סביב הנקודה: חינוך, יהדות וסביבה / אהרן אריאל לביא

 

ואם ייקחו לנו את המדרש על 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי', מה יישאר? העיקר. הקריאה לחברה שמבקשת לממש ערכים ולמצוא את א-להים

 

'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי'

חינוך סביבתי. איזו מילה נפלאה, כבר ממש מותג. ואם נאמר 'חינוך סביבתי יהודי', אז כבר קיבלנו משהו עוד יותר חזק. מין ביטוי שמדיף ניחוח של חדשנות לצד התחברות לשורשים עתיקי-יומין, עד שקשה להתעלם מצליל הבשורה של הביטוי הזה. אבל אולי אחרי כך וכך שנים בתחום הגיע הזמן להתגבר על רעשי הרקע והצלצולים (של פעמוני בתי-הספר), ולתהות מה עומד בעצם מאחורי העניין. ואיזה זמן טוב לעשות זאת יותר מאלול, לצד פתיחת שנת-הלימודים?

מצד אחד, כשאתה קורא את המקורות הקדומים שלנו אינך יכול שלא להתפעל מהחכמה הסביבתית שנמצאת שם, מהרגישות לבריאה ומההבנה שייתכן משבר סביבתי מעשה ידי-אדם שנבטה עוד בימים שבהם לא ידענו מה זו אלקטרודה. אבל מצד שני, האם באמת אותו זקן שפגש חוני המעגל חשב על מִחזור גזי-חממה כשהוא נטע את החרובים שלו (תענית כג ע"א)? האם כשרבי חייא התווה את דרכו החינוכית, העוברת דרך עמלנות ועשייה בטבע (בבא מציעא פה ע"א), הוא באמת חשב על חינוך הוליסטי שנוגע באינטליגנציות השונות של הילד?

כשאני מנסה להיזכר בפעם הראשונה שבה הכתה בי שאלה מסוג זה, אני חוזר בערך ארבע שנים לאחור, לאחד המאמרים הראשונים שכתבתי בתחום היהדות והסביבה. שלחתי אותו לרב יצחק גינזבורג, בתקווה שיהיה לו זמן לקרוא. הוא לא קרא את הכול כמובן, אבל העיר לי שהשימוש במדרש הידוע על האדם הראשון שהקב"ה אומר לו "תן דעתך שלא תקלקל ולא תחריב את עולמי" איננו מדויק. שכן אם אקרא את המדרש המלא, ואת הפסוק שאליו הוא מתייחס, אגלה שהכוונה איננה אלא לתיקון המידות והעצים אינם אלא משל למעשי האדם. הקשר לסביבה כאן הנו כמעט מקרי (וודאי שמוזר להלביש עליו כל מיני תיאוריות סביבתיות מורכבות). הקושיה הזו המשיכה ללוות אותי, והזכרתי אותה גם בכל מקום שבו הצגתי את המדרש הזה לאורך השנים. לקח קצת זמן, אבל הנה בחודש האחרון הגיעה בקשה מהמדור של 'טבע עברי' לבחון את השאלה הזו בדיוק – לעשות תשובה על התשובה הסביבתית.

להציל את התורה

התחלתי בשיחה עם הרב דב ברקוביץ, מייסד מרכז 'הליכות עולם' ליהדות וסביבה – בית המדרש הראשון בארץ שעסק במחקר אינטנסיבי של סוגיות סביבתיות בראי היהדות (ולהיפך). הרב דב הפנה אותי לספרו 'געגועי ארץ', שבו הוא מדבר על המהפכה העצומה בברכת החיים שהביאה עמה ההתפתחות המדעית, לצד הצבת סימן-שאלה על עצם ההתפתחות הזו ועל הכיוון שאליו מועדות פניה: "בעקבות המפגש המפרה בין כוחות היצירה הגלומים באדם לבין סגולות החיים, מחריפה שאלת האדם וחידת קיומו – האם מגעו בבריאה יביא לחיים או למוות, לברכה או לקללה?". מבחינת הרב דב השאלה איננה נעצרת במישור המטא-פיזי, או המטא-היסטורי, אלא מובילה לחשיבה מעשית של ממש והיא הדורשת את התפתחות התורה עצמה: "מעתה אין עבודת ה' מתמצית בעשיית נחת רוח לבורא ובקיום המצוות. בנוסף לאלו הולכת ומתחזקת החובה לממש את רצון הבורא בחיים עצמם, להביא לידי קיום מלא את ברכת החיים הגלומה באדם ובבריאה". אם כך, השאלה איננה כיצד להציל את העולם מהמשבר הסביבתי-טכנולוגי באמצעות התורה, אולי מתוך הבנה שגם אם מחר כל היהודים יהיו סופר-ירוקים זה לא ממש ישנה עד שמיליארד הסינים יחליטו לשנות כיוון. השאלה היא כיצד לפתח, ואולי אפילו להציל ממש, את התורה עצמה מתוך המשבר.

דברים אלו אינם עוברים בשקט, בטח שלא בתוך העולם הדתי. גבי אביטל, המדען הראשי לשעבר במשרד החינוך (ואדם דתי), עורר מהומה רבתי בקרב הירוקים כאשר טען שבעצם אין משבר סביבתי, והתחממות כדור הארץ כלל לא קשורה אלינו. הוא הדגיש שהוא מתאמץ לשים את הפלסטיק בפח רגיל כי "כדור-הארץ לא הולך להיות מושמד, הקב"ה הבטיח לנו וההשפעה של האדם זניחה". בתור 'ירוק מורעל' זו הייתה עבורי אמירה מקוממת ממש, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באדם דתי. והוא עוד הוסיף חטא על פשע וגייס לטובתו את הקב"ה בכבודו ובעצמו!

אבל כשחושבים על זה, ומשתדלים לעשות זאת בכנות ובלי להחליט מה התשובה עוד בטרם שומעים את השאלה, אזי אין מנוס מן ההכרה בכך שזו בעצם פרשנות מאוד לגיטימית למשבר הסביבתי בעיניים יראות-שמים, ואף יותר מכך: זו אחת הפרשנויות הסבירות ביותר. הרי התשובה היהודית האולטימטיבית לכל מה שעובר עלינו, ועברו עלינו דברים קצת יותר קשים מעלייה של כמה טמפרטורות, הנה שבורא העולם איתנו ואין שום ייאוש בעולם כלל (ואין זו תשובה בעלמא, אלא תשובה המבטאת היסטוריה ממשית, אם כי כמעט-דמיונית, של עם ששרד כנגד כל הסיכויים).

 אולי אם חז"ל היו פה הם לא היו מתפעלים עד כדי כך מהמשבר הסביבתי? אלי הם אפילו היו מזדהים עם אמירה אחרת של אביטל, שטען ש"בשנים האחרונות מתרחש ברחבי העולם 'מסע הצלב הירוק', כחלק ממהלך יותר עמוק, ואפשר לכנותו בהחלט דת ירוקה". כל מי שמכיר את התנועה הסביבתית לעומק יודע שהמגמה הזו קיימת שם, והיא רק הולכת ומתחזקת. הנושא הסביבתי נפל כפרי בשל בידיו של עולם שהתפרק מכל ערכיו, ואשר היה זקוק כאוויר לנשימה לאתוס מכונן חדש שיגדיר שוב מי הרעים ומי הטובים, ייתן סדרה של מצוות מעשיות (כגון מִחזור ונסיעה בתחבורה ציבורית), ואפילו הלכות כשרות מסובכות לצריכת מזון אורגני.

הנושא הסביבתי נותן לנו שאיפה לעתיד טוב יותר, ניחוח אלטרואיסטי של מחשבה על טובת הדורות הבאים ואיזושהי התעלות מעל העסקנות של מלחמות, שטחים, רווחה וכל השאר. זה די הרבה תמורת די מעט, ואולי רק במקרה העניין נקשר לנושא הסביבתי.

זה לא יקרה ממילא?

אם נרד מראש פירמידת משרד-החינוך לבסיסה נגלה שגם שם העסק לא פשוט. עינט קרמר, המייסדת והמנכ"לית של עמותת 'טבע עברי', מספרת שבשנה האחרונה הובילה העמותה סדרת השתלמויות בנושא יהדות וסביבה לגננות בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. במהלך בניית ההשתלמויות שבה ועלתה השאלה מהגננות הדתיות: "מי צריך את הערך המוסף הזה? כבר יש לנו גן דתי ומלא בערכים, למה אנחנו צריכות גם את הנושא הזה עכשיו?". התשובה, בדרך-כלל, הייתה שבעצם הנושא הזה קיים ביהדות ולכן דווקא משום שמדובר בגן דתי ראוי לחשוף גם אותו בפני הילדים, ובפרט בשל חשיבותו בתקופה זו. אבל הגננות לא ויתרו, והקשו קושיה על התירוץ: "אם זה כבר מובנה ביהדות, ואנחנו כבר גן דתי למהדרין, אז זה יבוא ממילא. למה להשקיע בהשתלמויות מיוחדות?". עינט מספרת שבסופו של דבר היא הבינה שהתשובה צריכה לבוא ממקום עמוק יותר. "איך שאני רואה את זה", אומרת עינט, "שורשי המשבר הסביבתי, כמו גם המשבר החברתי והרוחני, נעוצים בתרבות מבוססת הצרכנות השלטת כיום בחלקים גדולים מן העולם. הדרך היחידה להתמודד איתה הנה באמצעות זיהוי עולם ערכי ותרבותי המקדם התנהלות אחרת". מהו אותו עולם? ניחשתם נכון: "היהדות", ממשיכה עינט, "השייכת ומחוברת לעם הזה ולארץ הזו – ולא רק לשומרי מצוות – מציעה עולם של ערכים שלא נמדדים בכסף. 'טבע עברי' מקדישה את העשייה החינוכית שלה לחיבור הזה – לחיזוק הזהות היהודית של התלמידים – ומנסה מתוכה לפעול לקידום אורח-חיים בר-קיימא. אנחנו פועלים בקרב הציבור הדתי, המסורתי ושאינו שומר מצוות, ובכל מקום החיבור הזה עושה הרבה טוב. בעינינו, זו עבודת קודש".

החלטתי לבדוק במקום נוסף, והגעתי לשיחה עם ראש אחד המוסדות החינוכיים הוותיקים בארץ העוסקים יומם ולילה בחינוך סביבתי-יהודי. אותו רב ביקש להישאר בעילום שם, אבל הבהיר נקודה אחת היטב: "כל זמן שנגדור את עצמנו אך ורק בזירה ההלכתית, אכן נישאר בדיון על 'הדת הירוקה' ונצטרך לתהות האם באמת כשחז"ל דיברו על שבירת חבית על-מנת להפכה לכלי חדש הם התכוונו למחזור חביות או למשהו אחר (ראו רש"י על ביצה לג ע"ב). אך אם נתבונן בפנימיות התורה נבין שכשם שבאדם יש נשמה הכלואה בתוך גוף, כך בעולם יש א-לוהות הכלואה בתוך כל פרט ופרט בטבע. הגאולה תהיה רק בכך שהנקודה הא-לוהית שבכל גוף כזה תתגלה ותיחשף".

לקרוא מחדש את המדרש

בשולי הדברים אני שב אל המדרש הפופולרי ביותר בתחום, אותו מדרש שהרב גינזבורג פוצץ לי את הבלון לגביו. נדמה לי ששמעתי שם גם: "לא נורא אהרון, זה סופו של כל בלון", אבל במשמעות אחרת וקצת פחות סופנית. אמנם המדרש עוסק בסביבה רק כמשל ומתודה, והניסיון להסיק ממנו מסקנות הלכתיות ומעשיות הנו בעייתי, אבל מצד שני זו בדיוק הנקודה: המשבר הסביבתי איננו העניין המרכזי, ומי שיתמקד רק בו עשוי בהחלט למצוא את עצמו טובע בדת הירוקה החדשה. כך שהתנגדויות מסוג אלו של אביטל הנן נכונות כדבר בפני עצמו, ואכן יש בתחום הסביבתי דברים בעייתיים וסכנה להיווצרות 'דת ירוקה' שתתגלה כהרסנית בסופו של דבר – אבל זו לא הנקודה המרכזית. דווקא דרך המשבר הזה אפשר לצמוח ולהתקדם, עד כדי יצירת 'עולם ערכים חדש-ישן' (במונחים של עינט), 'תורה חדשה' (במונחי הרב דב) ואפילו 'גאולה'.

אמנם ההפלגה לפנימיות התורה איננה פוטרת אותנו מהמצוות המעשיות, ויש בהן שאכן נוגעות ישירות לשמירה על הסביבה, אבל סוף כל סוף יש תקווה לאחריתך. לא הפחד מקיץ לוהט צריך להיות המניע שלנו להתעסקות התורנית המחודשת בטבע, אלא דווקא הניסיון למצוא את ה' עצמו המסתתר בתוכו, ולחיות מחדש את תורתו הקדושה.

arilavi@gmail.com

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' באלול תשע"א, 9.9.2011

פורסמה ב-8 בספטמבר 2011, ב-גיליון כי תצא תשע"א - 735, שבת קיימא ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: