוותו של מקום.

בשאלה זו נאמרו הסברים ותירוצים שונים (ראה למשל שפתי חכמים לפרשת האזינו, תורה תמימה לפרשת לך לך), ואילו אנו נבקש להציע כאן הסבר אחר.  

תם עידן משה

קיים מכנה משותף המייחד דווקא את שלושת האירועים שהוזכרו ברש"י: מעשה נח, יציאת מצרים ומיתתו של משה, והוא דרכי הופעתו והשגחתו של הקב"ה בעולמנו. מתחילה ברא הקב"ה את העולם והניח לו להתנהל כביכול באופן עצמאי בלא התערבות מלמעלה – בלא השגחה. ראו בני האדם זאת ועשו כל אשר חפצו, עד שבדורו של נח "מלאה הארץ חמס". אז התערב הקב"ה ובמעשה נח הראה כי יש שכר ועונש –  קיימת  השגחה. בני האדם  לא היו מעוניינים בהתערבותו של הקב"ה כפי שבאה לידי ביטוי בהצלתו של נח ולפיכך אמרו: אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה. בא הקב"ה ואמר על כרחכם תלמדו שיש מנהיג לבירה. לראשונה אפוא למדה האנושות שהקב"ה מתערב ומשגיח על עולמו.

לאחר דורות  רבים, ביציאת מצרים, למדה האנושות פרק נוסף בענייני השגחה. ביציאת מצרים הראה הקב"ה כי ישנו עם אחד יחיד ומיוחד אשר בו הוא חפץ. באו המצרים ואמרו – לא מקובל עלינו. אכן יש מנהיג ומשגיח לעולם אך אין אנו מסכימים כי יבחר לו  את עמו ישראל ויבדילו מכלל האומות. ושוב בא ומכריז ריבונו של עולם: הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כוח למחות יבא וימחה. בשלב זה למדה האנושות כי מעבר להשגחה הכללית של הקב"ה על עולמו הרי שהוא משגיח באופן מיוחד על עמו ישראל.

וכעת אנו מגיעים לפרשתנו. עם ישראל שנבחר ע"י הקב"ה עומד להיכנס לארץ ישראל, ושם הוא הולך ללמוד שלב נוסף בדרכי ההשגחה. עד אז היה העם רגיל בהנהגה ניסית – עשר המכות, קריעת ים סוף וכו', ואילו עתה, עם הכניסה לארץ, הוא עובר לחיים במסגרת טבעית, שבה ההשגחה היא נסתרת. בארץ ישראל יידרש העם להילחם, לכבוש, לבנות, לחרוש, לזרוע ולקצור ולקיים את מצוות ה'. השגחת ה' תהיה באמצעות דרכי הטבע הרגילות: "והיה אם שמוע – ונתתי מטר ארצכם בעיתו"; ואם לא, חלילה – "וסרתם ועבדתם – ועצר את השמים ולא יהיה מטר" .     

אך עם ישראל איננו מעוניין בשינוי זה. העם זועק: אדם שהוציאנו ממצרים, וקרע לנו את הים, והוריד לנו את המן, והגיז לנו את השליו, והעלה לנו את הבאר, ונתן לנו את התורה, אין אנו מניחין אותו. כלומר, עם ישראל אינו מוכן להיפרד מהנהגתו של משה: "אין אנו מניחין אותו". ואולם, המהלך הא-לוהי חייב להתקדם ועל בני ישראל להבין שתם עידן משה. אמר הקב"ה: הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כוח למחות יבא וימחה. 
בני ישראל למדו אפוא כאן שלב נוסף בדרכי השגחה: העדרם של ניסים גלויים והשגחה נסתרת שתבוא לידי ביטוי  בדרכי הטבע.

נעדר במקור

על דברי רש"י אלו יש לדקדק ולשאול: אם אכן מסרבים בני ישראל להניח למשה להיפטר בשל ניסיו היוצאים מגדר הטבע, מדוע הם מזכירים בין רשימת הניסים גם את מתן התורה? והרי אין במתן התורה כשלעצמו נס כה גדול?! ביאור הדבר עולה מעיון במהדורה המדויקת של פרוש רש"י שיצא על ידי הרב שעוועל בהוצאת מוסד הרב קוק.

בהערת השוליים לדברי רש"י הנזכרים נכתב: 'ונתן לנו את התורה – בד"ר (בדפוס ראשון- א"ה) ליתא וכן ליתא בספרי'. ואכן, בשונה מהמהדורה הנדפסת של רש"י ומהמהדורה הנדפסת של הספרי, בדפוסים הראשונים של רש"י  דוגמת דפוס רומא משנת ר"ל (1470) ודפוס זאמורה משנת שנ"ז (1597) שצילומם מופיע כאן וכן במהדורות המדויקות של הספרי –  לא מופיעות המילים "ונתן לנו את התורה".

הרי לנו הוכחה כי סירובם של בני ישראל להניח את משה לא נבע מגדולת אישיותו אלא מתוקף הניסים הגלויים שעשה. מתן תורה איננו אחד מהניסים של משה ולכן איננו מוזכר ברשימה. ומכאן שמדובר כאן בשינוי אופי ההשגחה, שינוי שבני ישראל אינם מעוניינים בו והקב"ה מביאו עליהם בעל כרחם.

לע"נ אבי מורי שמואל-יוסף בן הלל ועפרה הרשושנים ז"ל

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' בתשרי תשע"ב, 30.9.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-6 באוקטובר 2011, ב-גיליון האזינו תשע"ב - 738, הגיע למערכת - פרשת שבוע ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. יישר כח על הרעיון המעניין. אך נשארה שאלה פתוחה: מדוע רש"י לא הזכיר את "בעצם היום" המוזכר במילתו של אברהם אבינו?
    גם במקרה זה מתרחש שינוי בהנהגתו של הקב"ה בעולם – ברית קודש עִם עָם ישראל.
    "ברית" כשמה כן היא – היא אינה תלויה בדבר. גם כאשר עם ישראל חוטא חלילה, הברית עם הקב"ה קיימת.
    בנוסף, על פי מאמר של הרבי מלובביץ'**, קיים הבדל משמעותי בין התקופה שקדמה לברית המילה של אברהם ובין התקופה לאחריה: לפני הברית עם אברהם, השפע ירד לעולם דרך כל העמים. לאחר הברית עם אברהם אבינו – השפע יורד לעולם רק דרך עם ישראל (אולי זה לא פוליטקלי קורקט אבל אנו מאמינים שהשפע יורד לעולם באמצעות קיום המצוות של עם ישראל, שנאמר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות").
    זוהי הסיבה ש"אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצוותו של מקום". הגויים רוצים למנוע את שינוי הנהגה זה של הקב"ה בעולם.

    מי יכול לענות על שאלה זו?
    —————————————————————————————————–
    ** הערת שוליים: עיין במאמר ליקוטי שיחות, ד"ה אני הנה בריתי (לך לך תשד"מ): "..דכל ענין הברית מילה דאברהם הי' בכדי שהשפעת החסד שלמעלה יומשך רק דרך בני ישראל, כי לפני הברית מילה דאברהם היו נשמות גבוהות גם בין האומות (כמו מתושלח)"…

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: