אנרכיה בהבנת המקרא / אריה חיים בר-נתן

 

האידיאליזציה של ימי 'אין מלך בישראל' היא תולדה של קריאה מוטה במקרא, והתעלמות מהישגיה הגדולים של המלוכה. תגובה למאמריהם של אביעזר ויס ואיתי כהן בגיליון פרשת חוקת

ניקולה פוסן, משפט שלמה, 1649

"שלמה נכשל בשעבוד העם", כתבו המלומדים, אך שכחו את שנכתב בספר מלכים (א ח): "ויעש שלמה את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת ועד נחל מצרים […] ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב". גם את מפעלי הבנייה של שלמה הם כינו בנייה מגלומנית, אך הכתוב שיבחו (שם): "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל […] אז אמר שלמה בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים… וכל קהל ישראל עומד".

ועוד אמרו הכותבים: "מעולם לא הטיפה התורה לאחדות לאומית". האמנם? כידוע, למרות שהארץ נחלקה מראש לנחלות, יהושע מקפיד לכבוש את הארץ כעם אחד – ולחזור לשם כך לגלגל פעם אחר פעם. הוא אף מקלל את מי שיבנה את יריחו, כדי להבטיח שאף שבט לא יתנחל בעיר בטרם נכבשה הארץ כולה. אפשר שיהושע היה נתון עדיין בטראומה מבקשתם של בני גד וראובן, שנתפרשה על ידי משה כבקשה להפוך את כיבוש הארץ לעניין שבו כל שבט לעצמו – בקשה שנדחתה במילים קשות, כידוע.

מעבר לכך, טענו הכותבים כי המקרא מלא תיאורים של כישלונות מוסריים ודתיים של המלכים. לדבריהם, "כישלונו של דוד גרם לו להיות בלתי ראוי לבנות את בית המקדש", ו"שלמה נכשל גם בעבודה זרה". אלא שזו טעות בקריאת התנ"ך: הרי אין הוא ספר היסטוריה הבא לתאר את כל מעללי המלכים, אלא ספר ברית ומוסר, ובשל כך הוא מרחיב במקומות שבהם מנהיגי ישראל מעלו בתפקידם.

עלילותיו של אחאב מפורטות בכמה פרטים, אך חלק מתולדותיו מובא בקצרה. כך למשל, הצער והכאב שבתגובת אחאב לנבואת אליהו מוזכרים בקיצור רב. הספר מדגיש שלא הכול נאמר: "ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים". גם על ירבעם, "אשר חטא והחטיא את ישראל" יותר מכל המלכים, ראה הכתוב לנכון לרמוז שעשה למען עמו: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל." על ירבעם השני, הוא ירבעם בן-יואש, שמלך בשומרון 41 שנה, נאמרו דברים קשים – "ויעש הרע בעיני ה', לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט…" – אך במקביל נאמר כי "הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא" (מלכים ב יד). הנה כי כן, מחבר ספר מלכים הקפיד, למרות שליחותו להוקיע את המלכים החוטאים, להעניק כמה שורות הספד למלך שבנה ערים ולחם מלחמות רבות.

ראוי להדגיש את הכבוד הרב שרחשו הנביאים למלכים – אותם נביאים שלא היססו לגעור במלך על חטאיו. נתן הנביא, המוכיח את דוד על חטאו, משתחווה לפני המלך אפיים ארצה; אליהו הנביא, למרות דבריו הקשים לאחאב, מכיר בערכו כמלך, משנס מותניו ורץ לפני מרכבתו "עד בואכה יזרעאל" (מלכים א יח).

שלמה ודוד

גם האמירה ש"שלמה נכשל בעבודה זרה" היא מחמירה מדי. הרי נאמר במפורש שבעניין זה "נשיו הטו את לבו" לעת זקנתו, עניין פשוט ואנושי, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". בוודאי ובוודאי שהטענה שדוד כשל ולכן לא הורשה לבנות את בית המקדש היא מופרכת, שהרי הסיבה לאי בניית הבית על ידי דוד היא דבר ה' אליו "כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת" – מלחמות שהנחילו לעם ישראל את ארצו לדורות עולם.

הכותבים רואים כמופת את המשפטים שעורכת דבורה הנביאה תחת התומר, במקום בהיכלות "ספוני הארזים" של שלמה המלך, המתבססים לדבריהם על "מנגנוני שלטון מנופחים, יקרים ואכזריים". כאן חשוב להצביע על המציאות בשטח. שתי הנשים הזונות הבאות אל המלך שלמה, אל אותו היכל משפט שהכותבים מבזים, מגיעות מן המעמד החברתי הנמוך ביותר. הן מקבלות תשומת לב מכובדת ויחס ענייני ואנושי. שלמה המלך מקשיב לטענותיהן ומוציא פסק דין שזוכה לתגובה חמה מאוד מהעם: "וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו… כי חכמת א-להים בקרבו לעשות משפט". הנה כי כן, מנגנוני המשפט ה'מנופחים' עדיפים בעיני הציבור נוכח חכמתו של השופט המלך, הזוכה להערכת העם כולו. בעקבות משפט זה נאמר "ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל" ו"יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים, אוכלים ושותים ושמחים" (מלכים א ד).

מלחמת קיום

שני הכותבים טועים בעניין נוסף: התאספות העם כולו "להילחם בהתדרדרות המוסרית" (בפרשת פילגש בגבעה) דומה להתקהלויות אחרות במקרא, כמו זו המתוארת ביהושע כב – כאשר תשעת השבטים וחצי המנשה נקהלו לעלות על אחיהם שבעבר הירדן המזרחי "לשחת את הארץ". הם מתקהלים לא בשל רגישות מוסרית אלא בשל חרדה לגורלם, חרדה שחזקה דיה כדי להביאם למלחמה מול אחיהם שכבשו יחד עמם את הארץ במשך 14 שנה. ההסבר להתקהלות ניתן בידי המתקהלים עצמם: "המעט לנו את עוון פעור… ויהי הנגף בעדת ה'", "הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף…". וכי לא מובן מדוע נתקפו גם שבטי ישראל היוצאים למלחמה באחיהם בני בנימין בחרדה נוראה מן "התועבה" שנעשתה בישראל, כלומר הניסיון של כמה נפשות עלובות משבט בנימין לחטוא במשכב זכר, דבר שעליו נאמר כי הוא מטמא את הארץ וזו "מקיאה את יושביה" (ויקרא יח)?

יש לזכור שימי השופטים הם גם ימים של נישואי תערובת בממדים גדולים – תופעה שאינה מוכרת מזמנים אחרים. "ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי האמורי… ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם" (שופטים ג). אמנם מחבר ספר שופטים מביא את דעותיהם של שוללי המלוכה, גדעון ויותם, אך אין הוא מסכים עמהם. דעתו היא שאחרי מות יהושע והזקנים "קם דור אחר אשר לא ידעו את ה'" (שופטים ב), תקופה הנמשכת עד ימי עלי, שגם בניו "לא ידעו את ה'" (שמואל א ב).

מלוכה כיעד   

כובשי הארץ חותרים למלוכה, והכותבים טועים טעות גדולה כאשר הם מייחסים זאת להשפעת הכנענים. אין לכך שחר: מרגע כניסתו לארץ חותר יהושע להקים חברה שתיבנה על אורח חיים פשוט וצנוע, רחוק ממנהגי הכנענים. את הסכנה שבאימוץ סגנון חיים של מיליטריזם פותר יהושע בהוראתו לשרוף את מרכבות האויב ולעקר את רגלי הסוסים כך שיתאימו לעבודות השדה ולא למירוצים. את מבצרי הכנענים ובתיהם המפוארים מחליפים אוהלי הישראלים, אוהלים המשמשים את בני ישראל אף בימי דוד המלך. במקום העיר שלהּ מלך, כמקובל אצל הכנענים, ישראל מבקשים להם מלך לארץ כולה.

בפירושו לספר שופטים מעיר יחזקאל קויפמן כי אמנם השופטים נשלחו להושיע את ישראל בעקבות קריאתם אל ה' בצר להם,  אך לא מתואר ולא נרמז כי ישראל חזרו בתשובה לאחר שנושעו על ידי השופט. את פירושו המונומנטלי לספר הוא חותם בהסבר על המשפט האחרון, "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". זוהי, לדבריו, "האנחה האחרונה של עורך ספר שופטים"…

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ט באב תשע"א, 19.8.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 באוגוסט 2011, ב-גיליון עקב תשע"א - 732, תגובות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: