פשרה של תחינה / ניסן אררט

 

'ואתחנן' מורה לא על בקשה נואשת, אלא על שתיקה. עיון לשוני-מקראי מפתיע

יוסף מתחנן

הצורה  הדקדוקית ואתחנן – בבניין התפעל – מציינת פעולה של האדם החוזרת אל עצמו בנוכחות האחר. כך למשל התפלל (בא בדין עם עצמו – לפני 'האחר' האולטימטיבי), התאמץ, התייאש, התפשר, התבונן, וגם התרחץ, התלבש, ואפילו התאווה והתקבל.

האדם המתחנן על נפשו נמצא במצוקה (פיזית ו/או נפשית) בהיות גורלו נתון בידי האחר. מעוצמת האירוע מתקשה האדם להגיע אותה שעה לביטוי מילולי – והוא מחריש (מתאפק). רק כעבור זמן ימצא עצמו מגיב או מסביר את שעבר עליו אותה שעה.

כך יש לפרש את דברי משה בפתח פרשתנו. ביאורו של הפועל "ואתחנן" מתברר בזיקתו לביטוי "בעת ההיא" המופיע בהמשך הפסוק: 'ואתחנן אל יי בעת ההיא לאמר'. לאחר שנענש על פרשת מי מריבה, משה קיבל את הגזרה הא-לוהית הקשה כשהוא מחריש ומתאפק מלומר את שיש על לבו. היה למשה מה לומר להצדקתו, אך לאחר בירור פנימי עם עצמו הבין כי בעקבות תגובתו הבלתי-פרופורציונלית לתביעת העם למים לא יוכל להנהיג עוד את העם. עתה הוא מבין זאת: "ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי".

שתיקת יוסף

להמחשת הדברים ניטול את המקום הנוסף בתורה שבו מופיע הפועל להתחנן – בפי אחי יוסף (בראשית מב, כא):

וַיֹּאמְרוּ אִיש אֶל אָחִיו

אֲבָל אֲשמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ

אֲשר רָאִינוּ צָרַת נַפְשוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ

וְלֹא שמָעְנוּ…

כמו אצל משה, גם כאן הפועל להתחנן מבאר אירוע שקרה בעבר שמשמעותו מתבהרת רק עתה. כשאחיו השליכוהו לבור יוסף החריש, ורק עתה הבין כי בהתנהגותו האגוצנטרית-נאיבית הביא לקנאת אחיו בו. לפיכך, משזרקוהו הבורה הניח שאין הם מבקשים להמיתו – אלא מותירים את גורלו ביד הא-לוהים.

מן הראוי לציין כי ההתחננות אינה המשותף היחידי ליוסף ולמשה. יוסף, בעקבות השלכתו לבור, נמכר לפוטיפר והגיע למעמד של משנה למלך פרעה. בהיותו שקוע בתרבות המצרית הוא ביקש לשכוח את בית אביו; אך כתוצאה מן המפגש עם אחיו – הביא הוא להורדת בני ישראל מצרימה והפך להיות אפוטרופוס עליהם.

גם משה נתחנך וגדל בבית פרעה; אך בצאתו לראות את אחיו נאלץ לברוח הרחק מעמו, למדיין. רק בצו הא-ל חוזר משה מצרימה, לגאול את בני-ישראל מסבלותם ולהובילם במדבר הנורא בדרכם לארץ המובטחת, שאליה, בעקבות מי מריבת קדש, לא יגיע.

תוכנית אסתר

להשלמת הצעתנו נעיין בהופעתו הכפולה של הפועל להתחנן במגילת אסתר. אסתר מצטווה על ידי מרדכי לבוא אל המלך, להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה. מרדכי משאיר לאסתר את ההתלבטות עם עצמה – אם וכיצד תבצע את הדבר. תחילה מנסה אסתר להתחמק (שם, יד): "אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך, אל החצר הפנימית, אשר לא יִקרא, אחת דתו להמית"; לאחר מכן מתכנסת היא בתוך עצמה (שם, יד): "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת…", ולבסוף מחליטה לפעול תוך נטילת סיכון (שם, טז): "וכאשר אבדתי אבדתי".

 רק כאשר תוכניתה צלחה – והמן צורר היהודים חוסל – נחשפת התכלית הנסתרת של מעשיה (ח, ג): "ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך… ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים". כמו אצל יוסף ומשה, את שעבר על אסתר בנפשה פנימה עד שהחליטה לפעול אנו מגלים אך בסופו של הסיפור.

האזכור הנוסף של הפועל להתחנן במקרא מאשר הנחה פרשנית זו. כך מתואר מפגש שר-החמישים עם אליהו (מל"ב א, יג):   

וַיַּעַל וַיָּבֹא שר הַחֲמִשּים הַשּלִישי וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו:

אִיש הָאֱ-לֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשי וְנֶפֶש עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשּים בְּעֵינֶיךָ. הִנֵּה יָרְדָה אֵש מִן הַשּמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שנֵי שרֵי הַחֲמִשּים הָרִאשנִים וְאֶת חֲמִשּיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשי בְּעֵינֶיךָ.

 שר החמישים נאלץ בפקודת המלך אחזיה לקרוא לאליהו איש הא-להים להתייצב לפניו בשומרון. האיש ידע בנפשו כי סופו וסוף אנשיו יהיה כסוף שני השרים שקדמו לו: אש מן השמים תחסל אותם. בסיטואציה קשה זו – אף שידע כי אין לאל ידו לעשות דבר אל מול איש הא-להים הקנאי – החליט ליטול נפשו בכפו ולהתחנן. רק בהמשך הסיפור אנו יודעים כי הסיכון שנטל על עצמו צלח: אליהו אכן נלווה אליו. כדברי הכתוב: "וידבר מלאך ה' אל אליהו רד אִתו – אל תירא מפניו". ואכן, "ויקם וירד אותו (= אתו) אל המלך (אחזיה)".

 ד"ר ניסן אררט הוא עורך 'שאנן" – שנתון המכללה האקדמית הדתית לחינוך, חיפה. לשעבר מרצה ליהדות בטכניון ובמוסדות אקדמיים נוספים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ב באב תשע"א, 12.8.2011

פורסמה ב-11 באוגוסט 2011, ב-גיליון ואתחנן תשע"א - 731, הגיע למערכת - פרשת שבוע ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: