הפחד של כולם מכולם / ישראל לבקוביץ'

 

עיתון חרדי חדש שמנסה לכונן 'חרדיות שפויה' נידון מראש לכישלון בשל אי הבנה של מנגנוני השליטה בחברה החרדית. לא הנהגה עריצה היא זו הקובעת את סדר היום אלא ההומוגניות הקיצונית של הרחוב

עמוד הבית של 'ויהי אור'

בחודש האחרון עלה אתר חדש לרשת האינטרנט, 'יהי אור' שמו, אשר מנוהל על ידי יוסי איתן – 'בעל תשובה חרדי שפוי', כהגדרתו. מטרתו של יוסי הייתה להוציא עיתון שיהיה שופרו של 'הקול השפוי' ביהדות החרדית. אצטט כמה מילים מרשימתו 'כשהחרדים יהיו רוב' המופיעה באתר:

כל מי שעיניו בראשו מבין על פי כמות האירועים וקצב הידיעות, שהחברה החרדית יושבת בשנים האחרונות על חבית חומר נפץ, כאשר זו רק שאלה של זמן מתי היא תתפוצץ. עלינו להבין שכמו ערפיח כבד החוסם את אור השמש, כך המסה הקריטית והכבדה של אירועי האלימות הקיצוניים חוסמים כל תקווה לעולם שפוי יותר.

הבעיה העיקרית היא בשיטה. כל התשתית של השיטה מבוססת על פחד ואיומים, הפחד מהשכנים ולא מהשכינה. אנחנו נכפה עליך מה לחשוב ומה לומר, איך להתלבש והיכן להתפלל, איפה לחנך ועל איזה ערכים לאלף. אנחנו נחשוב עבורך, אנחנו נחליט בשבילך מה טוב עבורך, ותהיה אפס סובלנות לכל סטייה מתו התקן של ההשקפה הטהורה. אתה וכל משפחתך תיפגעו לדורי דורות: בשידוכים, בפרנסה, במוסדות החינוך, ואם זה לא יחזיר אותך לתו התקן, אז בחרמות ונידויים, ואם גם זה לא ישכנע אותך לחזור לתלם אז במכות, בהצתות, בשרפות, בחמה שפוכה ובזרוע נטויה.

ההגדרה שאהבתי ביותר בקטע הזה היא 'הפחד מהשכנים ולא מהשכינה'. אני מאחל ליוסי שיצליח, למרות שסיכוייו נראים פחות מקלושים. עם כל זה, ברצוני להבהיר נקודה שלדעתי רבים כמו יוסי טועים בה.

האדם הקטן

יוסי מתאר את החברה החרדית כחברה ששבויה בידי הנהגה עריצה, רבנים אטומים המוקפים בחומות של עסקנים נכלוליים, מנהלי מוסדות אכזריים שגוזרים מי ייכנס ומי לא ייכנס, מי יקורב ומי ינודה. כולם מכבידים את עוּלם על האיש הקטן שנשאר ללא סיכויים כמעט מול מערכת משומנת כזו, וחייב ליישר עמה קו. מאותה תפיסה נגזרת גם התקווה שאם יצליחו להוציא עיתון שישמיע את האמת ברמה – יתנפץ כל השקר הגדול והשיטה תקרוס. זה בערך הרעיון.

גם אני הייתי מאוד רוצה לחשוב כך. הבעיה היא, ואני מכיר זאת היטב מבפנים, שזה לא עובד כך, כלל וכלל לא.

קשה לתאר במספר שורות את החברה החרדית על מורכבותה, אבל מה שברור הוא שהמגמה הזאת מגיעה דווקא מהאדם הקטן ברחוב. הוא זה שכופה על כולם מה לאכול, מה לחשוב ומה ללבוש. נכון, יש הרבה פחד מהשכנים (כמו גם פחד מהשכינה), אבל השכנים האלו הם כולם, כולם נגד כולם.

הציבור החרדי, וזה ממש מובנה בתוכו גנטית, משתדל להיות הומוגני כמה שרק אפשר. מכיוון שאי אפשר שכל כך הרבה אנשים יהיו גזורים מעוד אחד, הרי שכל הזמן מתגבשות קבוצות ותת קבוצות שמתאגדות ביניהן על בסיס סופר הומוגניות בתוך המכנה המשותף הכללי. מי שמעז להיות קצת שונה, אפילו לחשוב באופן שונה, שלא לדבר על להתלבש באופן שונה, מוצא את עצמו מהר מאוד מנודה בכל החזיתות, כפי שמתאר יוסי איתן. אבל זה קורה לבד! אף אחד לא ממש מכוון זאת או מתכנן זאת! אדם שכזה אכן ימצא שמנהלי 'חדרים' וסמינרים לא רוצים להכניס את ילדיו, אבל זו כבר התוצאה של הנידוי שהחברה גזרה עליו, נידוי שהתרחש מאליו.

בלי הוראה של שום רב, יגלה ה'חריג' שילדי השכנים מוזהרים על ידי הוריהם שלא לשחק עם ילדיו, שאנשים מסתכלים עליו במבט מוזר, שהחברים והידידים נהיים פתאום מנומסים יותר ויותר ומרוחקים יותר ויותר. ופתאום, מבלי שיוכל לשים את האצבע על נקודת הזמן המדויקת, הוא יגלה שהחומות כבר סוגרות עליו, שהתוואי של 'גדר ההפרדה' כבר עודכן, והוא נמצא מחוץ לגדר.

נשק של קהילה

הטור 'כשהחרדים יהיו רוב' מתאר את החברה החרדית כחברה אלימה שלא מהססת להשתמש במעשיים נבזיים ביותר – על גבול הרצח – כדי לייסר את המעִזים לסטות מדרכה. כדוגמה הוא מביא פרשייה בסקוור שהייתה לאחרונה בכותרות, את פרשת גדר ההפרדה בעמנואל, סכסוך בתפרח שהפך למאבק אלים בין ראש הישיבה ובין מישהו שלא הסכים לדעותיו, או מאבק על נדל"ן בשכונת בתי ורשה הירושלמית (אגב, זה האחרון לא ממש קשור: זהו מאבק אלים בין שתי קבוצות אלימות, בלי שום קשר ל'יידישקייט'). אבל זה לא נכון, ממש לא נכון. המקרים האלו נדירים יחסית, וסכסוכים כבדים הרבה יותר התנהלו במשך תקופות ארוכות בלי לגלוש לפסים אלימים כאלו.

הפחד של ה'אנוסים' החרדיים הללו איננו מפני אלימות שתופעל כלפיהם. הם לא פוחדים ממכות, לא מהצתות, לא מחמה שפוכה וזרוע נטויה. הפחד הוא מהנידוי האוטומטי שיתרחש על ידי החברה, הקהילה, ואפילו המשפחה. הנשק הזה הוא כל כך עוצמתי, שאפילו אנשים וגם גופים גדולים כמשים מפניו לגמרי. קחו עיתונים כמו 'משפחה' או 'בקהילה'. הם קמו כדי לתת אלטרנטיבה, אבל מהר מאוד הם הפכו לעיתונים מפוחדים ומיישרי קו שלא מעִזים לצייץ. למעשה – הם אלו שמובילים את מקהלת החנופה והליקוק ל'גדולים' למיניהם, הרבה יותר מהעיתונים המפלגתיים הגדולים. כמעט כל גיליון שבועי עמוס לעייפה באיזה ראיון עם 'גדול' שהואיל והתרצה להעניק בחסדו מזמנו העמוס נוראות, כדי לזכות את הקוראים בנועם שיח קודשו. אמנם מראש לא חלמנו שהם יהיו בולדוג חורץ שיניים, אבל גם לא פיללנו לפודל שפל ברך שכזה.

זהו הדבק שמלכד את החברה החרדית, הפחד של כולם מפני כולם. התכונה הזאת טובה אמנם לאנשים שרוצים להיות כמו כולם, אבל היא הרסנית וחונקת עד אימה לאנשים שאינם יכולים להיות כמו כולם, לאנשים שלא מסוגלים לשקר לעצמם, ואינם יכולים להחניק את קולם הפנימי. בשביל אנשים כאלו החברה החרדית היא ארץ גזירה שפשוט הורגת אותם. לפעמים תופס אותי ייאוש כשאני מהרהר בכך כי זה נראה דבר שאי אפשר לשנות אותו בלי לפרק את המבנה מן היסוד, וזה לא דבר שהולך לקרות בעשרים השנה הקרובות.

לכן אני סקפטי מאוד ביחס לתועלת שתצא מעיתון כמו שמתכנן יוסי איתן. לא הרבנים ינהלו מלחמה נגדו. האיש הקטן החרדי הוא זה שיזדעזע מה'כפירה' הכתובה בו, יצקצק בלשונו, ויבער את הטומאה היכן שרק ימצא אותה, מהפחד שמא חלילה תשזוף את העיתון עינו של מישהו מצעירי הצאן. מי שיקרא עיתון כזה בשמחה יהיו אלו שכבר מצאו בעצמם את הדרך לאינטרנט. הם ממילא כבר חשופים לכל מה שמנסים להסתיר, והם כבר משוכנעים, בשבילם לא צריך עיתון.

ואולי בכל זאת, אולי פעם יקרה נס ואיזה דון קישוט יצליח לשבור את מעגל הקסמים הזה? יהי ה' בעזרך – יוסי איתן.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ב באב תשע"א, 12.8.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-11 באוגוסט 2011, ב-גיליון ואתחנן תשע"א - 731, לא שחור-לבן / קולות מושתקים מן החברה החרדית ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 28 תגובות.

  1. מה מאפיין את החברה החרדית לעומת זאת הדת"לית? סגירות חברתית/עדתית ומחשבתית.
    לרוב, החרדים יופיעו כאלו שסרים ללא פקפוק למשמעת רבני הזרם שלהם וכמעט אף פעם לא תשמע ביקורת כלשהי. פתיחות מחשבתית תוביל לראיה חיובית על העולם ועל זרמים אחרים. וויתור על מאפיינים אלו, כפי ש'יהי אור' רוצים, הוא ויתור על החרדיות כשלעצמה.

    • הרשה לי לענות לך מתוך מאמרו של נ.ל, האם העיתון ויהי אור חרדי.
      השאלה היא איך מגדירים "חרדי". בשבילי ההגדרה של להיות חרדי פירושה להיות נאמן ברצינות עמוקה ובאמונה שלמה למסורת של גדולי התורה ושלומי אמוני ישראל בעולם הרבני הלכתי, שנמסרה בטהרתה איש מפי איש מהר סיני.
      אנושיות, מחשבה עצמאית וביקורתית וחופשית, יכולת להקשיב גם לדעה אחרת, חינוך לבחירה חופשית אישית עצמאית, חינוך שלא מחניק את חיי המחשבה והנפש והאישיות העצמית של הפרט אלא מעודד אותם להיות צומחים ומטופחים, יכולת לדון על כל נושא בלי צנזורה והשתקה וטיוח, לדעתי הם מהיסודות המרכזיים של התורה שבעל פה כמסירתה המדוייקת והטהורה אצל גדולי ישראל וקהילות הקודש של שלומי אמוני ישראל מאז הר סיני. אני רוצה ומתאמץ ללכת בנאמנות בדרכם, לכן אני רוצה לשאת את השם חרדי שלהרגשתי מייצג את הרצון הזה. אני לא מוכן לוותר על ההגדרה של להיות חרדי ולהשאיר אותה בידי מי שלדעתי עיוות את מסורת התורה שבעל פה, והפך אותה לתנועה שיש בה הרבה סממנים חיצוניים של "יידישקייט", אבל היא כבר התעוותה עד כדי כך שלדעתי היא בעצם תנועה דתית חדשה, פנאטית וחשוכה, שאמנם צמחה משורש היהדות החרדית ולכן נטלה את שמה, והיום היא מוכרת בציבור כזרם המרכזי "התיקני" של הממסד החרדי, אבל לדעתי היא כבר התרחקה מהמקור ובגדה כל כך בהרבה ערכים יסודיים שלו עד שכבר אינה ראויה לשם "חרדי", המסמל את הנאמנות למסירת התורה בטהרתה מרבותינו.
      המאבק להשאיר את השם "חרדי" בידי מי שלדעתי באמת ראוי לו, הוא גם בשביל הרגשתי האישית, שאני מרגיש שאני נאמן למה שחונכתי אליו ולא פורש ממנו, אבל יותר חשוב מזה הוא לדעתי משום חילול ה' ועלבונה של תורה. אם קוראים לזרם המרכזי של הממסד החרדי של היום "חרדי", מסכימים בזה שכך היא דרכה של תורה כמו שנמסרה, באופן המקורי, המסורתי שמרני, בלי התאמה לרוח הדור ומודרניות והתחדשויות. ואני מאמין שמסירת התורה שבע"פ היא מדוייקת לגמרי מהר סיני (בגרעינה הפנימי, בנשמתה, אם כי כמובן בכל דור היא לבשה לבוש חיצוני אחר לפי הדור והמקום), ואם כן זה עלבון נורא לתורה הקדושה ולקב"ה שהתורה הישנה המקורית השמרנית נראית כך, חשוכה ואכזרית ומדכאת ולא אנושית והלך הרוח שלה מזכיר את זה של האיסלאם הרחובי האלים. ולכן חשוב לי להגדיר שמה שנחשב היום כחרדי זו לא מסירת התורה באופן השמרני והמקורי, אלא עיוות וחידוש שלה שנוצר רק בעשרות השנים האחרונות, ולכן זה לא ראוי להיקרא חרדי, ועד העיוות הזה אצל גדולי התורה וסביבתם (להוציא מקומות שהיהדות דעכה ונעשה בעל-בייתית) זה לא היה באופן החשוך הזה.
      כחרדי יש לי הסתייגות גדולה מהדרך הרפורמית, אבל באותה מידה גם מהדרך שהיום מכונה חרדית "תיקנית", כי לדעתי שתי דרכים אלה התרחקו מהתורה כמסירתה מהר סיני מרחק שווה, וזה לא משנה אם ההתרחקות והשינוי הם לצד הקולא והנוחות והמודרניות, או לצד החומרא והפאנאטיות האלימה. שניהם במידה שווה זה לא התורה שנמסרה לנו מאבותינו, ולהם מאבותיהם, עד הר סיני.
      היהדות שלי מבוססת על מאמץ ללמוד את דרכם של גדולי התורה החרדיים ולנסות להיות נאמן לה, תוך ניסיון ביקורתי לזהות את העיוות מתי התחיל ובמה ואיך ולמה ואצל מי, ולנסות לעקוב אחרי שרידי הקו של מסירת התורה שנשאר ישר. ולא לנטוש את המסורת הזו ולחדש לעצמי דרך דתית כהבנתי האישית ישר מתוך המקורות הקדמונים בלי התיווך של מסירת גדולי התורה עד הדור הלפני אחרון.
      אני מאוד שמח ומברך על הקמת העיתון, כיוון שאני רואה בו אפשרות של חיזוק של החרדיות בכך שהוא מחזיר עטרה ליושנה, עטרה של אנושית ושפיות ובחירה חופשית ומחשבה עצמאית ופתיחות וכנות ויושר, והימנעות מהתלהמות ואלימות ושנאת חינם ופאנאטיות. תכנים כאלה יכולים להועיל לאנשים כמוני שרוצים לברר בתוך החרדיות עצמה את הבר מהתבן.

      • יוסי, אני רק שאלה. מדוע עליי להאמין כי אתה באמת ובתמים בא לתקן את החברה החרדית ולא להחריב אותה עד היסוד, לאור העובדה שבין החברים שלך בפייסבוק נמצא שחר אילן בכבודו ובעצמו?

  2. אני חושב שהאתר מרתק ויש לו פוטנציאל גדול מאוד הרבה יותר מכל שאר הניסיונות שנעשו עד עתה להשמיע קול אחר בחברה החרדית. וקודם כל מבחינת הרמה של העיתון. כנסו לדוגמא לראיון עם הרב אמסלם, שלטעמי זה הראיון הכי מעניין שנעשה עד היום עם הרב אמסלם בין אם מדובר בעיתונות הדתית ובין אם מדובר בעיתונות הכללית. בראיון זה הרב אמסלם נשאל שאלות נוקבות שהוא מעולם לא נשאל והוא נחשף בפתיחות כפי שהוא מעולם לא נחשף.

    http://www.y-or.co.il/blog/2011/08/05/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%9d-%d7%a0%d7%97%d7%a9%d7%a3-%d7%9b%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%97%d7%a9%d7%a3-%d7%a8/

    הרשו לי להוסיף שעם כל זה שהראיון עם הרב אמסלם מרתק ויוצא דופן, הרב שיח שנוצר בתגובות אף יותר מרתק ומעניין מהראיון עצמו. הדרמה האמיתית מתחוללת בתגובות. כשהרב אמסלם מצטרף לדיונים ומתעמת עם השואלים .

    כמו כן, כדי להבין עד כמה העיתון הזה נושא בשורה אדירה, אני ממליץ על המאמר, "עצור כאן מחליטים":

    http://www.y-or.co.il/blog/2011/07/26/%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d/

  3. ישראל לבקוביץ.

    ובכן, כפי שכתבתי בפנים, דווקא לא מדויק. החרדים לא כל כך סרים ללא פקפוק למשמעת רבני הזרם שלהם. הם פשוט כולם מפחדים, אחד מהשני, ולאו דווקא מהרבנים. להיפך: הרבנים עצמם לכודים בתוך השרשרת הזאת, במיוחד ה'גדולים' הליטאיים שאימתו של יתד נאמן מוטלת עליהם. אדמורי"ם חסידיים עצמאיים יותר, ואם יש להם פתיחות, דוגמת זו של האדמו"ר מבעלז, הם מסוגלים לבצע שינויים.

  4. לישראל היקר, מיוסי איתן
    ראשית אני מודה לך על סקירת העיתון ויהי אור במקור ראשון.
    שנית הרשה לי לומר שאני די מופתע ממה שכתבת. עד כמה שאני הבנתי אתה אדם חרדי, ולכן מפתיע אותי לראות שאינך שומע את הרעשים והסערות המתחוללות מתחת לפני הקרקע. מתחת לפני הקרקע האדמה רוחשת במרמור ותסכול, רבים מהחרדים מתחילים להבין שדברים צריכים להשתנות. מספיק לקרוא את התגובות באתרים החרדים בכדי להבין על מה אני מדבר. יש פער עצום בין מה שאנשים אומרים באינטרנט כשהם מסתתרים מאחורי הניק, לבין השיח ההומוגני ברחוב. הטרגדיה היא שהשיח התוסס והסוער הזה נעשה רק כשהם מסתתרים מאחורי ניק. הפחד מהאצבע המאשימה של החברה החרדית משתק את אומץ הלב לכל מי שרוצה להמשיך לגדל את ילדיו על פי ערכי התורה. ואת זה העיתון בא ורוצה לשנות. אסור לנו לחיות כאנוסים ואסור לנו להידחק לקיר ולהתבייש בדעתנו השפויה. אדרבה עלינו להיות גאים ולשאת בגאון את הדגל, מותר לנו לחשוב אחרת. כאשר יותר ויותר אנשים יבינו זאת, ממילא השוט המפחיד של החברה החרדית ילך ויתקצר.
    יותר ויותר אנשים מתחילים להבין, שאם השוליים הקיצונים והאטומים בחברה החרדית, ימשיכו להיות הקטר שגורר אחריו את כולם לעבר המדרון, הרי הם יהיו הראשונים לסבול מכך. המחיר שהם שילמו עד עתה, הוא כאין וכאפס לעומת המחיר שהם ישלמו בעוד עשור. כי מיום ליום ומשנה לשנה, זה רק הולך ומחמיר. הרכבת הדוהרת נגררת אחר הקטר הקיצוני, וכדי לעצור זאת, כל החרדים השפויים, חייבים לקום וללחוץ על הברקס.

    להיות ספקן בהצלחת העיתון זה דבר טוב ובריא, אבל אסור לתת לספקנות הזו לשתק אותנו. במיוחד לא בתחילת הדרך. כי כל ההתחלות קשות. ודווקא עכשיו אנו זקוקים לתומכים יותר מתמיד. עלינו לקבץ את כל הניצוצות החושבים למקום אחד כדי להפיח את גחלת ההצלחה.
    בעבר היו מספר ניסיונות של אנשים שונים להוציא לאור עיתון כזה, וכולם כשלו מסיבה אחת עיקרית – לא היה להם מושג איך 'עושים' ומנהלים עיתון. הפעם מנהלים את העיתון אנשים שיש להם ניסיון רב בהוצאה לאור של עיתונים ויש לנו את הכלים לעשות במינימום עלויות, עיתון איכותי, מקצועי, בלעדי, השם את האצבע על הפצעים שכל האנשים השפויים נושאים בקרבם.
    הפעם זה קורה. ואם הפעם זה לא יקרה, זה כנראה כבר לא יקרה בעתיד הקרוב. אם הפעם, כשמנווטים את הספינה האנשים הנכונים עם הניסיון הנכון, זה ייכשל, זה יכשיל מראש כל ניסיון ליזום שוב הוצאה לאור של עיתון כזה בעתיד הנראה לעין. וההפסד האמיתי יהיה של כל האנשים השפויים והכואבים, שימשיכו לכאוב בסתר באופן כואב בהרבה.
    דומני, שאם נעמיק לחשוב על זה לרגע ונתבונן מסביב בכל נוף התקשורת הישראלית והכללית כולה, אין שום עיתון שיש לקהל היעד שלו צורך קיומי, כפי שהעיתון ויהי אור יכול להיות עבור אותם אנשים בחברה החרדית שעדיין חושבים בכוחות עצמם.
    העיתון מאיץ תהליך שהוא הרבה יותר גדול מהעיתון. זהו תהליך שיכול להיות לו השפעה הרת גורל על עיצוב החברה הישראלית כולה בעוד כעשור או שניים. אם למישהו עדיין יש ספק אם החברה החרדית תהיה רוב, למען הסר ספק, אנא קראו את סדרת המאמרים 'כשהחרדים יהיו רוב' ותבינו מה יקרה פה אם העיתון ויהי אור לא יצליח לשנות את מגמת הקיצוניות שמחריפה בציבור החרדי.
     אני מעריך שקהל היעד של העיתון, אותם שפויים המבינים שחייב להיות שינוי כיוון בחברה החרדית מהקיצוניות למתינות, עומד כרגע על כ 30% מהציבור החרדי והב"ת.
    קשה בדיוק לדעת כמה יש בפועל, כי כשאתה מדבר עם האנשים אתה לא יכול לדעת מה באמת הם חושבים. כי הם חיים כמו האנוסים, אחד בפה ואחד בלב. אחד בחוץ ואחד בפנים. לכן לומר 30% זו הערכה גסה ביותר הנשענת על תחושת בטן יותר מאשר נתונים מוסמכים ובדוקים.

    עכשיו צריך להתחיל את התהליך ללכד את כל ה 30%. ברגע שנבין שאנו 30% מלוכדים, האצבע המאשימה של תו התקן כבר לא תוכל להפחיד אותנו. יהיו לנו את המוסדות שלנו, שבהם בנוסף ללימודי קודש לומדים גם ליבה ומקצועות מכובדים כדי שנוכל להתפרנס בכבוד, ונהיה יותר עצמאיים, ונהיה פחות תלויים בחברה החרדית. כנ"ל בנושא השידוכים, אם נבין שאנו מהווים כ 30% מהציבור החרדי, אז במילא אנו לא תלויים באותם 70% ואנו גם במילא לא רוצים להשתדך איתם. אנו במילא לא רוצים ללמוד במוסדות החינוך שלהם. מי שמספיק אטום כדי לרדת לחייו של מי שחושב אחרת ממנו, הוא בעיני האופציה הכי גרועה למוסד החינוך עבור ילדיי. וכי אני רוצה שילדיי, יתחנכו בניגוד גמור למה שאני מאמין בו. וכי אני רוצה לגדל אויב לאמונתי הפנימית בביתי? שרואה את החיים רק בצבעים של שחור ולבן, ובמילא הוא יקטרג אותי כשחור? ולכן אאלץ אפילו אם ילדיי לחיות בצביעות ולא לגלות להם את דעותיי האמיתיות. הדעות שבעצם אני גאה בהם.
    כשיותר ויותר אנשים יבינו את המתמטיקה הפשוטה הזו, אז יהיה יותר קל לצאת מהארון. אבל ברור לנו שתהליך כזה לא קורה ביום אחד. זה תהליך שייקח הרבה שנים. אנו עכשיו רק בהתחלה, יש עוד צעדים רבים לעשות ועוד הרבה מכשולים לעבור.
    ואחרי שהתהליך הזה יתחיל להתבסס הוא יתפוס תאוצה, כי מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך. ורק בגלל שהיום אין אלטרנטיבה שפוייה, אנשים ממשיכים להלך בחושך. ואז בעז"ה יקרה הדבר הטוב מכל שאותם 30% יהפכו את המגמה ויהיו 70%.

    חברים יקרים כל אחד ואחד מכם יכול לסייע לנו רבות. תנו לנו יד וקחו איתנו חלק בתהליך. נחווה ביחד את ההתמודדות עם הקשיים ונחגוג בצוותא את ההישגים.

    • ישראל לבקוביץ.

      ליוסי איתן.
      ראשית, כל הכבוד לך על מה שאתה עושה. אני מתפלל מעומק ליבי שתצליח. הבעיה היא שהחומה שעומדת בפניך כל כך גדולה, שאני 'קטן אמנה' בנוגע לסיכויי העיתון לפרוץ אותה.
      אתה כותב על האינטרנט, אבל מדוע מכל הכמות הגדולה הזאת של הגולשים אין אחד שמעיז לפרוץ אותה? מדוע כולם מסתתרים מאחורי ניקים? התשובה הכואבת היא שברגע שהם ייחשפו, כל עוצמתה של העדה המבוהלת תופנה נגדם, הם יוחרמו [כפי שהסברתי בטור שכתבתי] ויוקעו. ונגד זה קשה מאוד לאנשים להתמודד.
      נגיד שפתחת עיתון. המחשבה הראשונה שלי היתה שאעשה אצלך מנוי, אבל אבקש לקבל את העיתון רק לתיבת הדוא"ל שלי, ולא הביתה לתיבה. כדי שה'שכינה' לא תראה חלילה שיש לי עיתון כזה בתיבת הדואר. האם נראה לך שמישהו שגר בשכונה חרדית יעיז לקבל את העיתון הזה הביתה?

      • ישראל אני מסכים איתך עד לקטע של התיבה

        כי:
        אתה יכול לטעון אלף סיבות (וגם לא נכונות) כדי לרצות את השכינה…

        זה שאתה מזמין עיתון, לא מחייב שאתה מזדהה איתו בהכל..

        וחוץ מכן, יש דרכים לתת לך עיתון בלי שהשכינה תדע.

        תכלס אתה נכנס ל-אם ואם ואם..

      • ישראל היקר,
        תודה על התמיכה.
        ראשית אומר שאט אט מתחיל תהליך של יציאה מארון האנוסים ואתה יכול לראות שיותר ויותר נחשונים מתחילים להזדהות בשמם המלא. גם בין הכותבים וגם מהמגיבים.

        לגבי התיבה והשכינה, זו אכן בעיה פרקטית שחשבנו עליה ותהיה לכול מנוי את האופציה לקבל מעטפה עם שם אחר.

  5. לכבוד יוסי איתן,
    ראשית תרשה לי להביע את הערכתי למאמץ שלך שניכר שנעשה מכוונות נעלות.

    אל תוכן הדברים: חרדיות מהי, למה היא.מה ביינה לשומר תו"מ. ובכן שאלה זאת מחזירה אותנו 200 שנה אחורה. בעצם, חרדיות של חות"ס זה לא יהדות כמקדמת דנן, אלא זאת קונטר-רפורמה. אגב, להבדיל, תופעה דומה התרחשה באירופה גם בנצרות.
    רק שלחרדיות הארץ-ישראלית נוספו עוד כמה שכבות של קונטר-רפורמה.

    לפני זמן-מה חקרתי, מניין ההסתייגות הקיצונית של החרדים מלימודים כלליים. תחילה חשבתי שזה בא מהחות"ס. אחר כך גיליתי שהוא עצמו שכר מורה לבניו ללמדם גרמנית וצרפתית ומדעים. לאחר חיפוש לא ארוך מצאתי את האחראי והוא רב ירושלמי יהושוע לייב דיסקין. ראיתי את החרם שלו נגד לימודי חול "זכרים ונקבות עד סוף כל הדורות"-חושך וטירוף מחריד.

    איני יודע אם יש טעם להילחם בשיניים על תואר חרדי מול חשוכים ונבערים, היות ועצם התואר זה צעיר בימי תולדות האומה שלנו, ואני מוכן להסתפק בהגדרה צנועה וותיקה יותר כמו שותו"מ, למשל. מה שחשוב באמת זה להקים ולהרחיב מוסדות לימוד, בין אם הם יקראו נאו-חרדים, חרדים-מודרנים או חרד"לים שיאפשרו לילדיינו לקנות תורה ומדע בלי לסבול מטירוף של קיצונים ולהשאיר את הקיצונים להשתגע לבד ועל חשבונם!

    אני חושב שמטרה שאני מציע היא הרבה יותר מציאותית ומי שירצה לבחור בחיים תהיה לו את האפשרות זאת, מי שרוצה להמשיך בטירוף, לא נוכל ליטול ממנו את זכות הבחירה ולא נלחם מולו על התואר "חרדי" שהוא סך הכל כבן 200 שנה בלבד.

    בברכה,
    זאב

  6. מדובר בדבר חד פעמי, זו הזדמנות גדולה להבריא חלק מן הדברים הבעייתיים בחברה החרדית.

    ואם למישהו ספק בדבר, שיפתח את "בשבע" או "מקור ראשון" וישווה ל"עיתונים" החרדיים.

    עוד ישמע בהרי יהודה הרבה על האתר הלזה.

  7. ישראל לבקוביץ.

    בכל אופן, יוסי. מנוי שלי מובטח לך. באשר לתיבה, נשמע מה יש לך לומר.

  8. יעקב גולדשטיין

    קודם כל לייק.

    שנית, כמדומני שהויכוח כאן, בין הכותב ובין יוסי איתן, נוגע באחת המקודות השורשיות שבעימות בין בעלי התשובה ובין חרדים שורשיים (לצורך הענין שורשי הוא מי שנולד בתוך החברה החרדית).
    בעלי התשובה מתארים לעצמם את הציבור החרדי בצורה מיתית כמעט, של ציבור המונהג על פי דעת תורה, או לפחות מתיימר להיות כזה, וצריך לקבל הסברים על כל זוית בקנייטש של הכובע למה זה ככה. לרעתם פועל מנגנון ההסברה המשומן של המחב"תים, הטורחים להשריש הנחה זו עמוק.
    לעומתם, ההבנה הבסיסית של החרדי השורשי (!) היא כי הציבור החרדי הוא מוטציה סוציולגית! על הרעות החולות והמעלות שלה, בדיוק כמו כל ציבור אחר על כדור הארץ, ולזכותו ייאמר שהוא רואה כערך עליון את שמירת התורה והמצוות. משבר האמון של החוזר בתשובה המתחיל הוא רק ענין של זמן, אחרי שלעולם לא יצליח להבין את עומק הקריצה (הטבעית לגמרי), של כל הקודים הפנימיים שנועדו לכסות על שכבות גיאולוגיות של השפעות תרבותיות שונות.
    מתח בין קבוצות יהודים על רקע תרבותי היו מאז ומעולם, אי אפשר להחזיק קבוצה הומוגנית מדי לאורך זמן, מאחר ועסקינן באנשים ולא ברובוטים. כבר בתנ"ך יש הדים רחבים למתח בין-שבטי. הטעות העמוקה של בעלי התשובה היא שהם מנסים להשתלב בכוח, להיות יותר אפיפיורים מהאפיפיור, ובמידת-מה גוררים את הציבור החרדי כולו למעגלי סחרור נוספים של הומוגניזציה. אם יורשה לי להניח, הרי שגם בהנחה שעיתונו של יוסי היקר ישרוד את חבלי לידתו ויצליח להתבסס על כמות מנויים שסגנונו מדבר אליהם, הרי שלא יחולל שום שינוי מובנה בחברה עצמה, אלא ישמש כעוגן לקבוצה (לא-גדולה) של בעלי השקפות דומות.
    לפי הבנתי, שינויים חברתיים מתחוללים תמיד בהדרגה ובתהליכים של שנים. מי היה מאמין שמהפכת לימודי המקצוע שחוללה קבוצה קטנה של אנשים תתפוס עד כדי כך, שהיום אין שום אישיות ציבורית שמכבדת את עצמה בציבור החרדי שתעז לנסות להילחם עליה את מלחמת השלשום, ולא נעשתה אלא בהדרגה, בפרסומים קטנים על אש נמוכה, וכך החל תהליך ממושך שסופו מי ישורנו. רק במעשים, לא בדיבורים, לא במלחמות, ולא בקול רעש גדול.

  9. ישראל לבקוביץ.

    ליעקב גולדשטיין, תודה.
    לימודי המקצוע הם דבר חשוב מאוד, למעשה התזוזה היחידה שקרתה לכיוון הנורמליות. אבל לי יש בקשה צנועה אחת שבוערת כאש בעצמותי: הזכות שלי לומר את אשר על ליבי מבלי הפחד שאנודה ואגורש מן החברה. זכות ממש מינימלית במאה העשרים ואחד, לא?
    את זה מדמיין יוסי שהוא יכול לעשות, ואת זה – לצערי נראה לי שלא יצליח. אבל מי יודע, כבר קרו דברים לא רגילים בהיסטוריה.

  10. ישראל לבקוביץ כ"כ צודק!!! אנחנו מפחדים אחד מהשני, זה אבסורד עד כדי גיחוך, ממציאים כל מיני חוקים משונים כמו להלביש לבנות גרביונים ושרוולים ארוכים מגיל 3!!!! רחמנות!!!!
    אני רואה יותר ויותר משפחות שנכנעות לטליבן רק בגלל הפחד שלא יכניסו את הילדות למוסדות לימוד וכו.

  11. הם לא צריכים עיתון? הם מצאו את דרכם לאינטרנט?
    ומה איתך? אתה לא גולש באינטרנט? שגדולי הרבנים שאתה מדבר עליהם אסרו להשתמש בו? תתקן את עצמך ואחר כך תקן את אותו יוסי.. בושנ וחרפה!

    • ישראל לבקוביץ.

      אבי, כנראה לא הבנת אותי. אין לי שום בעיה עם גלישה באינטרנט, זו כיכר תחריר שנשארה לנו החרדים. ואני בכלל לא רוצה לתקן את יוסי: אם היו לנו עוד מאה כמוהו היו דברים כבר באמת זזים. אני פשוט מביט בעינים כלות על הנסיון הזה, ומהרהר כמה קשה הדרך שהוא צריך לעבור, וכמה מועטים סיכויי ההצלחה. בשביל אלו שגולשים באמת לא צריך, הרי יוסי רוצה להוציא עיתון ולא מסתפק באתר. אני התכוונתי שיהיה מאוד קשה להגיע לאלו שלא גולשים.

  12. אני מקנה בישראל שהצליח כל כך טוב להגדיר את הבעיה
    אומנם האם אתה חושב שהעולם יכול להיות כולו מלא תבונה? מסופקני…
    תמיד חכמים מעוטים..וגם יש הרבה שהם חושבים שהם חכמים (סכנתם גדולה מהטיפשים וכן מספרם בעם)…ההחלטות (אפילו עם חלילה היו בידינו) אינם פשוטות וכל סטיה גורמת להתפתחות בלתי נשלטת
    יהדות אותנטית היא צורה פלוס תוכן, מי שלא זכה נשאר רק עם צורה בלבד…ללא תוכן ממלא…
    הצורה ממשיכה לשמור על טיפש ועל מי שחושב את עצמו לחכם מול סכנות התחלקות…
    שלומו המלך שבאמת היה חכם, גם הוא בטח בעצמו והרבה נשים ונסחף עם הזרם היצר אל החטא…מה נענה עזובי קיר שכמותינו ??!?? חשיפה היא לא מטרה,
    המטרה היא שינוי מבנה חברתי ליותר חכם (פחות טיפש) פחות נסחף עם זרם הזמן העובר (בבחינת העולם ימות ,רק שאני אחיה) מבלי להתיחס לפגרים מתים שנתזים לכל צד..(תפרח ,עמנואל,סבל הספרדים ואשכנזים גם יחד)
    זהו סממנים של ציבור בוגר שיש בראשו מנהיגות הדואגת למצב הרוחני וגשמי ולא רק לשקט תעשיתי….
    אומנם השינוי הזה נחלתם של יראי ה' השוכנים באוהלי שם ולא נחלת המון העם (אפילו אם קורים להם חכי"ם) רק בני תורה אמתיים, הם צריכים להיות בראש השינוי, ולהם הפתיחות המחשבה לא תזיק אלא תועיל (בכל אופן פתיחות ביחס לטימטום המוחלט השורר, שמצדיק חוסר מחשבה ומנהיגות)
    אבל כל עוד שרוב המוחלט של אנשים מתכוונים שמילה פתיחות כוונתה הפקרות ורצון ללבוש בגדי מזנים ובגדים המאושרים ע"י "ועדת האופנה" היושבת על "תורה ועבודה" בעיר פריז……שזהו שיא השיאים של טיפשות, מה לנו ולפריצת הסייגים, למען מה? עבור "עבדא בהפקירא ניחא ליה"?

    • לאברך
      יפה כתבת, למרות כל הכאב על הטיפשות והבערות נחלתם של המוני חרדים, שהתוצאה המתבקשת היא צורתה המכוערת של החברה החרדית, כפי שמגדירה יוסי איתן, הסיכון בתוצאות של שינוי הצורה גוברות בעשרות מונים על הסיכוי של שיפור התוכן כנתינתה מסיני……ודווקא אצל בני התורה האמיתיים [ קרי "תלמיד חכם שיש בו דעת" ו"יראתו קודמת לחכמתו" ו"דבריו בנחת נשמעים" ו"אהוב על המקום ועל הבריות" ] דווקא אצלם אין חשש כ"כ גבוה מפתיחות,

      מי שנמצא בקשר הדוק מקרוב אצל אחד מגדולי ישראל [ולא מכירם רק מהחתימות הפוליטיות שמעורבים בהם העסקנים וחזניהם ושמשיהם ומאכעריהם המכוערים] יודע עד כמה דווקא הם כמהים להשתפרות בפתיחות ובסובלנות והיציאה מהפאנאטיות החרדית, אלא שבאותה מידה הם מודעים מקרוב לסיכון הגדול של ה"טיפשים" לדרדר במידרון החלקלק עד למאד………..

      אני אישית הייתי מעורב בניסיון לשנות משהוא חדש בחינוך החרדי ולאחר "סיבוב" אצל מנהיגים ורבנים חרדיים, ענו לי כולם באותו רוח הדברים, אין אפשרות להשתלט על מצב החינוך החרדי ולשנותו בלי לעשות נזקים חמורים אצל ה"עמך", אולם יש כן אפשרות לחנך יחידים לפתיחות וסובלנות ויראת שמים מקורית שורשית כנתינתה מסיני, ויחידים אלו הם נכס ששוה כל הון.
      ואמנם מכולם נתברכתי במשאלת ליבי שאצליח להשפיע על כמה שיותר אנשים מבלי שיצא מכך מכשולות,

      כך גם אני לא נותר לי אלא לברכך – יוסי איתן – שה' הרואה ללבב טוהר כוונתך ינחה אותך בדרך הנכונה לעשות את הטוב ביותר : רצון שמים, מבלי שום חשבונות והתפעלויות מבשר ודם.

      בהצלחה

  13. אחת המחלות החרדיות היא הגישה השלילית. כשרוצים לשלול משהו יעשו את זה בשיח אלים ודמוני. בעניין הזה נראה שויהי אור חוטא. בא לתקן אך לוקה בעצמו. הפתרון למצב הוא עוד פתרונות. עוד חרדים שירכשו מקצוע, עוד חרדים שיחנכו את ילדיהם לקבלת האחר עוד חרדים שיבינו שיש נוער שלא מסוגל ללמוד 12 שעות ויותר ביממה וגם הוא בשר מבשרנו.
    המילטנטיות של האתר היא עצמה לוקה בחרדיות מהסוג הלא נחמד. חשיפה ומידע -כן. גישה שלילית ואתר ש90 אחוז ממנו שלילה- לא

  14. לישראל,

    בדבריך סתירה פנימית שנובעת מחוסר סבלנות לתהליכים חברתיים שמטבעם הם אטיים.
    לאורך כל המאמר אתה שולל את האפשרות למהפכה בציבור החרדי ובסוף אתה כותב שזה לא משהו שהולך לקרות בעשרים שנה הקרובות.
    ידידי היקר, במושגים של מהפכות חברתיות בסדר גודל כזה עשרים שנה זה כלום זמן.
    ברור שזה לא זבנג וגמרנו. אז יקח עשר, עשרים, שלושים או ארבעים שנה. נו אז מה. אפשר לומר אפילו בפירוש שאנו פועלים למען הדור הבא כי שלנו כבר אבוד. אבל כדי שזה יקרה בדור הבא צריך להתחיל לפעול כבר עכשיו, וזה מה שיוסי עושה.
    אם לעיתון הזה אתה לא נותן סיכוי, כמה סיכויים היית נותן להרצל?

    • ישראל לבקוביץ.

      בתור עוד טיפה בים, אתה ודאי צודק. האתר הזה [ירבו כמותו בישראל] נותן את הדחיפה הקטנה שלו. ואני מקוה שגם בטורים שאני כותב במקו"ר אני נותן איזו דחיפונת [לפחות בשביל אלו שקוראים זאת דרך הבלוג של מקו"ר, או המקומות שמצטטים ממנו כגון ויהי אור]. אבל ליוסי היה חלום להוציא עיתון ממש עם מנויים, זה נראה לי במצבנו העכשוי חלום באספמיא. אגב, עברו כמה חודשים מאז שכתבתי את הטור הזה, קרה בינתיים משהו? לא.

  15. שני שאלות ליוסי איתן. אני רק מבקש תשובה בלשון הקודש,לא עברית של בן יהודה,בבקשה.
    מה פירוש "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'.האם זה כולל מה לחשוב,כגון איסור מחשבת ע"ז,הרהורי נשים ח"ו, "המהרהר אחרי רבו,כאילו מהרהר אחרי השכינה",וסתם מחשבות רעות,ומחשבות ביום השבת,שלא כמו ביום חול?
    ב)מה איכפת לחז"ל, בהלכות בית הכסא,מה ואיך יהודי צריך להתנהג בבית הכסא,כולל האיסור לחשוב בדברי תורה,כמו במבואות המטונפים,ובעת התספורת?

  1. פינגבק: תקוה או אשליה – תגובה על הכתבה בעיתון מקור ראשון על העיתון ויהי אור אייל זמיר

  2. פינגבק: תקוה או אשליה – תגובה על הכתבה בעיתון מקור ראשון על סיכויי העיתון ויהי אור אייל זמיר

  3. פינגבק: תקוה או אשליה – תגובה על הכתבה בעיתון מקור ראשון על סיכויי העיתון ויהי אור- אייל זמיר

  4. פינגבק: תקוה או אשליה – תגובה על הכתבה בעיתון מקור ראשון על סיכויי העיתון ויהי אור- אייל זמיר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: