להשפיע דרך קבלת הרב קוק / נחום אבניאל

 

הרב עודד דוד שר רוק, עובד עם נוער בסיכון ומחתן זוגות חילוניים ב"חופות מוזיקליות". עכשיו הוא מוציא ספר על רמח"ל, רואה את הרב קוק כממשיכו ומספר סיפורים אישיים על מורתו, ימימה

הרב עודד דוד. צילום: יוסי זליגר

 

הרב עודד דוד מייצג סוג חדש של רב. כבר לא תלמיד הישיבה הספון בין ארבעה כתלים, כפוף מעל כרך גמרא מצהיב. גם לא איש הצבא שאוחז בספרא וסייפא, היוצא למלחמה כשבחיקו רובה גליל וספר תורה. אפילו לא 'רב אקדמיה' שרכש את השכלתו באוניברסיטה ומרביץ תורה בקהילתו כשזקנו מגולח.

הרב עודד דוד (49), רב בית ספר לנערים שמוגדרים 'נוער בסיכון', היה ראש מכינה קדם צבאית במשך שבע שנים, והספיק להיות כוכב-רוק, להוציא קלטות עם סיפורי מתח תורניים לילדים, להדריך בשיטת ימימה ולהנחות חופות מוזיקליות לזוגות חילוניים. כעת הוא מוציא ספר חדש: ביאור לספר 'דרך ה" לרמח"ל.

לא נעצרים בשכל

"אני מרגיש שהכיוון שבו בחרנו בבית המדרש של הציונות הדתית מבוסס מאוד מבחינה תורנית. אולי אפילו מבוסס מדי", אומר הרב עודד בשיחה אישית. קומתו גבוהה, מבנה גופו מלא. שערו אפור, אך לא מסגיר את גילו. הוא משתמש בשפה קבלית כדי להעביר את רעיונותיו. קולו חזק והנוכחות שלו בלתי ניתנת להתעלמות. "בעולם התורני-ציוני הכול מאוד הגיוני, מאוד מנומק. הישג מרשים מבחינת המוח, ה'בינה'. זה עולם שאני גאה להיות חלק ממנו, אבל מרגיש שאנחנו מאבדים את החיפוש העצמי שלנו בתוכו. מטרת התורה היא להמשיך את התגלות האורה הפנימית של האדם, ה'כתר' שבו, וכשהכול מבוסס ומנומק – זה לא משאיר מקום לאורה להתגלות. הדרך של היחיד להתפתח היא עבודה על התנוצצות האורה העצמית, שהיא דרך הקבלה. לא מהמקורות, אלא מקרבו".

הספר החדש שלו, 'אורות הרמח"ל', גורם לו ריגוש ממשי. "הרמח"ל, ובעקבותיו הרב קוק, לא רק מלמדים אותי תורה, אלא מלמדים אותי צורת הסתכלות על החיים. הלימוד שלהם מאפשר לצמוח מתוך עולם פנימי. זו לא מיסטיקה, אלא צורה של קבלה פילוסופית-עיונית, תורה שעושה שינוי באישיות של האדם ולכן היא כל כך עמוקה. זו אמונה שעוברת דרך השכל, אבל לא נעצרת שם".

הוא מגיש לבגרות בתנ"ך ובמחשבת ישראל במסגרת לימודית שתומכת בבני נוער שעלולים לנשור ולהגיע לשולי החברה. רבים מחניכיו הם עולים או בני עולים, חלקם הקטן דתי ורובם מסורתי. "אני אוהב אותם אהבה עזה", הוא מעיד וגבותיו מתכווצות, "ואני רוצה להיות איתם בעולם שלהם. כשאני בבית הספר אני ב'היי'. אני רואה בזה שליחות וחשיבות, אך זה גם ממלא אותי סיפוק". הרב דוד מעיד על תלמידיו כי אמנם אינם דתיים, אך האמונה ממלאת אותם. "יש להם אמונה בלתי מעורערת בבורא עולם, א-להים הוא חלק מעולמם. כרב בית הספר אני לא מטיף להם ולא מחזיר אותם בתשובה, אלא פונה לסגולה שלהם. מדבר איתם דיבורים חזקים ומכוון גבוה – לאו דווקא אינטליגנטית אלא אנרגטית. זה מקום שיש בו מתח רוחני בלתי פוסק – אני חלק מבית מדרש פעיל גם במסגרת העבודה שלי".

חילוני לומד תורה

עוד עיסוק של הרב דוד הוא חיתון זוגות חילוניים ב'חופה מוזיקלית', שאותה הוא מלווה בפריטה על גיטרה. "זה עיסוק שנותן לי חשיפה להמון אנשים ויכולת להשפיע. החב"דניקים דיברו על 'עבודת ה' בגשמיות', על הסתובבות בשוק ומשם לעבוד את ה'. בשבילי, המפגש עם הציבור החילוני הוא אפילו יותר מכך: איתם אני מרגיש בן בית, דווקא בעולם החוץ-דתי. זו תחושה שמלווה אותי מאז ומעולם: גדלתי בחיפה ולמדתי בתיכון יבנה, שם החברים שלי היו דווקא מהשכונות ולא מהכרמל".

איך אתה מנצל את המפגש הקצר הזה? אילו תכנים אתה מבקש להעביר?

"רוב הזוגות שאני מדבר איתם כבר מחוברים לאמונה, ואני מנסה לחבר אותם לכך שיום החתונה שלהם יכול להיחוות לא רק כמסיבה, אלא כחוויה דתית עמוקה. אני מציע להם להכניס לחיים שלהם לימוד תורה, ויש אפילו כאלה שמאמצים את ההצעה. 'חילוני לומד תורה' זה סוג חדש של זן תרבותי שצריך לטפח. אנחנו חיים בעולם פוסט מודרני – אדם יכול לקחת ממד אחד ולהטעין אותו בהרבה יהדות".

הרב בעל הקול הרועם הספיק לעבור תחנות רבות. ביניהן סטנדרטיות יותר, למשל כששימש ראש המכינה הקדם צבאית "עורי צפון" בצפת, שנסגרה לפני כעשר שנים, וסטנדרטיות פחות, כהופעה על במות עם שירי רוק שהלחין וניגן.

למה לא המשכת את קריירת הרוקסטאר?

"הייתי מוכן להיות כזה", הוא מחייך בהתנצלות, "אבל לא הסתייע. הוצאתי אלבום אחד בשם 'שבטי ישראל' ואני ממשיך את העיסוק המוסיקלי באופן יותר צנוע". המאמצים הצנועים אמורים להניב בקרוב אלבום נוסף, שהפעם- הוא מבטיח- יהיה מבוסס על טקסטים מהזוהר, מכתבי הרב קוק וממורתו הרוחנית, ימימה.

מסוגל להעביר שיעור

"ימימה זו שפה שחייבים ללמוד כדי להבין. הרב קוק קרא לזה 'הידיעות העליונות' – הידיעות שבאות מבפנים, שמביאות את האדם לוודאות פנימית, מה שנקרא 'השגה עצמית'. מושג מרכזי בתורה הזו הוא ה'קשב'. היכולת לשמוע את הקול שבא מתוך האדם".

אתה עצמך נפגשת עם ימימה?

"הייתה לי פגישה אחת איתה, והפגישה היחידה הזו הייתה בעוצמה רוחנית שלא הרגשתי כמוה מעולם. שוחחנו דרך אינטרקום, וכשביקשתי תיקון היא אמרה שאיננה נותנת תיקונים למקובלים. טענתי באוזניה שאינני מקובל, ולאחר פתיחה קצרה היא פשוט דיברה ברצף. הרגשתי שהיא יודעת עליי הכול. היא תיארה את עולמי הפנימי באופן מפורט ועמוק. היא הכירה את ילדיי ואת תכונותיהם, והנחתה אותי באיזה כיוון לנוע בעולמי הפנימי".

מה זה 'שיטת ימימה', מיסטיקה? סוג מיוחד של קבלה? נדמה שרבים מדברים על השיטה, אבל אף אחד לא יכול להסביר מה היא בדיוק.

"ימימה הייתה אישה שללא ספק הייתה בעלת רוח הקודש. היו לה גילויים שמימיים והיא עמדה בקשר עם אדמו"רים. אבל זו לא רק חוויה של רוח הקודש, אלה עולמות של תוכן ושיטה לימודית מסודרת. ההיגדים שהיא השאירה אחריה הם לא 'קמעות', אלא תורה שעל האדם ללמוד ועבודה אישית שיש לעשות. בעצם זו הקבליות.

"יש אנשים שיש להם כישרון לדעת נסתרות, אך הם לא עברו את התהליך של לימוד תורת הסוד. אלה נקראים 'חוזים' ולא מקובלים. אחד האמצעים לדעת אם אדם הוא מקובל או חוזה הוא לבדוק אם כתב דברים בתחום, האם הוא מסוגל להעביר שיעור. אני לא פוסל את מי שלא, אלא שלא זו דרכי. אני הולך בדרכה של ימימה, ולומד את הרב קוק ואת הרמח"ל – שלוש שיטות של קבלה עיונית שיש בה לימוד ועבודה".

תגובות חרדיות

הקִרבה שהרב עודד מוצא בין שלוש השיטות הביאה אותו לחקור את העניין בשנים האחרונות. "תקופה של התכנסות" הוא קורא לזה. המחקר והלימוד האינטנסיבי יצרו ספר שזכה לשם – הצפוי מעט – 'אורות הרמח"ל'. "הרב לוצאטו והרב קוק הם דמויות של צדיקים מודרניים, שמכירים את הפילוסופיה והספרות של זמנם, אך גם בעלי הסתכלות קבלית עמוקה. הכתבים שלהם לא עוסקים רק בפרשנות, אלא יש בהם שיטה פילוסופית. הכתיבה שלהם לא רק עיונית, אלא גם אמנותית".

בספר 'מסילת ישרים' הוא מוצא יותר מאשר ספר מוסר פשוט. "הרמח"ל כותב באיכות ספרותית נדירה. הוא עושה פה מהלך שנקרא 'הלבשה', כותב בצורה פשוטה ומובנת לכול ומסכם עקרונות יהודיים עתיקים ופשוטים, אך מצליח להשקיע בתוך הספר רעיונות קבליים עמוקים מאוד. את הספרים 'דרך ה" ו'דעת תבונות' הוא כתב בתקופה שבה נאסר עליו, על ידי חכמי דורו, לפרסם דברי קבלה ולכן הוא הלביש גם אותם ברעיונות פילוסופיים. אבל האמנות וצורת הביטוי הזו הן רק כלים להכיל את האור הקבלי".

מדוע העיסוק בקבלה שונה מתחומים תורניים אחרים? מה הוא מוסיף?

"הלימוד הקבלי נותן לנו את המבט לשלב הבא. את ההתפתחות. הוא מעניק לנו אוצר של תובנות שאנו שואפים אליהן. טעמי המצוות, למשל. הרמב"ם הסתכל אחורה, אל העבר, במבט פילוסופי. הוא טען שהקרבנות הם נגד העבודה הזרה ששלטה באותה תקופה, וזה טעם המצווה. הרב קוק, בראייתו הקבלית, עשה מהלך דומה אך באופן הפוך לגמרי; הוא הסתכל קדימה, אל העתיד, והסביר את המצוות על פי השאיפות האנושיות שהוא רואה בחכמת הנסתר. כך הוא מסביר את איסור בשר וחלב, את חזון הצמחונות, את שאיפות השלום וכו'. המבט לעתיד, שנקרא גם 'העולם הבא', צופה את דרגות ההתפתחות הבאות של האנושות, שעל-פי המקובלים יש בהן אפילו היבטים פיזיים".

הרב קוק נתפס יותר כהוגה מאשר כמקובל.

"זה נכון, אבל לא רק, וזה גם לא מה שהדור זקוק לו. הרב קוק לא היה רק 'פילוסוף חופשי', כמו שאמר עליו הרב צבי-יהודה, אלא הוגה קבלי עמוק. אי אפשר לקרוא אחרת את חלק ב' של אורות הקודש, למשל, שהוא החלק הכי חשוב ביצירה שלו. שם הוא מדבר הרבה על סוג העבודה הזה. בספר אני מראה איך יצירתו של הרב קוק היא המשך היצירה של הרמח"ל, כפי שכבר כתב הרב הנזיר".

אתה מרגיש שהרב קוק הלך לאיבוד במרחב הפוליטי? שהוא 'שייך' למגזר מסוים, ועל כן לא ניגשים אליו ממגזרים אחרים?

"זה מעניין, אבל התגובות הטובות ביותר שקיבלתי לספר היו מהציבור החרדי. הפילוסופיה היהודית היא לא דבר שמוכר להם, ודווקא זה משך אותם. אבל האמת היא שכל דבר בא בזמנו. עד עכשיו, ההיבט הכללי של הרב קוק האפיל על ההיבט הפרטי. היום אנחנו בדור שהחלק הפעיל יותר הוא הפרטי. הציונות הדתית השפיעה הרבה במישור הלאומי, אבל היום יש לה הזדמנות להשפיע באופן דתי על העם ואת זה אפשר לעשות רק בדרך הקבלית של הרב קוק, שהיא מקור עוצמתו".

היית מגדיר את עצמך 'קבליסט'?

"אם לימוד בדרך הרב קוק הוא קבלה אז אני קבליסט. דרך החיים שלי היא יהדות בדרכו של הרב קוק, שהיה מקובל. בזמנו, הרב ראה בציונות את הזהות היהודית. כהמשך לזה, צריך להסתכל על 'העידן החדש' באותו אופן. גם על החילוניות הקבלית, על החוקר האקדמי. אני קורא לזה 'חלקיות עמוקה', החיים של האדם נמשכים סביב דבר אחד שאותו הוא מקיים, או אפילו לא מקיים, אלא רק לומד. זה דבר שיש לו משמעות".

בא מן השטח

הרב עודד דוד, כמו שהקדמנו ואמרנו, שולח את ידו במספר תחומים. העיסוק בקבלה נראה לו העמוק ביותר, ובו הוא מרגיש את האושר הגדול. עם זאת, יצר האמן שבו לא נותן לו מנוח, והוא מוצא את הנטייה הזו גם בעקבות שני מקורות ההשראה שלו, הרב קוק ורמח"ל.

"בכתיבה של שניהם יש משהו מאוד אמנותי. 'מסילת ישרים' זו איכות ספרותית צרופה, והרב קוק הוא משורר. כניסה לתחום הסוד בלי נגיעה אמנותית הופכת לחסרה. זה מופיע בעוד תחומים בתורה הזו: הזוהר הקדוש הוא פיוטי מאוד, השירים שכתב ר' שלמה אלקבץ וגם חכמי צפת ויציאתם אל הטבע. הרב הנזיר העיד שמה שקירב אותו אל הרב קוק היה שיר ששמע אותו שר. גם התורה הקבלית שלו נקראת 'קשב הייחודים', והיא קשורה למוזיקה ושירה. האמנות היא אחד הכלים לאור".

אתה חושב שלימוד הקבלה הוא משהו שיהפוך לנחלת הכלל? זה לא עיסוק אופנתי של ידוענים שמחלחל אלינו?

"כמו שהציונות באה מחוץ לעולם הדתי ואנו ראינו בה את הניצוץ המשיחי, כמו שהגאולה באה מן המשיח, שאיננו מתוכנו, גם העיסוק בבירור האני הפנימי מקבל מענה ראשוני בבית המדרש, אבל הוא בא מן השטח ומן החוץ. התפקיד שלנו הוא למצוא בתוך ה'אני' הזה את השורש, את העומק".

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון',  ג' באלול תשע"א, 2.9.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 בספטמבר 2011, ב-גיליון שופטים תשע"א - 734 ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. בית הספר שהוא רב שם הוא לא בית ספר של נערים המוגדרים כ" נוער בסיכון " זה נוער רגיל לחלוטין כמו כל נוער אחר במדינה לומד את אותם מקצועות עובר בגרויות וגם ההתנהגות היא אותה התנהגות .
    אני מבקש בכל לשון של בקשה להוריד את השורה הזאת תודה

  2. לעתים זה ידוע שאדם המוגדר כנער בסיכון יתנהג שלא כיאות, אמנם בצבא נתקלתי בהרבה אנשים טובים שהוגדרו כנערים בסיכון וזאת רק מבחינת העובדה שהם באו מרמלה וצבע עורם היה "כהה ביותר", עם זאת הם עברו השלמת בגרויות ומנערים בסיכון הם הפכו לנערים מצטיינים.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: