גורלה של מלכות שלמה נחרץ בעקבות התכחשותה למצוות התורה, אך מה שהניע את המרד העממי היה דווקא עול המיסים הכבד. על המבנה של מהפכות פוליטית, אז והיום     

לכאורה היו אלה ימי הזוהר הגדולים ובאופק הלאומי לא נראתה כל בעיה. הממלכה היתה גדולה וחזקה, קשרי-החוץ התרבו מיום ליום, שמו של המלך החכם יצא למרחקים ורבים באו ליהנות מחכמתו, תוך שהם משאירים תשורות יקרות ומעשירים את אוצר הממלכה. שכינה שרתה בבית המקדש שעמד במלוא תפארתו, ועולי רגל רבים באו בשעריו, יהודים וגויים גם יחד. אך מתחת לפני השטח כבר נבטו זרעי הפורענות. שלמה עבר על אזהרות התורה ונשא נשים רבות – אלף במספר. לא זו בלבד אלא שהיו אלה נשים ממוצא זר, מואביות, עמוניות, אדומיות, צידוניות, חיתיות (מל"א, יא). בנוסף, עבר על מה שכתוב בתורה שאסור למלך להרבות סוסים כדי לא לשוב מצרימה (דברים יז). נציגים ישראלים רבים היו במצרים: ממונים על הרכש, בודקי סוסים, וטרינרים, רוכבים מקצועיים, אנשי ליווי ועוד, שדאגו לשלוח אותם דרך המדבר לארץ-ישראל. קשרי חוץ עם מצרים היו לכאורה נכס יקר במיוחד, כיוון שזו הייתה מעצמה דרומית חזקה ויציבה שנים רבות. לשם חיזוק ברית זו נשא שלמה את בת פרעה, כפי שנשא בנות נסיכים ומלכים מהאזור כולו.

נשים אלה הביאו עִמן שלל תרבויות אליליות זרות לתוככי עיר הקודש ירושלים, כך שבסמיכות למקדש התנהלו במקביל פולחני עבודה זרה של נשות שלמה, תוך שהוא מעלים מהן עין. בת פרעה הרשתה לעצמה פולחן גדול ופומבי יותר מהשאר כיאה למעמדה, ושלמה אף בנה עבורה ארמון יפה במיוחד.

ההתמרמרות העממית נגד מעשי שלמה הלכה וגאתה. היו אלה אנשי המעמד הבינוני והנמוך שנאנקו תחת עול המס הכבד שנגבה כדי לממן את חיי הפאר והראווה של שלמה. גם יראי ה' התמלאו חרון קדוש, כשראו בעיניים כלות איך שלמה מקלקל את דרכיו ופוגע בקודשי האומה.

מורד מבית

ירבעם בן נבט היה הבטחה גדולה. שלמה הבחין בעוצמתו של ירבעם, שהיה מוכשר ומנהיגותי, ולכן מינה אותו לאחראי על תפקודו של שבט יוסף במערכת הענפה של הפועלים ומשלמי המיסים בממלכה (מלכים א, יא). בתפקיד זה הצליח ירבעם מאוד וצבר לעצמו אוהדים רבים. היה בו שילוב של תלמיד חכם, לוחם צדק וירא ה'. כששלמה הגדיש את הסאה נשלח אחיה השילוני, נביא משילה שבנחלת שבט אפרים, להכתיר את ירבעם למלך על ישראל (שם).

אל מול טענות מבקריו, שמא לא יהא ירבעם טוב משלמה ואף גרוע הימנו – כפי שאכן היה – ענה אחיה שאין זה שיקול נכון. באותה שעה ירבעם כשר היה והבחירה בידו להרע או להיטיב. הנביא בא בשם האמת, ואין להצדיק מצב מקולקל רק מחמת החשש שמא בעתיד יתקלקל יותר.

העידוד שקיבל ירבעם מדברי הנביא גרם לכך שלמרות שפרנסתו באה מאוצר המלך, לא נשא לו פנים. ירבעם צידד ביחס טוב יותר לשכבות החלשות ודרש גם להקל את נטל המס. הוא ביקר בתקיפות את נישואי שלמה לבת פרעה הגויה שעברה תהליך גיור בעייתי (רמב"ם הל' איסורי-ביאה, פרק יג). לפי מסורת אחת, באותו לילה שבו חגג שלמה את חנוכת הבית, עשתה בת-פרעה משתה ריקודים בביתה. שלמה שאיחר לישון לא השכים בזמן לעבודת המקדש, בעוד המפתחות מונחים תחת הכרית שעליה ישן. ירבעם אסף אלף אנשים משבט אפרים להעיר את שלמה בהפגנתיות (ויקרא רבה, יב). אירוע זה היה שיאו של מהלך ביקורתי, תוך תוכחה ברבים על נישואיו לבת פרעה ועל גביית מס מהעולים לרגל, למימון הארמון שלה ואחזקתו (סנהדרין קא ע"ב).

שלמה הבין שנשקפת לו סכנה מהתנהגות ירבעם ורצה להרגו כמורד במלכות, אלא שירבעם ברח למצרים, תוך שהוא מנצל מהפך פוליטי שאירע שם. מצרים הפכה עוינת לשלמה, כיוון ששושלת המלכות הקודמת הודחה בידי שישק.

כך הפכו הנישואין הדיפלומטיים מהבטחה גדולה לסיכון גבוה, שכן עתה הפך שלמה הנשוי לבת המלך הקודם לאויב השלטון הנוכחי! שלמה חווה על בשרו מהן תוצאותיה של עבירה על איסור תורה, אפילו בשאלת הכדאיות בעולם הזה, שלא לדבר על העולם הבא. אך כעת היה מאוחר מדי, וירבעם מתנגדו הגדול מצא מקלט בטוח בארמון המלך המצרי. למרבה האירוניה המרה, בימי רחבעם בן שלמה יעלה שישק על יהודה, ויחמוס את כל האוצרות של דוד ושלמה (מלכים א, יד).

פילוג ממלכתי

כל עוד היה שלמה חי ושולט, התנהלה הממלכה על מי-מנוחות, והכתרת ירבעם הנמלט הפכה לכאורה לאפיזודה חולפת. אך לא ארכו הימים, וכשמת שלמה ניצלו אזרחי הממלכה את שעת הכושר לבקש הקלה בעול המיסים מרחבעם המלך החדש. ירבעם מיהר ובא ממצרים לעמוד בראש העם המתקומם נגד העול הכלכלי הכבד. בואו לשכם הצית את דמיונם של בני אפרים, שתמיד ראו עצמם מיועדים למלוכה. הלא אפרים היה הנכד המועדף על יעקב מבין בני יוסף, שהיה המועדף בין הבנים. גם המנהיג הראשון הכובש את הארץ, יהושע בן נון, היה משבט אפרים.

כשירבעם עומד בראשם, הכתיבו לרחבעם תנאים הנוגסים לכאורה בסמכותו. רחבעם הבין שעליו לבחור בין שתי אפשרויות בעייתיות וכינס את יועציו. המנוסים והזקנים שבהם יעצו לו להראות רוחב לב ובכך להבהיר שאין המלך מבקש שררה כי אם טובת העם נגד עיניו. כך ירכוש את תמיכתם ובראייה לטווח-ארוך זהו פתח לאהדה גדולה ונאמנות. אך יועצי רחבעם הצעירים, הנלהבים וחסרי הניסיון יעצו לו להפגין עוצמה ושלטון כנגד העם המתמרד. 'עדיפה ציפור ביד משתיים על העץ', הצהירו מול פניהם המודאגות של הזקנים. במקרה זה, כמו ברבים אחרים, התאחדו מעשי האדם ושאיפותיו קצרות הטווח עם תוכניות ארוכות טווח של ההשגחה העליונה. רחבעם שמע לעצת הצעירים ("ילדים" כינה אותם הכתוב), ובכך הקיץ הקץ על ממלכת שלמה הגדולה, שהלכה והידרדרה בסוף ימיו.

העם, בראשות ירבעם, שחיכה לשעת הכושר ונתמך בידי הנביא אחיה, נטש את רחבעם והקים ממלכה חדשה. כך עלה ירבעם לשלטון, תוך שהוא מנהיג הפיכה חברתית ודתית כאחד.

מטרה משותפת

לעתים נוצרת קואליציה של שיתוף גורמים בעלי אינטרסים שונים זה מזה באופים, אך זהים בהגדרת המטרה. הנביא אינו מחליף מלך בגלל מיסים כבדים (שאינם כרוכים בגזל ודיכוי), אלא בגלל בעיותיו הרוחניות והמוסריות: ריבוי נשים, ריבוי סוסים, הכנסת עבודה זרה לירושלים. מאידך גיסא, העם אינו מקפיד בכל אלה, אבל סובל מאוד מעול המיסים הקשים.

שלטון המתכחש לתורה, תומך בתרבות שלילית, מקיים מערכת משפט המתנכלת למסורת היהודית ולערכיה, נוטש את חזון שיבת ציון ומתכחש לציווי התורה לרשת את הארץ – דינו לחלוף, יאמר איש התורה. כל זאת, למרות שוודאי יש בו גם עניינים חיוביים רבים. אבל הציבור הרחב יפיל ממשלה בעיקר בגלל בעיות הנוגעות לכיסו: בזבוז כספי ציבור תוך ניפוח מספר השרים והמנגנון, גביית מיסים מופרזת, דאגה לעשירים על חשבון שכבות הביניים, ועוד.

אל מול טענה שמא יהיה השלטון החדש גרוע מקודמו, יש להשיב כי גם הנביאים בזמנם היו מוכיחים כל אחד מהמלכים על חסרונותיו ומנבאים את סופו. בשלב מסוים היה המלך מתחלף, ותחתיו הגיע מלך אחר שהייתה לו היכולת לתקן. לעתים שב המלך על שגיאות קודמו או אפילו הרע ממנו, כירבעם שנבחר למלוך על עשרת השבטים במקום רחבעם. זה לא יכול היה להיות השיקול. אנחנו דבקים באמת ולא נוטים ממנה. את העם לא נגאל בהצטרפות אל השקר, תוך ניסיונות לחלץ ממנו כמה פירורי-אמת. בנוסף – במצבנו היום, הליכה עם השקר תוביל לאסון לאומי וחברתי כאחד.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון',  ג' באלול תשע"א, 2.9.2011