הרפתקאות תחביריות / לובה חרל"פ

 

צדקה הוא דמות מיוחדת בקרב מלומדי הלשון העברית. ספר מאמריו שיצא בשנת תשנ"ח וספר ההמשך שיצא כעת מביאים מגילוייו ומחידודיו 

מחקרים בתחביר ובסמנטיקה: פרקי המשך, יצחק צדקה; עורכים: נתן נחמיאס ודניאל סיון, אוניברסיטת בן גוריון, תשע"א

הנה שאלת טריוויה: מה פירוש המשפט "הוא כתב על החול על החול על החול"? והנה הפתרון: לפסוקית "הוא כתב על החול" יכולות להיות כמה משמעויות: (1) הוא כתב דבר-מה על החול, כשהחול הוא משטח הכתיבה; (2) הוא כתב (בישבו) על החול – החול הוא מקום הישיבה של הכותב; (3) הוא כתב (שיר או סיפור) על אודות החול. משנחבר את כולן ונחזור אל משפט-האב, תתקבל המשמעות הזאת: הוא כתב על המשטח החולי בישבו על החול, ומה כתב? על אודות החול.

ניתוח זה פותח את ספרו של יצחק צדקה "מחקרים בתחביר ובסמנטיקה" שיצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בשנת תשנ"ח, וכמוהו עוד רבים כאלה שם. עתה נדברו ידידיו של המחבר – נתן נחמיאס, איש לשון ידען ובר-סמכא, מי שהיה יועץ הלשון של הטלוויזיה החינוכית, ופרופ' דניאל סיון, מחוקרי הלשון החשובים בארץ ובעולם, איש אוניברסיטת בן גוריון, מי שעומד זה שנים רבות בראש הוצאת הספרים של האוניברסיטה ומי שכיהן שנים רבות כראש החוג ללשון העברית באוניברסיטה זו – להוציא כרך נוסף ממאמרי המחבר: "פרקי המשך".

החוקר והמורה יצחק צדקה הוא דמות מיוחדת בקרב המלומדים אנשי הלשון. קורות חייו המופלאים משקפים פיסת היסטוריה יהודית וציונית. הוא נולד בבגדד בשנת 1923. מצד אביו הוא נצר למשפחות רבנים ופייטנים ידועים בבגדד, ומצד אמו הוא נכד לרב סלמן עיני, רבה של כפרי בצפון עיראק. הוא עלה עם אמו ואחיו לארץ בשנת 1927 והתיישב בטבריה (מקום הולדת סבתו). אביו, שהיה פקיד במשרד החקלאות העיראקי-בריטי, הצטרף אליהם בשנת 1930. בטבריה לא השתלב אביו בעבודה קבועה, והמשפחה ידעה עוני ומחסור. בזכות הצטיינותו בלימודים בבית הספר "אליאנס" בטבריה, העניקה לו אגודת בית-הספר התיכון בגליל מלגת לימודים שתאפשר לו להמשיך את לימודיו התיכוניים. צדקה עמד בבחינות הבגרות של ממשלת המנדט ב-1941.

את דרכו המקצועית החל כפקיד במשרדי שלטונות המחוז המנדטוריים בטבריה, אך לאחר מספר שנים עלה ירושלימה ולמד שפה וספרות ערבית, ספרות עברית וספרות אנגלית (1944-1949). בד בבד היה חבר בגדוד הסטודנטים של ה"הגנה", ובמלחמת השחרור שירת בחזיתות ירושלים. צדקה נושא שלושה עיטורים: אות ההגנה, אות המשמר ועיטור לוחמי המדינה.

על בסיס לימודיו לתואר הראשון המשיך לימים בלימודיו לתואר שני ולתואר שלישי באוניברסיטה העברית, ובשנת 1974 הוסמך כדוקטור לפילוסופיה. בעבודת הדוקטורט "השלמות הפועל בעברית החדשה" (בהדרכת הפרופסור עוזי אורנן) התווה צדקה דרך חדשה במחקר התחבירי-סמנטי, בעיקר בסוגיית הפועל והצרכותיו. כך קרה שעולה מבגדד, בן טבריה, שבכוח כישרונותיו והתמדתו רכש השכלה גבוהה, הפך לחוקר בולט בקרב קהיליית הבלשנים בארץ.

בצד עבודת ההוראה בכמה מוסדות אקדמיים ובמסגרות אחרות פרסם צדקה מספר ספרים ועשרות מאמרים, ובכולם ניכרים כישרונותיו ומקוריותו. מסוגיית "הוא ישב על החול…" אפשר לראות שצדקה אוהב להציג ניתוחי עומק למבעים רבי משמעות ושבעזרת כלים בלשניים הוא מחדד את המשמעויות של מבעים בנליים לכאורה. לא סתם כינה את מאמרו זה "'הרפתקאות' סמנטיות תחביריות". החידוד והגילוי הם כלי עבודתו, והשפה העברית היא אצלו "כחומר ביד היוצר".

דוגמה נוספת לדרכו נביא מחקירתו את משמעות הצירוף השגור "עבר דירה" (תשנ"ח, עמ' 234-235). צדקה שואל על איזו דירה מדובר, זו שהיה בה או זו שעבר אליה? לאחר דין ודברים הוא מראה כי הדירה המוזכרת בצירוף זה היא הדירה שנעזבה, כלומר הדירה שממנה יצא, בדומה לצירוף "עבר את הנהר". ומה הדין בצירוף "קפץ כיתה"? צדקה משיב ומסביר שבצירוף זה יש עלייה בשתי דרגות, למשל מכיתה א לכיתה ג, כלומר יש דילוג על כיתה ב, ולכיתה זו מכוון הביטוי "קפץ כיתה".

צדקה ייחס חשיבות רבה למינוח הבלשני. אמונתו הייתה כי מונח "שקוף" עשוי לסייע לתלמיד להבין את המושג. הוא ערער על מונחים רבים, אף כאלה שאישרה אותם האקדמיה ללשון העברית, ולעתים הציע חלופות שהיו לדעתו טובות יותר. כך, למשל, לא אהב את המונח "דגש תבניתי" והעדיף ממנו את המונח "דגש המשקל". גם המונח הציורי המקובל "שווא מרחף" לא התקבל על דעתו. את קבוצת המילים המכונה "מלעיליים" או "סגוליים" הציע לכנות "שוואיים" בהראותו כי יש בקבוצה זו מילים אשר אינן מלעיליות (כמו גדי) ויש שאינן מנוקדות בסגול (כמו נער, בית, יופי), אך הצד השווה שבכולן שבמקורן אלו צורות בעלות שני שוואים בסופן (שם, עמ' 391-398). וכן כהנה וכהנה.

ב"פרקי ההמשך" שיצאו השתא מביאים העורכים עוד שישה מחקרים מפרי עטו של צדקה, חמישה בעברית ואחד בשפה האנגלית. מעניין במיוחד הוא הפרק הראשון הדן ב"צירוף המספר – תחביר ומשמעות", שבו  חוקר צדקה את צירוף המספר מכל צדדיו, מבחינות שונות – מורפולוגיות, תחביריות, סמנטיות, וכן עוסק בשאלות של תקן, תוך שהוא מביא השקפות שונות, החל ממשנתו של רד"ק בימי הביניים והמשך ממשנתם של פילוסופים ומתמטיקאים ובלשנים בני זמננו, ותוך שהוא מגייס לחקירה זו את הידע שלו בשפה הערבית ובשפות המערביות. אני מאמינה שספר זה וגם קודמו ראויים למקום של כבוד במחקר הלשון העברית החדשה בכלל, ובענפי התחביר והסמנטיקה בפרט.

פרופ' לובה חרל"פ היא המשנה האקדמי וראש "המרכז ללימודי הטקסט" במכללת ליפשיץ בירושלים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ז בתמוז תשע"א, 29.7.2011

פורסמה ב-28 ביולי 2011, ב-גיליון מסעי תשע"א - 729, עיון ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 5 תגובות.

  1. אני חגית, בתו הקטנה של יצחק (צדקה). מאד התרגשתי בשבילי ובשבילו מקריאת המאמר. הטון אוהד ומעריך מה גם שאבא שלי מאד אוהב לספר את ההיסטוריה הרחוקה שלו.
    תודה

    • אני אפרת מישורי, בתו השלישית של יצחק צדקה, משוררת וד"ר לספרות. קראתי את הרשימה ועשיתי לה שיתוף בפייסבוק, אני ידועה באהבתי לשפה ולמשחק לשון תמיד מציינת את היותי בת לבלשן, אך פתאום, דרך הרשימה, מתבהר לחלוטין הקשר העמוק בין אופי הכתיבה שלי לבין מה שספגתי בבית (-:

    • אני אפרת מישורי, ד"ר לספרות ומשוררת, ביתו השלישית של יצחק צדקה, שבנוסף למעלליו ולהישגיו בתחום הבלשני גם הוליד 5 בנות.
      כשאנשים קוראים את המאמר היפה הזה הם מבינים סופסוף מאיפה באתי.
      השבוע אבי, שזכה להגיע לגיל המופלג 94 (!) ביקר אותי ביריד הספר ופירסמתי קישור למאמר. יותר מ-400 איש סימנו לייק למאמר וחברה אחת כתבה: " וואו!!!!!!!!
      זו דמות במשפחה שלך שלא זכיתי להכיר.
      מתחיל להתבהר לי מאיפה הגחת….
      אולי את לא חייזר אחרי ככלות הכל (-:"

  2. תודה לפרופ' טובה חרל"פ מכל הלב. כנראה שאת אישיות מיוחדת מאד היודעת להחמיא לכתיבה מיוחדת. שוב תודה לך מקרב הלב, יצחק צדקה, טל' 03-6992083, רח' אפטר 8, ת"א

  3. השם הוא לובה חרל"פ ולא טובה…

להגיב על אפרת מישורי לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: